Kitzur Likutei Moharan I, 96

הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת הַבָּאִים בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה בִּפְרָט אֵצֶל הָאָדָם הַצַּדִּיק שֶׁרוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת גָּדוֹל הֵם מֵהַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ בִּשְׁעַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְהַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת הֵם אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵעֵין אוֹתָהּ הַמִּדָּה וְהַמַּדְרֵגָה שֶׁהוּא עוֹמֵד בָּהּ עַתָּה, וְהַצַּדִּיק צָרִיךְ לֵידַע מֵאֵיזֶה עוֹלָם וּמֵאֵיזֶה מִדָּה הִיא הַמַּחֲשָׁבָה הַזָּרָה הַזּאת, וְגַם צָרִיךְ לֵידַע בַּמֶּה לְהַעֲלוֹתָהּ לְאוֹתוֹ עוֹלָם וְהַמִּדָּה שֶׁהוּא בָּהּ עַתָּה, אַךְ לִפְעָמִים הַצַּדִּיק רוֹצֶה לְהַעֲלוֹתָהּ וְאֵינוֹ יָכוֹל, זֶה מֵחֲמַת כִּי הַמַּחֲשָׁבָה הַזּאת הִיא מִבְּחִינַת מַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה שֶׁלּא בָּא עֲדַיִן הַצַּדִּיק לְמַדְרֵגָה זאת וְעַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַעֲלוֹתָהּ, אַךְ מֵאַיִן בָּא זאת שֶׁתָּבוֹא לוֹ מַחֲשָׁבָה זָרָה קדֶם זְמַנָּהּ, זֶה מֵחֲמַת כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלקֶת עַל אֵיזֶה צַדִּיק אָז נוֹפֵל מַחֲשָׁבָה זָרָה מֵעֵין אוֹתוֹ הַמַּחֲלקֶת לְצַדִּיק אַחֵר, וּמֵחֲמַת שֶׁהַצַּדִּיק רוֹצֶה לְהַעֲלוֹתָהּ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מַעֲלֶה אוֹתָהּ, מְשַׁבֵּר בְּכחַ הָרָצוֹן כָּל בַּעֲלֵי הַמַּחֲלקֶת.