ליקוטי הלכות · אורח חיים ג · סוכה ה
Reading settings
על-פי המאמר "תקעו בחדש שופר" וכו' בלקוטי תנינא סימן א, עין שם כל המאמר היטב. והכלל, שצריך שיהיה לו ממשלה על המלאכים וזהו התכלית של ישראל. ולזה צריכים להתקשרות לשרשי הנשמות שהם בחינת אם כל חי וכו'. והעקר להתקשר לצדיקי ומנהיגי הדור. ולזה צריכין היראה שבלב, שהוא בחינת בנין ירושלים וצריך לתקן השלש מדות אכילה ומשגל וממון על-ידי השלשה רגלים ואז זוכין לנבואה ועל-ידי זה זוכין לתפלה. ואז נותנין כל שיח השדה כחם בתוך התפלה וכו', (עין שם היטב):
וזה בחינת סכה, כי סכה בכלל הוא בחינת התקשרות לשרשי נשמות, שהם בחינת אם כל חי, כסא הכבוד, שזהו בחינת סכה שהוא אמא דמסככא על בנין. ועקר הסכה הוא הסכך, בחינת מנהיגי ומפרסמי הדור שהם סוככים ומגנים עלינו, כמו שכתוב, את כרוב ממשח הסוכך (יחזקאל כח). שהמושל והמנהיג הוא סכך שמסכך ומגן על העולם. ויש מפרסמים ומנהיגים שהם בשקר והם מפרסמים רק על-ידי עזות. וזה בחינת סכך פסול וסכך כשר, הינו בחינת מפרסמים ומגנים על-ידי שקר, ומפרסמים של אמת. וזה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שצריך הסכך להיות צומח מן הארץ ואינו מקבל טמאה, כי המפרסם האמת הוא בחינת צומח מן הארץ, הינו על-ידי שפלות וקטנות בבחינת אמת מארץ תצמח , כמו שכתוב ולפני כבוד ענוה. וכמובא בדברי רבנו זכרונו לברכה שעקר ההתנשאות על-ידי קטנות. וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (יומא כב), אין ממנין פרנס על הצבור אלא אם כן קפה של שרצים תלוי מאחוריו. שאם תזוח דעתו עליו אומרים לו, חזר לאחוריך. וזה בחינת שמסככין הסכה בפסלת גרן ויקב, 'בפסלת' דיקא, הינו שבחינת הסוככים ומגנים על הדור הם מפסולי המשפחות, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה כנ"ל. גם צריך שלא יהיה מקבל טמאה, הינו שלא יהיה מנהיג על-ידי עזות, שהם בחינת מקבל טמאה, כי עזות היא בחינת קינא דמסאבותא, כמובא מזה במאמר "מרכבת פרעה וחילו" (בסימן לח). כי ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זהמתן וכו' ומי שיש בו עזות בידוע שלא עמדו רגלי אבותיו על הר סיני ולא פסקה זהמתו ועל-כן בו נאחזת הטמאה. וזה בחינת סכך פסול, דהינו המנהיג על-ידי עזות שהסמן הוא שאינו צומח מן הארץ, הינו על-ידי שפלות, רק על-ידי עזות וגדלות והוא מקבל טמאה כנ"ל. גם הסכך שהוא מדבר הצומח זה בחינת הנשמות, שהם בחינת צמחין, כמו שכתוב, רבבה כצמח השדה נתתיך. ועל-כן תכף אחר יום הכפורים מיד מתחילין לעסק בסכה, כי יום הכפורים מרמז על התכלית, כמובא שיום הכפורים הוא בחינת עולם הבא, שהוא התכלית, שאז יהיה לנו ממשלה על המלאכים. ועל-כן תכף ומיד מתחילין לעסק בסכה שהוא בחינת התקשרות לשרשי הנשמות כנ"ל כדי שיהיה לנו כח לעמד בממשלה זו כנ"ל, (כמבאר שם במאמר הנ"ל). ובדיני הסכה בפרטיות מרמז כל הבחינות הנ"ל שעל ידם יכולין להתקשר לשרשי הנשמות ישראל כנ"ל, כי דפנות הסכה ג' שתים כהלכתן ושלישית אפלו טפח. ואיתא שהם בחינת נצח, הוד, יסוד. וזהו בחינת שלש רגלים שהם גם כן בחינת נצח, הוד, יסוד. בחינת רגלין, הינו שדפנות ומחצות הסכה הם בחינת שלש רגלים שעל ידם נתתקן כל התאוות הנ"ל, כי הם מחצות דקדשה שמצמצמין ועושין מחצות לשלש תאוות הנ"ל שלא יצאו מגבול הקדשה ולחוץ. ועל-כן הם שתים כהלכתן, דהינו משבעה טפחים. ושלישית טפח, כי שלישית טפח הוא בחינת יסוד, כמובא. והוא כנגד שבועות שהוא מתקן תאות המשגל, בחינת תקון היסוד. ועל-כן הוא טפח אחד כנגד שבועות, שהוא יום א', וב' כהלכתן משבעה שבעה טפחים כנגד שבעת ימי הפסח ושבעת ימי הסכות. וזהו בחינת הדברים שחיבו רבותינו זכרונם לברכה לעשותם בסכה, הינו אכילה ושתיה ושנה. גם אמרו שכל שבעת הימים עושה סכתו קבע להציע שם מצעות הנאות ושאר נוי סכה וכל כלים הנאים מביא כלם לתוך הסכה. וכל דברים הללו הם כנגד שלש תאוות הנזכר לעיל שצריך להביא כלם לתוך מחצות הסכה כדי לתקן אותם כנ"ל. אכילה בסכה כנגד תאות אכילה, שנה בסכה כנגד תאות המשגל, שעקר פגם הברית הוא בבחינת שנה ותרדמה, כמובא (בסימן יט) ועל-ידי שנה בסכה נתתקן. נוי סכה זה בחינת תקון תאות ממון, שצריך להביא כל עשרו וכל חפציו הנחמדים שהם קנין כספו, לתוך הסכה. ועל-ידי זה נתתקנין בקדשה, כי הסכה היא קדש, ועל-כן צריך להביא לשם כל תאוותיו, דהינו בחינת שלש תאוות הנ"ל. ועל-ידי זה נתתקנין בקדשה על-ידי בחינת שלשה רגלים, שהם בחינת שלש דפנות הסכה כנ"ל ואזי נתתקן היראה, שהוא בחינת ירושלים, (כמבאר שם). וזה בחינת הפורס סכת שלום וכו' ועל ירושלים . שסכה מגנת על ירושלים, הינו היראה שנתתקנת על-ידי מצות סכה. שעל ידה נתתקן השלש מדות, שעל-ידי זה נתתקן בחינת ירושלים כנ"ל, (כמבאר במאמר הנ"ל), עין שם. ועל-ידי יראה זוכין לנבואה. וזהו שלמדו רבותינו זכרונם לברכה שהסכה צריכה להיות גבה עשרה טפחים מכרובים שסככו על הארון והיו גבוהים עשרה, כי הסכה בבחינת הכרובים שמשם מקבלין הנבואה, כי על-ידי היראה שזוכין על-ידי בחינת סכה, על-ידי זה זוכין לנבואה שהיא באה מבין שני הכרובים, (כמבאר שם במאמר הנ"ל, עין שם):
ועל-ידי זה זוכין לתפלה ואזי הוא למעלה מכל הכוכבים שכלם מקבלין ממנו, (כמובא שם, עין שם). וזה בחינת מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שצריך שיהיו הכוכבים נראין מתוך הסכך, הינו בחינת שיהיה הוא למעלה מן הכרובים. וזה בחינת ראיה כדרך העליון את התחתון, כמו שפרש רש"י אצל הלויתן על פסוק את כל גבה יראה (איוב מא) שפרש רש"י, דהינו שיש לו ממשלה על כל הגבוהים כאלו הוא למעלה מהם ורואה אותם, כי דרך העליון לראות התחתון ולעולם אימת העליון על התחתון, עין שם בפרוש רש"י בסוף איוב. וזה גם כן בחינת שצריך שיהיו הכוכבים נראין מתוך הסכך, הינו שעל-ידי בחינת הסכה רואה את הכוכבים, הינו שהיא למעלה מהם ויש לו ממשלה עליהם, שזהו בחינת ראיה כנ"ל:
וזהו בחינת ד' מינים שנוטלין בסכות בשעת התפלה, שזהו רמז ששיח השדה נותנות כח בתוך התפלה ועל-כן אנו מעלין שיח השדה, דהינו מיני צמחים בשעת התפלה לרמז כנ"ל שבסכות יש עליה לתפלה עד ששיח השדה נותנין כחם בתוך התפלה כנ"ל. והארבעה מינים הם בחינת התנוצצות משיח, כי עקר חשיבות הארבעה מינים היא האתרג שהוא בחינת מלכות דוד, שהוא בחינת משיח. והשלשה מינים, שהם לולב הדס וערבה, הם כנגד שלש עבודות המפסידין עבודת התפלה, לולב כנגד שמירת הברית, כי לולב בחינת צדיק כתמר יפרח, כמובא . בחינת צדיק ח"י עלמין הם בחינת ח"י נענועין שבלולב. הדס משלש כנגד שלשה אבות, כמובא, זה בחינת אמונה, כי האבות הם שרשי אמונת ישראל. ערבה זה בחינת אל תהיה בז לכל אדם, שבשביל זה אנו לוקחין ערבי נחל אין בהם לא טעם ולא ריח כדי שלא נמנע מלצרף פושעי ישראל בתפלתנו, כמובא. נמצא, שהערבה מרמזת על אל תהיה בז לכל אדם, שאסור לבזות שום אדם אפלו מי שהוא בלא טעם וריח כמו ערבה. ועל -ידי תקון שלש עבודות אלו, על-ידי זה נתתקן עבודת התפלה. ואזי מראה טעם ריח של שיח השדה באים בתוך התפלה, שזה בחינת התנוצצות משיח, כמובא שם. וזה בחינת האתרוג שיש לו מראה טעם וריח שנוטלין בשעת התפלה, שזהו בחינת התנוצצות משיח, ששיח השדה נכללין כחם בתפלה כנ"ל, (עין שם במאמר הנ"ל היטב):
ועל-כן מנענעין בארבעה מינים בהודו לה' תחלה וסוף, כי הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, מרמז על משיח שיבא במהרה בימינו. וזהו כי טוב כי לעולם חסדו, בבחינת ועשה חסד למשיחו ואז ישפיע לנו כל טוב. גם מנענעין באנא ה' הושיעה נא, שזהו מרמז גם כן על הישועה האחרונה שהוא תכלית הישועה. וזהו אנא גימטריא אליהו וכו', כי הישועה והגאלה האחרונה שעל-ידי משיח שיהיה על-ידי אליהו שיבא ויבשר הגאלה, כי על-ידי אליהו נעשה בחינת התנוצצות משיח, כי אליהו מבחורי ]ממבחרי[ גדולי הנביאים ועל-ידי נבואה זוכין לתפלה. וזהו בחינת ויעמד פנחס ויפלל. שפנחס זה אליהו זכה לתפלה על-ידי נבואה ועל-כן היה כח בידו לעצר המטר, כמו שכתוב, חי ה' אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי. 'לפי דברי' דיקא, בחינת דבר ה', הינו תפלה, כי אליהו זכה לדבר ה', דהינו תפלה כנ"ל. ועל-כן היה בו כח לעצר ה"מ"ט"ר, כי ה"מ"ט"ר המגדל העשבים שיש בהם "מראה "טעם "ריח, הכל הוא על-ידי כח דבר ה', דהינו תפלה שהיא שרש הכל ואליהו שזכה לדבר ה' היה לו כח לעצר המטר כנ"ל. וזהו 'לפי דברי' דיקא כנ"ל. ועל -כן באנא ה' שמרמז לבחינת אליהו שעל ידו יבא הישועה האחרונה, על-כן אז מנענעין בארבעה מינים שם בחינת התנוצצות משיח שיבא במהרה בימינו, אמן: