Kitzur Likutei Moharan I, 164

יֵשׁ שֶׁבָּא אֶל הַצַּדִּיק שֶׁהוּא רוֹפֵא חוֹלֵי הַנְּפָשׁוֹת וְרוֹצֶה שֶׁיִּתֵּן לוֹ הַצַּדִּיק רְפוּאוֹת הַיְנוּ הַנְהָגוֹת וּדְרָכִים, כְּפִי מַה שֶּׁהוּא יוֹדֵעַ, אֲבָל בֶּאֱמֶת הַצַּדִּיק יֵשׁ לוֹ רְפוּאוֹת יְקָרִים וַחֲשׁוּבִים וּדְרָכִים יְשָׁרִים אֲחֵרִים שֶׁצָּרִיךְ לְהַנְהִיגוֹ לִרְפוּאָתוֹ הָאֲמִתִּיות. וְלִפְעָמִים אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַצַּדִּיק לְגַלּוֹת לוֹ פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה הַצָּרִיךְ לִרְפוּאָתוֹ בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ מִזֶּה סַם מָוֶת חַס וְשָׁלוֹם, עַל כֵּן הַהֶכְרֵחַ לְהַלְבִּישׁ לוֹ פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה בְּדִבְרֵי תּוֹרָה אֲחֵרִים, וְלִפְעָמִים גַּם זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל וּמֻכְרָח הַצַּדִּיק לְהַלְבִּישׁ הַתּוֹרָה בְּסִפּוּרֵי דְּבָרִים חִיצוֹנִים לְמַעַן יוּכַל לְקַבֵּל הָרְפוּאָה הַהֲגוּנָה: