Skip to main content

Likutei Moharan· Rabbi Nachman of Breslov

Likutei Moharan II, 63

ליקוטי מוהר״ן תנינא · תורה ס״ג

3 passages · Chapter 349 of 411 · Edition: Likutei Moharan + Tinyana — rabenubook.com · Extent not verified

Text size

Original Hebrew text

Likutei Moharan II, 63:1

Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit Midrash

דַּע, כִּי יַעֲקֹב אָבִינוּ, כְּשֶׁשָּׁלַח אֶת בָּנָיו עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים לְיוֹסֵף, שָׁלַח עִמָּהֶם נִגּוּן שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה סוֹד: קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וְכוּ' (בראשית מ״ג:י״א), בְּחִינַת זֶמֶר וְנִגּוּן, שֶׁשָּׁלַח עַל־יָדָם לְיוֹסֵף, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: מִזִּמְרַת – לְשׁוֹן זֶמֶר וְכוּ'. כִּי דַּע, כִּי כָל רוֹעֶה וְרוֹעֶה יֵשׁ לוֹ נִגּוּן מְיֻחָד לְפִי הָעֲשָׂבִים וּלְפִי הַמָּקוֹם שֶׁהוּא רוֹעֶה שָׁם, כִּי כָל בְּהֵמָה וּבְהֵמָה יֵשׁ לָהּ עֵשֶׂב מְיֻחָד, שֶׁהִיא צְרִיכָה לְאָכְלוֹ. גַּם אֵינוֹ רוֹעֶה תָּמִיד בְּמָקוֹם אֶחָד. וּלְפִי הָעֲשָׂבִים וְהַמָּקוֹם שֶׁרוֹעֶה שָׁם, כֵּן יֵשׁ לוֹ נִגּוּן. כִּי כָל עֵשֶׂב וָעֵשֶׂב יֵשׁ לוֹ שִׁירָה שֶׁאוֹמֵר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת פֶּרֶק שִׁירָה, וּמִשִּׁירַת הָעֲשָׂבִים נַעֲשֶׂה נִגּוּן שֶׁל הָרוֹעֶה. וְזֶה סוֹד מַה שֶּׁכָּתוּב (שם ד): וַתֵּלֵד עָדָה אֶת יָבָל, הוּא הָיָה אֲבִי יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה, וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל, הוּא הָיָה אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב. כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיָה בָּעוֹלָם רוֹעֵה מִקְנֶה, הָיָה תֵּכֶף כְּלֵי־זֶמֶר כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיָה יֹדֵעַ נַגֵּן (שמואל־א טז), עַל־כֵּן הָיָה רוֹעֶה (שם) כַּנַּ"ל. (גַּם מָצִינוּ בַּאֲבוֹת הָעוֹלָם כֻּלָּם, שֶׁהָיוּ רוֹעֵי מִקְנֶה). וְזֶה בְּחִינַת (ישעיהו כ״ד:ט״ז): מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִירוֹת שָׁמַעְנוּ, הַיְנוּ שֶׁזְּמִירוֹת וְנִגּוּנִים יוֹצְאִים מִכְּנַף הָאָרֶץ, כִּי עַל־יְדֵי הָעֲשָׂבִים הַגְּדֵלִים בָּאָרֶץ נַעֲשֶׂה נִגּוּן כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי שֶׁהָרוֹעֶה יוֹדֵעַ הַנִּגּוּן, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹתֵן כֹּחַ בְּהָעֲשָׂבִים, וַאֲזַי יֵשׁ לַבְּהֵמוֹת לֶאֱכֹל. וְזֶה בְּחִינַת ( ב): הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ, הַיְנוּ שֶׁהַנִּצָּנִים גְּדֵלִים בָּאָרֶץ עַל־יְדֵי הַזֶּמֶר וְהַנִּגּוּן הַשַּׁיָּךְ לָהֶם כַּנַּ"ל. נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי הַזֶּמֶר וְהַנִּגּוּן שֶׁהָרוֹעֶה יוֹדֵעַ, הוּא נוֹתֵן כֹּחַ בָּעֲשָׂבִים, וְיֵשׁ מִרְעֶה לַבְּהֵמוֹת. גַּם הַנִּגּוּן הוּא טוֹבָה לְהָרוֹעֶה בְּעַצְמוֹ, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהָרוֹעֶה הוּא תָּמִיד בֵּין בְּהֵמוֹת, הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיַּמְשִׁיכוּ וְיוֹרִידוּ אֶת הָרוֹעֶה מִבְּחִינַת רוּחַ הָאָדָם לְרוּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, עַד שֶׁיִּרְעֶה הָרוֹעֶה אֶת עַצְמוֹ, בִּבְחִינַת (בראשית ל״ז:י״ב): וַיֵּלְכוּ לִרְעוֹת אֶת צֹאן אֲבִיהֶם וְכוּ', וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: שֶׁהָלְכוּ לִרְעוֹת אֶת עַצְמָן. וְעַל־יְדֵי הַנִּגּוּן נִצּוֹל מִזֶּה, כִּי הַנִּגּוּן הוּא הִתְבָּרְרוּת הָרוּחַ, שֶׁמְּבָרְרִין רוּחַ הָאָדָם מִן רוּחַ הַבְּהֵמָה, בִּבְחִינַת (קהלת ג׳:כ״א): מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה, וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיֹּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה, כִּי זֶהוּ עִקָּר הַנִּגּוּן – לְלַקֵּט וּלְבָרֵר הָרוּחַ טוֹבָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַנִּגּוּן נִצּוֹל מֵרוּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, כִּי נִתְבָּרֵר רוּחַ הָאָדָם מֵרוּחַ הַבְּהֵמָה עַל־יְדֵי הַנִּגּוּן כַּנַּ"ל:

Likutei Moharan II, 63:2

Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit Midrash

וְיֵשׁ חִלּוּקִים רַבִּים בִּנְגִינָה, כִּי יֵשׁ נִגּוּן שָׁלֵם, וְיֵשׁ נִגּוּן שֶׁהוּא בְּכַמָּה בָּבוֹת, וִיכוֹלִים לְחַלְּקוֹ לְבָבוֹת וְעִנְיָנִים: וְדַע, שֶׁהַמֶּלֶךְ יֵשׁ לוֹ כָּל הַנִּגּוּן כֻּלּוֹ בִּשְׁלֵמוּת, אֲבָל הַשָּׂרִים אֵין לָהֶם רַק אֵיזֶה חֵלֶק בַּנִּגּוּן, כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ. וְעַל־כֵּן אָמַר דָּנִיֵּאל לִנְבוּכַדְנֶצַּר (דניאל ד׳:ט׳): אַנְתְּ הוּא אִילָנָא וְכוּ' וּמָזוֹן לְכֹלָּא בֵהּ. כִּי נְבוּכַדְנֶצַּר שֶׁהָיָה מֶלֶךְ וְיֵשׁ לוֹ כָּל הַנִּגּוּן, עַל כֵּן עַל־יָדוֹ נִמְשָׁךְ כָּל הַמָּזוֹן, כִּי הַמָּזוֹן נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַנִּגּוּן כַּנַּ"ל.

Likutei Moharan II, 63:3

Read this passage on its ownAsk about this passageStudy in the Beit Midrash

וְעַל־כֵּן יַעֲקֹב אָבִינוּ, אַף שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ אָז שֶׁהוּא יוֹסֵף, רַק כְּפִי מַה שֶּׁסִּפְּרוּ לוֹ הַשְּׁבָטִים הַנְהָגוֹתָיו שֶׁל יוֹסֵף, שָׁלַח לוֹ נִגּוּן הַשַּׁיָּךְ לְשַׂר כְּמוֹתוֹ, כְּפִי מַה שֶּׁשָּׁמַע מִבָּנָיו דְּרָכָיו וְהַנְהָגוֹתָיו, כִּי יַעֲקֹב רָצָה לִפְעֹל אֶצְלוֹ עַל־יְדֵי הַנִּגּוּן מַה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ, עַל־כֵּן שָׁלַח לוֹ אוֹתוֹ הַנִּגּוּן שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר לְבָנָיו: קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם; הַיְנוּ שֶׁיִּקְחוּ בְּחִינַת הַנִּגּוּן הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת זִמְרַת הָאָרֶץ כַּנַּ"ל, בַּכֵּלִים שֶׁלָּהֶם. וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה, מְעַט צֳרִי, מְעַט דְּבַשׁ, נְכֹאת וָלֹט, בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים – הֵם בְּחִינַת מִשְׁקוֹלוֹת וּמִדּוֹת הַנִּגּוּן, כִּי הַנִּגּוּן נַעֲשֶׂה מִגִּדּוּלֵי הָאָרֶץ כַּנַּ"ל:

Abbreviation. Select it to see what it stands for.

The work: Public domain · Digital transcription: רבינו בוק (rabenubook.com), identified, via Sefaria · Rights in the transcription: No rights statement or license was found on the transcription site · Permission for this site: Not arranged; no rights statement was found on the transcription site. Details

Continue studying

This chapter is one of the sources for the topic ניגון ושירה.

On this site, based on this chapter: מה אמר רבי נחמן על ניגון? · משפטים של רבי נחמן: איפה הם כתובים?

Sections of Chayei Moharan that refer explicitly to this teaching: Chayei Moharan 585.