ליקוטי הלכות · אורח חיים א · ענין קדיש א

ענין קדיש:

Copy passage with reference

על-פי המאמר 'וביום הבכורים-ואת העורבים צויתי לכלכלך' בלקוטי תנינא סימן ד, עין שם כל המאמר והובא קצת בכרך אחר בהלכות תפלת המנחה וקצת הקדמות היוצא משם בקצור:

Copy passage with reference

כי על-ידי צדקה זוכין שאין צריכין לעשות שום עסק ושום מלאכה כי אף-על-פי שכל העסקים והמשא ומתן הם בחינת אתערותא דלתתא, כי נמשכין מל"ט מלאכות המשכן שהם כנגד עובדא דבראשית וכו' אף-על-פי-כן אם היה שופע חסדו יתברך לא היינו צריכין לשום עסק, כי היה מתקים העולם בחסדו ואפלו ההכרחיות היו נעשין על -ידי אחרים, בבחינת ( ישעיה סא) ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכרמיכם ואתם כהני ה' תקראו בחינת חסד שהוא בחינת כהן וכו' ולקבל החסד צריכין כלי וצנור ועל-כן צריכין יראה, סטרא דלוי שהוא בחינת כלי לקבל שפע החסד ויראה נעשה על-ידי רצון על-ידי שנתגלה שהכל מתנהג על-ידי רצונו יתברך לבד ואין שום חיוב הטבע כלל וזה נתגלה על-ידי השלש רגלים שהם בחינת מקרא קדש כי קדשת יום טוב קורא ומגלה הרצון שהכל רק על-ידי רצונו לבד כי בכל הימים טובים עשה השם יתברך אותות נוראות שעל-ידי זה נתגלה הרצון, אך יש קול שאגת החיות רעות שהם חכמי הטבע שהם רוצים להתגבר על קול הקריאה של יום טוב שמגלה את הרצון והכנעתם הוא על-ידי חכם שבקדשה שיודע לקשר כל הרצונות לשרש הרצון שהוא בחינת מצח הרצון בחינת רעוא דרעוין אך יש מצח הנחש שרש חכמת הטבע ויניקתו מזקני הדור שאין בהם שלמות שאין מוסיפין קדשה ודעת בכל יום וכו' עין שם. ועל-ידי צדקה מעלין אלו הימים הנפולים ועל-ידי זה נכנע מצח הנחש ומתגבר ומתגלה מצח הרצון ועל-ידי זה נשמע קול הקריאה של יום טוב שמגלה הרצון ועל-ידי זה נעשה יראה ועל-ידי היראה נשפע החסד ואזי אין צריכין לשום עסק, כי נתקים ועמדו זרים ורעו צאנכם וכו' עין שם כל זה היטב:

Copy passage with reference

וזה בחינת תפלה שהיא התגלות הרצון כי התפלה מגלה הרצון ומכניע ומבטל חכמת הטבע כי הטבע מחיב כך והתפלה משנה הטבע וכמבאר בדברי רבנו זכרונו לברכה כמה פעמים ועל-כן הם שלש תפלות ביום כנגד שלשה אבות שהם בחינת שלשה רגלים כמובא כי שלש תפלות הם בחינת שלש רגלים שמגלין הרצון כנ"ל וכמבאר כל זה היטב בהלכות תפלת המנחה על-פי מאמר הנ"ל וזה בחינת סדר התפלה בשחרית, שבתחלה מסדרין ואומרים סדר הקרבנות לתקן ולברר עולם העשיה כידוע, זה בחינת מלאכת מעשה בראשית שהם בחינת מעשה המשכן שמשם נמשכין כל המלאכות, וכל העשיות וכל המשא ומתן והעסקים שהם כלולים בל"ט מלאכות שזה בחינת עשיה. בחינת ומעשה ידינו כוננה עלינו וכו' שברכם משה בגמר מלאכת המשכן יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם. וזה בחינת הקרבנות שמסדרין כי כל הקרבנות היו במשכן שעל ידם מבררין בחינת עשיה שהוא בחינת כל העשיות וכל המשא ומתן והמלאכות שהם כלולים במלאכת המשכן כנ"ל והם נתבררים על-ידי סדר הקרבנות שהם בחינת מעשה המשכן ששם קרבין כל הקרבנות וזה עקר מעשה המשכן להקריב שם קרבנות:

