בית המדרש
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ע״ט · אות א׳
שלב 1 מתוך 4: קוראים
1 קוראים
המקור
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ע״ט · אות א׳
עוֹד מָצָאנוּ כְּתַב־יַד רַבֵּנוּ זַ"ל, וְהֵם רָאשֵׁי־פְרָקִים מֵאֵיזֶה תּוֹרָה נִפְלָאָה: הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב. כְּרוּז. עֵשָׂו וַיִּשָּׂא קוֹלוֹ. יִצְחָק זְמַן קוּף צַדִּיק יְשֵׁנִים וְכוּ'. וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹלוֹ . יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם זְמַן נִתְאַחֵד. אַבְרָהָם אוֹהֲבִי. בְּעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ. וּשְׁאָר יָשׁוּב בְּנֶךָ. אִם תָּשׁוּב וַאֲשִׁיבְךָ לְפָנַי תַּעֲמֹד: כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ. נִתְקַצֵּר הַזְּמַן. וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם. יֵשׁ כ"ב (תיקון יח). קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ. מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם אֲבָנִים אוֹתִיּוֹת . מְרַאֲשׁוֹתָיו מַחֲשָׁבָה מְבָרֵר הַכֹּל: וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים מִצְווֹת זְמַנִּיּוֹת עָשָׂה מִצְווֹת הַרְבֵּה נִבְרָא כַּמָּה מַלְאָכִים. לְפָנָיו. תְּשׁוּבָה. וַאֲשִׁיבְךָ לְפָנַי. אַרְצָה שֵׂעִיר. נ'ד'ת'ה'ר'. אַצִּיגָה. סֻכָּה תְּשׁוּבָה. תְּסֻכֵּנִי בְּבֶטֶן אִמִּי. הוֹלָדָה. שְׁאָר יָשׁוּב בְּנֶךָ: וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ – לְקַיֵּם כִּבּוּד אָב, לְבַטֵּל כֹּחַ כִּבּוּד שֶׁל עֵשָׂו. אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת – פּוֹסֵל זַרְעוֹ שֶׁל עֵשָׂו. יוֹסֵף תְּשׁוּבָה. תּוֹסָפוֹת עַל צַדִּיקִים. בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי־תְשׁוּבָה עוֹמְדִים. בֵּית עֵשָׂו לְקַשׁ בֵּית יוֹסֵף לֶהָבָה: מִקֵּץ שְׁנָתַיִם. אַחֲרִית הַיָּמִים. וּפַרְעֹה חוֹלֵם. סִטְרָא־אָחֳרָא מִתְחַזֶּקֶת. וְהִנֵּה עוֹמֵד שָׁתַק. יְאוֹר תְּשׁוּבָה. מִבְּכִי נְהָרוֹת חִבֵּשׁ. נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם: וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָא תִּקְרֻבְתָּא מַלְכָּא בְּמַלְכָּא נִתְאַחֲדוּ בְּמִצְווֹת. כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים אֲזַי עָבְרוּ כָּל מַלְאֲכֵי חַבָּלָה. יְדַבֶּר נָא בְּאָזְנֵי וְלֹא יְבַלְבְּלוּ אֶת קוֹלִי. וְאַל יִחַר אַפְּךָ. בַּצַּר לְךָ. כְּפַרְעֹה תְּשׁוּבָה. בִּפְרוֹעַ פְּרָעוֹת בְּהִתְנַדֵּב. כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה. תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל. יוֹסֵף הִטְמִין חֶרְפָּתִי: וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת. הִתְאַחֲדוּת הַזְּמַן. לָמוּת זֶה בַּצַּר לְךָ וְכוּ' בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף. תְּשׁוּבָה שְׁאָר יָשׁוּב בְּנֶךָ. הִטְמִין חֶרְפָּתִי. אַל תִּקְבְּרֵנִי בְּמִצְרַיִם בְּמֵצַר הַגָּרוֹן. בִּשְׁעַת בְּחִינַת בַּצַּר לְךָ: וְאֵלֶּה שְׁמוֹת. לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת וְכוּ' שַׁמּוֹת פְּעֻלוֹת מִצְווֹת. שַׁמּוֹת פֵּרוּד בֵּין הַמִּצְווֹת. וַיְהִי כָּל נֶפֶשׁ וְכוּ' שִׁבְעִים נָפֶשׁ. אַחְדוּת. עַל־יְדֵי וְיוֹסֵף הָיָה בְּמִצְרָיִם אָסַף חֶרְפָּתִי: וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם וְכוּ' בְּאֵל שַׁדָּי זְמַן וּגְבוּל גָּלוּת. וּשְׁמִי ה' כְּשֶׁיִּדְפְּקוּ עַל דַּלְתֵי רַחֲמִים. קֹדֶם הַקֵּץ. זֶהוּ הִתְקָרְבוּת הַזְּמַנִּים. וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי וְכוּ' לָתֵת לָהֶם אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם תּוֹתְבוּתְהוֹן תְּשׁוּבָה וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. זֶה קוֹל. מְגֻרֵיהֶם אֲסִיפַת הַנִּיצוֹצוֹת בִּתְשׁוּבָה. לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס: בֹּא אֶל פַּרְעֹה. מֹשֶׁה בְּחִינַת אַחְדוּת הַזְּמַנִּים, מַה שֶׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה. פַּרְעֹה, קוֹלָהּ כַּנָּחָשׁ יֵלֵךְ. אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי. אִם לֹא יַאֲמִינוּ לְקוֹל הָאוֹת. בְּקִרְבּוֹ. הַכְבָּדָתוֹ שֶׁהִכְבִּיד עַל יִשְׂרָאֵל כְּדֵי לְעוֹרְרָם בִּתְשׁוּבָה. וּפַרְעֹה הִקְרִיב: וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ קְרִיעַת יַם־סוּף וּמִלְחֲמוֹת עֲמָלֵק. קְרִיעַת יַם־סוּף, זֶה בִּטּוּל הַזְּמַנִּים. וַיַּשְׁקֵף ה' אֶל מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן וַיָּהָם. עַמּוּד אֵשׁ זֶה לַיְלָה וְעָנָן זֶה יוֹם, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עִרְבְּבָם וּבִטֵּל הַזְּמַנִּים. מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק זֶה תְּשׁוּבָה. מֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י בְּתַעֲנִית הָיוּ שְׁרוּיִים. עַל־יְדֵי־זֶה וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ שָׁמַע הַקּוֹל: (עַד כָּאן לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה):
2 מתבוננים
3 לוקחים למעשה
תפילה והתבודדות
הנחיית לימוד
דבר עם ה׳ על מה שפגשת עכשיו בלימוד.
- במילים שלך, בשפה שלך, בלי נוסח קבוע.
- אפשר להתחיל ממה שהקטע עורר בך, ממה שקשה, או ממה שאתה מבקש.
השאלות כאן הן הנחיית לימוד של נחמן, ולא דברי רבי נחמן. שום דבר מזה אינו נשמר.