ליקוטי הלכות · אורח חיים א · ענין ברכות התורה א
Reading settings
ענין ברכות התורה:
הלכה א:
על-פי המאמר בקרוב עלי מרעים וכו' ( בסימן לו) עין שם:
והכלל שכל אחד מישראל צריך להתנסות ולהצטרף בגלות של שבעים אמין דהינו בתאוותיהן קדם שיש לו התגלות בתורה ועקר היא תאוות ניאוף שהיא בחינת רע הכולל של הכל השבעים אמין וצריכין להתנסות ולהצטרף מקדם בתאוה הזאת וכשזוכה לעמד בנסיון ולשבר תאוה זו זוכה להתגלות התורה ואז נמשך על-ידי זה נשמות חדשות וכו' וכל אחד מקבל את התורה כפי הכלי שלו כפי תפיסת המחין שלו, שהוא כפי מה שזוכה לבחינת שמירת הברית כי מפי עליון לא תצא כי אם אור פשוט רק כל אחד מציר האור לפי בחינתו וזה בחינת ( יומא עב) ושמתם זכה נעשה לו סם חיים לא זכה וכו'. וזה בחינת הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה וכו' עין שם היטב כל זה וכבר מובא זה המאמר בכרך אחר בהלכות פסח עין שם היטב:
וזה בחינת ברכת התורה שצריכין לברך בכל יום על התורה כדי לזכות להמשיך אור התורה בבחינת ברכה בבחינת זכה נעשה לו סם חיים וכו' כי בהתורה יש שני כחות זכה נעשה לו סם חיים לא זכה וכו' ועל-כן צריכין דיקא לברך על התורה כדי להמשיך אור התורה שהוא בבחינת אור פשוט הנ"ל לצירו בבחינת ברכה בבחינת זכה נעשה לו סם חיים כנ"ל. וזה שמברכין אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו כי אנו מזכירין בברכה זו אשר בחר בנו מכל העמים. דהינו שבחר בנו מהם והוציא אותנו מהם דהינו ממדותיהן ומתאוותיהן הרעות ועל-ידי זה דיקא שבחר בנו מכל העמים כי עמך ישראל כלם צדיקים וכלם בכלל שומרי הברית כמובא במקום אחר ( בלקוטי א סימן כג) ועל-ידי זה אנו מבחרים מכל העמים, דהינו מכל השבעים אמין מתאוותיהן הרעות והעקר מתאוה הכללית שכוללת כל השבעין אמין כנ"ל ועל-ידי זה דיקא ונתן לנו את תורתו כי עקר קבלת התורה הוא על-ידי זה דיקא על -ידי שאנו בבחינת מבחרים מכל העמים דהינו בבחינת קדשת הברית ומכניעין ומשברין התאוה הכלליית שהיא בחינת כלליות השבעים עמים על-ידי זה דיקא נתן לנו את תורתו כי על-ידי זה דיקא יכולים לקבל את התורה בבחינת ברכה בבחינת סם חיים כנ"ל וזה בחינת הערב נא ה' אלקינו את דברי תורתך בפינו וכו' שאנו מבקשים שתהיה התורה מתוקה וערבה בפינו דהינו שנזכה לקבל את התורה בבחינת אור מלא בבחינת ברכה בבחינת סם חיים שזה בחינת מיין מתוקין בחינת שמירת הברית כי להפך חס ושלום לא זכה וכו' אז הוא בבחינת מיין מרורין בחינת ( שמות טו) ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם וכו' ועל-כן בכל יום קדם שמתחילין ללמד ולקרות בתורה אנו צריכין לברך דיקא ברכת התורה כדי לזכות להמשיך אור התורה בבחינת ברכה בבחינת סם חיים שזה בחינת מיין מתוקין בחינת הערב נא וכו' וכנ"ל ועל-כן נוהגין לומר תכף אחר ברכת התורה פרשת ברכת כהנים כי ברכת כהנים זה בחינת שהכהנים מצירין האור שהוא קמיץ וסתים בחינת ( ויקרא ה') וקמץ הכהן וכו' הם מצירין אותו לברכה על -ידי ברכתם כי הכהנים הם בבחינת שמירת הברית וכו' כמבאר כל זה היטב בהלכות פסח הנ"ל ועל-כן סמך פרשת ברכת כהנים אחר ברכת התורה כי עקר ברכת התורה כדי לציר האור לברכה שזה בחינת ברכת כהנים כנ"ל וזה שהחמירו רבותינו זכרונם לברכה ( נדרים פרק א) מאד בברכת התורה כמו שדרשו על פסוק ( ירמיה ט') על מה אבדה הארץ דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים וכו' ולא פרשוה עד שפרשה הקדוש ברוך הוא בעצמו שנאמר על עזבם את תורתי ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה הינו ולא שמעו בקולי הינו ולא הלכו בה, אמר רב שלא ברכו בתורה תחלה כי זה עקר הפגם מה שלא ברכו בתורה תחלה כי תחלה צריך לברך על התורה כדי להמשיך האור מתחלת המחשבה שהוא בחינת קמיץ וסתים בבחינת ברכה וכו' כנ"ל ומחמת שפגמו בזה ולא המשיכו האור בחינת ברכה על-ידי זה אבדה הארץ. כי זה עקר הפגם כשאין זוכין להמשיך אור התורה בבחינת ברכה בבחינת סם חיים וכו' כנ"ל ואז לא יכלה התורה להגן עליהם מאחר שלא ברכו בתורה תחלה ולא המשיכו האור בבחינת ברכה וכנ"ל, ועל-כן אבדה הארץ כי ארץ ישראל היא בחינת מלכות דקדשה כידוע שעומדת על שנים עשר בקר כנגד שנים עשר שבטי יה כמבאר במאמר הנ"ל:
כי ארץ ישראל נתחלקה לשנים עשר גבולין לשנים עשר שבטים, שזה בחינת שמירת הברית כמבאר שם במאמר הנ"ל. ועל-ידי שלא ברכו בתורה תחלה ולא המשיכו האור בבחינת ברכה שזה בחינת פגם הברית, כי עקר המשכת האור בבחינת ברכה הוא על-ידי תקון הברית כנ"ל ועל -כן על-ידי שפגמו בזה על-ידי זה אבדה הארץ שעקר קיומה דיקא על-ידי בחינת שמירת הברית כמובא וכנ"ל, כמו שכתוב ( תהלים לז) צדיקים ירשו ארץ וצדיק הוא מאן דנטיר ברית והם דיקא יורשים ארץ ישראל הקדושה שנתחלקה לשנים עשר שבטי י"ק וכנ"ל ועל-כן צריכים לברך על התורה בכל יום כי בכל יום מקבלין את התורה מחדש כמו שכתוב ( דברים ו) אשר אנכי מצוך היום בכל יום יהיו בעיניך כחדשים ( ספרי שם) ועל-כן צריכין לברך תחלה כדי להמשיך אור התורה בבחינת ברכה כנ"ל ועל -כן עקר ברכת התורה הוא אחר השנה בלילה כמובא בשלחן ערוך כי תאוה הכלליות הנ"ל שהיא תאות נאוף היא בחינת שנה בחינת חשך של לילה כמו שכתוב ( תהלים יז) בחנת לבי פקדתי לילה וכו' כי עקר שרשה מבחינת שנה ותרדמה, בחינת ( בראשית ב) ויפל ה' אלקים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעותיו וכו' כי השנה היא שנסתם אור העינין כמו שמברכין המפיל חבלי שנה על עיני, ומשם אחיזת התאוה הנ"ל שהיא בחינת פגם העינין בחינת תאוה הכללית של שבעים אמין וכו' כמבאר במאמר הנ"ל. ועל-כן אחר השנה בלילה צריך לקבל בכל יום התורה מחדש דהינו להמשיך אור התורה בבחינת ברכה להכניע תאוה הכלליות של השבעים אמין כי אנו מזכירין אשר בחר בנו מכל העמים, ועל-ידי זה אנו ממשיכין עלינו קדשת ישראל שהם מבחרים מכל העמים כי הם קדושים וטהורים ומקדשין עצמן מתאוה זו כנ"ל וכמו שכתוב ועמך ישראל כלם צדיקים ועל-ידי זה דיקא ונתן לנו את תורתו וכו' כנ"ל וזה בחינת קבלת התורה בשבועות על-ידי שמקדשין עצמן מקדם ומפרישין עצמן מתאוה זאת כמו שכתוב ( שמות יט) היו נכונים לשלשת ימים וכו' ועל-ידי זה דיקא זוכין לקבל התורה בשבועות על-ידי משה רבנו עליו השלום שהיה קדוש ופרוש לגמרי כמבאר במאמר הנ"ל כי כל אחד מישראל זוכה לקבל התורה על-ידי משה רבנו, על-ידי שנתקדשו כלם בפרישות תאוה זו בשלשת ימים הנ"ל, ואזי מקבלין כלם האור בבחינת ברכה כנ"ל:
וזה בחינת ( שם כ) דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלקים פן נמות כי ישראל היו חפצים יותר לשמע מפי משה מלשמע מפיו יתברך בעצמו כי כששומעין מפי השם יתברך עצמו והאור היוצא מפי עליון הוא אור פשוט מאד בתכלית הפשיטות בחינת קמיץ וסתים, ואז היו צריכים להיות קדושים וטהורים מאד כדי לציר האור בבחינת ברכה. ועל-כן ישראל חששו שמא אין להם עדין זה הכח להמשיך האור הבא מהשם יתברך בעצמו בבחינת ברכה. אבל כשיהיה נמשך על-ידי משה שהיה קדוש ופרוש גדול מאד, ועל-כן בודאי ימשיך האור מפי עליון בבחינת ברכה ומאחר שכבר נצטיר האור קצת מאחר שכבר נשתלשל קצת ונמשך מפי השם יתברך לפה משה אזי כבר הם יכולים יותר לקבל האור בבחינת ברכה אף-על-פי שאין קדשתם גבוה כל כך כי אף-על-פי שגם כששומעין מפי הצדיק האמת אי אפשר גם כן לקבל דבריו בבחינת ברכה בחינת סם חיים כי אם על-ידי שמירת הברית כמבאר במאמר הנ"ל כי גם דברי הצדיק בערך ההמון עם הם בבחינת אור פשוט, אף-על-פי-כן כבר הוא בנקל יותר לקבל האור בבחינת ברכה על-ידי קצת קדשה מאחר שאף על-פי כן כבר נצטיר האור קצת בפי הצדיק הקדוש שקבל האור מפי עליון וצירו לטובה ולברכה על-ידי קדשתו הגבוה ועל-כן אמרו ישראל דבר אתה וכו' ואל ידבר וכו' פן נמות כי אולי לא נזכה לקבל האור בבחינת ברכה ואזי לא זכה נעשה לו סם מות חס ושלום כי לא היו מחזיקים עצמן בקדושים כל כך שיוכלו לקבל מהשם יתברך בעצמו האור ולצירו לברכה אבל על-ידי הצדיק בחינת משה בנקל יותר לציר האור לברכה על-ידי קדשה קצת מחמת שכבר נצטיר בפה הצדיק כנ"ל ועל-כן צריכין לנסע לצדיק האמת ולשמע מפיו דיקא כי אז יכול לקבל האור בבחינת ברכה מאחר שכבר נצטיר קצת בפי הצדיק כנ"ל וזה בחינת ( אבות פרק