Copy passage with reference

ואחר כך אומרים פסוקי דזמרה שהם בחינת יראה סטרא דלוי כי כל הזמירות והנגונים הם מסטרא דלוי כידוע. כי אנו מעלין כל העולמות על-ידי סדר התפלה מתתא לעלא כידוע ועל-כן אנו מעלין כל העשיות והעסקים על ידי סדר הקרבנות לבחינת יראה שמשם נמשך החיות להם על-ידי החסד הנשפע על-ידי היראה שמחיה ומקים כל העולם כנ"ל והיראה נעשה על-ידי הרצון ועל-כן אחר פסוקי דזמרה שהם בחינת יראה סטרא דלוי, אחר כך אומרים ברכת קריאת שמע שהם בחינת התגלות הרצון כי בקריאת שמע אנו מעידין על יחודו יתברך שהוא יתברך לבדו יחיד בעולמו והוא לבדו מנהיג העולם ברצונו לבד, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ( ברכות יג) שצריך להאריך בד' דאחד כדי שימליכהו למעלה ולמטה ובארבע רוחות, דהינו שהוא יתברך לבדו מושל בעולמו כי הוא לבדו יתברך מנהיג העולם ברצונו לבד וזה בחינת ברכת קריאת שמע שאומרים יוצר אור ובורא חשך וכו' יוצר המאורות ובזה אנו מגלין ומפרסמין שאין שום מערכת השמים כלל, ומכניעין ומבטלין חכמת הטבע שהיא חכמת הכוכבים ומזלות כי אנו מודים ומעידין שהשם יתברך ברא את המאורות שבשמים והוא מנהיג ומחיה אותם-את כל המאורות ומחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית ואין שום טבע כלל רק הכל ברצונו וזה בחינת יום טוב שמגלה את הרצון בחינת וירא אלקים את האור כי טוב ויקרא אלקים לאור יום כי כשיודעין שהשם יתברך מנהיג הכל ברצונו לבד והוא לבדו יצר המאורות שבשמים זה עקר אור יום כי להפך חכמת הטבע הוא בחינת חשך בחינת חשך השמש בצאתו וירח לא יגיה אורו וכמובא לעיל מזה בהלכות נטילת ידים שחרית כי עקר האור הוא השם יתברך לבד וכשמגלין שהכל על-ידי רצונו לבדו זה בחינת יום טוב בחינת אור יום שהוא בחינת טוב בחינת ובטובו מחדש וכו' בחינת וירא אלקים את האור כי טוב ויקרא אלקים לאור יום וכו' כנ"ל ועל-ידי שביום טוב נתגלה הרצון כנ"ל על-כן נקרא יום טוב, כי אז דיקא מאיר אור יום שהוא בחינת טוב כנ"ל. וכן בכל יום ויום אנו ממשיכין קדשת יום טוב שהוא התגלות הרצון שמגלין בברכת המאורות שהוא ברכת קריאת שמע שאז מעידין שהשם יתברך ברא כל המאורות שבשמים וכל הכוכבים ומזלות כלם הוא לבדו יתברך בראם ואין שום טבע כלל וזה עקר אור יום וכו' בחינת יום טוב וכו' כנ"ל:

