חלק א׳ · אות תקמ״ט

(קו) סִפְּרוּ לִי שֶׁפַּעַם אַחַת דִּבֵּר הַרְבֵּה מֵהַפָּסוּק (מִשְׁלֵי כג): אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר, וְהִקְשָׁה שֶׁהַפָּסוּק מַזְהִיר לִבְלִי לִמְכֹּר אִם־כֵּן מִמִּי יִקְנֶה, וְאֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁהַפָּסוּק מַזְהִיר תְּחִלָּה אֱמֶת קְנֵה לִקְנוֹת הָאֱמֶת וְאַחַר־כָּךְ מַזְהִיר וְאַל תִּמְכֹּר שֶׁשּׁוּם אָדָם לֹא יִמְכֹּר אִם־כֵּן מִמִּי יִקְנֶה, וְדִבֵּר הַרְבֵּה מִזֶּה אַךְ לֹא זָכִיתִי לִשְׁמֹעַ הָעִנְיָן: