חלק א׳ · אות תקנ״ד

(קיא) חָכְמוֹת אֵינָם כְּלוּם, וְהָעִקָּר רַק הַלֵּב וְהָעֲשִׂיָּה שֶׁל הָאֵיבָרִים, שֶׁלִּבּוֹ יִשְׁתּוֹקֵק וְיִכְסֹף תָּמִיד לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיִהְיֶה מִתְגַּעְגֵּעַ תָּמִיד מָתַי יָבוֹא לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי. וְהוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד וְיִתְפַּלֵּל עַל זֶה תָּמִיד בִּפְרָט בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז שֶׁרְגִילִין לְדַבֵּר בּוֹ כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן תִּנְיָנָא כה), וְיַתְמִיד הַרְבֵּה יָמִים וְשָׁנִים בְּהַגַעְגּוּעִים וְהַכִּסּוּפִין וְהַתְּפִלּוֹת שֶׁיְּקָרְבוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לַעֲבוֹדָתוֹ. וְיַעֲשֶׂה עֲשִׂיּוֹת וְעֻבְדּוֹת כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִתְקָרֵב בְּוַדַּאי לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ: