The Three Weeks
Likutei Etzot devotes an entry to this time: ימים שבין המצרים
"קִנּוֹ"ת" יִתְהַפְּכוּ לֶעָתִיד לְ"תִקּוּ"ן". בְּסִימָן רמ"ז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א':
Opening the day with Rabbeinu's teaching
Monday, 18 Tammuz 5781 · June 28, 2021
0 of 14 completed
What you already learned is saved, even if you stopped midway
NACHMAN’s independent division: a daily study order inspired by Chok Breslov, from the books of Breslov, not the division of a printed edition. Until a match is proven, no claim is made that it is the Chok Breslov division.
Personal track: every book starts from its first unit (Likutei Moharan: Part I, Torah 1) and moves on only when you mark "I finished learning". Progress here is saved separately from the yearly cycle. The units are NACHMAN’s independent division.
Your study for today
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ה׳ · אות י״ז – אות י״ט
about 9 min · about 940 words · 79% of the book by the end of today
וְזֶה פֵּרוּשׁ: אָמַר רַב אָשֵׁי: אֲמַר לִי הוּנָא בַּר נָתָן, זִמְנָא חֲדָא הֲוָה קָאָזְלִינָן בְּמַדְבְּרָא, וַהֲוָה אַטְמָא דְּבִשְׂרָא בַּהֲדָן. פְּתַחְנָא וְנַקְרִינָא וְאַנַּחְנָא אַעִשְׂבָּא. אַדְּמַיְתִינַן צִיבֵי, חָלַם אַטְמָא, וּטְוִינַן. כִּי הַדְרָן לְבָתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא, חֲזִינְהוּ לְהַנְהוּ גֻּמְרִי דַּהֲווֹ קָא מְלַחֲשֵׁי. כִּי אֲתָאִי לְקָמֵהּ דַּאֲמֵימַר, אֲמַר לִי: הַהוּא עִשְׂבָּא סַמַתְּרֵי הֲוָה, הַנְהוּ גֻּמְרִי דְּרִתְמָא הֲווֹ: (ב"ב עד:) הַיְנוּ שֶׁסִּפֵּר, שֶׁפַּעַם אֶחָד הָלַךְ בַּמִּדְבָּר – זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת (ירמיהו ב׳:ב׳): לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה. אֶרֶץ לֹא זְרוּעָה זֶה בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַלְקְלוּ הַזְּרָעִים כַּנַּ"ל, וְלֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הָאֱמוּנָה, שֶׁהֶאֱמִינוּ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְהָלְכוּ אַחֲרָיו בַּמִּדְבָּר, וְתִקְּנוּ בְּחִינַת אֶרֶץ לֹא זְרוּעָה, דְּהַיְנוּ נְפִילַת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וַהֲוָה אַטְמָא דְּבִשְׂרָא בַּהֲדָן. אַטְמָא בִּשְׂרָא זֶה בְּחִינַת גֵּרִים, שֶׁהֵם עַרְלֵי בָשָׂר, שֶׁעַל יָדָם בָּא בְּחִינַת: הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ, כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: אַטְמֵי בִּשְׂרָא – בְּחִינַת עַרְלֵי־בָשָׂר וּבְחִינַת הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ, כַּנַּ"ל. כִּי עַל־יְדֵי עֲלִיַּת הָאֱמוּנָה הַנְּפוּלָה נַעֲשִׂין גֵּרִים, שֶׁעַל יָדָם מִתְגַּבֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, חוֹתָם דְּסִטְרָא אָחֳרָא, בְּחִינַת: הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ, כַּנַּ"ל. וּפָתְחִינָן – הַיְנוּ שֶׁתִּקַּנְנוּ בְּחִינַת הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ, וְנַעֲשָׂה בְּחִינַת חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת (שמות כ״ח:ל״ו): פִּתּוּחֵי חֹתָם קֹדֶשׁ לַה', הַיְנוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַמֹּחִין כַּנַּ"ל. וְנָקְרִינָן – זֶה בְּחִינַת: וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר, בְּחִינַת צִמְצוּם הַמֹּחִין, שֶׁלֹּא לָצֵאת חוּץ לַגְּבוּל כַּנַּ"ל. וְאַנַּחְנָא אַעִשְׂבָּא – עִשְׂבָּא זֶה בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַמַּאֲכָלִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ט׳:ג׳): כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל; נִמְצָא שֶׁכְּלָלִיּוּת הַמַּאֲכָלִים הֵם בְּחִינַת עִשְׂבָּא. וְזֶה: וְאַנַּחְנָא אַעִשְׂבָּא – הַיְנוּ אַחַר שֶׁהָיִינוּ מְתַקְּנִים אֶת הַמֹּחִין כַּנַּ"ל, הִנַּחְנוּ עַצְמֵנוּ אַעִשְׂבָּא, הַיְנוּ עַל הַמַּאֲכָלִים, לְתַקֵּן אֶת הַמַּאֲכָלִים, שֶׁלֹּא יַזִּיקוּ וְיִפְגְּמוּ אֶת הַחֲלוֹם, חַס וְשָׁלוֹם. וְתִקּוּן זֶה, הַיְנוּ תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים, נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי חִזּוּק הַמַּלְאָךְ, שֶׁנִּתְחַזֵּק עַל־יְדֵי הִתְחַדְּשׁוּת הָרָצוֹן, עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: אַדְּמַיְתִינַן צִיבֵי – זֶה בְּחִינַת: וּכְמִצְבְּיֵהּ עָבֵד בְּחֵיל שְׁמַיָּא, בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת הָרָצוֹן. הַיְנוּ שֶׁהָיִינוּ רוֹצִים לְהָבִיא הָרָצוֹן, בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת הָרָצוֹן, שֶׁזֶּהוּ חִזּוּק הַמַּלְאָךְ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוּא תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: אַדְּמַיְתִינַן צִיבֵי חָלִים – הַיְנוּ שֶׁבְּתוֹךְ שֶׁהָיִינוּ עוֹסְקִים בְּתִקּוּן הַמַּאֲכָלִים עַל יְדֵי הִתְחַדְּשׁוּת הָרָצוֹן, חָלַם לָנוּ חֲלוֹם. וְזֶהוּ: חָלִים לְשׁוֹן חֲלוֹם. גַּם חָלִים הוּא לְשׁוֹן הִתְקַשְּׁרוּת וְהִתְחַבְּרוּת, כִּי הַחֲלוֹם הָיָה מְחוּבָּר מִשְּׁנֵי כֹּחוֹת: מִכֹּחַ הַמַּלְאָךְ וְכֹחַ הַשֵּׁד, מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְתַּקְּנוּ הַמַּאֲכָלִים כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: וּטְוִינַן לְשׁוֹן תַּעֲנִית (ע' דניאל ו, פסחים קז), הַיְנוּ שֶׁהָיִינוּ מִתְעַנִּים.
כִּי הַתַּעֲנִית מֵבִיא שִׂמְחָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַחֲלוֹם כַּנַּ"ל. כִּי הַדְרָן לְבָתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא – הַיְנוּ כְּשֶׁחָזַרְנוּ וּבָאנוּ לְחֹדֶשׁ נִיסָן שֶׁהוּא אַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה, כִּי נִיסָן תְּחִלַּת הֶחֳדָשִׁים, וְהוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה לִמְלָכִים, וְאָז הוּא חִזּוּק הַמַּלְאָךְ כַּנַּ"ל, וְאַף עַל פִּי כֵן: חֲזִינְהוּ לְהַנֵּי גֻּמְרִי דְּקָא מְלַחֲשִׁי, דְּהַיְנוּ שֶׁגַּם לְבָתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא, שֶׁהוּא נִיסָן, אָז גַּם כֵּן עֲדַיִן הָיוּ בּוֹעֲרִים הַגֶּחָלִים, הַיְנוּ בְּחִינַת חִמּוּם הַלֵּב, שֶׁעַל יְדֵי הַחֲמִימוּת בָּא טֻמְאָה הַנַּ"ל, חַס וְשָׁלוֹם. וּבֶאֱמֶת בְּנִיסָן הוּא חִזּוּק הַמַּלְאָךְ כַּנַּ"ל, וְהָיָה רָאוּי שֶׁיִּתְבַּטֵּל אָז הַטֻּמְאָה הַנַּ"ל לְגַמְרֵי – כִּי אָתֵינָא לְקָמֵהּ דַּאֲמֵימַר, אֲמַר: הַנְהוּ עִשְׂבָּא דְּסַמַתְּרֵי הֲווֹ, הַיְנוּ שֶׁהַמַּאֲכָלִים הַנַּ"ל שֶׁהֵם בְּחִינַת עִשְׂבָּא כַּנַּ"ל, שֶׁל סַם־תְּרֵי הָווֹ, שֶׁהָיָה כָּלוּל בָּהֶם שְׁנֵי כֹּחוֹת: סַם חַיִּים וְסַם מָוֶת, דְּהַיְנוּ כֹּחַ הַמַּלְאָךְ וְכֹחַ הַשֵּׁד כַּנַּ"ל. כִּי קֹדֶם תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים, אֲזַי נִתְעָרֵב בָּהֵן כֹּחַ הַשֵּׁד כַּנַּ"ל, וַאֲזַי הֵם בְּחִינַת סַמַתְּרֵי, סַם תְּרֵי, כִּי הֵם כְּלוּלִים מִשְּׁנֵי כֹּחוֹת: כֹּחַ הַמַּלְאָךְ וְכֹחַ הַשֵּׁד כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: הַנְהוּ עִשְׂבָּא דְּסַמַתְּרֵי הֲווֹ, כַּנַּ"ל. הַנְהוּ גֻּמְרִי דְּרִתְמָא הֲווֹ. רִתְמָא הַיְנוּ רֹתֶם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמֶּרְכָּבָה, בְּחִינַת (מיכה א׳:י״ג): רְתֹם הַמֶּרְכָּבָה. הַיְנוּ שֶׁהוֹדִיעַ לוֹ אֲמֵימַר, שֶׁהַחֲמִימוּת בָּא מִפְּגַם הַמֶּרְכָּבָה עַל יְדֵי עִוּוּת הַמִּשְׁפָּט כַּנַּ"ל, שֶׁלָּזֶה אֵין תִּקּוּן כִּי אִם עַל יְדֵי קִשּׁוּר הַמֶּרְכָּבָה, בְּחִינַת: רְתֹם הַמֶּרְכָּבָה. וְזֶהוּ רִיתְמָא – רָאשֵׁי תֵבוֹת: תֹּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם שֶׁמִּנְּפִילַת הָאַהֲבָה הַזֹּאת בָּא הַחֲמִימוּת הַנַּ"ל, וְאֵין תִּקּוּן כִּי אִם עַל יְדֵי בְּחִינַת: רְתֹם הַמֶּרְכָּבָה, הַיְנוּ קִשּׁוּר הַמֶּרְכָּבָה, בְּחִינַת: מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם, כַּנַּ"ל:
וְזֶהוּ: תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר. תִּקְעוּ זֶה בְּחִינַת: הֲיִתָּקַע שׁוֹפָר בָּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ, בְּחִינַת חֶרְדַּת הַגּוּף, בְּחִינַת: וְקַר רוּחַ אִישׁ תְּבוּנָה. הַיְנוּ בְּחִינַת אִישׁ תְּבוּנוֹת, שֶׁעַל יָדוֹ נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. בַּחֹדֶשׁ שׁוֹפָר – הַיְנוּ בְּהִתְפָּאֲרוּת חָדָשׁ, דְּהַיְנוּ הִתְפָּאֲרוּת וְגַאֲוָה חֲדָשָׁה שֶׁנִּתְגַּלֶּה. הַיְנוּ בְּחִינַת גֵּרִים שֶׁהֵם מַכְנִיסִין גַּאֲוָה בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנַּעֲשִׂין עַל יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין הָאֱמוּנָה הַנְּפוּלָה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: בַּכֶּסֶא לְיוֹם חַגֵּנוּ. בַּכֶּסֶא – זֶה בְּחִינַת תְּפִלִּין דִּמְכַסְּיָן עַל מֹחָא, כִּי מֵהַגַּאֲוָה הַנַּ"ל נַעֲשֶׂה תְּפִלִּין, עַל יְדֵי הַמָּגִנֵּי אֶרֶץ, שֶׁהֵם מְתַקְּנִין וּמַעֲלִין פְּגַם הַגַּאֲוָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת: הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ; וְעוֹשִׂין מִזֶּה בְּחִינַת חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת תְּפִלִּין כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: לְיוֹם חַגֵּנוּ – הַיְנוּ רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ וּמֹחִין, שֶׁאָז נַעֲשִׂין כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל. כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא – חֹק לִשָּׁנָא דִּמְזוֹנָא (ביצה טז), בְּחִינַת תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים כַּנַּ"ל. מִשְׁפָּט לֵאלֹקֵי יַעֲקֹב – זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, הַכֹּל כַּנַּ"ל:
שַׁיָּךְ לְעֵיל, לַפָּסוּק וְחָמַלְתִּי עֲלֵיהֶם וְכוּ': וּבֶאֱמֶת הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד לְהַשְׁלִיךְ מֵאִתּוֹ כָּל הַחָכְמוֹת וּלְהִתְנַהֵג בִּפְשִׁיטוּת, לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה עַבְדוּת לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בְּעֻבְדּוֹת בִּתְמִימוּת, בְּלִי חָכְמוֹת, כִּי זֶה בְּחִינַת סִתְרֵי תּוֹרָה, שֶׁהַתּוֹרָה נִסְתֶּרֶת וְנֶעְלֶמֶת שָׁם, כִּי כְּשֶׁעוֹשֶׂה עֻבְדּוֹת פְּשׁוּטִים, וּבֶאֱמֶת בְּוַדַּאי יֵשׁ בָּהֶם תּוֹרָה גָּבוֹהַּ מְאֹד, רַק שֶׁאֵין יוֹדְעִין מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּהֶם. נִמְצָא שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הוּא נִסְתָּר וְנֶעְלָם, בְּחִינַת סִתְרֵי תּוֹרָה. וְסִתְרֵי תּוֹרָה הוּא בְּחִינַת (שיר השירים ז׳:ב׳): חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ – מַה יָרֵךְ בַּסֵּתֶר, אַף דִּבְרֵי תוֹרָה בַּסֵּתֶר, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה מט:), וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, בִּבְחִינַת: חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים וְכוּ', שֶׁהֵם הַשִּׁתִּין שֶׁמְּחוֹלְלִין וְיוֹרְדִין עַד הַתְּהוֹם (כמו שדרז"ל שם ע"א בסוכה), בְּחִינַת (תהילים ל״ו:ז׳): מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה; הַיְנוּ בְּחִינַת הַמִּשְׁפָּט שֶׁנָּפַל עַד הַתְּהוֹם. וְעַל יְדֵי הָעֻבְדּוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת סִתְרֵי־תוֹרָה, בְּחִינַת: חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ, בְּחִינַת: שִׁתִּין, שֶׁהֵם מְחוֹלְלִין עַד הַתְּהוֹם, הֵם בּוֹקְעִין וְיוֹרְדִין עַד הַתְּהוֹם וּמַעֲלִין אֶת הַמִּשְׁפָּט מִנְּפִילָתוֹ, מִבְּחִינַת: מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה, בִּבְחִינַת (תהילים מ״ב:ח׳): תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית כה:): כְּשֶׁמְּנַסְּכִין אֶת הַמַּיִם בֶּחָג, תְּהוֹם אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: אַבַּע מֵימָךְ. הַיְנוּ, שֶׁהַתְּהוֹמוֹת קוֹרִין זֶה לָזֶה, שֶׁיָּשׁוּבוּ וְיַחְזְרוּ הַמִּשְׁפָּט שֶׁנָּפַל אֲלֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁיֻּחְזַר וְיִתְתַּקֵּן הַמִּשְׁפָּט, בִּבְחִינַת: וַיִּגֶל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט. וְזֶהוּ: אַבַּע מֵימָךְ, בְּחִינַת: וַיִּגֶל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט, הַיְנוּ שֶׁיַּבִּיעוּ וְיַחְזְרוּ הַמִּשְׁפָּט שֶׁנָּפַל אֲלֵיהֶם, שֶׁיִּתְתַּקֵּן בִּבְחִינַת: וַיִּגֶל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט, כַּנַּ"ל. נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי עֲשִׂיּוֹת וְעֻבְדּוֹת בִּפְשִׁיטוּת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט:
Text source: Sefaria public export archive · Sefaria label: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שיחות הר״ן · אות רכ״ה
about 1 min · about 110 words · 78% of the book by the end of today
רַבֵּנוּ ז”ל, כְּשֶׁהָיָה בְּאוּמַאן, שָׁאַל אוֹתוֹ אֶחָד אִם אֶפְשָׁר לֵידַע חָכְמַת הַקַּבָּלָה בְּלִי תַּעֲנֵיתִים וּמִקְוָאוֹת, כִּי אֶחָד אָמַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע הַקַּבָּלָה כִּי אִם וְכוּ’. הֵשִׁיב: אֶפְשָׁר לֵידַע הַחָכְמָה בְּלֹא הַנַּ”ל, כִּי הוּא חָכְמָה וְכוּ’. וְאָמַר אָז שֶׁמַּה שֶּׁקָּשֶׁה לְהָבִין סֵפֶר הָ”עֵץ חַיִּים” וְכוּ’ הוּא מֵחֲמַת שֶׁלֹּא נִכְתַּב כְּסֵדֶר. וְאָמַר שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁחָכְמַת הַפִּילוֹסוֹפְיָא מִסְתַּיֶּמֶת – שָׁם מַתְחִיל חָכְמַת הָאֱמֶת, שֶׁהוּא חָכְמַת הַקַּבָּלָה. פֵּרוּשׁ: כִּי הַפִּילוֹסוֹפִים לֹא חָקְרוּ כִּי אִם עַד הַגַּלְגַּלִּים, וּמִשָּׁם וּלְמַעְלָה אֵין יוֹדְעִים מְאוּמָה. וְגַם בְּהַחָכְמוֹת שֶׁמֵּהַגַּלְגַּלִּים וּלְמַטָּה גַּם כֵּן הֵם נְבוֹכִים מְאֹד בְּרֻבָּם כְּכֻלָּם, כַּיָּדוּעַ לָהֶם בְּעַצְמָם. וְחָכְמַת הַקַּבָּלָה מַתְחֶלֶת בְּמָקוֹם שֶׁמִּסְתַּיֶּמֶת חָכְמָתָם, דְּהַיְנוּ מֵהַגַּלְגַּלִּים וּלְמַעְלָה. כִּי כָּל “עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה” עִם הַגַּלְגַּלִּים בִּכְלָל, כּוֹלֶלֶת חָכְמַת הַקַּבָּלָה בְּתֵבָה אַחַת שֶׁהוּא עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה.
Text source: Hebrew Wikisource · Wikisource layer: CC BY-SA 4.0 / 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ״ג
about 1 min · about 60 words · 80% of the book by the end of today
לך עמי לרופא לגלח אותך לכבוד יום טוב וכך היה, הוליכוהו מיד וגלחו אותו ורחצו אותו ונתן לו קאווע לשתות. ושאל אותו מי הוא השני ואמר לו שמעתם מהבעל שם טוב?
Read the complete passage on Sefaria ↗והשיב הן, כי הספרים של הגאון החסיד אב בית דין דקהלת קדש פולנאה נמצאים שם. ואמר לו שהוא נכדו, וגם הוא נכד לרבי נחמן הרידנקער, ובעצמו הוא חכם כאשר תראו בעיניכם.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Hebrew Wikisource · Wikisource layer: CC BY-SA 3.0 / 4.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תמ״ב
about 2 min · about 240 words · 73% of the book by the end of today
(ו) לְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי מְקֹרָבָיו [ר' שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק] זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה צִוָּה לוֹ בִּימֵי נְעוּרָיו שֶׁל הַמְקֹרָב הַנַּ"ל שֶׁבִּשְׁעַת הִתְבּוֹדְדוּת יְדַבֵּר הַרְבֵּה בִּפְרָטִיּוּת עִם כָּל אֵבְרֵי גּוּפוֹ וְיַסְבִּיר לָהֶם שֶׁכָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף הֶבֶל. כִּי הָא סוֹף כָּל אָדָם לָמוּת, וְהַגּוּף לִקְבָרוֹת יוּבָל וְכָל הָאֵבָרִים יִבְלוּ וְיִתְרַקְּבוּ וְכוּ' וְעוֹד דִּבּוּרִים כַּיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ. וְהִתְנַהֵג כָּךְ אֵיזֶה זְמַן. וְאַחַר־כָּךְ סִפֵּר עִם רַבֵּנוּ זַ"ל וְהִתְנַצֵּל לְפָנָיו בַּאֲשֶׁר שֶׁהַגּוּף אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וּמַרְגִּישׁ כְּלָל כָּל דְּבָרָיו וְטַעֲנוֹתָיו עִמּוֹ. אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הִתְחַזֵּק בְּעִנְיָן זֶה, וְאַל תַּרְפֶּה יָדְךָ מִזֶּה, וְתִרְאֶה אַחַר־כָּךְ מַה שֶּׁיִּהְיֶה מֵהַדִּבּוּרִים הַלָּלוּ. וְשָׁמַע לַעֲצָתוֹ וְקִיֵּם דְּבָרָיו עַד שֶׁזָּכָה אַחַר־כָּךְ שֶׁכָּל אֵיבָר וְאֵיבָר שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ בִּפְרָטִיּוּת נִמְשָׁךְ אַחַר דְּבָרָיו כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ הַחִיּוּת מַמָּשׁ וְנִשְׁאַר בְּלֹא כֹּחַ וְהַרְגָּשָׁה כְּלָל. וְזֶה רָאָה בְּחוּשׁ בָּאֵיבָרִים הַחִיצוֹנִים כְּגוֹן אֶצְבְּעוֹת יָדָיו וְרַגְלָיו וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, עַד שֶׁאֵיבָרִים הַפְּנִימִיִּים שֶׁהַחִיּוּת תָּלוּי בָּהֶם כְּגוֹן הַלֵּב וְכַיּוֹצֵא הָיָה צָרִיךְ לְצַמְצֵם דְּבָרָיו מְאֹד בִּכְדֵי שֶׁלֹּא תֵּצֵא מִמֶּנּוּ הַחִיּוּת מַמָּשׁ רַחֲמָנָא לִצְלַן. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁפַּעַם אַחַת דִּבֵּר הָאִישׁ הַנַּ"ל עִם הַמְקֹרָבִים אֵלָיו מֵעִנְיַן אֵיךְ שֶׁעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ כְּלוּם וּמַה הוּא הַתַּכְלִית מִכָּל עִנְיְנֵי הַגּוּף וְכוּ' כַּנַּ"ל וּבְתוֹךְ דְּבָרָיו נִתְעַלֵּף וְהִתְחִיל לִגְוֹעַ (וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז שֶׁנִּשְׁאַר חַלָּשׁוֹת) וּבִיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת עַד שֶׁשָּׁב וְנִתְעוֹרֵר בּוֹ חִיּוּתוֹ. וְאָמַר אָז שֶׁזָּכָה עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְמַדְרֵגָה כָּזוֹ אֲשֶׁר בְּכָל עֵת שֶׁמַּזְכִּיר עַצְמוֹ הֵיטֵב מִיִּרְאַת הָעֹנֶשׁ וְהַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, אֲזַי מַרְגִּישִׁין כָּל אֵיבָרָיו אֲפִלּוּ אֶצְבַּע הַקָּטָן שֶׁבְּרַגְלָיו מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁשּׁוֹכְבִין כְּבָר בַּקֶּבֶר וּמַרְקִיבִין וְכוּ' עַד שֶׁצָּרִיךְ הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל לְהַחֲזִיק חִיּוּתוֹ בְּקִרְבּוֹ, שֶׁלֹּא תֵּצֵא נַפְשׁוֹ מַמָּשׁ רַחֲמָנָא לִצְלַן:
Text source: Sefaria public export archive · Sefaria label: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ספר המידות · צדיק · חלק ראשון · אות קנ״א – אות קנ״ח
about 1 min · about 100 words · 81% of the book by the end of today
קנא. בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ תָּלוּי בְּקִרְבַת הַצַּדִּיק.
Read the complete passage on Sefaria ↗קנב. עִקָּר שְׁלֵמוּת הַנֶּפֶשׁ תָּלוּי בְּקִרְבַת הַצַּדִּיק
Read the complete passage on Sefaria ↗קנג. מִי שֶׁמְּקָרֵב עַצְמוֹ. לַצַּדִּיק וְקִרְבָתוֹ אֵינוֹ בִּתְמִימוּת, עַל יְדֵי זֶה נִתְהַפֵּךְ אַחֵר כָּךְ לְרוֹדֵף.
Read the complete passage on Sefaria ↗קנד. הַשַּׁקְרָן בַּשָּׁעָה שֶׁבָּא לִרְאוֹת אֶת הַצַּדִּיק לִבּוֹ חוֹשֵׁב אֵיךְ יְדַבֵּר אַחֵר כָּךְ
Read the complete passage on Sefaria ↗קנה. הַדִּבּוּרִים שֶׁדּוֹבְרִים עַל הַצַּדִּיק לַסּוֹף שֶׁדִּבְרֵיהֶם נֶהֱפַךְ עֲלֵיהֶם, וְנוֹפְלִים לַמִּשְׁכָּב.
Read the complete passage on Sefaria ↗קנו. מִי שֶׁמַּכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ בִּפְנֵי הַצַּדִּיק בְּזֶה מְעוֹרֵר אַהֲבָה אֵצֶל הַצַּדִּיק.
Read the complete passage on Sefaria ↗קנז. עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מַצְדִּיקִים עַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהִתְקָרֵב לָהֶם.
Read the complete passage on Sefaria ↗קנח. לְפִי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לַצַּדִּיק כֵּן הָעֲשִׁירִים סוֹמְכִים אוֹתוֹ וּלְפִי סְמִיכָתָם אוֹתוֹ כֵּן יָכֹל לְהַחְזִיר הָרְשָׁעִים בַּתְּשׁוּבָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria public export archive · Sefaria label: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות צ״ט
about 1 min · about 130 words · 80% of the book by the end of today
וְנָתַן לָהֶם מֵאֵלּוּ הַמַּאֲכָלִים, וְהוֹלִיכוּ אֶל הַמְּדִינָה שֶׁלָּהֶם וְתֵכֶף כְּשֶׁנָּתְנוּ לָהֶם מֵאֵלּוּ הַמַּאֲכָלִים הִתְחִילוּ תֵּכֶף לְהַשְׁלִיךְ אֶת כַּסְפָּם וּזְהָבָם כַּנַּ"ל וְטָמְנוּ עַצְמָן בִּמְחִלּוֹת עָפָר מִגּדֶל הַבּוּשָׁה וְהָעֲשִׁירִים הַגְּדוֹלִים וְהָאֱלקוּת הַנַּ"ל, נִתְבַּיְּשׁוּ בְּיוֹתֵר וְגַם הַקְּטַנִּים שֶׁהָיוּ נִקְרָאִים אֶצְלָם "חַיּוֹת רָעוֹת" כַּנַּ"ל, נִתְבַּיְּשׁוּ בְּעַצְמָן גַּם כֵּן עַל שֶׁהָיוּ עַד הֵנָּה קְטַנִּים בְּעֵינֵי עַצְמָן מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם מָמוֹן כִּי עַתָּה נִתְגַּלָּה שֶׁאַדְּרַבָּא, הַמָּמוֹן הוּא עִקַּר הַבּוּשָׁה כִּי אֵלּוּ הַמַּאֲכָלִים הַנַּ"ל יֵשׁ לָהֶם סְגֻלָּה זוֹ שֶׁמִּי שֶׁאוֹכֵל מֵהֶם מְמָאֵס בְּמָמוֹן מְאד כִּי מַרְגִּישׁ סִרְחוֹן הַמָּמוֹן כְּמוֹ צוֹאָה וְטִנּוּף מַמָּשׁ וַאֲזַי הִשְׁלִיכוּ אֱלִילֵי כַּסְפָּם וֶאֱלִילֵי זְהָבָם וְאַחַר כָּךְ שָׁלְחוּ לְשָׁם אֶת הַבַּעַל תְּפִלָּה הַנַּ"ל וְנָתַן לָהֶם תְּשׁוּבוֹת וְתִקּוּנִים, וְטִהֵר אוֹתָם וְהַמֶּלֶךְ הַנַּ"ל מָלַךְ בְּכִפָּה וְכָל הָעוֹלָם שָׁבוּ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעָסְקוּ רַק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria public export archive · Sefaria label: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי עצות · תלמוד תורה · קטע י״ח – אות כ״ב
about 2 min · about 200 words · 82% of the book by the end of today
צָרִיךְ כָּל אָדָם וּבִפְרָט תַּלְמִיד חָכָם לְהָאִיר בְּלִמּוּד תּוֹרָתוֹ בְּשֹׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת, וְעַל יְדֵי זֶה יוּכַל לְקָרֵב וּלְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה רְשָׁעִים וְגֵרִים אֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים מִמֶּנּוּ, וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה גַּם בְּנוֹ תַּלְמִיד חָכָם. אֲבָל כְּשֶׁאֵין לוֹמֵד בִּבְחִינָה זֹאת אֵין בְּנוֹ תַּלְמִיד חָכָם: (שם אות ג' ד')
עַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּתְבּוֹדֵד וְיָדִין וְיִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁעוֹשֶׂה, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְיִרְאָה, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְתוֹרָה שֶׁבַּנִּגְלֶה וְלַעֲנָוָה בֶּאֱמֶת. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לִתְפִלָּה בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ, שֶׁיְּבַטֵּל כָּל יֵשׁוּתוֹ וְגַשְׁמִיּוּתוֹ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְהַשָּׂגַת סִתְרֵי תּוֹרָה, שֶׁהוּא אוֹר הַגָּנוּז שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָזֶה: (לק"א סי' ט"ו)
סִתְרֵי תּוֹרָה אֵין זוֹכִין כִּי אִם מִי שֶׁמַּשְׁחִיר פָּנָיו כְּעוֹרֵב וְנַעֲשָׂה כְּעוֹרֵב עַל בָּנָיו, עַד שֶׁמְּבַטֵּל כָּל גַּשְׁמִיּוּתוֹ כְּאִלּוּ אֵינוֹ בָּעוֹלָם: (שם אות ה')
סִתְרֵי תּוֹרָה נִקְרָאִים קֹדֶשׁ, וְכָל זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ וְלֹא יֹאכַל בּוֹ אֶלָּא מְקֻדָּשָׁיו וּמְקֹרָאָיו: (שם אות ו')
פְּעָמִים בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶהוּ קִיּוּמָהּ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וַעֲבוֹדַת ה' תָּמִיד, אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה תָּמִיד דָּבוּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְתוֹרָתוֹ [בְּלִי הֶפְסֵק], רַק הַהֶכְרֵחַ לְבַטֵּל לִפְעָמִים. כִּי לִפְעָמִים צָרִיךְ לָצֵאת לַחוּץ לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי הָעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ הַבִּלְבּוּלִים שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְיִתְבַּטֵּל חַ"ו חָכְמָתוֹ לְגַמְרֵי, וְעַל יְדֵי זֶה הַהֶכְרֵחַ לְבַטֵּל לִפְעָמִים. אֲבָל כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ, אָז לֹא יִצְטָרֵךְ לְבַטֵּל מִדְּבֵקוּתוֹ: (לק"א סי' ט"ז)
Text source: Hebrew Wikisource · Wikisource layer: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה י׳ · קטע א׳ – קטע ג׳
about 8 min · about 750 words · 80% of the book by the end of today
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זַכֵּנִי לְיַשֵּׁב דַּעְתִּי הֵיטֵב בָּזֶה הָעוֹלָם בָּזֶה הַגּוּף חִישׁ קַל מְהֵרָה, שֶׁאֶזְכֶּה לְיַשֵּׁב דַּעְתִּי הֵיטֵב הֵיטֵב מָה הַתַּכְלִית וְהַסּוֹף מִכָּל הַתַּאֲוֹת וּמִכָּל עִנְיָנֵי עוֹלָם הַזֶּה, הֵן הַתַּאֲוֹת הַנִּכְנָסוֹת לַגּוּף הֵן הַתַּאֲוֹת שֶׁחוּץ לַגּוּף כְּמוֹ הַכָּבוֹד וְהַהִתְנַשְּׂאוּת וְהַשִּׂנְאָה וְהַקִּנְאָה וְהַקִּנְטוּר וְכַיּוֹצֵא בָּהֵן וְאֶזְכֶּה לְהִסְתַּכֵּל עַל תַּכְלִיתִי הָאֲמִתִּי הֵיטֵב בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת חָזָק בֶּאֱמֶת, וְל א אַטְעֶה אֶת עַצְמִי כְּלָל בָּזֶה הָעוֹלָם, כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי כָל הִתְרַחֲקוּתֵנוּ מִמְּךָ הִיא מֵחֲמַת שֶׁאֵין אָנוּ מְיַשְּׁבִין עַצְמֵנוּ כְּלָל, כִּי אִם נִזְכֶּה לְיַשֵּׁב דַּעְתֵּנוּ הֵיטֵב בְּעִנְיַן מְרִירוּת חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, אֲשֶׁר הוּא מָלֵא כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְכָל הַתַּאֲוֹת וְהַתַּעֲנוּגִים שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה הֵם לְפִי שָׁעָה קַלָּה כְּצֵל עוֹבֵר, וְכֻלָּם מְערָבִים בִּיגוֹנוֹת הַרְבֵּה וּבְצַעַר וְיִסּוּרִין וְיָגוֹן וַאֲנָחָה כִּפְלֵי כִפְלַיִם יוֹתֵר מֵהָענֶג, וְהֶפְסֵדוֹ מְרֻבֶּה מִשְּׂכָרוֹ גַּם בְּעֵת תַּאֲוֹתָיו, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּאַחֲרִיתוֹ מִיָּד שֶׁהִיא מָרָה כְלַעֲנָה, רֵאשִׁיתוֹ יָגוֹן וַאֲנָחָה, וְאַחֲרִיתוֹ חֹשֶׁךְ וַחֲלַקְלַקּוֹת וַאֲפֵלָה נִדָּחָה, גַם כָּל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת הַרְבֵּה וְחָלְיוֹ וָקֶצֶף, וּמְאוּמָה ל א יִשָּׂא בַּעֲמָלוֹ
Read the complete passage on Sefaria ↗וְכַאֲשֶׁר מְבאָר וּמְברָר לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מחַ כָּל שֶׁהוּא בְּקָדְקֳדוֹ, שֶׁכָּל הָעוֹלָם הַזֶּה הֶבֶל וָרִיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָּהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרוֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי גָז חִישׁ וַנָּעוּפָה", וּכְמוֹ שֶׁאָמַר שְׁל מה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכּל הָבֶל", וְכַאֲשֶׁר הֶאֱרִיךְ בָּזֶה עוֹד בְּכָל סֵפֶר קהֶלֶת, וּבִשְׁאָר סִפְרֵי קדֶשׁ מִגּדֶל גְּנוּת וּשְׁטוּת וְשִׁגָּעוֹן הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה וְתַאֲוֹתָיו, "כִּי הַכּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ", וְיוֹתֵר מִזֶּה מְבאָר מְאד לְמִי שֶׁזּוֹכֶה לְיַשֵׁב דַּעְתּוֹ הֵיטֵב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וְיוֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ" וְכוּ' וְעַל כֵּן אִם הָיִינוּ זוֹכִים לְיַשֵּׁב עַצְמֵנוּ הֵיטֵב, בְּוַדַּאי הָיִינוּ שָׁבִים אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, כִּי גַם בָּזֶה הָעוֹלָם רוֹאִים שֶׁהַכּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בָּעוֹלָם הַבָּא, כִּי סוֹף כָּל סוֹף, אָנוּ מוּכָנִים לְהָשִׁיב הַפִּקָּדוֹן לְבַעַל הַפִּקָּדוֹן, וְאֶל עָפָר נָשׁוּב לִמְקוֹם רִמָּה וְתוֹלֵעָה, וְאָנוּ מֻכְרָחִים לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעַל כָּל הַמַּעֲשֶׂה שָׁם, כִּי הַכּל יִהְיֶה נִזְכָּר לָנוּ אָז, וְל א יִוָּתֵר לָנוּ דָבָר וּמַה נַּעֲשֶׂה לְיוֹם פְּקוּדָה, מַה נַּחְשׁב עַל ה', לִפְנֵי זַעְמוֹ מִי יַעֲמד וּמִי יָקוּם בַּחֲרוֹן אַפּוֹ, אָנָה נוֹלִיךְ אֶת חֶרְפָּתֵנוּ, אָנָה מִפָּנָיו נִבְרָח "מִי יָגוּר לָנוּ אֵשׁ אוֹכֵלָה, מִי יָגוּר לָנוּ מוֹקְדֵי עוֹלָם" אֲהָה אָחִי אֵיכָה נַעֲשֶׂה, אֲבָל בֶּאֱמֶת כָּל רִחוּקֵינוּ מִמְּךָ הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין אָנוּ מְיַשְּׁבִין עַצְמֵנוּ הֵיטֵב הֵיטֵב בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, עַד הַנְּקֻדָּה שֶׁבַּלֵּב בְּלִי הַטְעָאָה אֶת עַצְמוֹ כְּלָל.
Read the complete passage on Sefaria ↗אֲבָל אַתָּה גִּלִּיתָ לָנוּ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁעִקַּר יִשּׁוּב הַדַּעַת הוּא עַל יְדֵי שִׂמְחָה, וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ גּדֶל רִחוּקִי מִשִּׂמְחָה, עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ ה' אֱל הַי וֵאל הֵי אֲבוֹתַי, אֲדוֹן הַשִּׂמְחָה וְהַחֶדְוָה, אֲשֶׁר הַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ", שֶׁתְּרַחֵם עָלַי וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּנוּזִים בְּרַחֲמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים בְּרַחֲמֶיךָ הַנִּצְחִיִּים, וְתַמְשִׁיךְ עָלַי שִׂמְחָה אֲמִתִּיִּית מִן הַשָּׁמַיִם, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת אַךְ שָׂמֵחַ תָּמִיד אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתְךָ בְּכָל עֵת, "שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה' תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאל הַי", עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְקַשֵּׁר הַשִּׂמְחָה אֶל הַמּחַ, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהוֹצִיא לְחֵרוּת מחִי וְדַעְתִּי וּמַחֲשַׁבְתִּי הָאֲסוּרִים בְּכַבְלֵי עֳנִי וּבַרְזֶל, בְּגָלוּת גָּדוֹל וָמַר זֶה יָמִים וְשָׁנִים, מִיּוֹם עָמְדִי עַל דַּעְתִּי, כַּאֲשֶׁר אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ גּדֶל עצֶם מְרִירוּת הַשִּׁעְבּוּד וְהַגָּלוּת שֶׁל דַּעְתִּי, שֶׁסּוֹבֵל גָּלוּת מַר וְשִׁעְבּוּד קָשֶׁה בְּכָל עֵת עַל יְדֵי רִבּוּי הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְטִרְדּוֹת וּבִלְבּוּלִים שֶׁל הֶבֶל וּשְׁטוּת וְעַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב, הַבָּאִים עַל הַמּחַ וְהַלֵּב בְּכָל עֵת, וּמְעַקְּמִים וּמְבַלְבְּלִים אֶת מחִי וְלִבִּי מְאד, אֲשֶׁר "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל", וְכָל עִקַּר גָּלוּת הַדַּעַת הוּא מֵחֲמַת הַמָּרָה שְׁחוֹרָה וְהָעַצְבוּת הַקָּשֶׁה וְהַכָּבֵד וְהַמַּר מְאד, אֲשֶׁר הִתְגַּבְּרָה עָלֵינוּ מֵעוֹדֵנוּ וְעַל יְדֵי זֶה אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְיַשֵּׁב עַצְמֵנוּ כְּלָל, הֵיכָן אֲנַחְנוּ בָּעוֹלָם, וְלַחְשׁב הֵיטֵב בְּדֵעָה מְיֻּשֶּׁבֶת עַל הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן הָאֲמִתִּי, כִּי אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לְהַנְהִיג אֶת מחֵנוּ כִּרְצוֹנֵנוּ מֵחֲמַת עצֶם תּקֶף הַגָּלוּת שֶׁל דַּעְתֵּנוּ, מֵחֲמַת הַמָּרָה שְׁחוֹרָה וְהָעַצְבוּת הַמִּתְגַּבֶּרֶת בְּכָל עֵת וּמֵחֲמַת שֶׁאֵין אָנוּ מְיַשְּׁבִין עַצְמֵנוּ, עַל יְדֵי זֶה עִקַּר הִתְרַחֲקוּתֵינוּ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בּוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים, עַד שֶׁבָּאנוּ לְמַה שֶּׁבָּאנוּ וְעָשִׂינוּ מַה שֶּׁעָשִׂינוּ, וְחָטָאנוּ מַה שֶּׁחָטָאנוּ, וְפָגַמְנוּ מַה שֶּׁפָּגַמְנוּ, וְקִלְקַלְנוּ מַה שֶּׁקִּלְקַלְנוּ, וְנִתְרַחַקְנוּ כְּמוֹ שֶׁנִּתְרַחַקְנוּ, כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ גּדֶל רִחוּקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמִתּוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ בֶּאֱמֶת וְהָא בְּהָא תַלְיָא, כִּי כָל מַה שֶּׁאָנוּ מִתְרַחֲקִים יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם מִתְגַּבֶּרֶת הַמָּרָה שְׁחוֹרָה וְהָעַצְבוּת יוֹתֵר, וְכָל מַה שֶּׁמִּתְגַּבֵּר הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה יוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם, מִתְגַּבֵּר בִּלְבּוּל הַדַּעַת וְגָלוּתוֹ יוֹתֵר, עַד שֶׁאֵין [אָנוּ] יְכוֹלִין לְיַשֵּׁב עַצְמֵנוּ כְּלָל, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְרַחֲקִים יוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם, וְעַתָּה מֵאַיִן יָבא עֶזְרֵנוּ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מֵאַיִן וּמֵאַיִן נְבַקֵּשׁ עֵזֶר וּתְרוּפָה וְהַצָּלָה לְחוֹלִים נְגוּעִים וּמְעֻנִּים כָּמוֹנוּ הַיּוֹם בַּדּוֹר הַזֶּה הַבִּיטוּ וּרְאוּ אִם יֵשׁ מַכְאוֹב כְּמַכְאוֹבֵינוּ כִּי אֵין מַכְאוֹב כְּמַכְאוֹבֵי הַנֶּפֶשׁ הָרְחוֹקָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מֵחַי הַחַיִּים, הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, הַחַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח "שׁמּוּ שָׁמַיִם עַל זאת וְשַׁעֲרוּ" כִּי נֶחֱרַבְנוּ מְאד אוֹי לָנוּ שֶׁהֶחֱרַבְנוּ אֶת בֵּית הַחָכְמָה, וְשָׂרַפְנוּ אֶת הֵיכָלֵי הַשֵּׂכֶל, וְהִגְלִינוּ אֶת דַּעְתֵּנוּ לְמָקוֹם שֶׁהִגְלִינוּ, אוֹי לָנוּ מְאד אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Hebrew Wikisource · Wikisource layer: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
השתפכות הנפש · אות פא · פסקה 2
about 1 min · about 90 words · 80% of the book by the end of today
וְזֶה: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה'אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ" הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה יִתְהַפְּכוּ הָעֲווֹנוֹת לִשְׁגָגוֹת בְּחִינַת מַכְשֵׁלָה אַךְ עַל־יְדֵי מַה תִּזְכּוּ לָזֶה, עַל זֶה מְסַיֵּם הַכָּתוּב: "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה'". עִמָּכֶם דַּיְקָא כִּי אֲפִלּוּ בִּמְקוֹמוֹת נְמוּכִים וּמְגֻשָּׁמִים שֶׁאַתָּה שָׁם צְרִיכִים שֶׁתֵּדְעוּ שֶׁגַּם שָׁם יֵשׁ לָכֶם כֹּחַ לִקַּח דְּבָרִים מֵאֲשֶׁר עִמָּכֶם וְלָשׁוּב אֶל ה', וְעַל־יְדֵי־זֶה יִתְהַפְּכוּ הָעֲווֹנוֹת לִשְׁגָגוֹת וְאַחַר־כָּךְ בְּקַל מַעֲלִים אוֹתָם לְטוֹב גָּמוּר בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים כַּנַּ"ל, וְזֶה אִמְרוּ אֵלָיו כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב, שֶׁיִּמְחַל הָעֲווֹנוֹת לְגַמְרֵי עַד שֶׁיִּתְהַפְּכוּ לְטוֹב גָּמוּר (שָׁם, הִלְכוֹת חָדָשׁ הֲלָכָה ד'):
Text source: Uvelechtecha Vaderech (OYW), via the Otzaria library · The work: public domain · The typed text: source not identified, no rights statement
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
משיבת נפש · רצף ג · חלק שני · אות צו
about 1 min · about 130 words · 80% of the book by the end of today
וְזֶה הָעִנְיָן הוּא בִּכְלָל, וּבִפְרָט גַּם כֵּן לְעִנְיַן גְּאֻלַּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל וְתִקּוּן מַעֲשָׂיו, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ בִּפְרָט, כִּי בְּטֶבַע הָאָדָם לְהַאֲמִין בְּהַקִּלְקוּל, הַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין שֶׁעַל־יְדֵי מַעֲשָׂיו שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים קִלְקֵל וּפָגַם הַרְבֵּה שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֻרְבָּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, אֲבָל עַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ מְאֹד עַד שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁכְּבָר אָבְדָה תִּקְוָתוֹ וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לָשׁוּב וּלְתַקֵּן מַעֲשָׂיו עוֹד, וְזֶה רַק מַעֲשֵׂי בַּעַל־דָּבָר כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא פּוֹגֵם בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם.
וּבֶאֱמֶת צְרִיכִין לֵידַע וּלְהַאֲמִין, כִּי כְּמוֹ שֶׁיְּכוֹלִין לְקַלְקֵל כְּמוֹ כֵן יְכוֹלִין לְתַקֵּן גַּם כֵּן וּלְהֵיטִיב מַעֲשָׂיו וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, עַד שֶׁיִּתְתַּקֵּן כָּל מַה שֶּׁפָּגַם. וְאַדְּרַבָּא, מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה וּצְרִיכִין אָנוּ לְהִתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם בְּבִטָּחוֹן חָזָק בְּרֹב חֲסָדָיו וְרַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ כִּי סוֹף כָּל סוֹף בְּוַדַּאי נִזְכֶּה לָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת וְיִבָּנֶה הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁהִבְטִיחָנוּ עַל־יְדֵי כַּמָּה נְבִיאִים וְצַדִּיקִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שָׁם אוֹת יא):
Text source: Uvelechtecha Vaderech (OYW), via the Otzaria library · Sections 79–82: completed from an unvocalized transcription of the historical work, with references to sources · The rights status of the typed text is not verified
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עצות ישרות · תלמוד־תורה · אות ד
about 1 min · about 100 words · 84% of the book by the end of today
לֹא זָכָה - נַעֲשֵׂית לוֹ סַם מָוֶת, כִּי מְצַיֵּר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִיד בֵּין בְּחִינַת לַמְדָן לִבְחִינַת צַדִּיק, כִּי עִקַּר צִיּוּר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְטוֹב, שֶׁיִּהְיוּ בִּבְחִינַת סַם חַיִּים, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁזָּכָה לִשְׁמִירַת הַבְּרִית בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה הוּא בְּעַצְמוֹ בִּבְחִינַת צַדִּיק בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם הוּא מַכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל פָּנִים תַּחַת הַצַּדִּיק כְּעֶבֶד תַּחַת אֲדוֹנָיו, אֲזַי כָּל תּוֹרָתוֹ וְלִמּוּדוֹ וְכָל מַעֲשָׂיו מְקַבְּלִים תִּקּוּן עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁמְּצַיֵּר הַכֹּל לְטוֹב, וַאֲזַי נֶאֱמַר עָלָיו גַּם כֵּן: זָכָה - נַעֲשֵׂית לוֹ סַם חַיִּים, עַל־יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיק (הִלְכוֹת אָמָּנִין, הֲלָכָה ד', אוֹת כ"ג):
Text source: Uvelechtecha Vaderech (OYW), via the Otzaria library · The work: public domain · The typed text: source not identified, no rights statement
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ג · מכתב תלא · פסקה 9 – פסקה 5
about 6 min · about 550 words · 83% of the book by the end of today
בָּרוּךְ הַשֵּׁם יוֹם ה' עֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ מְנַחֵם אָב תר"ג.
שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב דָּוִד צְבִי נֵרוֹ יָאִיר.
הִנֵּה שָׁלַחְתִּי אִגֶּרֶת לִבְנִי, הוּא אָחִיךָ רַבִּי אִיצִיק, נֵרוֹ יָאִיר, לְטוּלְטְשִׁין, וְהוּא יִשְׁלַח הַתִּשְׁעָה רוּבָּל־חָדָשׁ לְבִתִּי, הִיא אֲחוֹתְךָ מָרַת חַנָּה צִירְל תִּחְיֶה, וְהֵם שִׁשָּׁה רוּבָּל־חָדָשׁ שֶׁקִּבַּלְתִּי בְּטֶעפְּלִיק עַל הַסֵּפֶר תּוֹרָה מִסַּוְורַאן. וּשְׁלֹשָׁה רוּבָּל־חָדָשׁ אֲנִי שׁוֹלֵחַ שֶׁיִּהְיוּ בְּיַד בִּתִּי עַל הַסֵּפֶר תּוֹרָה מִטְּשֶׁעהרִין, אוּלַי לֹא יִצְטָרֵךְ הַסּוֹפֵר עַל עוֹרוֹת. וְאַתָּה, בְּנִי, תֵּדַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִם הַסּוֹפֵר, שֶׁלֹּא יַחֲטֹף מָעוֹת מִקֹּדֶם הַכְּתִיבָה, הֵן מֵהַסֵּפֶר תּוֹרָה שֶׁל רַבִּי צְבִי מִטְּשֶׁעהרִין הֵן מֵהַסֵּפֶר תּוֹרָה מִסַּוְורַאן. וְתֹאמַר לְהַסּוֹפֵר, שֶׁיֵּשׁ בְּלִבִּי עָלָיו, כִּי הוּא אָמַר לְפָנַי שֶׁלֹּא קִבֵּל מֵרַבִּי שְׁלֹמֹה מִסַּוְורַאן כִּי־אִם אַדְרוּף [דְּמֵי קְדִימָה]; וְרַבִּי שְׁלֹמֹה אָמַר לִי, שֶׁנָּתַן לוֹ שִׁשָּׁה רוּבָּל־חָדָשׁ, דְּהַיְנוּ שְׁלֹשָׁה עַל אַדְרוֹף וּשְׁלֹשָׁה עַל עוֹרוֹת, עַל־כֵּן רָאוּי שְׁיִּהְיֶה לוֹ בְּעַד שְׁלֹשָׁה רוּבָּל־חָדָשׁ עוֹרוֹת עַל הַסֵּפֶר־תּוֹרָה מִסַּוְורַאן. וְיֵשׁ לִי יִסּוּרִים מִזֶּה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה, חַס וְשָׁלוֹם, חִלּוּל שֵׁם שָׁמַיִם כְּשֶׁלֹּא יִתְנַהֵג כָּרָאוּי בָּזֶה. עַל־כֵּן תִּרְאֶה מֵעַתָּה שֶׁלֹּא תִּתֵּן לוֹ מָעוֹת עַל עוֹרוֹת כִּי־אִם כְּשֶׁתִּרְאֶה שֶׁלּוֹקֵחַ הַמָּעוֹת לִקְנוֹת עוֹרוֹת מִיָּד. וּמִן הַסְּתָם תָּבִין לְהִתְנַהֵג עִמּוֹ כָּרָאוּי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עִמְּךָ בְּבֵיתִי.
וְעַתָּה בְּנִי חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לְהַתְחִיל מֵעַתָּה לַעֲסֹק בְּכָל יוֹם בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וְתִקְבַּע שִׁעוּרִים בִּגְמָרָא וּפוֹסְקִים וְחֻמָּשׁ עִם פֵּרוּשׁ רַשִּׁ"י וּבַמִּקְרָא. וּבִפְרָט לַעֲסֹק בְּכָל יוֹם בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְלִפְעָמִים תִּלְמֹד עִם חֲבֵרִים וְתִסְתַּכֵּל בָּהֶם הֵיטֵב לְהָבִין לְעֻבְדָּא וְאִם לֹא תּוּכַל לִלְמֹד עִם חֲבֵרִים תִּלְמֹד בְּעַצְמְךָ. וְתִזָּהֵר וְתִזָּהֵר מִכַּעַס וּקְפִידוֹת וְרוּחַ נְכֵאָה מְאֹד מְאֹד שֶׁלֹּא תְּאַבֵּד חַיּוּתְךָ בְּחִנָּם חַס וְשָׁלוֹם, וּתְקַיֵּם וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ. לְמַעַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוּסָה עָלֶיךָ, כִּי אִם לֹא עַכְשָׁו אֵימָתַי, כִּי הֲלֹא עָלֶיךָ אֵין מֻטָּל שׁוּם טִרְדָּא וְשׁוּם עֵסֶק כִּי אִם לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּמִצְווֹת. וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בְחוּרֹתֶיךָ וְכוּ'. וְאֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְזָרֶזְךָ לְטוֹבָתְךָ הַנִּצְחִית וּמַעְתִּיר בַּעַדְךָ.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ־הַשֵּׁם, יוֹם ג' דְּבָרִים תר"ג אוּמַאן.
שָׁלוֹם וִישׁוּעָה לִבְנִי, מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק, שֶׁיִּחְיֶה עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו, שֶׁיִּחְיוּ.
בְּיוֹם א' הֶעָבַר שָׁלַחְתִּי לְךָ עוֹד אִגֶּרֶת עַל־יְדֵי אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁהָיוּ פֹּה עַל צִיּוּן הַקָּדוֹשׁ, וְהֵם רַבִּי מָאטִיל חָתָן רַבִּי ש"א וְרַבִּי נִיסָן קְרוֹבוֹ שֶׁל הָרַב, וּבְוַדַּאי הִגִּיעַ לְיָדוֹ. וְשָׁם הוֹדַעְתִּיו, שֶׁנָּתַתִּי עֶשְׂרִים רוּבָּל־חָדָשׁ לְר' שׁוֹאֵל וְשֶׁיִּתֵּן מֵהֶם תִּשְׁעָה לְבִתִּי, תִּחְיֶה, בִּשְׁבִיל הַסּוֹפֵר. וַחֲמִשָּׁה יְקַבֵּל לְעַצְמוֹ וְיִרְשֹׁם שֶׁהֵם מְעוֹת הָעֵסֶק וְשִׁשָּׁה יִשְׁלַח לְר' שִׁמְשׁוֹן, וְרְ' שְׁמֶעלְקֶא לְפַרְנָסַת בֵּיתִי. גַּם כָּתַבְתִּי לְךָ כַּמָּה דְּבָרִים הַמְּשִׁיבִים וּמְחַזְּקִין נֶפֶשׁ נֶאֱנָח וְנִדְכָּא כָּמוֹךָ וְכָמוֹנִי וּכְמוֹ כָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ וּכְמוֹ כָּל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל הַנְּתוּנִים בְּצָרָה וּבְשִׁבְיָה, וְהַגָּלוּת בְּגַשְׁמִיּוּת מִתְאָרֵךְ, וּגְזֵרוֹת לֹא טוֹבוֹת נִשְׁמָעוֹת וְהַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ. וְעַל כֻּלָּם מִתְגַּבֵּר גָּלוּת הַנֶּפֶשׁ בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אֲשֶׁר כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָל כַּאֲשֶׁר גַּם אֲנִי הָאֶבְיוֹן יוֹדֵעַ מַכְאוֹבֵי כַּמָּה וְכַמָּה נְפָשׁוֹת בְּפֵרוּשׁ חוּץ מַה שֶּׁאֲנִי מֵבִין מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק. בַּעַל הָרַחֲמִים בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת יְתַקֵּן כָּל זֶה, וְיִשְׁלַח לָנוּ הַמַּנְהִיג הָרַחֲמָן, וִיקֻיַּם "כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם" וְכוּ'. וְעִקַּר הָרַחֲמָנוּת לְהוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעֲווֹנוֹת. וְהָעִקָּר לְהוֹצִיאָם מֵהָרוּחַ שְׁטוּת וְהַשִּׁגָּעוֹן וְיַמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם דַּעַת שֶׁיָּבִינוּ רְמִיזוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים לִבְרֹחַ מֵהָרוּחַ שְׁטוּת וּלְהָסִיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם וּלְהִמָּלֵט מֵהֶם בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה.
וְתִשְׁאַל אֶת פִּי רַבִּי נַחְמָן נֵרוֹ יָאִיר שֶׁיְּסַפֵּר לְךָ מַה שֶּׁהוּטַב מְאֹד בְּעֵינֵי אֶחָד שֶׁרָאָה בְּהַסֵּפֶר הֶחָדָשׁ מַה שֶּׁכָּתוּב עַל פָּסוּק "וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ כִּי בּוֹרֵחַ הוּא". שְׁמַע הֵיטֵב וְשִׂים לִבְּךָ לֵילֵךְ בָּזֶה, לְהַסִּיחַ דַּעְתְּךָ מִזֶּה וְיוֹעִיל לְךָ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
וּמֵעַתָּה תִּהְיֶה רָגִיל לִשְׁקֹד עַל הַסְּפָרִים שֶׁחָנַּנִי ה' לְחַדֵּשׁ בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהֵם סִפְרֵי לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת וְתִסְתַּכֵּל בָּהֶם בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת. וּבִפְרָט הַהֲלָכוֹת שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסָמוּךְ בַּשָּׁנִים הַסְּמוּכִים. וְלַה' הַתִּקְוָה שֶׁיּוֹעִילוּ לְךָ הַרְבֵּה.
Text source: Uvelechtecha Vaderech (OYW), via the Otzaria library · The work: public domain · The typed text: source not identified, no rights statement
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ת' · פסקה 2
about 1 min · about 40 words · 81% of the book by the end of today
ר' תַּנְחוּם בְּרֵיהּ דְר' חִיָיא בַּר אַבָּא. ר' תַּנְחוּם בְּר' חִיָיא. ר' תַּנְחוּם בַּר חִיָיא אִישׁ כְּפַר עַכּוֹ.
ר' תַּנְחוּם דִכְפַר גּוּן. ר' תַּנְחוּם בַּר יְהוּדָה. ר' תַּנְחוּם בַּר חֲנִילָאִי. ר' תַּנְחוּם בַּר עִילָאִי. ר' תַּנְחוּם דְּמִּן נוֹי.
Text source: Uvelechtecha Vaderech (OYW), via the Otzaria library · The work: public domain · The typed text: source not identified, no rights statement
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
קיצור שולחן ערוך · סימן קנ״ג · סעיף י״א – סעיף ב׳
about 5 min · about 480 words · 78% of the book by the end of today
רָאוּי שֶתְּיַחֵד לָהּ בְּגָדִים לִימֵי נִדָּתָהּ, כְּדֵי שֶׁיִהְיוּ שְׁנֵיהֶם זוֹכְרִים תָּמִיד שֶׁהִיא נִדָּה. וּבְקשִׁי הִתִּירוּ לָהּ שֶׁתִּכְחֹל וְתִפְקֹס וְתִתְקַשֵּׁט בְּבִגְדֵי צִבְעוֹנִין בִּימֵי נִדָּתָהּ, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא תִתְגַּנֶּה עַל בַּעְלָהּ.
לֹא תִמְזֹג לוֹ כּוֹס יַיִן בְפָנָיו אוֹ לַהֲבִיאוֹ לוֹ וּלְהַנִּיחוֹ לְפָנָיו עַל הַשֻּׁלְחָן, וְלֹא תַצִּיעַ לוֹ מִטָּתוֹ בְפָנָיו. אֲבָל שֶלֹּא בְפָנָיו, הַכֹּל מֻתָּר, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹדֵע שֶהִיא עָשָׂתָה. וַאֲסוּרָה לִצּוֹק לוֹ מַיִם לִרְחוֹץ פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו, וַאֲפִלּוּ מַיִם צוּנְנִים.
כְּשֵׁם שֶׁהִיא אֲסוּרָה לִמְזֹג לוֹ אֶת הַכּוֹס, כָּךְ הוּא אָסוּר לִמְזֹג לָהּ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִלּוּ לִשְׁלֹחַ לָהּ כּוֹס יַיִן הַמְיֻחָד לָהּ, אֲפִלּוּ הוּא כּוֹס שֶל בְּרָכָה, אָסוּר.
אִם הוּא חוֹלֶה וְאֵין לוֹ מִי שֶׁיְשַׁמֵּשׁ אוֹתוֹ זוּלָתָהּ, מֻתֶּרֶת לְשַׁמְּשׁוֹ שִׁמּוּשׁ שֶׁאֵין בּוֹ נְגִיעָה, רַק עַל יְדֵי דָבָר אַחֵר, אֲפִלּוּ לַהֲקִימוֹ וּלְהַשְׁכִיבוֹ וּלְתָמְכוֹ, רַק שֶׁתִּזָהֵר בְּיוֹתֵר מֵהַרְחָצַת פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו וְהַצַּעַת הַמִּטָּה בְּפָנָיו. וְאִם הָאִשָּׁה חוֹלָה, אָסוּר לְבַעְלָהּ לְשַׁמְּשָׁהּ, אֲפִלּוּ בְּלֹא נְגִיעָה, אֶלָּא אִם כֵּן בִּשְׁעַת דְּחָק גָּדוֹל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא מִי שֶׁיְשַׁמְּשֶׁנָּה. וְאִם הַבַּעַל הוּא רוֹפֵא וְאֵין שָׁם רוֹפֵא אַחֵר מֻמְחֶה כָּמוֹהוּ, מֻתָּר לוֹ לְמַשֵּׁשׁ לָהּ אֶת הַדֹּפֶק, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה דֶּרֶךְ תַּאֲוָה וְחִבָּה.
בְּכָל הַהַרְחָקוֹת הַנִּזְכָּרוֹת, צְרִיכִין לִזָּהֵר גַּם בִּימֵי לִבּוּנָהּ, דְּהַיְנוּ בִּימֵי סְפִירַת שִׁבְעָה נְקִיִים, וְגַם אַחַר כָךְ, אִם נִתְאַחֲרָה מִלִּטְבֹּל בִּזְמַנָּהּ, אֲסוּרִים בְּכָל הַנִּזְכָּר עַד לְאַחַר שֶׁתִּטְבֹּל.
אִשָּׁה נִדָּה, בִּימֵי רְאִיָתָהּ קֹדֶם יְמֵי לִבּוּנָהּ, נוֹהֲגִין שֶׁאֵינָהּ נִכְנֶסֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְאֵינָהּ מִתְפַּלֶּלֶת. אַךְ בַּיָמִים הַנּוֹרָאִים, דְּהַיְנוּ מִיּוֹם רִאשׁוֹן דִּסְלִיחוֹת וּלְהַלָּן שֶׁרַבִּים מִתְאַסְּפִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְיִהְיֶה לָּהּ עִצָּבוֹן גָּדוֹל אִם לֹא תֵלֵךְ, מֻתֶּרֶת לָלֶכֶת וּלְהִתְפַּלֵל. וְכֵן כְּשֶׁהִיא מַשִׂיאָה אֶת בְּנָהּ אוֹ אֶת בִּתָּה, אוֹ כְּשֶׁהִיא יוֹלֶדֶת שֶהִגִּיעַ זְמַנָּה לָלֶכֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְכַיוֹצֵא בָזֶה, מֻתֶּרֶת.
כָּל וֶסֶת נִקְּבָּע בְּשָׁלֹשׁ פְּעָמִים רְצוּפוֹת, שֶׁאִם רָאֲתָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים רְצוּפוֹת בִּזְמַן שָׁוֶה כְּפַעַם בְּפַעַם, אֲזַי זְמַן זֶה הוּא לָהּ לְוֶסֶת קָבוּעַ. יֵשׁ נָשִּׁים שֶׁהֵן קוֹבְעוֹת וֶסְתָּן בְּיָמִים שָׁוִים בַּחֹדֶשׁ, כְּגוֹן שֶרָאֲתָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים רְצוּפוֹת, כָּל פַּעַם בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וַהֲרֵי לָהּ וֶסֶת קָבוּעַ בְּרֹאשׂ חֹדֶשׁ. וְכֵן אִם רָאֲתָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּחֲמִשָּׁה יָמִים בַּחֹדֶשׁ, אֲזַי יוֹם חֲמִישִי בַּחֹדֶשׁ הוּא יוֹם וֶסֶת קָבוּעַ שֶׁלָּהּ, וְזֶה נִקְרָא וֶסֶת הַיָּמִים, שֶׁקָּבְעָה בְּיוֹם יָדוּעַ בַּחֹדֶשׁ. וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּסְפַּר הַיָמִים אֲשֶר בֵּין רְאִיָה לִרְאִיָה אֵינָם שָוִים, כִּי יֵשׁ חֳדָשִׁים שֶׁאֵין לָהֶם רַק תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, וְיֵשׁ מִשְּׁלשִׁים יוֹם, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהִיא לְמוּדָה לִרְאוֹת בְּיוֹם קָבוּעַ בַּחֹדֶשׁ, הֲוֵי לָהּ יוֹם זֶה וֶסֶת קָבוּעַ.
אֲבָל רֹב הַנָּשִּׁים, דַּרְכָּן לִקְבֹּעַ וֶסְתָּן בְּהַפְלָגוֹת שָׁווֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁהִיא מַפְלֶגֶת וּמְחַלֶּקֶת בֵּין רְאִיָה לִרְאִיָה, יָמִים שָׁוִים בְּמִסְפָר. כְּגוֹן שֶׁהִיא רוֹאָה פַּעַם אַחַת וּמַפְסֶקֶת חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם אוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם אוֹ שְׁנַיִם וּשְׁלשִׁים יוֹם וְכַדוֹמֶה, וְחוֹזֶרֶת וְרוֹאָה. אִם עָשְׂתָה שָׁלֹשׁ הַפְלָגוֹת שָׁוֹות וּרְצוּפוֹת, הֲוֵי לָהּ וֶסֶת קָבוּעַ. וְזֶה נִקְרָא וֶסֶת הַפְלָגוֹת. וּלְאַחַר שֶׁתַּפְלִיג שׁוּב יָמִים בְּמִסְפַּר אֵלּוּ, אֲזַי הַיוֹם הַבָּא הוּא יוֹם וֶסֶת קָבוּעַ שֶׁלָּהּ. וְכֵיוָן שֶׁכָּל וֶסֶת אֵינוֹ נִקְבָּע בְּפָחוֹת מִשָּׁלשׁ פְּעָמִים, וְהַפְלָגָה אֵינָהּ נִכֶּרֶת אֶלָּא בִּשְׁתֵּי רְאִיּוֹת, לָכֵן לְוֶסֶת הַפְלָגוֹת צְרִיכוֹת אַרְבַּע רְאִיוֹת, כְּגוֹן שֶׁרָאֲתָה הַיּוֹם, וְהִפְלִיגָה חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם וְרָאֲתָה, וְשׁוּב הִפְלִיגָה חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם וְרָאֲתָה, וְשׁוּב הִפְלִיגָה חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם וְרָאֲתָה הֲרֵי רָאֲתָה אַרְבַּע פְּעָמִים, אֲשֶׁר בֵּינֵיהֶן שָׁלֹשׁ הַפְלָגוֹת שָׁוֹות, וְקָבְעָה וָסֶת.
Text source: Sefaria, Torat Emet 357 · Sefaria label: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
From learning to prayer. This is not an obligatory prayer and does not replace the siddur.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
Likutei Tefilot in order through the year: each day, the next portion.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה י׳
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זַכֵּנִי לְיַשֵּׁב דַּעְתִּי הֵיטֵב בָּזֶה הָעוֹלָם בָּזֶה הַגּוּף חִישׁ קַל מְהֵרָה, שֶׁאֶזְכֶּה לְיַשֵּׁב דַּעְתִּי הֵיטֵב הֵיטֵב מָה הַתַּכְלִית וְהַסּוֹף מִכָּל הַתַּאֲוֹת וּמִכָּל עִנְיָנֵי עוֹלָם הַזֶּה, הֵן הַתַּאֲוֹת הַנִּכְנָסוֹת לַגּוּף הֵן הַתַּאֲוֹת שֶׁחוּץ לַגּוּף כְּמוֹ הַכָּבוֹד וְהַהִתְנַשְּׂאוּת וְהַשִּׂנְאָה וְהַקִּנְאָה וְהַקִּנְטוּר וְכַיּוֹצֵא בָּהֵן וְאֶזְכֶּה לְהִסְתַּכֵּל עַל תַּכְלִיתִי הָאֲמִתִּי הֵיטֵב בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת חָזָק בֶּאֱמֶת, וְל א אַטְעֶה אֶת עַצְמִי כְּלָל בָּזֶה הָעוֹלָם, כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי כָל הִתְרַחֲקוּתֵנוּ מִמְּךָ הִיא מֵחֲמַת שֶׁאֵין אָנוּ מְיַשְּׁבִין עַצְמֵנוּ כְּלָל, כִּי אִם נִזְכֶּה לְיַשֵּׁב דַּעְתֵּנוּ הֵיטֵב בְּעִנְיַן מְרִירוּת חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, אֲשֶׁר הוּא מָלֵא כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְכָל הַתַּאֲוֹת וְהַתַּעֲנוּגִים שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה הֵם לְפִי שָׁעָה קַלָּה כְּצֵל עוֹבֵר, וְכֻלָּם מְערָבִים בִּיגוֹנוֹת הַרְבֵּה וּבְצַעַר וְיִסּוּרִין וְיָגוֹן וַאֲנָחָה כִּפְלֵי כִפְלַיִם יוֹתֵר מֵהָענֶג, וְהֶפְסֵדוֹ מְרֻבֶּה מִשְּׂכָרוֹ גַּם בְּעֵת תַּאֲוֹתָיו, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּאַחֲרִיתוֹ מִיָּד שֶׁהִיא מָרָה כְלַעֲנָה, רֵאשִׁיתוֹ יָגוֹן וַאֲנָחָה, וְאַחֲרִיתוֹ חֹשֶׁךְ וַחֲלַקְלַקּוֹת וַאֲפֵלָה נִדָּחָה, גַם כָּל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת הַרְבֵּה וְחָלְיוֹ וָקֶצֶף, וּמְאוּמָה ל א יִשָּׂא בַּעֲמָלוֹ
Read the complete passage on Sefaria ↗וְכַאֲשֶׁר מְבאָר וּמְברָר לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מחַ כָּל שֶׁהוּא בְּקָדְקֳדוֹ, שֶׁכָּל הָעוֹלָם הַזֶּה הֶבֶל וָרִיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָּהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרוֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי גָז חִישׁ וַנָּעוּפָה", וּכְמוֹ שֶׁאָמַר שְׁל מה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכּל הָבֶל", וְכַאֲשֶׁר הֶאֱרִיךְ בָּזֶה עוֹד בְּכָל סֵפֶר קהֶלֶת, וּבִשְׁאָר סִפְרֵי קדֶשׁ מִגּדֶל גְּנוּת וּשְׁטוּת וְשִׁגָּעוֹן הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה וְתַאֲוֹתָיו, "כִּי הַכּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ", וְיוֹתֵר מִזֶּה מְבאָר מְאד לְמִי שֶׁזּוֹכֶה לְיַשֵׁב דַּעְתּוֹ הֵיטֵב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וְיוֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ" וְכוּ' וְעַל כֵּן אִם הָיִינוּ זוֹכִים לְיַשֵּׁב עַצְמֵנוּ הֵיטֵב, בְּוַדַּאי הָיִינוּ שָׁבִים אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, כִּי גַם בָּזֶה הָעוֹלָם רוֹאִים שֶׁהַכּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בָּעוֹלָם הַבָּא, כִּי סוֹף כָּל סוֹף, אָנוּ מוּכָנִים לְהָשִׁיב הַפִּקָּדוֹן לְבַעַל הַפִּקָּדוֹן, וְאֶל עָפָר נָשׁוּב לִמְקוֹם רִמָּה וְתוֹלֵעָה, וְאָנוּ מֻכְרָחִים לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעַל כָּל הַמַּעֲשֶׂה שָׁם, כִּי הַכּל יִהְיֶה נִזְכָּר לָנוּ אָז, וְל א יִוָּתֵר לָנוּ דָבָר וּמַה נַּעֲשֶׂה לְיוֹם פְּקוּדָה, מַה נַּחְשׁב עַל ה', לִפְנֵי זַעְמוֹ מִי יַעֲמד וּמִי יָקוּם בַּחֲרוֹן אַפּוֹ, אָנָה נוֹלִיךְ אֶת חֶרְפָּתֵנוּ, אָנָה מִפָּנָיו נִבְרָח "מִי יָגוּר לָנוּ אֵשׁ אוֹכֵלָה, מִי יָגוּר לָנוּ מוֹקְדֵי עוֹלָם" אֲהָה אָחִי אֵיכָה נַעֲשֶׂה, אֲבָל בֶּאֱמֶת כָּל רִחוּקֵינוּ מִמְּךָ הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין אָנוּ מְיַשְּׁבִין עַצְמֵנוּ הֵיטֵב הֵיטֵב בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, עַד הַנְּקֻדָּה שֶׁבַּלֵּב בְּלִי הַטְעָאָה אֶת עַצְמוֹ כְּלָל.
Read the complete passage on Sefaria ↗אֲבָל אַתָּה גִּלִּיתָ לָנוּ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁעִקַּר יִשּׁוּב הַדַּעַת הוּא עַל יְדֵי שִׂמְחָה, וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ גּדֶל רִחוּקִי מִשִּׂמְחָה, עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ ה' אֱל הַי וֵאל הֵי אֲבוֹתַי, אֲדוֹן הַשִּׂמְחָה וְהַחֶדְוָה, אֲשֶׁר הַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ", שֶׁתְּרַחֵם עָלַי וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּנוּזִים בְּרַחֲמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים בְּרַחֲמֶיךָ הַנִּצְחִיִּים, וְתַמְשִׁיךְ עָלַי שִׂמְחָה אֲמִתִּיִּית מִן הַשָּׁמַיִם, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת אַךְ שָׂמֵחַ תָּמִיד אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתְךָ בְּכָל עֵת, "שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה' תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאל הַי", עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְקַשֵּׁר הַשִּׂמְחָה אֶל הַמּחַ, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהוֹצִיא לְחֵרוּת מחִי וְדַעְתִּי וּמַחֲשַׁבְתִּי הָאֲסוּרִים בְּכַבְלֵי עֳנִי וּבַרְזֶל, בְּגָלוּת גָּדוֹל וָמַר זֶה יָמִים וְשָׁנִים, מִיּוֹם עָמְדִי עַל דַּעְתִּי, כַּאֲשֶׁר אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ גּדֶל עצֶם מְרִירוּת הַשִּׁעְבּוּד וְהַגָּלוּת שֶׁל דַּעְתִּי, שֶׁסּוֹבֵל גָּלוּת מַר וְשִׁעְבּוּד קָשֶׁה בְּכָל עֵת עַל יְדֵי רִבּוּי הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְטִרְדּוֹת וּבִלְבּוּלִים שֶׁל הֶבֶל וּשְׁטוּת וְעַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב, הַבָּאִים עַל הַמּחַ וְהַלֵּב בְּכָל עֵת, וּמְעַקְּמִים וּמְבַלְבְּלִים אֶת מחִי וְלִבִּי מְאד, אֲשֶׁר "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל", וְכָל עִקַּר גָּלוּת הַדַּעַת הוּא מֵחֲמַת הַמָּרָה שְׁחוֹרָה וְהָעַצְבוּת הַקָּשֶׁה וְהַכָּבֵד וְהַמַּר מְאד, אֲשֶׁר הִתְגַּבְּרָה עָלֵינוּ מֵעוֹדֵנוּ וְעַל יְדֵי זֶה אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְיַשֵּׁב עַצְמֵנוּ כְּלָל, הֵיכָן אֲנַחְנוּ בָּעוֹלָם, וְלַחְשׁב הֵיטֵב בְּדֵעָה מְיֻּשֶּׁבֶת עַל הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן הָאֲמִתִּי, כִּי אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לְהַנְהִיג אֶת מחֵנוּ כִּרְצוֹנֵנוּ מֵחֲמַת עצֶם תּקֶף הַגָּלוּת שֶׁל דַּעְתֵּנוּ, מֵחֲמַת הַמָּרָה שְׁחוֹרָה וְהָעַצְבוּת הַמִּתְגַּבֶּרֶת בְּכָל עֵת וּמֵחֲמַת שֶׁאֵין אָנוּ מְיַשְּׁבִין עַצְמֵנוּ, עַל יְדֵי זֶה עִקַּר הִתְרַחֲקוּתֵינוּ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בּוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים, עַד שֶׁבָּאנוּ לְמַה שֶּׁבָּאנוּ וְעָשִׂינוּ מַה שֶּׁעָשִׂינוּ, וְחָטָאנוּ מַה שֶּׁחָטָאנוּ, וְפָגַמְנוּ מַה שֶּׁפָּגַמְנוּ, וְקִלְקַלְנוּ מַה שֶּׁקִּלְקַלְנוּ, וְנִתְרַחַקְנוּ כְּמוֹ שֶׁנִּתְרַחַקְנוּ, כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ גּדֶל רִחוּקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמִתּוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ בֶּאֱמֶת וְהָא בְּהָא תַלְיָא, כִּי כָל מַה שֶּׁאָנוּ מִתְרַחֲקִים יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם מִתְגַּבֶּרֶת הַמָּרָה שְׁחוֹרָה וְהָעַצְבוּת יוֹתֵר, וְכָל מַה שֶּׁמִּתְגַּבֵּר הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה יוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם, מִתְגַּבֵּר בִּלְבּוּל הַדַּעַת וְגָלוּתוֹ יוֹתֵר, עַד שֶׁאֵין [אָנוּ] יְכוֹלִין לְיַשֵּׁב עַצְמֵנוּ כְּלָל, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְרַחֲקִים יוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם, וְעַתָּה מֵאַיִן יָבא עֶזְרֵנוּ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מֵאַיִן וּמֵאַיִן נְבַקֵּשׁ עֵזֶר וּתְרוּפָה וְהַצָּלָה לְחוֹלִים נְגוּעִים וּמְעֻנִּים כָּמוֹנוּ הַיּוֹם בַּדּוֹר הַזֶּה הַבִּיטוּ וּרְאוּ אִם יֵשׁ מַכְאוֹב כְּמַכְאוֹבֵינוּ כִּי אֵין מַכְאוֹב כְּמַכְאוֹבֵי הַנֶּפֶשׁ הָרְחוֹקָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מֵחַי הַחַיִּים, הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, הַחַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח "שׁמּוּ שָׁמַיִם עַל זאת וְשַׁעֲרוּ" כִּי נֶחֱרַבְנוּ מְאד אוֹי לָנוּ שֶׁהֶחֱרַבְנוּ אֶת בֵּית הַחָכְמָה, וְשָׂרַפְנוּ אֶת הֵיכָלֵי הַשֵּׂכֶל, וְהִגְלִינוּ אֶת דַּעְתֵּנוּ לְמָקוֹם שֶׁהִגְלִינוּ, אוֹי לָנוּ מְאד אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ.
Read the complete passage on Sefaria ↗The match between the prayer and the teaching is computed from textual similarity, not taken from the book itself.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ה׳ · The teaching and the prayer side by side
Continue from here
For whoever wishes. Not a daily obligation.
The texts are shown in the original Hebrew. No verified English translation is shown on this page.
Daily Breslov Study
NACHMAN’s daily study order, inspired by Chok Breslov
Day 283 of 353 in the cycle of 5781
Estimated study time today: short about 3 min · full about 39 min
Torah portion of the week (read on Shabbat 23 Tammuz): Pinchas
Israel calendar, Jerusalem. This Hebrew day lasts until sunset on June 28, 2021, at about 19:48.
An addition for this date, separate from the fixed order.
Likutei Etzot devotes an entry to this time: ימים שבין המצרים
"קִנּוֹ"ת" יִתְהַפְּכוּ לֶעָתִיד לְ"תִקּוּ"ן". בְּסִימָן רמ"ז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א':
Each book is completed once a year, Rosh Hashana to Rosh Hashana, with a fixed portion from every book each day.
You have not marked any study yet. You can start on any day.
Saved on this device only, once you allow saving. No sign-up needed.
Ten psalms revealed by Rabbi Nachman (Likutei Moharan I, 205). A fixed section, outside the yearly cycle.
Each book has its own track from 1 Tishrei to the end of the Hebrew year, split by the number of days in the current year (353 to 385). The split follows passage length; a long passage is divided at the end of a sentence, without changing a letter. The same date returns the same passages for every reader. Study time assumes about 100 words a minute. The Hebrew date, festivals and Torah portion use the fixed calendar for the Land of Israel.