Kitzur Likutei Moharan I, 173

הַנֶּפֶשׁ וְהָאֱמוּנָה הֵם בְּחִינָה אַחַת. וְיֵשׁ עוֹלַם הָאֱמוּנָה שֶׁמִּשָּׁם נִלְקָח מִדַּת הָאֱמוּנָה, וְעוֹלַם הָאֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ יֵשׁ לוֹ גַּם כֵּן אֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְזֶה בְּחִינַת שׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת הָאֱמוּנָה וְהוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ, וְהִנֵּה הַכּוֹתֵב נוֹתֵן נַפְשׁוֹ בְּתוֹךְ הַכְּתָב בִּבְחִינַת אֲנָא נַפְשִׁי כְּתִיבַת יְהָבִית (שַׁבָּת קה), וְעַל כֵּן עַל-יְדֵי הַכְּתָב יָכוֹל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת לְהַכִּיר הַנֶּפֶשׁ וּפְנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ וְהָאֱמוּנָה וְשׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה שֶׁל הַכּוֹתֵב. וְהַדִּבּוּר שֶׁמְּדַבֵּר עִם הַצַּדִּיק הוּא בְּמַעֲלָה גְּדוֹלָה מֵהַכְּתָב, כִּי הַכְּתָב אֵינוֹ רַק פְּעֻלַּת הַנֶּפֶשׁ, וְהַדִּבּוּר הוּא הַנֶּפֶשׁ בְּעַצְמוֹ, עַל כֵּן יָכוֹל לִרְאוֹת מַהוּת הַנֶּפֶשׁ בְּעַצְמוֹ: