ליקוטי הלכות · יורה דעה ב · בכור בהמה טהורה

וזה גם כן בחינת מצות בכור בהמה טהורה לכהן והכהן מקריבו בבית המקדש, דהינו החלב והדם והבשר נאכל לכהנים, כי ישראל צריכין לקדש גם את ההולדה של הבהמה ועקר הוא ההולדה הראשונה שיהיה נמשך קדשת הדעת על ידה, כי גם הולדת הבהמה צריכין לקדש מאחר שישראל אוכלין אותה ועקר חיות האדם שהוא הדעת והחכמה, כמו שכתוב, החכמה תחיה, נמשך על-ידי האכילה על-כן צריכין לקדש אכילת ישראל ועל-כן כשנולד בהמה טהורה צריכין לקדש ההולדה הראשונה שיהיה נמשך הדעת על ידה. וזה על-ידי שנותנין הבכור לכהן והכהן שהוא בבחינות הדעת של בן ותלמיד, מקריב ממנו בבית המקדש שהוא עקר הדעת של בן ותלמיד, כמו שמבאר בהתורה הנ"ל. ועל-כן שם בבית המקדש מאיר הארת הרצון על-ידי הקרבנות שנקראים בשם אכילת המזבח, כמובא לשון זה בדברי רבותינו ז"ל כמה פעמים וכגון ונאכל לאישים וכו' וכן הרבה. וכמו שכתוב, באתי לגני אחתי כלה. ופרש רש"י שנאמר לענין הקמת המשכן. אריתי מורי וכו' אכלתי יערי עם דבשי, שפרושו לענין הקרבנות, כי הקרבנות שמביאין על המזבח בבית המקדש הם בבחינת אכילה שמאיר על-ידי-זה הארת הרצון, כמו שכתוב, לרצנכם תזבחהו. וכתיב, יעלו על מזבחי לרצון וכן הרבה. כי הארת הדעת הנ"ל שעקר קיומו על-ידי הארת הרצון מאיר בבית המקדש ביותר כנ"ל. ועל-כן שם מעלין מבהמה לאדם שזהו בחינת כלל כל הקרבנות שמכפרין על כל החטאים, כי כשאדם חוטא הוא נופל מהדעת שהוא גדר האדם ואזי הוא בבחינת בהמה כנ"ל. ואזי צריך להביא בהמה לקרבן בבית המקדש והכהן מקריבה שם. ועל-ידי-זה מעלה הבהמה מבהמה לאדם. ועל-ידי-זה מתקן מה שקלקל מה שנפל בחטאו מאדם לבהמה, כי עכשו על-ידי הקרבן מעלה מבהמה לאדם. וזה כלל עבודת ישראל שצריכין לברר ולהעלות כל המדרגות התחתונות למעלה שבשביל זה נברא האדם כדי להודיע אלקותו יתברך בכל המדרגות התחתונות מאד שזהו בחינת הארת דרי מטה שהוא העקר בחינת ואביתה תהלה מגושי עפר וכו'. ועל-כן צריכין לתן הבכור לכהן כדי שהכהן יקריב ממנו בבית המקדש ויאכל הבשר בקדשת קרבן שעל-ידי-זה נמשך הארת הרצון שזה עקר התקון כנ"ל, כי ישראל צריכין לקדש אכילתם בכמה קדשות והעקר על-ידי הכהן שהוא בחינת הרב והצדיק האמת שעל-ידי-זה נמשך הדעת שעקר קיומו על-ידי הארת הרצון בשעת אכילה כנ"ל:

Copy passage with reference

ועל-כן בשעת הקמת המשכן הקריבו הנשיאים דיקא לחנכת המזבח, כי הנשיאים שיש להם התנשאות בחינת מלכות דקדשה הם זוכים ביותר בשעת האכילה להארת הרצון כנ"ל. ועל-כן הם דיקא הביאו את קרבנם לחנכתו, כי על ידם עקר התקון כמבאר לעיל שכל מי שיש לו חלק יותר במלכות דקדשה זוכה ביותר להארת הרצון בשעת אכילה שזהו בחינת קרבנות שזהו עקר התקון כנ"ל, כי כל המשכן, שהוא בחינת הבית המקדש, נבנה בשביל זה לתקן הפגם שפגמו על-ידי העשירות שעשו ממנו עבודה זרה לתקן כל זה על-ידי שעשו את המשכן מהזהב והכסף שלהם ששם במשכן נמשך הדעת עד שזכו להארת הרצון וכו' שעל-ידי-זה מחילת כל העונות וכנ"ל. ועל-כן הנשיאים שהם בבחינת מלכות הם דיקא חנכו אותו כנ"ל:

Copy passage with reference