שיחות הר״ן · אות קפ״ב

פַּעַם אַחַת עָנָה וְאָמַר: “עָלַי אֵין חוֹלְקִים כְּלָל, רַק הֵם חוֹלְקִים עַל מִי שֶׁעָשָׂה כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁבּוֹדִים הַחוֹלְקִים עָלָיו, וְעַל אִישׁ כָּזֶה בְּוַדַּאי רָאוּי לַחֲלֹק”. כְּלוֹמַר: כִּי הַחוֹלְקִים בּוֹדִים עָלָיו כְּזָבִים וּשְׁקָרִים אֲשֶׁר לֹא עָלוּ עַל לִבּוֹ שֶׁעָשָׂה כָּךְ וְכָךְ, מַה שֶּׁהַכֹּל שֶׁקֶר וְכָזָב; וְעַל אִישׁ כָּזֶה שֶׁעָשָׂה כָּךְ כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים הֵם, בְּוַדַּאי רָאוּי לַחֲלֹק. נִמְצָא שֶׁעָלָיו אֵינָם חוֹלְקִים כְּלָל, כִּי אִם הָיוּ יוֹדְעִין גֹּדֶל צִדְקָתוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ וּמַעֲלָתוֹ וְכוּ’, בְּוַדַּאי לֹא הָיוּ חוֹלְקִים עָלָיו, רַק אַדְּרַבָּא - הָיוּ רָצִים אַחֲרָיו בְּהִתְלַהֲבוּת נִפְלָא כָּרָאוּי, רַק הֵם חוֹלְקִים עַל מִי שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה כְּמוֹ שֶׁהֵם אוֹמְרִים, עַל אִישׁ כָּזֶה בְּוַדַּאי רָאוּי לַחֲלֹק. וְאָמַר שֶׁהֵם חָתְכוּ וְצִיְּרוּ לְעַצְמָם אָדָם וְחוֹלְקִים עָלָיו: ״זֵייא הָאבִּין זִיךְ אוֹיס גִּישְׁנִיצְט אַה מֶענְטְשׁ אֵין קְרִיגְן אוֹיף אִיהם״ (הַיְנוּ כַּנַּ”ל, שֶׁאֵינָם חוֹלְקִים עָלָיו רַק עַל זֶה הָאִישׁ שֶׁצִּיְּרוּ לְעַצְמָן בְּשֶׁקֶר שֶׁעָשָׂה כָּךְ וְכוּ’, וכנ”ל).