חלק א׳ · אות תקמ״ה

(קב) פַּעַם אַחַת הָיִיתִי קוֹבֵל לְפָנָיו עַל עִנְיָנַי, וְהָיִיתִי אוֹמֵר לְפָנָיו בְּדֶרֶךְ קֻבְלָנָא "יָגַעְתִּי בְקָרְאִי נִחַר גְּרוֹנִי כָּלוּ עֵינַי מְיַחֵל לֵאלֹקָי" (תְּהִלִּים סט), וְהֵרִים יָדָיו מְעַט וְאָמַר בְּלָשׁוֹן רַכָּה אִם־כֵּן מַה לַּעֲשׂוֹת (כְּלוֹמַר כִּי בְּוַדַּאי אָסוּר לְהַרְהֵר אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ וּבְוַדַּאי צַדִּיק ה'). אַחַר־כָּךְ עָנָה וְאָמַר לִי הֲלֹא אִם דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אָמַר "יָגַעְתִּי בְקָרְאִי נִחַר גְּרוֹנִי" הָיָה כִּפְשׁוּטוֹ, שֶׁכְּבָר קָרָא כָּל כָּךְ עַד שֶׁהָיָה עָיֵף וְיָגֵעַ מַמָּשׁ בְּקָרְאוֹ, וְנִחַר גְּרוֹנוֹ מַמָּשׁ בִּפְשִׁיטוּת, אֲבָל אַתָּה תְּהִלָּה לָאֵל עֲדַיִן אַתָּה בְּכֹחֲךָ וְכוּ':