Kitzur Likutei Moharan I, 59
קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה נ״ט
Kitzur Likutei Moharan I, 59:1
Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit Midrashמִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְקָרֵב בְּנֵי אָדָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ צָרִיךְ לִשְׁמר אֶת עַצְמוֹ שֶׁלּא יִתְאַחֲזוּ בּוֹ הַקְּלִיפּוֹת וְהָרָע שֶׁל אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם. וְהָעֵצָה עַל זֶה הוּא בְּחִינַת מִשְׁפָּט הַיְנוּ שֶׁיִּרְאֶה לִשְׁפּט אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד עַל כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה אִם הוּא כְּהגֶן אוֹ לָאו. וְיוֹכִיחַ וִייַסֵּר אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה שֶׁלּא כְּהגֶן. וְעַל יְדֵי בְּחִינַת מִשְׁפָּט הַזֶּה נִתְלַהֵב הַלֵּב וְאֵשׁ שֶׁל הִתְלַהֲבוּת הַזּאת שׂרֵף אֶת הַקְּלִיפּוֹת מִלְּהִתְאַחֵז בּוֹ וְאָז מַכְנִיעַ אוֹתָם גַּם מִלְּהִתְאַחֵז בְּאֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת שֶׁקֵּרְבָן לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
Kitzur Likutei Moharan I, 59:2
Ask about this passageStudy in the Beit Midrashזֶה הָאִישׁ הַמִּשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב וְלַעֲשׂת נְפָשׁוֹת הוּא בּוֹנֶה בְּחִינַת הֵיכַל הַקּדֶשׁ. וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה וְכַמָּה נְפָשׁוֹת שֶׁנּוֹפְלִים מִקְּדֻשָּׁתָם וְאֵינָם מִתְקַיְּמִים, אַף עַל פִּי כֵן מֵאֵלּוּ שֶׁנִּשְׁאֲרוּ דְּבֵקִים בְּיִרְאָה עַל יָדוֹ עַל יְדֵי זֶה קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִתְכַּבֵּד מְאד עַל יְדֵי שֶׁמְּקָרְבִין לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵלּוּ הָרְחוֹקִים כִּי זֶה עִקַּר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁהָרְחוֹקִים מְאד נִתְקָרְבִים אֵלָיו
Kitzur Likutei Moharan I, 59:3
Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit Midrashעַל יְדֵי שֶׁמְּקָרֵב נְפָשׁוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת שֶׁמִּתְבּוֹדֵד וּמֵשִׂיחַ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ וְשׁוֹפֵט וְדָן אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה זוֹכֶה לִשְׁמִירַת שַׁבָּת שֶׁהוּא בִּיטּוּל הָרָע וְהַקְּלִיפּוֹת. וְעָלָיו אָמַר הַנָּבִיא "וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמתַי יָד וָשֵׁם טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת" . יָד הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כּחַ לְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים וּלְהַמְשִׁיךְ בָּהֶם רוּחַ חָכְמָה. וָשֵׁם הַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה לְשֵׁם טוֹב שֶׁכָּל הַנְּפָשׁוֹת יִתְאַוּוּ תַּאֲוָה לְהִכָּלֵל בְּנַפְשׁוֹ וּשְׁמוֹ בִּבְחִינַת "לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוָות נָפֶשׁ" . וְזֶה טוֹב לוֹ בְּוַדַּאי מִבָּנִים וּבָנוֹת כִּי בָּנִים וּבָנוֹת הֵם מֻעָטִים וְזֶה שֶׁזָּכָה לְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים חֲכָמִים וְזָכָה שֶׁיִּכָּלְלוּ בְּנַפְשׁוֹ נְפָשׁוֹת שֶׁל רַבִּים הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ יְלָדָם וְהֵמָּה מְרֻבִּים וּמְקַבְּלִים חִיּוּת מִמֶּנּוּ * וְזֶה שֶׁאָמַר אֶלְקָנָה לְחַנָּה הֲלא אָנכִי טוֹב לָךְ מֵעֲשָׂרָה בָּנִים כִּי אֶלְקָנָה זִכָּה אֶת הָרַבִּים כְּמַאֲמַר וְעַל יְדֵי אַהֲבָתָם נַעֲשּׂ שְׁנֵיהֶם נֶפֶשׁ אַחַת וְאוֹתָן הַנְּפָשׁוֹת שֶׁקֵּרֵב נִכְלְלוּ גַּם בְּנֶפֶשׁ חַנָּה
Kitzur Likutei Moharan I, 59:4
Ask about this passageStudy in the Beit Midrashעִקַּר שְׁמִירַת הַשֵּׁם שֶׁהִיא שְׁמִירַת הַנֶּפֶשׁ הוּא עַל יְדֵי שֶׁיִּשְׁמר עַצְמוֹ מִכַּעַס כִּי הַכַּעַס פּוֹגֵם בְּנַפְשׁוֹ. וּכְשֶׁשּׁוֹמֵר עַצְמוֹ מִכַּעַס וּכְשֶׁבָּא לְאֵיזֶה כַּעַס הוּא מִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ וּמַאֲרִיךְ אַפּוֹ וְכוֹבֵשׁ כַּעֲסוֹ זוֹכֶה לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל. וְעַל יְדֵי זֶה מַגְדִּיל שְׁמוֹ וְנַפְשׁוֹ וְזוֹכֶה לְשֵׁם טוֹב וְכָל הַנְּפָשׁוֹת תְּאֵבִים לְהִכָּלֵל בְּנַפְשׁוֹ. וְזוֹכֶה לְקָרֵב נְפָשׁוֹת הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁזֶּה עִקַּר כְּבוֹדוֹ
Kitzur Likutei Moharan I, 59:5
Ask about this passageStudy in the Beit Midrashכַּעַס מַזִּיק לַעֲשִׁירוּת, וּכְשֶׁהַיֵּצֶר מֵסִית לָאָדָם שֶׁיִּכְעַס יֵדַע שֶׁבְּזאת הַשָּׁעָה יַשְׁפִּיעוּ לוֹ מִלְּמַעְלָה אֵיזֶה סְכוּם מָמוֹן וְהַיֵּצֶר רוֹצֶה לְקַלְקֵל זאת הַהַשְׁפָּעָה שֶׁל הָעֲשִׁירוּת. וְעַל יְדֵי קִלְקוּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הָעֲשִׁירוּת הַבָּא עַל יְדֵי הַכַּעַס פּוֹגֵם שְׁמוֹ וְנַפְשׁוֹ כַּנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁשּׁוֹמֵר עַצְמוֹ מִן הַכַּעַס יִזְכֶּה לַעֲשִׁירוּת וְיַגְדִּיל שְׁמוֹ וְנַפְשׁוֹ וְיִזְכֶּה לְשֵׁם טוֹב וּלְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים הַרְבֵּה וּלְקָרֵב נְפָשׁוֹת רַבּוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכַנַּ"ל
Kitzur Likutei Moharan I, 59:6
Ask about this passageStudy in the Beit Midrashוְדַע שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה רְשָׁעִים שֶׁאָסוּר לְקָרְבָם תַּחַת כַּנְפֵי עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הֵם מוֹרִידִים אֶת הַמְקָרְבָם מִמַּדְרֵגָתוֹ וְאֵין כּחַ בַּמִּשְׁפָּט הַנַּ"ל לְהַכְנִיעַ הָרָע שֶׁלָּהֶם, וַאֲזַי בָּא קִלְקוּל גָּדוֹל בְּכַמָּה בְּחִינוֹת כַּמְבאָר בִּפְנִים. עַל כֵּן זֶה הַמִּשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב נְפָשׁוֹת צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע אֶת מִי לְרַחֵק וְאֶת מִי לְקָרֵב