ליקוטי הלכות · חושן משפט א · העושה שליח לגבות חובו א

כשעושה השליח בעדים אזי אם נאבד הוא על אחריות המלוה, כי שני עדים הם בחינת פי שנים שהוא בחינת לשון הקדש, שהוא הקיום של כל הדברים, כי כל העולם נברא בלשון הקדש. וכמו שכתוב , "ודבריו חיים וקימים לעד". וזה בחינת (דברים יט), "על פי שנים עדים יקום דבר". שעל ידי בחינת פי שנים, על ידי זה יקום דבר בחינת ודבריו חיים וקימים כנ"ל. ועל כן אף על פי כשעושה השליח שלא בפני הלווה יכול לחזר. ואם נאבד, הוא על אחריות הלווה, אבל כשעשאו בפני עדים שהם בחינת פי שנים כנ"ל, אזי הדבר קים ואין יכול לחזר. ועל כן אם נאבד, הוא על אחריותו של המלוה כנ"ל:

Copy passage with reference