Kitzur Likutei Moharan I, 78

הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה הַיְנוּ דִּבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִילָּה וְיִרְאַת שָׁמַיִם הוּא גָּבהַּ וְיָקָר מְאד, כִּי הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת הַשְּׁכִינָה, בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ וּבְחִינַת רוּחַ הַקּדֶשׁ וּבְחִינַת תְּחִיַּת הַמֵּתִים וּבְחִינַת יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ

גַּם הַדִּבּוּר הוּא בְּחִינַת אֵם הַבָּנִים, הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁהָאֵם הוֹלֶכֶת תָּמִיד עִם בָּנֶיהָ אֲפִילּוּ לַמְּקוֹמוֹת הַמְּטֻנָּפִים וְאֵינָהּ שׁוֹכַחַת אוֹתָם כְּמוֹ כֵן הַדִּבּוּר הוֹלֵךְ עִם הָאָדָם תָּמִיד אֲפִילּוּ בַּמְּקוֹמוֹת הַמְּטֻנָּפִים וּמַזְכִּיר אוֹתוֹ תָּמִיד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ שֶׁאֲפִילּוּ אִם הָאָדָם מֻנָּח חַס וְשָׁלוֹם בְּשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה מְאד בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא חַס וְשָׁלוֹם, אַף עַל פִּי כֵן עַל יְדֵי הַדִּבּוּר יָכוֹל לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְעוֹלָם, דְּהַיְנוּ שֶׁאֲפִילּוּ אִם הוּא בְּמָקוֹם שֶׁהוּא אִם יִתְחַזֵּק גַּם שָׁם לְדַבֵּר עַל כָּל פָּנִים דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִילָּה וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ אוֹ לָשּׂחַ עִם רַבּוֹ אוֹ חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם יָכוֹל לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְעוֹלָם, אֲפִילּוּ שָׁם בַּמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מְאד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהֵם בְּחִינַת מְקוֹמוֹת הַמְּטֻנָּפִים אֲפִילּוּ אִם נָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל רַחֲמָנָא לִצְלָן, כִּי הַדִּבּוּר אֵינוֹ מֵנִיחַ אוֹתוֹ לִשְׁכּחַ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהָבֵן הַדָּבָר הֵיטֵב מִגּדֶל כּחַ הַדִּבּוּר, וְהוּא עֵצָה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה לְמִי שֶׁחָפֵץ בֶּאֱמֶת לְבַל יְאַבֵּד עוֹלָמוֹ לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם

בְּלא עֵסֶק הַתּוֹרָה אִי אֶפְשָׁר לִחְיוֹת כִּי לִפְעָמִים בּוֹעֵר הָאָדָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲבָל הוּא יוֹתֵר מִדַּאי עַד שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לִהְיוֹת נִשְׂרָף לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם מִגּדֶל הַתַּבְעֵרָה חוּץ מֵהַמִּדָּה, וְעַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה מְקָרֵר אֵשׁ הַתַּבְעֵרָה שֶׁיִּהְיֶה בְּמִדָּה כָּרָאוּי וְיוּכַל לְהִתְקַיֵּם, וְכֵן לְהִפּוּךְ חַס וְשָׁלוֹם שֶׁלִּפְעָמִים בּוֹעֵר הָאָדָם אֶל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה כָּל כָּךְ עַד שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לִשְׂרף כָּל הַגּוּף חַס וְשָׁלוֹם מֵעצֶם תַּבְעֵרַת אֵשׁ הַתַּאֲווֹת, אֲבָל כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה מַגֶּנֶת עָלָיו וּמַצֶּלֶת אוֹתוֹ וּמְכַבָּה הָאֵשׁ הַבּוֹעֵר בּוֹ וְיָכוֹל לִחְיוֹת, נִמְצָא שֶׁעִקַּר הַחִיּוּת עַל יְדֵי הַתּוֹרָה