Copy passage with reference

וזה בחינת סדר קדשה שאומרים בברכת יוצר המאורות זה בחינת מקרא קדש שהקדש קורא ומגלה את הרצון כי בכל מקום שיש קדשה נתגלה הרצון בבחינת מקרא קדש כנ"ל כי קדש היא בחינת חכמה כידוע, הינו בחינת החכמים שבקדשה שהם בחינת קדש שהם מגלין את הרצון ועל-כן עקר קדשת יום טוב תלוי בחכמי הדור שהם קובעים את השנים והחדשים וכל הימים טובים תלויים בהם, כמו שכתוב ( ויקרא כג) אלה מועדי ה' אשר תקראו אתם מקראי קדש כמו שדרשו רבותינו זכרונם לברכה ( ראש השנה כד) כי עקר בחינת מקראי קדש דהינו לקרות ולגלות את הרצון הוא על-ידי חכמי הדור שעל ידם נשמע קול הקריאה של יום טוב על-ידי שהם מקשרים כל הרצונות לשרש הרצון כנ"ל וזה בחינת סדר קדשה שבברכת המאורות שהם בחינת התגלות הרצון כי על-ידי בחינת קדשה נתגלה הרצון בבחינת מקרא קדש כנ"ל נמצא שעל-ידי קריאת שמע וברכותיה נתגלה הרצון ואחר כך מתפללין התפלה בלחש ואז עולין למקום שעולין ואז מתקשרין לבחינת רצון שברצונות רעוא דרעוין שזה עקר בחינת התפלה בבחינת ואני תפלתי לך ה' עת רצון:

Copy passage with reference

וזה בחינת קדיש שאומרין בין עולם לעולם והוא בחינת העמוד שבין עולם לעולם שדרך שם עולין מעולם לעולם כמבאר בכונות כי מעלת הקדיש גבוה מאד מאד כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה וכמו שכתוב בזהר הקדוש כי הוא מתבר כל שלשלאין דפרזלא כי הקדיש הוא בחינת התגלות הרצון בבחינת בעלמא די ברא כרעותיה וימליך מלכותיה ומעלין ומקשרין הרצון לשרש הרצון שהוא בחינת רעוא דרעוין בבחינת מה שאומרין בקדיש יתברך וישתבח וכו' לעילא מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא וכו' דאמירן בעלמא וכו' כי כל השירות והתשבחות שאומרין כלם הם בחינת התגלות הרצון שמודים ומשבחין להשם יתברך שברא הכל ברצונו ובקדיש אומרים לעילא מן כל ברכתא ושירתא וכו' זה בחינה למעלה מבחינת התגלות הרצון שבזה העולם הינו בחינת רצון שברצונות בחינת רעוא דרעוין ששם מתקשרין כל הרצונות בחינת שרש הרצון כי בקדיש עולים ומתקשרים לבחינת שרש הרצון הנ"ל ועל-כן הקדיש הוא גבוה מכל הקדשות שהם בחינת התגלות הרצון כנ"ל כי הקדיש הוא בחינת שרש הרצון כנ"ל ועל-כן נתתקן בלשון תרגום כי לשון תרגום משם עקר יניקת חכמי הטבע כי התרגום הוא בחינת עץ הדעת טוב ורע, כמו שאמר רבנו זכרונו לברכה במקום אחר. וזה בחינת הטבע ששם מערב טוב ורע ושם עקר בחינת הבחירה כי כשמאמינים שהטבע בעצמה מתנהגת ברצונו לבד זה בחינת הטוב שבטבע ואז הטבע נכלל בהשגחה ורצון ולהפך כשמתגברים חס ושלום חכמי הטבע שמפרידין הטבע מהשגחה זה בחינת הרע שבטבע נמצא שהטבע הוא בבחינת עץ הדעת טוב ורע שהיא בחינת לשון תרגום ועל-כן הקדיש שהוא עקר התגלות הרצון על-ידי שעולין ומתקשרין לשרש הרצון כנ"ל על-כן נתתקן בלשון תרגום כי זה עקר שלמות התגלות הרצון כשמהפכין חכמת הטבע לרצון כמו שאמר רבנו זכרונו לברכה, כי מיניה וביה אבא ליזיל ביה נרגא כי התרגום הוא בחינת הטבע בחינת עץ הדעת טוב ורע שעקר יניקת חכמי הטבע הוא משם מבחינת תרגום כנ"ל וזה בחינת ( דברים כו) ארמי אבד אבי וירד מצרימה כי לבן הארמי הוא בחינת מצח הנחש שרש חכמת הטבע שמתגבר אפלו כנגד בחינת שרש הרצון בחינת מצח הרצון ועל-כן נקרא לבן לשון לבנונית כי מצח הרצון שמתגלה על-ידי זקני הדור שבקדשה שיש בהם שלמות כמבאר במאמר הנ"ל זה בחינת לבן העליון כידוע שהוא בחינת זקנה ושיבה שבקדשה שהוא תכלית הרחמים בחינת לבנונית הזקן שבזקנים ועל-כן לבן הארמי שהוא בחינת מצח הנחש נקרא לבן בחינת לבן שבקלפה, כי את זה לעמת זה וכו'. ועל-כן לבן בקש לעקר את הכל כי רצה להטיל פגם חס ושלום בשרש הרצון ששם עקר אחיזת ישראל שהם בבחינת רצון כי ישראל הם למעלה מהטבע לגמרי כי יעקב אבינו הוא בחינת זקן שבקדשה בחינת זקן נשוא פנים בחינת מבקשי פניך יעקב סלה ועל-כן כשברח יעקב מפני עשו ברח אצל לבן כי עשו הוא בחינת חזיר היער כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ( בראשית רבה פרק סה). בחינת חיות רעות הדורסים וטורפים בחינת חכמי הטבע שהם בחינת אמות העולם שכלם כלולים בעשו שהוא עקר מלכות הרשעה בבחינת ראשית גוים עמלק שהוא מזרעו של עשו וכל החיות רעות שהם אמות העולם חכמי הטבע שכלם כלולים בעשו עמלק, מקבלין כח מבחינת מצח הנחש שהוא בחינת לבן הארמי ועל-כן יעקב כשראה שעשו מתגבר כנגדו שזה בחינה שחכמת הטבע מתגבר כנגד התגלות הרצון כנ"ל על -כן ברח אצל לבן דיקא כי ראה שאי אפשר להכניע את עשו כי אם על-ידי שיכניע תחלה את שרשו שהוא לבן הארמי שהוא בחינת מצח הנחש שהוא שרש חכמת הטבע כי כשיתגבר כנגד לבן שהוא בחינת מצח הנחש, כשל עוזר ונפל עזור כי ממילא יתבטל כח של עשו הינו בחינת חכמת הטבע על-ידי שיבטל חכמת הטבע בשרשו על-ידי שיכניע ויתגבר על לבן וכו' כנ"ל ועל-כן כשיצא מבית לבן וזכה להכניע ולבטלו ולצאת ממנו, על-כן שלח אל עשו עם לבן גרתי וכו' הינו שהודיעו שכבר זכה לעמד כנגד לבן שהוא שרש חכמת הטבע, ועל-כן ממילא אין כח לעשו בחינת חכמת הטבע כי כבר הכניעו בשרשו כנ"ל ותרגום הוא לשון הארמי, כי משם עקר יניקת חכמת הטבע בחינת מצח הנחש לבן הארמי וכנ"ל:

Copy passage with reference

וזה בחינת ( במדבר כג) מן ארם ינחני בלק וכו' כי בלק ובלעם רצו להתגבר על ישראל ולקללם חס ושלום על-ידי בחינת ארמי, דהינו לשון ארמי לשון תרגום שמשם יניקת חכמת הטבע, שעל-ידי זה אין יכולין לקבל החסד כנ"ל וכשנשפע החסד שהוא בחינת כהן בחינת ואתם כהני ה' תקראו זה בחינת ברכה בחינת ברכת כהנים כי עקר כל הברכות הם בבחינת כהן איש החסד ועל-כן עשו בחינת חכמת הטבע היה מתקנא ביעקב על שקבל הברכות מיצחק שהם בבחינת ( ישעיה סא) ועמדו זרים ורעו צאנכם וכו' בחינת ( בראשית כז) ויתן לך האלקים מטל השמים וכו' יעבדוך עמים וכו' כי עשו חכמת הטבע הוא הפך הברכות הבאים על-ידי בחינת חסד כנ"ל, כי עקר החסד נמשך רק על-ידי התגלות הרצון וכו' כנ"ל וכמו שכתוב בעשו ( תהלים קט) ויאהב קללה ותבואהו ולא חפץ בברכה כי עשו חכמת הטבע הוא ההפך מברכה שהוא בחינת חסד כנ"ל. ועל-כן היה מתקנא ביעקב על הברכות כי עשו בחינת חכמת הטבע מתגבר תמיד להעלים בחינת הרצון ולבטל הברכות חס ושלום עד שהלך יעקב לבית לבן והכניע חכמת הטבע בשרשו כנ"ל ואז נתבטל ממילא כח עשו כח חכמת הטבע כנ"ל ואז הודה לו על הברכות כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ( בראשית רבה פרק עח) על פסוק יהי לך אשר לך כאן הודה לו על הברכות וכנ"ל ועל-כן בלעם ובלק שרצו לקלל את ישראל נאמר שם מן ארם ינחני בלק וכו' כי דיקא על-ידי בחינת ארם הינו לשון ארמי לשון תרגום על-ידי זה רצה להתגבר על-ידי חכמת הטבע שיניקתה מבחינת לשון ארמי כנ"ל שעל-ידי זה אין יכולין לקבל ברכה חס ושלום כשמתגבר חכמת הטבע כנ"ל אבל לא היה להם כח לגמר מחשבתם הרעה חס ושלום כי באמת ישראל היה להם אמונה גדולה בה' ובמשה ואותו הדור גלה הרצון בעולם שהכל ברצונו יתברך לבד כי עיניהם הרואות את כל מעשה ה' הגדול אשר עשה את כל האותות והמופתים אשר עשה משה לעיני כל ישראל כי משה הוא בחינת רעוא דרעוין כי שם נסתלק משה ועל-כן היה לו כח לקשר כל הרצונות לבחינת שרש הרצון ולא היה כח לבלעם לקלל חס ושלום רק אדרבה נתהפך הקללה לברכה על-ידי גדל התגלות הרצון שהיה אז בדורו של משה כנ"ל:

Copy passage with reference

נמצא שתרגום הוא בחינת עץ הדעת טוב ורע שמשם עקר יניקת מצח הנחש שרש חכמת הטבע ועל-כן אין מלאכי השרת נזקקין ללשון ארמי ( סוטה לג) מחמת ששם עקר בחינת הבחירה והם אין להם בחירה כי נקראים עומדים ועל-כן התרגום שהוא בחינת עץ הדעת ששם עקר בחינת הבחירה אין מלאכי השרת נזקקין כי הם אין להם בחירה ואינם רוצים להזדקק כלל לבחינת הבחירה שהיא בחינת תרגום כנ"ל. כי עקר התגלות הקדשה שהוא התגלות הרצון הוא רק על-ידי לשון הקדש כי לשון הקדש הוא קורא ומגלה את הרצון בבחינת מקרא קדש שבחינת קדש קורא ומגלה את הרצון וזה בחינת לשון קדש כי בכל מקום שיש קדשה הוא קורא ומגלה את הרצון בחינת מקרא קדש כנ"ל כי עקר הקריאה דהינו לקרות ולגלות את הרצון הוא על-ידי הדבור כי הדבור של קדשה קורא ומגלה את הרצון ועקר שלמות הדבור שבקדשה הוא בחינת לשון הקדש ועל-כן כל הברכות והקדשות ושירות ותשבחות כלם נתקנו בלשון הקדש כי כל הברכות והקדשות כלם הם בחינת התגלות הרצון ועל-כן נתקנו בלשון הקדש כי עקר התגלות הרצון הוא על-ידי לשון הקדש שהוא עקר השלמות שקורא ומגלה את הרצון כנ"ל כי לשון הקדש שהוא שלמות הדבור הוא בבחינת זקן שבקדשה דהינו שמוסיפין חכמה ודעת בכל יום ויום ועל-ידי שלמות הדעת נשלם הדבור כי הדבור הוא התגלות הדעת וכל מה שנשלם הדעת יותר על -ידי הזקנים שבקדשה שמוסיפין קדשה ודעת בכל יום נשלם הדבור ביותר כי הדבור הוא התגלות הדעת כמו שכתוב ( משלי ב) מפיו דעת ותבונה ושלמות הדבור הוא לשון הקדש כי כל לשונות העמים הם חסרים ונקראים לשון עלגים ואין שלמות כי אם ללשון הקדש נמצא שלשון הקדש שהוא עקר שלמות הדבור יניקתו מזקני הדור שבקדשה כנ"ל:

Copy passage with reference

כי אין זקנה ושיבה פחותה משבעים ושבעים שנה הם בחינת שבעים פנים לתורה כמו שאמר רבנו זכרונו לברכה במקום אחר ( בסימן ס) וכנגד שבעים פנים לתורה שהם שבעים אנפין נהירין יש שבעים אנפין חשוכים שהם שבעים אמות שבעים לשונות שהם חכמי הטבע ועל-כן עקר יניקתן מפגם זקני הדור כשאין בהם שלמות ואין זוכין כל זמן שמזקינים לבחינת שבעים פנים לתורה שזה עקר בחינת הזקנה אזי על-ידי זה מתגבר בחינת שבעים לשונות שהם כנגד שבעים פנים הנ"ל ולשון הקדש שהוא ההפך משבעים לשונות העמים הוא בבחינת שבעים פנים לתורה כי התורה נתנה בלשון הקדש וכל השבעים פנים שבעים אנפין נהירין כלולין בלשון הקדש נמצא שלשון הקדש הוא בבחינת זקני הדור שיש בהם שלמות שמוסיפין דעת בכל יום שהם בבחינת שבעים פנים לתורה, שזה בחינת לשון הקדש שהוא בחינת שלמות הדבור שלמות הדעת כנ"ל וזה בחינת ( איוב לב) ימים ידברו ורב שנים יודיעו חכמה, כי כל מה שמוסיפין ימים נשלם הדבור יותר שהוא בחינת לשון הקדש על-ידי שמוסיפין חכמה בכל יום ויום שמזקינים יותר וזהו ימים ידברו ורב שנים יודיעו חכמה, כשזוכין ברב שנים לידיעת חכמה אזי הימים ידברו כי על-ידי החכמה נשלם הדבור ביותר כנ"ל שהוא בחינת לשון הקדש כנ"ל נמצא שלשון הקדש יניקתו מזקני הדור שבקדשה שעל-ידי זה עקר התגלות הרצון ועל-כן כל הקדשות והברכות וכו' שכלם הם בחינת התגלות הרצון כלם הם בלשון הקדש כי עקר התגלות הרצון הוא על-ידי לשון הקדש כנ"ל אבל הקדיש שהוא קדשה גבוה מאד למעלה מכל הקדשות כמו שכתוב בזהר הקדוש והוא מתבר כל שלשלאין דפרזלא, דהינו שעולים לשרש הרצון ומקשרין כל הרצונות לשם עד שמתגבר התגלות הרצון מאד עד שנתהפך חכמת הטבע להתגלות הרצון וזה בחינת קדיש בלשון תרגום, כי עכשיו קוראין ומגלין את הרצון על-ידי תרגום דיקא כי אנו מהפכין על-ידי קדשה זו הרגז לרצון דהינו חכמת הטבע שיניקתה מלשון תרגום מתהפך וקורא ומגלה את הרצון, ומניה וביה אבא ליזיל ביה נרגא שזה עקר שלמות התגלות הרצון כמובן במאמר הנ"ל דהינו שלשון תרגום דיקא שדרך שם יניקתם של חכמי הטבע על ידו דיקא יתגלה הרצון ואז נכנע חכמת הטבע לגמרי. ועל-כן הקדיש בלשון תרגום מתבר כל שלשלאין דפרזלא כי כלם מתבטלין לגמרי על-ידי שהתרגום בעצמו מגלה את הרצון וכו' כנ"ל:

Copy passage with reference

ועל-כן הקדיש הוא בחינת העמוד שבין עולם לעולם, שדרך בו עולים מעולם לעולם כי עקר עלית העולמות מעולם לעולם הוא רק על-ידי בחינת רצון שברצונות שהוא בחינת המדרגה העליונה תכלית המעלה שבאותו העולם שנמשך מעולם הגבוה יותר ועקר העליה מדרגא לדרגא ומעולם לעולם העקר הוא על-ידי שלמות הרצון כשזוכין לבטל הכל עד שבאים לשלמות הרצון בחינת רצון שברצונות אז עולים לעולם גבוה יותר, כי משם נמשך בחינה זו בזה העולם כמובן בכונות. ועל-כן הקדיש שמתקשרים על ידו לבחינת שרש הרצון רצון שברצונות עד שנתהפך הכל לרצון ואפלו חכמת הטבע שיניקתה מבחינת לשון תרגום נתהפך הכל לבחינת רצון. על-כן על-ידי זה עולים מעולם לעולם כי עקר העליה על -ידי בחינת שרש הרצון כנ"ל:

Copy passage with reference

וזה בחינת ברכו שאומרים בין ישתבח ליוצר כי ברכה מסטרא דכהני בחינת כה תברכו ועל-ידי פסוקי דזמרה שעל-ידי זה מעלין את היראה ואזי נמשך חסד בבחינת ( במדבר יז) והנה פרח מטה אהרן לבית לוי כמו שאמר רבנו זכרונו לברכה שם במאמר הנ"ל ועל-כן על -ידי זה זוכין לבחינת ברכה שהוא בחינת כהן כנ"ל וזה בחינת ברכו בחינת ברכה בחינת ואתם כהני ה' תקראו כנ"ל:

Copy passage with reference

וזה בחינת 'אקדמות' שאומרים בשבועות שהוא שבח גדול ונורא מאד ונתתקן בלשון תרגום דיקא כי שבועות הוא בחינת זקן שבקדשה בחינת שרש הרצון הנ"ל כמו שאמר רבנו זכרונו לברכה במאמר הנ"ל שנאמר בשבועות כי בשבועות נתגלה השם יתברך כזקן מלא רחמים ועל-כן אז יש לנו כח לשבר חכמת הטבע ולהפכה לרצון על-ידי התגברות התגלות הרצון שמתגלה אז וכו' כנ"ל ועל-כן אז אומרים שבח גדול ונורא שהוא אקדמות בלשון תרגום דיקא. שזה עקר שלמות התגלות הרצון כשלשון תרגום נכלל בקדשה. ולשון תרגום דיקא שמשם יניקתם, מגלה ומפרסם את הרצון כנ"ל ומיניה וביה אבא ליזיל ביה נרגא וזה עקר שלמות התגלות הרצון שמתגלה בשבועות שאז נתגלה שרש הרצון כנ"ל ברוך ה' לעולם אמן ואמן:

Copy passage with reference

ועל-כן צריכין לתן צדקה קדם התפלה, כדי לזכות לבחינת עת רצון בשעת התפלה כי עקר התגלות מצח הרצון שהוא בחינת עת רצון הוא על-ידי הצדקה כמבאר במאמר הנ"ל וכבר מובא זה בהלכות תפלת המנחה:

Copy passage with reference