שיחות הר״ן · אות ס״א

ענין "הדרי בי" הנאמר בגמרא (עירובין דף נב.) - זה היה בחינת תשובה, ששב בתשובה על שפגם בתורה לומר שלא כענין וכראוי, ותיכף ומיד שהקשה אותו חברו - הבין מיד שפגם ושב בתשובה מיד; כי יש תשובה שהיא בכח ועדיין לא יצאה לפועל, ובשביל זה אדם משיג לפעמים למעלה ממדריגתו מה שאינו ראוי לזה, הוא כדי שתצא התשובה מכח אל הפועל, כנזכר לעיל. וזה בחינת "הדרי בי", היינו שהתשובה היתה בי מתחילה רק שהיה בכח כנ"ל ועתה יצאה לפועל (כי על ידי שהשיג למעלה ממדריגתו על ידי זה פגם לומר שלא כענין ואזי חברו מקשה עליו ואז הוא מתעורר מיד ומבין שפגם ושב בתשובה מיד. נמצא שעל ידי זה יצאה התשובה מכח אל הפעל):