א) עשה לך רב והסתלק מן הספק, כי כל זמן שלא נצטיר האור העליון הוא בבחינת ספק, כי עדין אין יודעין בו כלל ואין בו שום תפיסה ועל -ידי הרב האמת נצטיר האור בבחינת ברכה כנ"ל וזהו עשה לך רב והסתלק מן הספק כנ"ל וזהו ( שם) ואל תרבה לעשר אמדות, כי מעשר ללוי זה בחינת ציור האור לברכה כמובא בהלכות פסח הנ"ל, כי תרומה אין לה שעור ונתנת לכהן, זה בחינת אור העליון שהוא קמיץ וסתים בחינת וקמץ הכהן ועל-כן אין לה שעור כי עדין אין שם בחינת ציור שהוא בחינת שעור וצמצום ומעשר ללוי הוא בחינת צירי ועל -כן יש לה שעור, כי שם נצטיר האור ועל-כן צריכין לתן המעשר במדידה דיקא ולא מאמד כדי לציר האור לברכה על-ידי המדידה שהיא בחינת ציור אבל מאמד הוא רחוק יותר ועליון מבחינת ציור על-ידי מדידה ועל-כן צריכין לעשר במדידה דיקא כדי לציר האור לברכה וזהו שנסמך ואל תרבה לעשר אמדות ל"עשה לך רב והסתלק מן הספק" כי הכל אחד כנ"ל:
כי עקר בחינת שבועות הוא על-ידי בחינה הנ"ל על-ידי שיוצאין מגלות מצרים שהיא ערות הארץ תאוה הכללית הנ"ל כי מקדשין עצמן במ"ט ימי הספירה, ועל-ידי זה נכללין במ"ט אותיות שיש בשמות השבטים שזה בחינת קדשת הברית כמבאר במאמר הנ"ל וכמבאר כל זה בהלכות פסח הנ"ל וזה בחינת מה שמנדדים שנה מעינים בליל שבועות כדי לשבר ולהכניע בחינת שבעים אמין שהם נאחזים בבחינת שנה על העינים כנ"ל ואזי זוכין לקבלת התורה שהוא בחינת שבעים פנים לתורה וכנ"ל וזה בחינת מאכלי חלב בשבועות בבחינת דם נעכר ונעשה חלב כמובא שזה בחינת קדשת הברית כמובא וזה בחינת ( שיר השירים ה) עיניו כיונים על אפיקי מים רוחצות בחלב וכו' עיניו כיונים וכו' זה בחינת שבעים פנים לתורה וזה על אפיקי מים הינו מימי התורה וזה זוכין דיקא על-ידי קדשת הברית שהוא בחינת דם נעכר ונעשה חלב כנ"ל וזהו רוחצות בחלב כנ"ל וזהו ( שם) יושבת על מלאת, זה בחינת אור מלא, כי אז מקבלין את התורה בבחינת אור מלא בבחינת ברכה כנ"ל. וזהו ( שם) לחייו כערוגת הבשם וכו' ופרש רש"י פנים מסבירות להלכה הינו בחינת אנפין נהירין בחינת שבעים פנים לתורה הנ"ל שזוכין לקבל על-ידי קדשת הברית כנ"ל:
שיך לעיל:
וזהו ולא הלכו בה ודרשו רבותינו זכרונם לברכה על זה שלא ברכו בתורה תחלה דהינו שלא המשיכו האור בבחינת ברכה על-ידי ברכת התורה כנ"ל וזהו מרמז בפסוק ולא הלכו בה הנ"ל כי כשזוכין לקבל אור התורה בבחינת ברכה בחינת סם חיים זה בחינת הליכה שהולכין על-ידי התורה בדרכי ה' בחינת צדיקים ילכו בם, ילכו דיקא שזהו בחינת סם חיים כנ"ל ועל-כן ולא הלכו בה מרמז שלא ברכו בתורה תחלה ולא המשיכו האור בבחינת ברכה סם חיים שזהו בחינת הליכה בחינת צדיקים ילכו וכו' כנ"ל:
ושאר הלכות על ברכת התורה נכללת כל אחת בהלכות ברכת השחר: