ליקוטי הלכות · חושן משפט ב · גנבה ה
Reading settings
הגנב משלם כפל:
על פי התורה 'תהמת יכסימו' וכו' בסימן ט, עין שם מה שמבאר על פסוק צהר תעשה לתבה וכו':
והכלל שעל ידי הדבור האמת יראה הפתחים לצאת מתוך החשך הגדול המסבב אותו, כי כשאדם עומד להתפלל אזי החשך, שהם הקלפות, מסבבין אותו במחשבות ורעיונים חיצונים הרבה מאד וכו' והתקון לזה אמת וכו'. ואזי כשיוצא מן החשך על ידי הדבור אמת הוא יכול לעשות פתחים גם לאחר שהוא מן הצד חוץ לקדשה, דהינו לקרב גם אותו לה' יתברך שזהו בחינת ופתח התבה בצדה תשים וכו', עין שם כל זה היטב:
וזה בחינת תשלומי כפל שהגנב מחיב לשלם, כי הגנבה נמשך מבחינת החשך הנ"ל שהם הקלפות הרוצים להחשיך ומסבבים את הקדשה, כי עקר הגנבה הוא בחשך, כמו שכתוב, חתר בחשך בתים וכו' ובלילה יהי כגנב. ועל כן תקון הגנבה הוא על ידי אור, דהינו אור האמת שהוא עקר האור של כל האורות, כי על ידי אור האמת נתבטל תקף החשך ואז בודאי מתבטל כל מיני גנבות, ועל כן צותה התורה שהגנב ישלם תשלומי כפל כדי שיתקן מה שקלקל, כי קלקולו הוא שהגביר החשך מאד על ידי הגנבה שהוא בחשך על כן אחר כך כשנמצא הגנב שזה בחינת שהאיר אור האמת ובטל החשך ונתגלה הגנבה על כן מכרח לשלם כפל. כי כשהאמת מאיר ומבטל החשך אזי נמשך אל הקדשה בחינת כפל כי לא די שהאדם בעצמו יוצא מתוך חשכת אפלתו על ידי אור האמת אף גם הוא עושה פתח גם לאחר להוציאו מהחשך לאור האמת להחזירו בתשובה כמו שמבאר על פסוק ופתח התבה בצדה תשים:
נמצא שאור האמת מוציא מתוך הסטרא אחרא שהוא החשך בחינת כפל כנ"ל. וזה בחינת לכן בארצם משנה יירשו, כי ארץ ישראל ותפלה ואמונה ונסים הם בחינה אחת ותלויים זה בזה, כמו שמבאר בתורה הנ"ל. ואי אפשר לזכות לכלם כי אם על ידי אור האמת שעל ידי זה יוצאין מהחשך לאור וכנ"ל על כן כשזוכין לבא לארץ ישראל שהוא בחינת תפלה וכו' הוא בחינת משנה יירשו בחינת כפל כנ"ל, כי זוכה להאיר לעצמו וגם לאחרים להאיר להם דרך האמת לתשובה כנ"ל. וזהו בחינת לחם משנה בשבת, כי עקר אור האמת מאיר בשבת, כי שבת בחינת אמת, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, אפלו עם הארץ ירא לשקר בשבת. וכמובא בדבריו זכרונו לברכה ועל כן אז בשבת עקר בטול הקלפות והחשך בבחינת יתפרדו כל פועלי און כידוע. ועל כן אז בעיולי שבתא עולין כל הקדשות והניצוצות שבררו כל ימי החל, כי בכל ימי החל עקר הברור על ידי אור האמת שממשיכין מקדשת שבת לימי החל ועקר עלית כל הניצוצות והקדשות של כל ימי החל הוא בכניסת שבת מחמת שעקר אור האמת מאיר בשבת כנ"ל, ועל כן אז זוכין ללחם משנה בחינת כפל בחינת משנה יירשו. כי לא די שעולין הקדשות של כל אחד בעצמו מחשך לאור גדול אף מעלין אז גם אחרים שיצאו מחשך לאור על ידי אור האמת המאיר בשבת וכו'. ועל כן כשנמצא הגנב, שזהו בחינת בטול החשך שמשם הגנבה כנ"ל, כי עתה כבר נמצא הגנב שזה נמשך מהארת אור האמת שהאיר עד שנתבטל תקף החשך שעל ידי זה נמצא הגנב. על כן הוא מחיב לשלם כפל, כי כשמאיר האמת ומבטל החשך נמשך בחינת כפל כנ"ל, כי לא די שמחזירין ומעלין הקדשה שרצתה הסטרא אחרא לגנב על ידי תקף החשך אף גם מוציאין ממנה שאר הקדשות שהיו שלהם מכבר, כי מאירין גם להם ועושין להם פתחים ומוציאין אותם מחשך לאור וכו', על כן הגנב כשנמצא שהוא בחינת בטול החשך על ידי אור האמת צריך לשלם כפל כנ"ל:
ועל כן יוסף הצדיק שנגנב מאביו, כמו שכתוב, כי גנב גנבתי מארץ וכו'. על כן אחר כך זכה לבחינת כפל בחינת בארצם משנה יירשו הנ"ל. כי בניו לקחו שני חלקים בארץ, כמו שכתוב, ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך וכו'. ועל כן הביא שם בתורה הנ"ל זה הפסוק לענין תפלה שזוכין על ידי בטול החשך על ידי אור האמת, עין שם היטב, כי על ידי אור האמת שמבטל החשך בחינת גנבה על ידי זה נמשך בחינת כפל כנ"ל. ועל כן כתיב אצלו: וירכב אתו במרכבת המשנה, בחינת משנה יירשו הנ"ל, בחינת כפל כנ"ל:
הכלל שעקר הוא האמת. ואם החשך שהוא הקלפה שהוא השקר מתגבר כמו שמתגבר אף על פי כן כל הרוצה לחוס על עצמו לחשב על תכליתו הנצחי באמת ולא יטעה את עצמו רק בכל דבר יסתכל על האמת הן בשעת התפלה שישתדל לדבר הדבור באמת וכן בכל עסקיו שיסתכל בעין האמת איזהו דרך ישרה שיבר לו אם לעסק בהוללות וליצנות וכו' אם לעסק בתמימות בתורה ותפלה ומעשים טובים וכו'. בודאי יאיר לו האמת לצאת מחשכת אפלתו ואז אם יהיה חזק בזה למשך עצמו תמיד אל האמת לאמתו, יאיר לו ה' יתברך שהוא עצם האמת שלא די שהוא בעצמו יראה הפתחים לצאת מתוך חשכת אפלתו אף אם התגבר עליו החשך מאד מאד מכל הצדדים וכו' וכמבאר היטב בהתורה הנ"ל ובסימן קיב על פסוק צהר הנ"ל, עין שם, אף גם יזכה להראות פתחים רבים לאחרים שיצאו מחשך לאור להתקרב לה' יתברך והכל על ידי האמת וכו':
וזה בחינת ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך ואעשך לגוי גדול וכו'. כי אברהם היה הראשון שהתחיל לגלות האמת בעולם על כן זכה לכל הבחינות המבארים בתורה הנ"ל שהם ארץ ישראל ותפלה ואמונה ונסים, כמו שמבאר שם, עין שם. וזהו, לך לך מארצך וכו' אל הארץ וכו' זה ארץ ישראל. ואעשך לגוי גדול. ודרשו רבותינו זכרונם לברכה, זה שאומרים אלקי אברהם 'ואברכך' זה שאומרים אלקי יצחק וכו', הינו בחינת תפלה אמונה שאברהם זכה על ידי אמתת תמימותו, כי הלך תמיד בתמימות באמת, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, 'הולך תמים' זה אברהם. ועל ידי זה זכה שצוהו ה' יתברך לילך לארץ ישראל. ויזכה לתפלה ואמונה בשלמות גדול כל כך עד שיזכה שיאמרו אלקי אברהם בכל התפלות שכל מי שירצה להאמין בה' יתברך ולהתפלל אליו יאמר אלקי אברהם וכו'. כי עקר התפלה והאמונה נמשך על ידו על ידי גדל האמת והתמימות שלו וכנ"ל. וזהו, ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחות האדמה, זה בחינת נסים שיזכה לעשות נסים ומופתים גדולים בעולם שכל מי שיברך יתברך וכן להפך עד שהכל יתברכו בו. וכמו שאמרו במדרש שכל העקרות וכל החולים היו באים אל אברהם, כי זכה לעשות נסים גדולים בעולם. נמצא שבאלו הפסוקים מרמז כל הבחינות המבארים בתורה הנ"ל שהם ארץ ישראל ותפלה ואמונה ונסים שזכה בהם אברהם וכו'. וזהו, וילך אברם כאשר דבר אליו ה' וילך אתו לוט, הינו שהחשך כרוך תמיד אחר הקדשה, כי לוט בחינת לטותא, כמו שאיתא בזהר הקדוש בחינת החשך שהוא בחינת שקר, שהוא עקר זהמת הנחש בחינת ארור אתה, הינו שהחשך בחינת לוט הלך תמיד אחר אברהם להחשיך לו חס ושלום וכנ"ל שבכל פעם שהאדם עומד להתפלל וכו', שזהו בחינת שמושך עצמו לארץ ישראל וכו', כי הכל בחינה אחת כנ"ל אזי תכף וילך אתו לוט, שהחשך כרוך אחריו ורוצה להחשיך לו, חס ושלום, וזה כל העבודה והיגיעה של הצדיקים והכשרים לברר האמת מתוך חשכת אפלת השקר המסבב בכמה וכמה מיני סבובים וליצנות וערמומיות בלי שעור ומי שרוצה לחוס על עצמו הוא מושך עצמו תמיד אל האמת לאמתו. וזהו בחינת ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה. שהוא דרום שהוא ימין בחינת אמת דתליא בעתיקא דאיהו כלא ימינא. שבכל מקום שהלך ונסע בגשמיות ורוחניות הלך ונסע והמשיך עצמו תמיד לימין שהוא האמת, כי אי אפשר להודיע לאדם דרך האמת בפרטי פרטיות בכל דבר ובכל עת וזמן רק המשכיל החפץ באמת הוא מסתכל בכל פעם בכל דבר על נקדת האמת והולך ונוסע ומושך עצמו תמיד לימין שהוא בחינת אמת בבחינת הלוך ונסוע הנגבה וכו':
וזה שאמר אברהם ללוט, אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך וכו' הפרד נא מעלי אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה. ואיתא במדרש שאמר לו, אם את לשמאלה אנא לדרומא ואם אנא לדרומא את לשמאלא והביא שם משל לשני בני אדם וכו' עד מן כל אתר אנא משמאיל לההוא גברא, עין שם. ולכאורה תמוהין דברי המדרש, כי לפי משמעות המקרא נראה שנתן הבחירה ללוט להימין או להשמאיל והוא יפנה לצד השני לימין או לשמאל וכך דרך בני אדם כשרוצין להשקיט המריבה שאומר לו בחר לך איזה צד שתרצה כדי שלא תהיה מריבה ולפי דברי המדרש שאמר שאברהם אמר לו שתמיד יקח לעצמו הימין ואת לוט ישמאיל תמיד אם כן בודאי לא יתרצה:
אך על פי דברינו יתבאר בעזר ה' שמשמעות המקרא כפשוטו ודברי המדרש שניהם עולים בקנה אחד, הינו שאברהם שהוא בחינת אמת טען עם לוט שהוא בחינת שקר וחשך הרוצה לסבב את האמת בכמה מיני סבובים בלי שעור, וטען עמו אברהם הפרד נא מעלי כי אני איני רוצה לילך בדרכיך אך בכל מקום שתפנה אני אפנה לצד אחר אם השמאל ואימנה, הינו אם תרצה לסבב ולבלבל אותי בבחינת שמאל, דהינו בתאות ובהרהורים וכו' שהם מסטרא דשמלא, ואימנה אני אמשיך עצמי לצד ימין שהוא דרך התורה דרך האמת, כי אני מושך עצמי רק לדרך התורה באמת שהוא בחינת ימין. ואם הימין, הינו אם אתה תאמר שאתה הולך בדרך ימין, כי על פי רב השקר והחשך מלביש את עצמו באמת ואומר שהוא חפץ רק בדרך התורה וכמו שכתב אדוננו מורנו ורבנו זכרונו לברכה בתחלת הספר שהיצר הרע מלביש את עצמו במצות וכו' וכמו כן מצוי הרבה בעניני המחשבות שבאדם שעל פי רב מבלבל אותו על ידי שרוצה להפך האמת. וכן בענין בני אדם הרוצים למנע מדרך האמת שהם אומרים לרע טוב ולטוב רע ואומרים שהם רוצים להדריך אותו בדרך האמת כאלו האמת שהוא בחינת ימין אצלם, ועל זה טען אברהם, ואם הימין ואשמאילה, הינו שאם אתה תרצה להימין, דהינו מה שנקרא אצלך ימין אזי ואשמאילה אני אטה מעליך ואפנה לצד אחר לשמאל, כי איני חפץ ימין שלך, כי באמת לאמתו ימין שלך הוא שמאל ושקר גמור מאחר שבאמת אתה חפץ בהסתותיך להדיח אותי חס ושלום, מנקדת האמת על כן איני חפץ ימין שלך ואפנה לשמאל, דהינו מה שלדבריך הוא שמאל. ועתה צדקו יפה דברי המדרש הנ"ל שאמר: 'מן כל אתר אנא משמאיל לההוא גברא', כי בודאי באמת לאמתו נשאר לוט תמיד בשמאל, כי עקר בחינת ימין הוא אמת שהוא כלא ימינא ומי שנוטה מהאמת אף על פי שמלביש את עצמו במצות ואומר שכך הוא האמת בחינת ימין, באמת הכל הוא שמאל גמור, כי האמת הוא אחד ובכל צד ופנה שהאמת הוא כן זהו עקר הימין. וכמו למשל כשאחד הולך בדרך ויש לפניו שני דרכים אחד לימין לעיר צפת והשני לשמאל לעיר טבריה וכיוצא, כשהוא צריך לטבריה אזי הדרך לצד שמאל הוא אמתת הדרך שלו והוא אצלו הדרך המימן. והדרך הימין שפונה לצפת הוא שמאל אצלו מאחר שאין צריך לשם והוא פשוט. כמו כן בכל הדרכים והעצות בדרכי ה'. כשהבעל דבר ואנשיו מלבישין עצמן במצות כאלו הם רוצים להדריכו בדרך המימן מאחר שהאמת אינו כן צריכין לפנות מעליהם אף על פי שלפי דעתם הוא לשמאל, כי באמת זה השמאל הוא עקר הימין מאחר שהאמת הוא כך. וזהו אם הימין ואשמאילה שאני אפנה לשמאל מהימין שלך ואף על פי כן אתה תשאר תמיד בשמאל, כמו שמבאר במדרש הנ"ל ואשמאלה אין כתיב כאן אלא ואשמאילה מן כל אתר אנא משמאיל לההוא גברא, הינו כנ"ל, כי תמיד ישאר בחינת לוט שהוא חשכת השקר בשמאל וכנ"ל:
וזה בחינת לך לך מארצך וכו' ותבת לך אינו מובן כלל כאשר נדחק רש"י בזה ופרש, לך, לטובתך וכו'. ועל פי הנ"ל יובן היטב בעזר ה'. כי כבר מבאר לעיל שה' יתברך צוה עליו בפרשה זאת שימשיך עצמו לכל הקדשות הנ"ל, דהינו לארץ ישראל ותפלה ואמונה ונסים שלכלם זוכין רק על ידי אמת כנ"ל. וזהו, לך לך, 'לך' דיקא, שכל הלוכך ונסיעתך יהיה לך ואליך לבד, הינו לעצם נקדת האמת שזה עקרך וחיותך, כי עקר האדם הוא הנשמה הקדושה שבו שזה כל האדם, כמו שכתוב בספרים ומובא בדבריו זכרונו לברכה בסימן כב שמה שנקרא אצל האדם אני הוא רק עצם הנשמה, כי בשר האדם נקרא בשר אדם ועקר האדם הוא הנשמה והנשמה הוא חלק אלקי ממעל שהוא עצם האמת. וזה בחינת נשמות ישראל שהתחילו מאברהם שנאמר עליהם כלו זרע אמת, וזהו, 'לך לך', הינו שתלך לך לעצמך, דהינו לעצם האמת שלך המשרש בך שרק זה נקרא אני כשהאדם מדבר על עצמו וכן רק זה נקרא אתה או לך כשמדברים עמו לנוכח, הינו שבכל הלוכך בגשמיות ורוחניות תלך רק לך לעצמך לעצם נקדת האמת המשרש בך ולא תסתכל על שום הסתות ופתויים של השקר המחשיך אנפי בריתא עד שקשה מאד לעמד עליהם מי שאינו משתדל לחוס על עצמו לחפש תמיד האמת לאמתו לבל יטעה את עצמו. וזהו לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, כי כמה מיני חשך ושקרים הנמשכים מארצך, דהינו מהעיר והמדינה שנתגדל בה, כי זה ידוע שהקלפה קדמה לפרי ובכל ארץ ובכל מקום אף על פי שיש שם הרבה טוב אבל יש בכל מקום כמה מיני חשכות המחשיכים את האמת, דהינו מה שבכל ארץ רבם רודפים אחר תאות, ובפרט אחר הממון והכבוד וכו' כאלו זה הדרך נתן מסיני חס ושלום. וצריך להתרחק מזה ולצאת מארצך הנ"ל ותלך לך לעצמך לנקדת האמת שזה עקר עצמך כי אם תסתכל על האמת תבין היטב כי לא זה הדרך לבא לתכלית הנצחי לעולם הבא. וכן וממולדתך, דהינו שיצא מהרע והחשך שיש בו מצד ההולדה בחינת הן בעון חוללתי וכו'. וכמו שמבאר על פסוק המה ואביהם וכו' (בסימן יו"ד). וכן ומבית אביך שהוא משפחתו, כי יש כמה שטותים ושקרים שנדבק בו מצד משפחתו שמחזיקים עצמן למיחסים גדולים וכאלו כל הכבוד שיך להם וכיוצא בזה שאר שטותים ובלבולים, ומכלם צוה לו ה' יתברך שיצא וילך מהם לך דיקא, דהינו לעצמך שהוא עצם נקדת האמת שהוא כל האדם כנ"ל, ואז תבוא אל הארץ אשר אראך שהוא ארץ ישראל ואעשך לגוי גדול זה שאומרים אלקי אברהם שהוא שלמות התפלה ואמונה וכו' ונברכו וכו' שהוא בחינת נסים וכו', כי לכל זה תזכה על ידי האמת וכנ"ל:
וכל זה אי אפשר לברר בכתב רק כי אם החפץ באמת יבין. כי כבר מבאר בדבריו זכרונו לברכה שבני אדם הם מונעים גדולים יותר מהיצר הרע, כמבאר שיחותיו הקדושות בזה, עין שם. ולא מבעיא שיש מונעים רשעים או קלי עולם ולצנים וכו' המונעים בדבריהם מן האמת אף גם יראי ה' יכולים לפעמים לבלבל את האדם בעצתם שאינה טובה לפניו לפי דרכו ויש בזה כמה בחינות בלי שעור. על כן החפץ באמת צריך לזהר למשך עצמו תמיד לעצם נקדת האמת שלו כפי מה שהוא צריך באמת שזהו לך לך, 'לך' דיקא, דהינו לעצמך לעצם נקדת האמת השיך לך. וכמובא בהמעשה של החכם והתם שאמר התם זה מעשה שלו וזה מעשה שלי וכמובא מזה על פסוק וספרתם לכם, 'לכם' לעצמכם, עין שם בדברינו (בהלכות ספירה הנכללת בהלכות פסח הלכה ט). על כן באמת צריכין תפלה ושיחה הרבה ולדבר הדבור באמת כנ"ל עד שיזכה תמיד למשך עצמו אל האמת לאמתו ויזכה לכל הנ"ל:
מכאן ועד הסוף הם רק ראשי פרקים:
וזה בחינת יעקב איש תם וכו', בחינת אמת, כמו שכתוב תתן אמת ליעקב, שעל ידי זה היה יכל לעמד כנגד בחינת החשך הגדול של עשו יודע ציד בחינת כי ציד בפיו שהוא עקר חשכת הסטרא אחרא, כמו שמבאר שם על פסוק בצדה תשים בחינת כי ציד בפיו וכו'. וכן כנגד לבן שנאמר בו, ותחלף את משכרתי עשרת מנים. שמתגבר בשקריו וערמומיותיו בכמה חלופים ושנויים לאין מספר וכו', כי עקר החשך הוא שקר שהוא מחשיך עיני בריתא ועל כן כתב אדוננו מורנו ורבנו זכרונו לברכה שעקר היצר הרע הוא שקר שהוא הרע הוא הטמאה וכו', על כן עקר העצה הוא אמת לראות לדבר דבור אמת איך שהוא וכו' והאמת יאיר לו הפתחים וכו' עד שיוכל להתפלל וכו' שעל ידי זה ממציא פרנסתו וזווגו לו או לבניו והתלויים בו. וכל זה הוא ענין יעקב שהיה לו מלחמות גדולות עם לבן ועשו. כי יעקב עצם האמת תתן אמת ליעקב, וחשכת השקר והרמאות של לבן ועשו סבבוהו מכל צד ויעקב בגדל אמתת תמימותו עמד כנגדם עד שהוציא מעשו הבכורה והברכה שהוא שפע הפרנסה ומלבן הוציא כל זווגו ועשירות גדול ושנים עשר שבטי יה הכל על ידי גדל האמת שעל ידי זה לא די שהם אינם יכולים להחשיך עליו חס ושלום, אף גם האמת מאיר לו עד שמוציא מהם כל הטוב שהיה כבוש אצלם מכבר. וכל מה שמתגברים יותר ויותר להחשיך עליו חס ושלום, הוא מוציא מהם הטוב שכבוש בהם יותר ויותר על ידי שמתגבר ביותר להמשיך על עצמו אור האמת שזהו בחינת תשלומי כפל שמשלם הגנב כשנמצא וכנ"ל. ואם חס ושלום מתגבר יותר וגונב שור ושה וטבחו או מכרו, צריך לשלם ולהחזיר הרבה יותר שהם ד' וה' כי כל מה שהשקר מתגבר יותר מוציאין ממנו על ידי האמת יותר ויותר וכנ"ל. עד שזכה יעקב להוציא מהם שנים עשר שבטי יה שהם בחינת שתים עשרה נסחאות התפלה והם כנגד שנים עשר מזלות שנים עשר חדשים שנים עשר גבולים של ארץ ישראל שתים עשרה שעות היום ושתים עשרה שעות הלילה שכלם קיומם וחיותם על ידי נקדת האמת שהוא עקר קיום העולם, כמו שכתוב, בראשית ברא אלקים את. סופי תבות אמת, כמובא, כי חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת. וצריכין שיאיר האמת בכל חדש ובכל יום ויום ובכל שעה ושעה משתים עשרה שעות היום והלילה, כי אף על פי שהאמת הוא אחד אבל מצד שנוי המקבלים יש שנויים רבים בענין האמת ואין האמת של האדם זה דומה לחברו וכן אין שעה דומה לחברתה. כי זה האדם צריך להתגבר על ידי האמת בתורה ועבודה וזה צריך להרבות בצדקה להחזיקו וכו' וזה עוסק במצוה אחרת בגמילות חסד וכיוצא. וכן באדם אחד יש חלוקים רבים בין יום לחברו ובין שעה לחברתה שבשעה זאת מתפלל ובשעה זאת לומד ובשעה זאת עושה משא ומתן ובשעה זאת אוכל או מדבר עם בני אדם וכיוצא בזה שארי שנויים רבים לאין מספר. והעקר שכל שעה ושעה בכל מה שעובר עליו ובכל מה שעוסק יהיה הכל באמת לאמתו כפי אותה העת והשעה וכפי האדם. וכל זה אי אפשר לבאר, אך החפץ באמת יבין בעצמו, והכלל שאין שעה בעולם שלא יוכל להאיר לעצמו על ידי האמת אף אם החשך מסבב אותו כמו שמסבב כי אמת ה' לעולם. וזה שבקש דוד המלך עליו השלום, הדריכני באמתך ולמדני כי אתה אלהי ישעי אותך קויתי כל היום. 'כל היום' דיקא, כי בכל שעות היום מתחלתו עד סופו אני מקוה אליך שתדריכני באמתך ותלמדני כי בודאי יש אמת בכל שעות היום שיאיר לי בכל שעה לצאת מהחשך לאור גדול:
כי הגנב בא בהעלם ובהסתר בערמה ומרמה גדולה. ושרשו מהבעל דבר שהוא הגנב הגדול שבא על האדם בגנבה ובמרמה, כמו שכתוב, יארב במסתר וכו'. וכמו שמבאר לעיל בהלכות הקודמות. ושרש הבעל דבר והסטרא אחרא הוא מתחלת הצמצום של חלל הפנוי שה' יתברך, כביכול, העלים והסתיר אור חכמתו בשביל הבחירה. וההעלמה וההסתרה הוא בחינת גנבה, כי באמת לאמתו יש שם ה' יתברך רק שהוא מעלים ומסתיר עצמו, כביכול, בשביל הנסיון והבחירה בבחינת אתה אל מסתתר, בחינת ואנכי הסתר אסתיר:
וזה בחינת מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שאמר הקיסר אלקיכם גנב הוא, ובתו השיבה לו שהוא לטובה, כמו שמובא שם המשל. ומשם שרש הגנב הגדול הנ"ל ומשם נמשכו כל הגנבים. ועל כן התקון על ידי האמת על ידי שיודעים שבכל מקום נסתר ה' יתברך אפלו בהחלל הפנוי בעצמו ואז אין חשך ואין צלמות להסתר שם, כי גם חשך לא יחשיך ממך. וכתיב, כי אשב בחשך ה' אור לי:
וזה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה לענין הגנב שעשה עין של מטה כאלו אינו רואה ובשביל זה הגנב חמור מגזלן. ולכאורה אינו מובן, כי הלא בודאי גם הגזלן אינו מאמין בהשגחתו יתברך כי אם היה מאמין שה' יתברך משגיח עליו בודאי לא היה גוזל את חברו מיראת ה' יתברך. אך עקר החלוק שהגנב בא במרמה ובערמה כל כך עד שמטעה את עצמו. וכמו שאמר אדוננו מורנו ורבנו זכרונו לברכה שכשחוזרין השקר שתי פעמים נעשה אצלו אמת וכו'. ולא די שמטעה את עצמו עד שיכול להטעות גם אחרים בגנבת ערמתו ולא די בזה עד שכביכול יכול להמשיך הסתרה כזאת כאלו ה' יתברך מסכים עמו בבחינת גנבא אמחתרתא רחמנא קריא. כי ה' יתברך הארץ נתן לבני אדם ונתן כח להבחירה כל כך שעקרה על ידי השקר כנ"ל עד שיש כח להשקר שהוא בחינת גנבה להעלים האמת גם למעלה, כביכול, כמו עשו שרצה להטעות את אביו עד שימשיך עליו את הברכות מלמעלה עד שיעקב הכרח לילך עמו במרמה גדולה עד שחטף הברכות ממנו. וגם אף על פי כן התגבר עשו ואמר, ברכני גם אני אבי. עד שברכו, ועל חרבך תחיה, שעל ידי זה מתארך הגלות כל כך כידוע. וזה בחינת עשה עין של מטה וכו' עשה ממש וכו' וכנ"ל. אבל הבחירה ביד שכנגדו גם כן שהוא מסטרא דיעקב שבודאי יש לו כח יותר כשרוצה לחוס על עצמו ולהטות אל האמת יכול להאיר על עצמו אור האמת שהוא אור ה' יתברך בכל עת ובכל שעה וכנ"ל עד שיוציא מהם כל הטוב שהיה כבוש בהם בבחינת תשלומי כפל וד':
וה':
כי שור ושה בחינת יעקב ויוסף. והכשבים הפריד יעקב בחינת שה פזורה ישראל ואתנה צאני צאן מרעיתי. וכו'. יוסף בכור שורו הדר לו בחינת הצדיק האמת שמאיר האמת בכנסת ישראל שנקראים על שם יעקב. וכשמתגבר הבעל דבר על עצם הנקדה שיש בכל אחד מישראל מצד שהוא מזרע ישראל ועוד יותר חס ושלום, כשרוצה להתגבר ולגנב ממנו נקדת הצדיק בחינת יוסף המשרש בו ורוצה לעקרו לגמרי בבחינת וטבחו או מכרו כי יש שטובחו לגמרי שמביאו לידי פריקת על לגמרי חס ושלום, שזה בחינת טביחה ושחיטה לגמרי. ויש שאינו מסיתו לפרק על לגמרי רק שמסיתו שכל עבודתו יהיה בשביל ממון שזה בחינת ומכרו שמוכר קדשתו בשביל ממון, אבל בכח הצדיקי אמת סוף כל סוף מתגברים כנגדו עד שמוציאים ממנו הטוב בכפלי כפלים בבחינת ד' וה' כי כל מה שמתגבר יותר בשקריו וגנבתו מוציאים ממנו הקדשה אחר כך יותר ויותר כנ"ל בבחינת עת אשר שלט וכו':
ד' וה' בבחינת תחת הנחשת אביא זהב ותחת הברזל אביא כסף ותחת העצים נחשת ותחת האבנים ברזל וכו'. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה, תחת רבי עקיבא וחבריו וכו' שהם יו"ד הרוגי מלכות שהיה על ידי הפגם שפגמו במכירת יוסף שגנבו אותו, כמו שכתוב, כי גנב גנבתי וכו' וכמובא שפרשה זאת חמשה בקר ישלם תחת השור וכו' מרמז על מכירת יוסף וכו' (ועין מזה לקמן). כי זה הגנבה והרמאות הגדולה מהכל כשהבעל דבר גונב לב האדם עד שמכניס מחלקת על הצדיק האמת ומהפך האמת וכו', שזה בחינת מחלקת השבטים על יוסף שמזה עקר אריכת הגלות וכו'. שכל התקון על ידי המשכת אורו של משיח שהוא אור האמת כמו שכתוב, שלח אורך ואמתך וכו' ישלח אלקים חסדו ואמתו:
וזה בחינת נר חנכה להאיר האמת בעולם שהוא עקר האור לדחות החשך שעל פני תהום שהוא בחינת יון, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה. וזה בחינת נר ה' חופש כל חדרי בטן שעל ידי האמת שהוא נר ה' יכולין לחפש בכל חדרי בטן לצאת מאפלת החשכות הבא בכל חדרי בטן שהם כלל התאות והמדות רעות וכו'. כי האמת מאיר בכל חדרי בטן להאיר בכלם למצא עצה והתחזקות לשוב מכלם לה' יתברך, כי אפלו כשנדמה להאדם שיודע האמת רק שהתאות מתגברים עליו גם זה שקר כי נדמה לו שאין בכחו לעמד כנגדם אבל אם ימשך עצמו להאמת בודאי יהיה לו כח ועצה להמלט מהם וכמו שכתוב בהקדמה של ספר לקוטי מוהר"ן בדברי השיר וכל זה מחמת שטות שאין יודע מכחו וכו'. אבל באמת לאמתו בודאי יש לו כח וכו', כי אין הקדוש ברוך הוא שולח על האדם נסיון וכו' שלא יהיה לו כח לעמד בו, כי אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו וכו'. ועוד יש בזה הרבה לדבר, כי אי אפשר לבאר אמתת האמת שצריך האדם בכל יום ובכל שעה לפי בחינתו, ובפרט בענין ההתחזקות וכו':
גם שור ושה מרמז על ציצית ותפלין, כמובא בהמעשה של שור ושה, עין שם. הינו שלפעמים מתגבר הגנב כל כך שהוא היצר הרע, שהוא הסטרא אחרא, שהוא עקר הגנב והרמאי וכו' כנ"ל עד שגונב חס ושלום גם בחינת השור והשה וטבחו או מכרו שמטיל פגם או מבטלו לגמרי אפלו מעקר קדשתו שהוא ציצית ותפלין. והוא גם הוא צריך להתגבר ולבלי ליאש עצמו עד שימצא הגנב ויוציא ממנו בכפלי כפלים בבחינת תשלומי ד' וה' וכו' וכנ"ל:
כי ציצית ותפלין בחינת אור האמת. ציצית תקון הבגדים לתקן השקר הנאחז ביותר בהבגדים כנראה בחוש. בגד בא"ת ב"ש שקר, כמובא. תפלין אור הפנים - מבקשי פניך יעקב בחינת תתן אמת ליעקב. ועקרם ביום. ובלילה שאז תרעין דגן עדן סתימין כד ליליא פריש גדפהא וכו' והחשך מתגבר ואז אין זמן ציצית ותפלין, כי יש חשך בחינת שקר שאי אפשר להגיע שם אור הציצית והתפלין ואז אין תקנה כי אם על ידי הדבור אמת בחינת תפלת ערבית שתקן יעקב דיקא שהוא עצם האמת ביותר מכל האבות, כי אברהם ויצחק תקנו שחרית ומנחה שאז הם ממשיכין אור ציצית ותפלין, אבל כשהגיעו לתקף חשכת לילה ביותר לא היה בידם להמשיך אור האמת שם. ועל כן יצא מהם עשו וישמעאל אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר, שהימין בחינת האמת שלהם הוא שקר וכו' והם החריבו את הבית המקדש מקום התורה והתפלה וכו'. אבל יעקב עצם האמת ביותר היה חזק בהאמת כל כך עד שהאיר האמת בתקף חשכת לילה בהתגברות החשך והשקר מאד מאד. ועל כן הוא דיקא תקן תפלת ערבית בחינת ויפגע במקום וכו', כשברח מעשו הרשע והלך ללבן הארמי ששניהם בחינת חשך עצום ונורא מאד וראה שהחשך סובבהו בכל צד ומצדי צדדים, ואז דיקא התגבר על ידי עסק התורה שעסק הרבה בבית המדרש של שם ועבר, ותקן אז דיקא תפלת ערבית שעקר תקון התפלה הוא אמת להורות שבתקף האמת שלו יכול להאיר בעצם חשכת לילה, ועל כן היתה מטתו שלמה בבחינת כלו זרע אמת הפך ישמעאל ועשו שהם זרע שקר. וזה בחינת אמת ויציב שחרית, ואמת ואמונה ערבית שאומרים אחר שלש פרשיות של קריאת שמע שהם פרשיות של תפלין וציצית שעל ידם מאיר האמת. כי גם בלילה בתקף החשך שאין שם ציצית ותפלין ממש אף על פי כן מאיר האמת שלהם על ידי הדבור על ידי שקורין אלו השלש פרשיות קדם התפלה. וכן קורין אותם קדם השנה ומתפללין ותהא מטתי שלמה וכו' וכנ"ל. ועל כן אומרים בלילה, בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי ה' אל אמת. כי בתקף חשכת לילה צריכין לדבק את עצמו אל האמת ביותר וכנ"ל:
וזה בחינת נר חנכה בחינת נרות המנורה שהם בחשכת לילה ועל כן היה תקף הנס על ידי נרות המנורה דיקא וזה עצם מעלת נוראות קדשת חנכה שממשיכין אור הנר דקדשה המאיר בלילה על ידי אור האמת שהוא עקר האור של כל האורות בחינת נר ה' נשמת אדם וכו', כי עקר הנס על ידי אור האמת שמבטל החשך והשקר אף אם מסבב כמו שמסבב:
וזה שלקח יעקב שתים עשרה אבנים וישם מראשתיו ונסה על ידי זה אם תהיה מטתו שלמה, כמו שאמרו במדרש. כי האבנים מרמזין על אבני נגף שנכשלין בהם על ידי החשך והוא נסה בזה דיקא שעל ידי תקף האמת שלו יתבטלו כל המכשולות ויתהפכו האבנים ויתאחדו באבן אחד שהוא בחינת אמת, כי האמת הוא כלו אחד, כמו שמבאר במקום אחר, כי אז תקן תפלת ערבית שיוכלו להתפלל באמת בתקף החשך שעל ידי זה רואין הפתחים וכו'. ועל כן בלילה כשקמים בחצות להתאבל על חרבן בית המקדש שנחרב על ידי עשו וישמעאל מתפללים אז, שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם וכו', שיתפתחו הפתחים דקדשה שיוכלו לכנס בהם לה' יתברך וכו':
וזה בחינת פתרון חלומות שפתר יוסף שקורין פרשיות אלו בחנכה. כי החלום בא בשנה בחשכת לילה שאז התגברות השקר ועל כן אין חלום בלא דברים בטלים. אבל יוסף ידע לגלות גם האמת שיש שם ולבררו מהשקר שזהו בחינת פתרון חלום פרעה שלא ידע שום אחד מהם לפתרו, כי ראה ששבע פרות הרעות בלעו שבע פרות טובות והבריאות כאלה עד כי לא נודע כי באו אל קרבנה, כי השקר בחינת שבע תועבות בלבו, ואחיזתו משמאל מבחינת פני השור משמאל והעקר מסטרא דנוקבא שבשמאל שהוא בחינת פרה, בחינת כי כפרה סררה סרר ישראל. והתפלא פרעה מאד איך התגברו שבע פרות הרעות כל כך על שבע פרות הטובות שהם בחינת אמת, בחינת חצבה עמדיה שבעה, בחינת קיום העולם שנברא בשבעת ימי בראשית ולא היה שום אדם יודע לפתר כי אם יוסף שקבל עצם האמת מיעקב והוא בחינת בכור שורו שיודע לכלל שמאל בימין ולגלות האמת מתקף השקר החופה עליו עד שנבלע האמת ממש, אף על פי כן האמת קים לעולם והצדיק בחינת יוסף מגלהו שעל ידי זה פתר חלום פרעה שעל ידי זה עלה לגדלה והציל את כל ישראל ופרנסם וכו'. ויצאו מן הגלות על ידו, כי יוסף הוא בחינת משיח בן יוסף וכו':
הטבת חמש נרות והטבת שתי נרות:
שיך לעיל:
וזה, חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה. שה בחינת עשירות - ועשתרות צאנך שהוא שרש הנפשות שבשביל זה התיגע יעקב להוציא העשירות מלבן על ידי הצאן כדי להחיות הנפשות משרשם וכו'. ושור הוא בחינת עבודת הצדיק, בחינת יוסף בכור שורו וכו' בחינת כשור למשאוי בעבודתו יתברך, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, לעולם ישים אדם עצמו כשור לעל. בחינת ורב תבואות בכח שור. ומשם כל שרש העשירות עם הנפשות, כי הכל משרש ומקבל חיות מעבודת הצדיק שזה שרש הכל. ועל כן כאשר ילדה רחל את יוסף בחינת צדיק הדור, בחינת בכור שורו אז אמר יעקב, ומתי אעשה גם אנכי לביתי שעתה אני צריך להמשיך עשירות לביתי לכל הנפשות בית יעקב כי כל עשירותם נמשך מבחינת יוסף הצדיק בבחינת ויוסף הוא השליט הוא המשביר, בחינת ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו, כי מהצדיק בחינת יוסף כל העשירות שהוא שרש הנפשות. וכן היה שאחר כך הוציא עשירות מפלג על ידי הצאן מבית לבן הארמי. והסטרא אחרא בחינת הגנב והרמאי כשרוצים להתגבר ביותר בגנבתם וערמתם עד שרוצים לגנב בחינת העשירות שהוא שרש נפשות ישראל, שהוא בחינת שה כנ"ל. ולפעמים מתגברים עוד יותר שרוצים לגנב ולפגם גם כח הצדיק בעצמו שהוא שרש הכל שהוא בחינת שור, בחינת יוסף הצדיק וזה בכמה בחינות או שמרחיקין ממנו או שרוצים להפיל חס ושלום, את הצדיק בעצמו כמו שהיה כבר כמה פעמים רחמנא לצלן מעתה, או שרוצים לטבח או למכר את הצדיק בבחינת יען מכרם בכסף צדיק ואביון וכו', שזהו בחינת עשרה הרוגי מלכות וכל הקדושים שטבחום ומכרום לעבדים. אבל כל מה שמתגברים בגנבתם וערמתם עד השרש חס ושלום, בטביחה ומכירה בבחינת האמרים ערו ערו עד היסוד בה, כי אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל וכו'. אבל אמת ה' לעולם כי לא יועיל להם, כי גדולי מבחרי הצדיקים עומדים כנגדם תמיד ומגלים ומאירים אמתת האמת בעולם בשכל אמתי כזה עד שלא די שיתגלה ערמתם ושקריהם עד אשר ימצא הגנב אף גם יוציאו מהם כפל כנ"ל, ואם מתגברים יותר יוציאו מהם יותר ויותר בחינת ד' וה' ארבע צאן תחת השה. כי העשירות שרש כלליות הנפשות כלול מד'. בחינת ד' דגלים שהם ד' מחנות השכינה ד' רגלי הכסא בחינת ד' אותיות השם שהוא בחינת טעמים נקדות תגים אותיות בחינת חיות הד' עולמות אצילות, בריאה, יצירה, עשיה בחינת ד' יסודות וכו' כמובא. ועל כן לעתיד כשהעכו"ם יכרחו להחזיר העשירות לישראל נאמר, תחת הנחשת אביא זהב ותחת הברזל כסף ותחת העצים נחשת ותחת האבנים ברזל, נמצא שחושב שם ד' דברים זהב וכסף ונחשת וברזל שהם כלל הגונין שכלולים בד' כידוע (בחינת חסד וגבורה תפארת ומלכות) שהם כל בחינות ד' הנ"ל כי הכל יהיו מכרחים להחזיר בבחינת ארבע צאן תחת השה שהוא בחינת עשירות דקדשה שהוא שרש נפשות ישראל. ואם התגברו עוד יותר עד שנגע פגם הגנבה בנקדת הצדיק בעצמו שהוא תכלית שרש העליון של ישראל שהוא בחינת גנבת השור, בחינת יוסף בטביחה ומכירה, אז יהיו מכרחים להוציא מקרבם עוד יותר בבחינת חמשה בקר תחת השור כי הצדיק הוא בחינת יסוד החמשי, כי הוא בחינת קצו של יוד (בחינת עתיק העליון שרש הדעת שהם בחינת ד"י וכו') וזה מרמז בדברי רבותינו זכרונם לברכה שאמרו: אוי להם וכו' כי תחת הנחשת אביא זהב וכו' תחת רבי עקיבא וחבריו וכו', הינו כי אלו הארבע בחינות זהב וכסף וכו' לא יספיק להם עד שיצטרכו להוציא כל עצמות חיותם מבטנם וקרבם כי ה' כולל הכל, כי העולם נברא בה' בחינת ה' דאברהם, בחינת הא לכם זרע, הינו איך שנמצא בהם עוד איזה חיות איזה ניצוץ ונפש מהקדשה הכל יצטרכו להחזיר בבחינת חמשה בקר תחת השור שהוא הצדיק שהוא כשור למשאוי וכו' שממנו הכל וכו' וכנ"ל:
וזה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שור שבטלו ממלאכתו צריך לשלם ה'. שה שלא בטלו ממלאכתו משלם ד'. כי עקר מלאכת מעשה בראשית, דהינו כל קיום של כל העולם שברא ה' יתברך שנקרא בשם מלאכה, כמו שכתוב, ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה הוא על ידי הצדיק שהוא בחינת יום השביעי, בחינת אנת שבת דכלהו יומא, כי כל מלאכת מעשה בראשית נברא ומתקים על ידי הצדיק שהוא בחינת שבת. והגנב הרמאי הנ"ל רצה לבטלו ממלאכתו על כן צריך לשלם יותר בחינת חמשה כנגד ה' הנ"ל שהוא בחינת ה' דהששי בחינת חמשה חמשי תורה שהצדיק כלול מהם שהוא קיום כל העולמות:
וזה בחינת מה שאמרו שם, שה שנשאו על כתפו משלם רק ד' שור שהולך ברגליו משלם ה'. כי השה שהוא בחינת עשירות צריך לשא אותו על כתפו, כי העשירות אפלו כשגונבים אותו והוא אצלם עדין צריכין בו כמה יגיעות לשאת על כתפות על טרדות יגיעות המלאכות והעסקים שבעשירות. אבל גנבת בחינת השור שהוא בחינת קדשת הצדיק כל זמן שהוא אצלם אין צריכין להתיגע ולנשאות אותו כלל, כי, אדרבא, כל השפע והחיות אצלם בנקל על ידו בבחינת ויברך ה' אותך לרגלי. וכמו שכתוב, ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף. ועל כן אחר כך כשהוא צריך להחזיר צריך להחזיר יותר בחינת חמשה בקר תחת השור אשר באמת לא יספיק להם כל הונם ורכושם וכל עצמות חיותם וכל אשר להם לסלק אלו בחינות החמשה בקר תחת השור, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, אוי להם תחת רבי עקיבא וחבריו וכו'. כי רבי עקיבא וחבריו הם מכפרים על מכירת יוסף, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה. ואז יחזר העון עליהם כי מה היה להם בזה שבאו ברשעת רמאות כאלה כאלו הם מקנאים על מכירת יוסף ואמרו, כתוב בתורתכם, וגונב איש וכו', ומה להם בזה. רק באמת רצו רק לנקם בישראל ולשפך דם צדיקים נוראים כאלו בחנם, כי להם לא עשו שום דבר ובאמת ישראל קבלו את שלהם על ידי זה כי בודאי כבר היה להם כפרה ומחילה גמורה על ידי הריגת קדושים כאלו עם עוד כמה אלפים ורבבות רבבות קדושים שנהרגו על ידם. אבל אוי להם לההורגים בחנם, כי העון ישוב עליהם בבחינת תנה עון על עונם. ואז יצטרכו לשלם הכל שלא יספיק להם לעולם. וכנ"ל:
ונחזר לענין חנכה:
וזה כל פנות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין שהוא האמת שהוא כלא ימינא וכמו שמבאר לעיל באות ו' על פסוק אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה ואז זה נקרא ימין כמו שאמרו במדרש, מן כל אתר אנא משמאיל לההוא גברא וכו' וכנ"ל. ועל כן נזכר זה המאמר רבותינו זכרונם לברכה כל פנות לענין נר חנכה והפוסקים חלקו בזה בפרושו. אבל הכלל הוא שיפנה תמיד אל האמת לאמתו איך שהוא וזה אי אפשר לבאר רק לכל חד כפום מה דמשער בלבה כפי האדם וכפי השעה וכפי המקום וכנ"ל. וזה בחינת ודבר אמת בלבבו. וכפי פרוש רש"י שם שהאמת שבלבבו הוא מדבר בפיו, הינו שהעקר כפום מה דמשער בלבה האמת באותה השעה ידבר בפיו, כי לב ישראלי בוער וחושק תמיד לה' יתברך ובלבבו מבין האמת תמיד וצריך לדבר בפיו כפי האמת שבלבו. ואז בודאי יאיר לו ה' יתברך למצא הפתחים לצאת משם וכו' וכנ"ל:
כי היונים טמאו כל השמנים שהם האורות בחינת אמת, הינו שרוצים לטמאות ולקלקל חס ושלום, גם את האמת בעצמו, כי הם אומרים להפך שכך היא האמת כפי דעתו. והנס היה על ידי שמן של הכהן הגדול וכו' שהוא האמת לאמתו של הצדיק, שהוא בחינת אבן טוב שמאיר האמת בלב כל אחד ואחד וכו' עד שיראה הפתחים כי יש שם פתחים רבים מאד בחינת פותחין לו. ויש חלוקים רבים בין כל אחד וכמו שמבאר שם שיש שירידה של זה היא עליה לזה נמצא שאין ראיה מאחד לחברו וכו'. על כן העקר שישים לבו תמיד בכל שעה לנקדת האמת לאמתו כפום מה דמשער בלבה ולראות ולהוציא האמת בפיו. על כן באמת צריכין להרבות בשיחה לפניו יתברך בחינת לפני ה' ישפך שיחו, עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי ולהרגיל עצמו לעשות מהתורות תפלות לדבר אמתת העצות שבכל התורות בפיו ולחפש ולבקש שם עוד עצות עמקות שאינם מבארים שם בפרוש. ועל כן היה הנס על ידי שמן שהוא בחינת אור האמת של הכהן הגדול, כי הכהן הגדול נושא על לבו שנים עשר אבנים שהם פתוחי חותם קדש של שמות בני ישראל שהם כלם רק אמת של יעקב שזכה שיכללו אצלו כל השתים עשרה אבנים באבן אחד שהוא עצם האמת בחינת אבן טוב וכו' וכנ"ל:
ועל כן תפלת ערבית שתקן יעקב הוא רשות, כי כבר כתבנו שיעקב דיקא תקן תפלת ערבית מחמת שהוא עצם האמת ביותר שיכול להאיר אפלו בתוך תקף חשכת לילה וכו' כנ"ל ועל כן תפלת ערבית רשות, כי עצם האמת אי אפשר לקבעו חובה, כי עקר תקון התפלה הוא על ידי אמת כנ"ל, אבל בתקף החשך אי אפשר לבאר ולפרש האמת רק שכל אחד צריך לפנות אל האמת כפי מה שהוא בבחינת ודבר אמת בלבבו הנ"ל, שזהו בחינת רשות שאין האמת קבוע רק הכל לפי הענין והשעה כפום מה דמשער בלבה וכנ"ל, ועל כן אז כשהיתה מחלקת בבית המדרש בין רבן גמליאל ורבי יהושע בענין תפלת ערבית ששאל אותו תלמיד שהוא רבי שמעון בר יוחאי עד שנפסקה ההלכה שתפלת ערבית רשות אז נתוספו כמה ספסלים של תלמידים בבית המדרש, כמבאר שם בברכות. כי על ידי בחינת תפלת ערבית רשות שתקן יעקב שהוא עצם האמת שמאיר בתקף החשך לכל אחד כפי מה שהוא באותו השעה על ידי זה הכל יכולין להתקרב לה' יתברך ולהתורה, כי אין חשך שיחשיך להם כי הוא מאיר להם על ידי עצם אמתתו עד שמקרב כלם לה' יתברך ועל כן נתוספו אז כמה וכמה תלמידים וכנ"ל:
וזה שהשיב יעקב לעשו, יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים וכו'. כי אי אפשר לדחק את השעה וכו' (וזה צריך לבאר עוד):
וזה, למה זה תשאל לשמי כי שמותינו משתנים לפי השליחות שמשתלחין לזה העולם, שהכל בשביל הבחירה שצריך יעקב בחינת אמת לעמד עם האמת שלו כנגד כל הנסיונות והמבוכות שיכולין לבא על ידי המלאך שמשם שרש היצר הרע כי היה שרו של עשו וכו', ועל כן אי אפשר לידע שמו בברור. אך איך שהוא נקרא ונשתלח צריכין לפנות ולהתקרב לה' יתברך על ידי האמת ולעמד נגד כל הטעותים וכו' הבאים על ידי המלאך בבחינת וישר אל מלאך ויכל לו. כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל. וזה בחינת השמר מפניו אל תמר בו. ודרשו רבותינו זכרונם לברכה לשון תמורה, כי שם צריכין לשמר עצמו מאד מאד שלא להמיר ולהחליף חס ושלום, השקר באמת, כי הטעותים רבים לאין מספר, כי משם אחיזת עץ הדעת טוב ורע בחינת להט החרב המתהפכת, המתהפכת לכמה גונין ושנויים. אבל על ידי עצם האמת של הצדיק האמת בחינת יעקב בחינת אבן טוב יכולין לעמד כנגד כלם ולראות הפתחים בכל מקום שהוא ולהתקרב לה' יתברך:
כי צריכין לדבק את עצמו כל כך אל האמת לדבר הדבור באמת גדול עד שיראה הפתחים ויתפלל בשלמות כראוי עד שיכניס כל כחו בדבורי התפלה ויחדש כחו וחיותו שם, כמו שמבאר בתחלת התורה הנ"ל (וכמו שמבאר במקום אחר בשיחות הר"נ סימן סו שכשמתפללין בכונה באמת נמשכין וכרוכין ממילא כל הכחות לתוך התפלה וכו') כי כל כח מעשה בראשית שהוא חיות, הכל נמשך רק על ידי התפלה, כמו שמבאר שם. והעקר שבכל עת ושעה בכל מה שעובר עליו ידבק את עצמו רק אל האמת ויתפלל וישיח לבו לפני ה' יתברך בדבורי אמת לאמתו וכמבאר לעיל מזה. כי כח מעשה בראשית הוא בחינת עשרים ושמונה עתים ארבע עשרה לטובה וארבע עשרה להפך שבהם כלולים כל עתות האדם כל מה שעובר עליו שעל זה התפלל דוד בידך עתתי וכו'. וכמו שכתוב, והעתים אשר עברו עליו. ועקר תקונם להנצל מכל רע בגשמיות ורוחניות ולהפך כל העתים הרעות חס ושלום, לטובה הוא רק על ידי האמת שהוא תקון התפלה להפך כל העתים לבחינת עת רצון, בחינת תהא השעה הזאת שעת רחמים ועת רצון, בחינת ואני תפלתי לך ה' עת רצון. והעקר שבכל עת כפי מה שהוא יסתכל על האמת ולא יטעה את עצמו כי באמת אין עת וזמן שלא יוכל אז לצאת מהחשך על ידי האמת וכו'. וזה בחינת החלום פרעה שפתר יוסף שהם שבע פרות טובות ושבע רעות שבע שבלים טובים ושבע רעים וכלם עולים עשרים ושמונה ארבע עשרה טובים וארבע עשרה רעים בחינת עשרים ושמונה עתים הנ"ל שבהם כל השנויים הרבים ועקר הרע והטוב שבהם הוא השקר והאמת החשך והאור וכו'. ועל כן ראה כל זה על ידי פרות ושבלים, כי על ידי תפלה זוכה לזווגו שהוא בחינת פרות שהם בעלי חיים בחינת בן פרת יוסף והשבלים הם תבואה בחינת פרנסה שמקבלים על ידי התפלה. וראה פרעה שבע פרות טובות מאד שנמשכו מהתפלה הראויה שהיא בחינת שבע ביום הללתיך. אבל ראה לעמת זה שבע פרות עולות אחריהן דלות ורעות תאר מאד לא ראיתי כהנה וכו' ותבלענה הפרות הרעות וכו' ולא נודע כי באו אל קרבנה. כי השקר מתגבר ומחשיך כל כך עד שאין רואין האמת כלל כאלו לא היה בעולם כי פגם הזווגין חס ושלום, מתגבר כל כך כאלו אין שום קדשה אמתית חס ושלום, בעסק הזווגים אשר באמת כל הקדשות וכל היחודים תלויים בזה כידוע, בפרט בזהר הקדוש ובכתבי האר"י ז"ל. וכן ראה שבע שבלים מלאות וטובות בחינת פרנסה ושביעה שיש שמרויחין עשירות וממון הרבה ובתוך כך והנה שבע שבלים אחרות צומחות אחריהם צנומות דקות וכו' ותבלענה וכו', דהינו שכל מה שמרויח ומתעשר נבלע בקרב הרע עד אשר לא נודע כי באו אל קרבנה כאלו לא הרויח מעולם וזה בכמה בחינות או שבתוך כך בא לו הפסד וגם מוציא הרבה עד שלא נודע הרוח כלל או שאפלו עדין מתעשר אבל תאותו לממון כל כך עד שעתה גרוע לו מבתחלה וכו' וגם כי הוא עשר שמור לבעליו לרעתו שאין זה עשירות כלל, אדרבא, מרבה נכסים מרבה דאגה וכל ימיו כעס ומכאובות ואובד עולמו על ידי זה וכו'. והתקון על ידי יוסף שהוא הצדיק האמתי שמאיר האמת בכל אחד מישראל בכל עת ושעה, כי יעקב עצם האמת כנ"ל והוא מאיר האמת בכל שתים עשרה נסחאות התפלה שהם בחינת שנים עשר שבטי יה שהם בניו שעל ידי זה זוכים לזווגן בקדשה ולפרנסתם בקדשה. אבל עקר המשכת נקדת האמת שממשיך בחינת יעקב לשנים עשר השבטים וכו' הוא על ידי יוסף הצדיק כי בן זקנים הוא לו, זקן דקדשה זה בחינת אמת שהוא אור הפנים, שהוא בחינת זקן, בחינת והדרת פני זקן כי אמת בעתיקא תליא. ועל כן מסר לו ביותר כל הברכות, כמו שכתוב, בך יברך ישראל וכו'. וכמו שכתוב, מידי אביר יעקב וכו' עד ברכת אביך גברו על ברכת הורי תהיינה לראש יוסף וכו' וכל הברכות הם בחינת אמת, כמו שמבאר במקום אחר על פסוק, אשר המתברך בארץ וכו'. ועל כן התקון של חלום פרעה הוא על ידי יוסף הצדיק שמאיר האמת בכל אחד שיתגברו שבע שני השבע על שבע שנות הרעב שיתגבר הטוב על הרע על ידי האמת. וזהו, וחמש את ארץ מצרים, בחינת כלי זין, כמו שכתוב, וחמשים עלו בני ישראל. כי עקר הכלי זין הוא התפלה, וכו'. וזהו בחינת שלקח מעפר הארץ ונתן בתוכה. עפר זה בחינת תפלה כמו שמבאר שם בהתורה הנ"ל. וזה: והנה מן היאר עלות, דהינו מן המים שהוא בחינת תפלה, בחינת שפכי כמים לבך וכו':
ועל כן כשנולד יוסף אמרה רחל, אסף אלקים את חרפתי, בחינת בטול כל החרפות שהם בחינת כל מיני חשך על ידי יוסף שהוא בחינת כלו זרע אמת ולא די בזה כי אם יסף ה' לי בן אחר, זה בחינת ופתח התבה בצדה תשים שיזכה לעשות פתח גם לאחרים להוציאם מהחשך שנחשב כאלו ילדו וכו':
וזה בחינת נר חנכה מוסיף והולך. בחינת יוסף שצריך להוסיף האור בכל יום ויום על ידי גדולי צדיקי האמת בבחינת וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום, שזהו בחינת אורו של משיח, בחינת ערכתי נר למשיחי, אשר בשם קדשך נשבעת לו שלא יכבה נרו לעולם ועד כי קושטא קאי ושפת אמת תכון לעד. וזה בחינת מה שברך יעקב את יוסף, ברכת אביך גברו על ברכת הורי עד תאות גבעות עולם. ופרש רש"י שברכותיו היו בלי מצרים וגבול, כמו שכתוב, ופרצת ימה וקדמה וכו'. הינו שגדל האמת של יעקב מאיר מקצה ועד קצה בלי מצרים כלל, כי בכל מקום אפלו בחל אפלו באויר הטמא מאד מאיר האמת שלו לצאת משם וכנ"ל וברכה זאת מסר ליוסף, כי עקר המשכת האמת לכל ישראל הוא על ידו וכנ"ל:
וזה שקורין בקרבנות השנים עשר נשיאים בחנכה, כי הם כלליות השנים עשר שבטים בחינת שתים עשרה נסחאות התפלה שתקונם על ידי האמת שהוא בחינת נר חנכה, כי הקרבנות הם בחינת תפלה כמו שמבאר במקום אחר:
וזה, וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט וכו'. ופרש רש"י:
להודיע מתן שכרן של צדיקים כי נשאו ריחות טובות. כי יוסף בחינת משיח שכלול מכל התפלות שהם בחינת ריח טוב בחינת מורח ודאין וכו':
ועל כן יצא יעקב לחוץ לארץ ומצא שם דיקא זווגו בקדשה גדולה, כי יעקב היה חזק בהאמת כל כך עד שאפלו בחוץ לארץ בבחינת תקף החשך היה מאיר לו האמת בבחינת ויזרח לו השמש, שהוא בחינת אמת, 'לו' דיקא, שעל ידי זה מצא זווגו בחוץ לארץ ועשירות ופרנסה גדולה עד שהעמיד שנים עשר שבטי יה שהם בחינת נסחאות התפלה, כי כל זה זוכין על ידי עצם האמת שמאיר בתקף החשך וכו'. וזה, ועשה לו כתנת פסים. ודרשו רבותינו זכרונם לברכה, פס ים, כי יעקב האיר על ידי יוסף האמת לכל השנים עשר שבטים שהם בחינת שתים עשרה נסחאות התפלה שהוא בחינת קריעת ים סוף לשנים עשר גזרים, כמו שמבאר שם:
וזה שפרש רש"י, ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב שלחני וכו' כי נולד שטנו של עשו, כמו שכתוב: והיה בית יעקב אש וכו'. אש בלא להבה אינו שולט וכו'. וזה בחינת אור ולהבה של נר דקדשה בחינת נרות המנורה ונר חנכה שהם בחינת אור האמת שעקר התלהבות האמת להאיר בעולם הוא על ידי בחינת יוסף, כי יעקב עצם שרש האש של הדבור האמת, שהוא בחינת דברי ה', שהם בחינת הלוא כה דברי כאש. ויוסף בחינת להבה להאיר האמת בעולם וכו' בחינת בהעלתך את הנרות שתהא שלהבת עולה מאליה. וזה על ידי 'מול פני המנורה' בחינת עצם האמת שהוא בחינת אור הפנים 'יאירו שבעת הנרות' שהם בחינת כל הכתות שבישראל שיש בהם כמה שנויים שכלם צריכין לכון דעתם לפני המנורה וכו', שהוא בחינת יעקב עצם האמת וכו':
וזה שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם וכו' ויבחנו דבריכם האמת אתכם, כי כל זמן שאין מתקבצים שנים עשר השבטים יחד אין מברר האמת וכו'. (וכן מרמז ענין זה בפליאה מובא בילקוט הראובני על פסוק זה, עין שם) ועל כן עתה כל אריכת הגלות בעונותינו הרבים הוא על ידי הסתרת עצם האמת, כמו שכתוב, ותשלך אמת ארצה. והאמת נעשה עדרים עדרים, וכל אחד אומר שאצלו האמת, ובאמת יש אצל כל אחד מישראל איזה נקדה של אמת, כי כלם מזרע יעקב שהוא עצם האמת וכל ישראל נקראים כלו זרע אמת, אבל אף על פי כן מחמת תאות עולם הזה וטרדותיו, בפרט תאות המשגל שהוא פגם הזווגין ותאות ממון שהוא פגם הפרנסה על ידי זה השקר, שהוא החשך מסבב מאד מאד את האמת. ועל ידי זה אריכת הגלות בעונותינו הרבים, כי אי אפשר שיהיה האמת בשלמות כי אם כשיתקבצו כל ישראל יחד לבחינת יוסף שהוא בחינת הצדיק האמת וכנ"ל, ועל כן עתה עקר התקון והתקוה הוא על ידי המתקרבים לנקדת האמת וכו':
וזה שפרש רש"י על פסוק, וישב יעקב. והוא מהמדרש: הפחמי תמה אנה יכנס כל הפשתן הזה, היה פקח אחד השיב לו, ניצוץ אחד יוצא ממפוח שלך ששורף את כלו. כך יעקב ראה כל האלופים הכתובים למעלה תמה ואמר, מי יוכל לכבש את כלן? מה כתיב למטה, אלה תולדות יעקב יוסף, דכתיב, והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש, ניצוץ יוצא מיוסף שמכלה ושורף את כלם. הינו כי אלופי עשו הם כלם בחינת שקר שמשם כל מלכותם והתנשאותם כמו שכתוב, פדני והצילני כו' מיד בני נכר אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר. ובעונותינו הרבים מחמת המחלקת ושנאת חנם שבא על ידי התגברות השקר של העכו"ם והסטרא אחרא שנתערב בישראל על ידי זה אריכת הגלות כנ"ל שהשקר בחינת מלכות עשו שולט על ישראל בחינת אמת וזה על ידי בחינת אלופי עשו רברבי עשו, בחינת יש לי רב, בחינת הרב דקלפה שהתגבר ונתרבה מאד בעונותינו הרבים. וכמו שמבאר בהתורה "ראיתי מנורת זהב" בסימן ח. ועל כן באמת כתיב, ה' במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו וכו'. מה לכם תדכאו עמי ופני עניים תטחנו. וכן ביחזקאל וזכריה, הוי רועי אליל וכו', ועל כן יעקב בחינת עצם האמת תמה איך אפשר להאיר האמת בעולם, כי אלופי עשו רברבי עשו הנ"ל הם רבים מאד מאד ונוטלין לעצמן כל הממשלה בשקריהם הרבים והעצומים מאד עד אשר קשה מאד לעמד על האמת. השיב הפקח, ניצוץ אחד יוצא ממפוח שלך וכו', כי יש בחינת יוסף שיכול להלהיב אור האמת בעולם שישרף לכל השקרים שלהם, כי קושטא קאי, כי על ידי ניצוץ אחד של אור תורתו האמתית של הצדיק האמת שמתנוצץ ומאיר בלב איש הישראלי המטה דעתו ולבבו אל האמת לאמתו הוא שורף ומכלה כל השקרים וההטעיות וכו' של בחינת אלופי עשו רברבי עשו, כי שפת אמת תכון לעד וכו'. ועל כן הביא המשל הפשתני שנכנס עם הרבה פשתן רמז על בחינת קין שהביא מפסלת שהוא פשתן, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, שהוא בחינת הקץ כל בשר וכו' שמשם אחיזת המנהיגים של שקר החולקים על הצדיק שהוא נקדת האמת, שהוא בחינת מחלקת קרח ודתן ואבירם על משה רבנו שמשם כל המחלקת שבעולם, כמובא שנמשך הכל ממחלקת הראשון שבעולם שהוא מחלקת קין על הבל וכו'. וכמובא מזה הרבה מאד בכתבי האר"י ז"ל בספר הגלגולים, עין שם. על כן הביא המשל מפשתני בחינת מחלקת קין וכו' כנ"ל שמשם כל המחלקת שמתגבר על ידי בחינת אלופי עשו וכו' כנ"ל עד שיעקב תמה איך אפשר וכו'. אבל הפקח השיב לו שעל ידי ניצוץ אחד וכו' וכנ"ל:
וכל זה הוא בחינת חלום פרעה הנ"ל שכלל החלום הוא שהרע שהוא השקר בחינת חשך בחינת שבע פרות הרעות ושבע שבלים הרעות התגברו כל כך על הטוב עד אשר ותבלענה וכו' ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה וכו'. וכל זה מרמז על אריכת הגלות שאלופי עשו ממש שהם העכו"ם וכן המנהיגים של שקר מתגברים כל כך עד שכמעט נבלע הטוב והאמת ולא נודע כי באו אל קרבנה וכמו שאיתא בתקונים תקון כ' על פסוק זה וזה לשונו, וי לישראל כד אתבלע בערב רב דעליהו אתמר ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר וכו' עד היו שריה לראש אנון ערב רב עלה אתמר, שריך סוררים וחברי גנבים כלו אוהב שחד וכו'. נמצא שקורא השרים והמנהיגים של שקר בשם גנבים, כי הם עקר הגנבים הגונבים דעת ההמון עם עד שאי אפשר לעמד עליהן בבחינת ולא נודע כי באו אל קרבנה. ויעקב אבינו כשראה זאת ברוח קדשו מה שיהיה באחרית הימים האלה תמה כנ"ל. אבל הפקח השיב לו כי אף על פי כן ניצוץ אחד וכו', דהינו על ידי יוסף הצדיק שהוא יודע לפתר ולתקן בחינת חלום פרעה על ידו יתתקן הכל וסוף כל סוף יתגלה האמת וכנ"ל:
וזה, ויגש אליו יהודה ויאמר וכו'. נגישת והתקרבות יהודה אל יוסף הצדיק זה בחינת מה שמגישין ומקרבין ישראל את עצמן כל אחד ואחד עם תפלתו לצדיק הדור שהוא בחינת יוסף. כי יהודה הוא בחינת כלל ישראל שנקראו יהודים על שם יהודה וכל חיותם הוא התפלה כנ"ל. וכל אחד צריך להגיש עצמו עם תפלתו שהיא חיותו להצדיק. והתפלה היא גם כן בחינת יהודה בחינת הפעם אודה את ה', הינו שיהודה, שהוא בחינת קדשת וחיות איש הישראלי, שהיא התפלה נגשת ומתקרבת להצדיק בחינת יוסף בבחינת ויגש אליו יהודה, כי צריכין להביא כל התפלות להצדיק, כמו שמבאר שם בתורה הנ"ל. והצדיק מתקן ומעלה כל התפלות כל אחת למקומה ולשבטה ולשער שלה וכו'. ועקר התקון על ידי האמת שהוא אור ה' יתברך שעל ידי זה רואין הפתחים שבתוך הטמאה לצאת משם וכו'. וכל זה הכח מקבלין מהצדיק שהוא בחינת אבן טוב עצם האמת שמאיר האמת בכל ישראל שהאמת שלהם בבחינת חלון נגדו )וכמבאר מזה במקום אחר):
וזה, ויגש אליו יהודה בחינת התקרבות והתקשרות התפלה להצדיק האמת הנ"ל. ויאמר אליו בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני. ופרש רש"י, יכנסו דברי באזניך, הינו שתקבל דברי תפלתי ותתקן ותעלה אותה כראוי ואל יחר אפך בעבדך אם תפלתי אינה כראוי אף על פי כן אל יחר אפך על זה רק תאיר בי בכח האמת שלך ללמדני איך לתקן תפלתי ולהתפלל כראוי. כי כח האמת האמתי שלך יש לו כח להאיר בתקף עצם רבוי החשך שלי להראות לי כל הפתחים שבהסטרא אחרא ולצאת משם. וזה כי כמוך כפרעה. פרעה הוא בחינת הסטרא אחרא שנקרא פרעה על שם רבוי הפתחים שמפריע ומגלה לכל הבא לטמא רחמנא לצלן, בבחינת הבא לטמא פותחין לו, כי הסטרא אחרא והקלפות פותחים ומגלין לו פתחים שהיו סגורים תחלה. והעקר הוא במחשבה שבאדם וכל אדם יכול להבין זאת, כי האדם נברא רק בשביל נסיון ובחירה ועקר הבחירה והנסיון הוא במחשבה שהאדם צריך לחשב רק בתורה ועבודה ויראת שמים. אך תכף כשרוצין לחשב בזה עומדים כנגדו מחשבות של הסטרא אחרא שרוצים למשכו לשם חס ושלום, כי עקר היצר הרע והיצר טוב הם המחשבות שבלב, כמו שמבאר בהתורה לשמש שם אהל בהם (סימן מט). ומי שהוא איש כשר פונה ערף ואינו מסתכל על המחשבות רעות של הסטרא אחרא כלל. ואזי כל הפתחים שיש שם הם סגורים מאחר שאינו רוצה לכנס בהם לטמא עצמו חס ושלום, אבל תכף כשמתחיל להמשך אחריהם ובא לטמא חס ושלום, אזי תכף פותחין לו הפותחים שיש שם ומי שאינו חס על עצמו למהר להמלט משם אז נופל ונכנס מפתח לפתח ומפתח לפתח עד שנתעה ונתרחק מהדרך הטוב מאד כל אחד כפי רחוקו כפי מה שנמשך אחריהם חס ושלום, כי גם אחר כך כשמתחיל להמשך אחריהם חס ושלום עדין יש לו בחירה למהר להמלט על נפשו. וכל ענין זה הכל הוא בהמחשבות שבאדם כמו שכל אחד יכול להבין בנפשו שכשמתחיל לתעות במחשבתו חס ושלום, הוא הולך ממחשבה למחשבה ומרעיון לרעיון עד שבשעה קלה הוא מנח במקום שמנח הרחק מאד מהקדשה רחמנא לצלן, וכל זה הוא בחינת הפתחים שבסטרא אחרא שנתגלו ונפתחו לו על ידי שנמשך אחריהם ועקר התגברותם ביותר הוא בשעת התפלה כנ"ל. וכמו שרואה כל אחד בעצמו שכל הבלבולים והמחשבות רעות באין ביותר בשעת התפלה (וכמו שמבאר בהתורה 'מישרא' בסימן ל). ועקר העצה לצאת מהם הוא על ידי דבור האמת שמאיר לו בכח הצדיק לראות הפתחים שיש שם שעל ידם נתעה לשם שיזכה עתה לראותם על ידי אור האמת לצאת משם. וזהו, כי כמוך כפרעה, הינו שאיש הישראלי עם תפלתו טוען עם הצדיק שיקבל תפלתו וישתדל בתקונה ואל יחר אפו בו אם נתעה במחשבותיו הרעים כמו שנתעה, כי יש כח להצדיק בגדל האמת שלו להאיר בו לראות כל הפתחים שיש שם ולצאת מהם. וזהו כי כמוך כפרעה, הינו שכמו התגברות ורבוי הפתחים שבהסטרא אחרא שהיא בחינת פרעה לשון התגלות בחינת וירא משה את העם כי פרע הוא כי פרעה אהרן וכו'. כמו כן יש לך כח בהאמת להאיר בי לראות הפתחים לצאת משם, כי שני הכפין של כמוך כפרעה מורין על הדמיון ממש, (כמו שפרש רש"י במקום אחר בפסוק והיה כעם ככהן וכו') הינו שהם שוין ממש כמו התגברות פרעה שהוא הפתחים רעים שנתגלו ונפתחו לזה שנמשך אחריהם, כמו כן ממש יש כח להאמת שהוא כח הצדיק האמת להאיר לצאת משם דרך הפתחים אלו בעצמם כמו שמבאר בהתורה הנ"ל: