Likutei Moharan I, 31:13

Original Hebrew text

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״א · אות י״ג

וְזֶה בְּחִינַת (חגיגה יד:): אַרְבָּעָה שֶׁנִּכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס; רַבִּי עֲקִיבָא נִכְנַס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְּשָׁלוֹם, בֶּן עַזַּאי הֵצִיץ וְנִפְגַּע, בֶּן זוֹמָא הֵצִיץ וָמֵת, אַחֵר קִצֵּץ בִּנְטִיעוֹת. וְאֵלּוּ הָאַרְבַּע בְּחִינוֹת הֵם בְּחִינוֹת צַדִּיק וְרָשָׁע עוֹבֵד אֱלֹקִים וְלֹא עֲבָדוֹ, הָאֲמוּרִים בַּפָּסוּק (מלאכי ג׳:י״ח): וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק וְכוּ' וְאֵלּוּ הָאַרְבַּע בְּחִינוֹת הֵם נִמְצָאִים בְּכָל בְּנֵי־אָדָם הָרוֹצִים לִכָּנֵס לַעֲבוֹדַת ה', וּלְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק וְהָרַב שֶׁבַּדּוֹר. כִּי יֵשׁ מִי שֶׁהוּא נִכְנָס וְנִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק, וְהוּא מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ דֶּרֶךְ יְשָׁרָה לַעֲבוֹדַת ה' לְפִי מַדְרֵגָתוֹ וְעֶרְכּוֹ, וְהוּא בְּחִינוֹת צַדִּיק, בְּחִינוֹת רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁנִּכְנַס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְּשָׁלוֹם. וְיֵשׁ מִי שֶׁהוּא בְּחִינוֹת הֵצִיץ וָמֵת, הֵצִיץ וְנִפְגַּע, הַיְנוּ שֶׁנִּתְלַהֵב לִבּוֹ מְאֹד, מִגֹּדֶל הָאוֹר וְהַהִתְלַהֲבוּת שֶׁהֵאִיר בּוֹ הַצַּדִּיק בְּיֶתֶר שְׂאֵת לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָתוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה יוּכַל לָמוּת, וְזֶה בְּחִינַת הֵצִיץ וָמֵת, בְּחִינוֹת עוֹבֵד אֱלֹקִים. וְיֵשׁ מִי שֶׁיּוֹצֵא מִדַּעְתּוֹ מֵחֲמַת שֶׁעוֹלֶה לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָתוֹ, וְהוּא בְּחִינוֹת הֵצִיץ וְנִפְגַּע, בְּחִינוֹת לֹא עֲבָדוֹ. אַךְ עַל כָּל פָּנִים אֲפִלּוּ הֵצִיץ וָמֵת הֵצִיץ וְנִפְגַּע, שְׁנֵיהֶם הֵם בְּחִינוֹת צַדִּיק, וַעֲלֵיהֶם גַּם כֵּן נֶאֱמַר: צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם, רַק שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ וְיָצְאוּ בְּשָׁלוֹם כְּמוֹ רַבִּי עֲקִיבָא. וְיֵשׁ מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת וְכוֹפֵר בַּכֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, וְהוּא נִקְרָא רָשָׁע, וְזֶה בְּחִינוֹת אַחֵר. וְזֶה בְּוַדַּאי טִינָא הָיְתָה בְּלִבּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם טו:) עַל אַחֵר, וְעַל כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּמְצָא בְּהַצַּדִּיק אֶת שֶׁלּוֹ, שֶׁיִּמְצָא דָּבָר שֶׁיְּקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת עַל יָדוֹ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם. כִּי הָרַב בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שְׁנֵי הַכֹּחוֹת אֵלּוּ כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שָׁם (עמוד א'): עַל אַחֵר: מַאי חֲזָא, חֲזָא מַטַ"ט דְּקָא יְתֵב וְכוּ', אָמַר שְׁמַע מִנַּהּ וְכוּ', רַבִּי עֲקִיבָא דָּרַשׁ: ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ, אוֹת הוּא בַּצָּבָא שֶׁלּוֹ. וְעַל כֵּן צָרִיךְ הָרַב שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שְׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ: בְּחִינוֹת מַלְאָךְ, הַיְנוּ מט"ט, וּבְחִינוֹת ה' צְבָאוֹת, וְזֶהוּ: דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת. וַאֲזַי אֶפְשָׁר לְהַנִּכְנָס וְנִתְקָרֵב אֵלָיו לְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת מַלְאָךְ, כְּמוֹ אַחֵר שֶׁקִּצֵּץ בִּנְטִיעוֹת עַל־יְדֵי שֶׁרָאָה מַטַ"ט, שֶׁהוּא מַלְאָךְ, שֶׁהוּא יוֹשֵׁב וְכוּ', שֶׁעַל יְדֵי זֶה טָעָה וְאָמַר שֶׁהוּא רְשׁוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל; אוֹ לִכָּנֵס וְלֵיצֵא בְּשָׁלוֹם, עַל יְדֵי בְּחִינוֹת ה' צְבָאוֹת, כְּמוֹ רַבִּי עֲקִיבָא. כִּי כָּל צַדִּיק צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לַמְדָן בַּתּוֹרָה, וְחָסִיד בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים. כִּי אִם אֵינוֹ לַמְדָן, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד. וְלַמְדָן בִּלְבַד בְּוַדַּאי אֵינוֹ כְּלוּם, כִּי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת לַמְדָן וְרָשָׁע גָּמוּר, וְ"לֹא זָכָה נַעֲשֶׂה לוֹ סַם מָוֶת", עַל כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לַמְדָן וְחָסִיד. וּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת אֵלּוּ, הֵם בְּחִינוֹת מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת. כִּי מַה שֶּׁהוּא לַמְדָן בַּתּוֹרָה, הוּא בְּחִינַת מַלְאָךְ שֶׁהוּא מט"ט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בתיקונים תיקון ל' דף ד:): וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי רָקִיעַ וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לְמָיִם – דָּא מט"ט, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת מִשְׁנָה, הַמַּבְדִּיל וּמַפְרִישׁ בֵּין מַיִּין דָּכַיִן וּבֵין מַיִּין מְסָאֳבִין, בֵּין טָמֵא לְטָהוֹר, אָסוּר וּמֻתָּר וְכוּ'. וְצָרִיךְ לְהִדַּמּוֹת לְקוֹנוֹ לִהְיוֹת חָסִיד בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְזֶה בְּחִינוֹת ה' צְבָאוֹת. אַךְ מִי שֶׁטּוֹעֶה וְסוֹבֵר שֶׁבְּחִינוֹת לַמְדָן לְבַד הוּא הָעִקָּר, הוּא בְּחִינוֹת אַחֵר שֶׁקִּצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, עַל־יְדֵי שֶׁסָּבַר שֶׁמַּלְאָךְ מט"ט בְּעַצְמוֹ הוּא רְשׁוּת, חַס וְשָׁלוֹם, אַךְ בֶּאֱמֶת מט"ט בְּעַצְמוֹ בְּלִי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ כְּלוּם, וְאֵין לוֹ שׁוּם רָשׁוּת – כָּךְ הַתּוֹרָה בְּלֹא מַעֲשִׂים טוֹבִים אֵינָהּ כְּלוּם, אַדְּרַבָּא לֹא זָכָה כוּ'. וּמֵחֲמַת שְׁנֵי הַבְּחִינוֹת אֵלּוּ שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת לְהַצַּדִּיק, לַמְדָן וְחָסִיד, וְהֵם בְּחִינַת מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְצָא בְּהַצַּדִּיק שְׁנֵי כֹּחוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהַתּוֹרָה: סַם חַיִּים וְסַם מָוֶת. וְאֶפְשָׁר לְהַמִּתְקָרֵב אֵלָיו לִמְצֹא בּוֹ דָּבָר שֶׁיְּקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, אוֹ לִכָּנֵס וְלָצֵאת בְּשָׁלוֹם: וְזֶהוּ: אִם הָרַב דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת, הַיְנוּ שֶׁהוּא לַמְדָן בַּתּוֹרָה, וְעוֹבֵד אֶת ה', וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְצַיֵּר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְטוֹב, אֲזַי: תּוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ, שֶׁאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה מְבַקְּשִׁין לְקַבֵּל נְקֻדּוֹת וּלְהִצְטַיֵּר מִפִּיו, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁפִּיו יְדַבֵּר הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה שֶׁלּוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִגְמָרִין וְיוֹצְאִין הַנְּפָשׁוֹת, וְנַעֲשִׂין נְקֻדּוֹת לְהָאוֹתִיּוֹת, וְנִצְטַיְּרוּ וְנַעֲשִׂין כְּלִי לְקַבֵּל טוֹב. כִּי עַל־יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת נִזְדַּוְּגוּ וְנִצְטָרְפוּ הָאוֹתִיּוֹת כַּנַּ"ל:

Open on the source page→

The work: Public domain · Digital transcription: רבינו בוק (rabenubook.com), identified, via Sefaria · Rights in the transcription: No rights statement or license was found on the transcription site · Permission for this site: Not arranged; no rights statement was found on the transcription site. Details