Likutei Moharan I, 281

אֲפִלּוּ אָדָם פָּשׁוּט, אִם יֵשֵׁב עַצְמוֹ עַל הַסֵּפֶר, וְיִסְתַּכֵּל עַל אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, יָכוֹל לִרְאוֹת חֲדָשׁוֹת וְנִפְלָאוֹת, הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי הִסְתַּכְּלוּתוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב עַל אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה יַתְחִילוּ הָאוֹתִיּוֹת לְהָאִיר וּלְהִצְטָרֵף, בִּבְחִינַת אוֹתִיּוֹת בּוֹלְטוֹת וּמִצְטָרְפוֹת שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא עג:), וַאֲזַי יִרְאֶה נִפְלָאוֹת צֵרוּפִים חֲדָשִׁים, וִיכוֹלִין לִרְאוֹת בְּהַסֵּפֶר מַה שֶּׁבַּעַל הַמְחַבֵּר לֹא כִּוֵּן לָזֶה כְּלָל, וְזֶה אֶפְשָׁר אֲפִלּוּ אָדָם פָּשׁוּט, כִּי אָדָם גָּדוֹל יָכוֹל לִרְאוֹת זֹאת בְּלִי יְגִיעָה, רַק אֲפִלּוּ אָדָם פָּשׁוּט לְגַמְרֵי יָכוֹל לְהַשִּׂיג וְלִרְאוֹת חֲדָשׁוֹת כַּנַּ"ל, אִם יֵשֵׁב עַצְמוֹ וְיִסְתַּכֵּל עַל אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, אַךְ שֶׁלֹּא יַעֲמִיד הַדָּבָר לְנִסָּיוֹן, כִּי יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאָז דַּוְקָא לֹא יִרְאֶה כְּלָל, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן יָכוֹל לְהַשִּׂיג לָזֶה אֲפִלּוּ אָדָם פָּשׁוּט כַּנַּ"ל: