חלק א׳ · אות תקנ״ו

(קיג) עַל מַה שֶּׁסִּפְּרוּ לְפָנָיו מִגָּדוֹל אֶחָד שֶׁלָּמַד מֵאָה וְתִשְׁעָה־עָשָׂר (אֵינִי זוֹכֵר אִם לָמַד מֵאָה וְתִשְׁעָה־עָשָׂר דַּפִּים גְּמָרָא בְּכָל יוֹם, אוֹ אִם חָזַר מֵאָה וְתִשְׁעָה־עָשָׂר דַּפִּים בְּכָל יוֹם) וְאָמַר שֶׁזֶּה מְעַט. וְרָמַז בִּדְבָרָיו, מְעַט גִּימַטְרִיָּא מֵאָה וְתִשְׁעָה־עָשָׂר.