ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ה׳ · אות ט״ו · part 2 of 4 (site division)מִשּׁוּשׁ זֶה בְּחִינַת יָדַיִם כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת הַהוֹצָאוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד, מַה שֶׁכָּל אֶחָד מוֹצִיא יְגִיעַ כַּפּוֹ עַל הוֹצָאוֹת לָבוֹא לְהָרַב, וְזֶה בְּחִינַת 'מִשּׁוּשׁ', בְּחִינַת יָדַיִם, בְּחִינַת יְגִיעַ כַּפּוֹ כַּנַּ"ל.
נִמְצָא שֶׁגַּם כָּאן נִתְתַּקֵּן בְּחִינוֹת הַחֲמִשָּׁה חוּשִׁים כְּמוֹ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְהֵם מְאִירִין וּמְחַזְּקִין זֶה אֶת זֶה. שֶׁלִּפְעָמִים נֶחֱלָשׁ בְּחִינוֹת הַחֲמִשָּׁה חוּשִׁים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְנִתְחַזְּקִין עַל־יְדֵי אֵלּוּ הַחֲמִשָּׁה חוּשִׁים שֶׁל הָרַב עִם הַתַּלְמִידִים, וְכֵן לְהֶפֶךְ. גַּם בְּחִינַת תְּפִלִּין, שֶׁהוּא חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, נִתְתַּקֵּן עַל יָדָם, בִּבְחִינַת (ישעיהו ח׳:ט״ז): חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָּי:
וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קו ע"ש):
כַּד הַווֹ קָמוּ רַבָּנָן מִמְּתִיבְתָּא דְּרַב הוּנָא, הַווֹ נָפְצִי גְּלִימַיְהוּ, וְסָלֵק עֲנָנִי וְכָסִי לְיוֹמָא (דְּהַיְנוּ שִׁמְשָׁא).
הַיְנוּ כְּשֶׁהָיוּ קָמִים הַתַּלְמִידִים מֵהַיְשִׁיבָה שֶׁל רַבָּם רַב הוּנָא, הַווֹ נָפְצִי גְּלִימַיְהוּ, דְּהַיְנוּ הַלְּבוּשִׁין, בְּחִינַת גַּדְלוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים צ״ג:א׳): ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, הַיְנוּ שֶׁהָיוּ מְנַפְּצִין וּמְסַלְּקִין בְּחִינַת הַגַּאֲוָה, כִּי עַל־יְדֵי הַיְשִׁיבָה שֶׁל הָרַב עִם הַתַּלְמִידִים נִתְתַּקֵּן חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא הֶפֶךְ הַגַּאֲוָה כַּנַּ"ל.
וְזֶהוּ: גְּלִימַיְהוּ, גלמי רָאשֵׁי תֵבוֹת: יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, בְּחִינַת הַגַּאֲוָה כַּנַּ"ל, שֶׁהֵם הִכְנִיעוּ וְסִלְּקוּ אוֹתָהּ.
וְזֶהוּ: וְסָלֵק עֲנָנִי, זֶהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, שֶׁמְּסַלְּקִין וּמַעֲלִין בְּחִינַת הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ לִבְחִינַת מֹחִין תְּפִלִּין כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: וְסָלֵק עֲנָנִי, בְּחִינַת (בראשית ט׳:ט״ז): וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בְּעָנָן, בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית כַּנַּ"ל.
וְזֶהוּ: עָנָן – רָאשֵׁי תֵבוֹת: נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ (תהילים מ״ז:י׳), בְּחִינַת גֵּרִים. כִּי עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַגֵּרִים נַעֲשֶׂה תִּקּוּן הַבְּרִית כַּנַּ"ל. וַאֲזַי כְּשֶׁנַּעֲשֶׂה תִּקּוּן הַבְּרִית, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּעֲלִין בְּחִינַת הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ לִבְחִינַת מֹחִין, אֲזַי נַעֲשֶׂה בְּחִינַת תְּפִלִּין דִּמְכַסְּיָן עַל מֹחָא.
וְזֶהוּ: וְכָסִי לְיוֹמָא, דְּהַיְנוּ שִׁמְשָׁא, הַיְנוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין דִּמְכַסְיָן עַל מֹחָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁמְשָׁא, בְּחִינַת מֹשֶׁה, בְּחִינַת (ב"ב עה): פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה, כִּי מֹשֶׁה הוּא הַדַּעַת, וְכַנַּ"ל:
וּכְשֶׁנִּתְתַּקֵּן הַמֹּחַ בִּבְחִינַת מֹשֶׁה, בְּחִינַת תְּפִלִּין כַּנַּ"ל, אֲזַי גַּם בִּבְחִינַת הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁנִּסְתַּלְּקִין הַמֹּחִין, אֲזַי גַּם הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאָר, שֶׁהִיא בְּחִינַת שֵׁנָה, הִיא טוֹבָה גַּם כֵּן מְאֹד, בִּבְחִינַת (קהלת ה׳:י״א): מְתוּקָה שְׁנַת הָעוֹבֵד – רָאשֵׁי תֵבוֹת מֹשֶׁה.
כִּי לִפְעָמִים נִסְתַּלְּקִין הַמֹּחִין אֵצֶל הָרַב, וְכֵן אֵצֶל הַתַּלְמִידִים, כִּי אֵין הַמֹּחִין קְבוּעִים תָּמִיד. וּבִשְׁעַת הַהִסְתַּלְּקוּת אֲזַי הוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא הַדַּעַת, בְּחִינַת שֵׁנָה, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַמֹּחִין, עַל־יְדֵי הַיְשִׁיבָה כַּנַּ"ל, אֲזַי גַּם בִּשְׁעַת הַהִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה, בְּחִינַת שֵׁנָה, אֲזַי גַּם בְּחִינַת הַשֵּׁנָה מְתוּקָה וְטוֹבָה, בִּבְחִינַת:
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ה׳ · אות ט״ו · part 3 of 4 (site division)מְתוּקָה שְׁנַת הָעוֹבֵד כַּנַּ"ל, כִּי עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַמֹּחִין בִּבְחִינַת מֹשֶׁה, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא תִּקּוּן הַשֵּׁנָה, בִּבְחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי מַלְאָךְ כַּנַּ"ל.
וְזֶהוּ: מְתוּקָה שְׁנַת הָעוֹבֵד. מְתוּקָה דַיְקָא, בְּחִינַת מַיִּן מְתִיקִין, בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מַיִּן מְתִיקִין (כמובא במ"א בליקוטי הראשון בסי' נ'), הֶפֶךְ פְּגַם הַבְּרִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַיִּן מְרִירִין, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם טֻמְאָה הַנַּ"ל, חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַמֹּחִין כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה הַשֵּׁנָה מְתוּקָה בִּבְחִינַת מַיִּן מְתִיקִין, בִּבְחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית כַּנַּ"ל.
וְזֶהוּ: אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה יֹאכַל, הַיְנוּ שֶׁאֵין מַזִּיק לוֹ הַאֲכִילָה, שֶׁעַל יָדָהּ בָּא, חַס וְשָׁלוֹם, טֻמְאָה הַנַּ"ל בַּחֲלוֹם בַּשֵּׁנָה כַּנַּ"ל, כִּי נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת הַשֵּׁנָה עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַמֹּחִין כַּנַּ"ל, כִּי עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַמֹּחִין גַּם הַשֵּׁנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, הִיא גַּם כֵּן טוֹבָה וּמְתוּקָה מְאֹד כַּנַּ"ל:
כִּי בֶּאֱמֶת צְרִיכִין דַיְקָא לְסַלֵּק אֶת הַמֹּחַ, כִּי צְרִיכִין לְהַשְׁלִיךְ כָּל הַחָכְמוֹת וְלַעֲבֹד אֶת ה' בִּפְשִׁיטוּת, כִּי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ מַעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ (אבות פ"ג), וְלֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר, אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה (שם פ"א), וְעַל כֵּן צְרִיכִין לְסַלֵּק כָּל הַחָכְמוֹת וְלַעֲבֹד אֶת ה' בִּפְשִׁיטוּת, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת. לֹא מִבָּעֲיָא חָכְמוֹת שֶׁל שְׁטוּת שֶׁל סְתַם בְּנֵי אָדָם, אֶלָּא אֲפִלּוּ חָכְמוֹת גְּמוּרוֹת, אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ גָּדוֹל בֶּאֱמֶת, כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְאֵיזֶה עֲבוֹדָה, הוּא צָרִיךְ לְהַשְׁלִיךְ כָּל הַחָכְמוֹת וְלַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּפְשִׁיטוּת.
וְצָרִיךְ אֲפִלּוּ לְהִתְנַהֵג וְלַעֲשׂוֹת דְבָרִים שֶׁנִּרְאֶה כִּמְשֻׁגָּע בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם, בִּבְחִינַת (משלי ה׳:י״ט): בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד, שֶׁבִּשְׁבִיל אַהֲבַת הַשֵּׁם צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים הַנִּרְאִין כְּשִׁגָּעוֹן, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מִצְווֹתָיו וּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי צְרִיכִין לְהִתְגַּלְגֵּל בְּכָל מִינֵי רֶפֶשׁ וָטִיט בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם וּמִצְווֹתָיו יִתְבָּרַךְ, וְלָאו דַוְקָא מִצְוָה מַמָּשׁ, אֶלָּא כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִקְרָא מִצְוָה. כִּי יֵשׁ תַּרְיַ"ג מִצְווֹת, וְאֵלּוּ הַתַּרְיַ"ג מִצְווֹת יֵשׁ לָהֶם עֲנָפִים רַבִּים, וְכָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁעוֹשִׂין בּוֹ נַחַת לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הוּא בְּחִינַת מִצְוָה, וְצָרִיךְ לְגַלְגֵּל עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי רֶפֶשׁ וְטִיט, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה רָצוֹן וְנַחַת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
וַאֲזַי כְּשֶׁאַהֲבָתוֹ חֲזָקָה כָּל־כָּךְ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁמְּסַלֵּק כָּל חָכְמָתוֹ וּמַשְׁלִיךְ עַצְמוֹ לְרֶפֶשׁ וְטִיט בִּשְׁבִיל עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת לוֹ יִתְבָּרַךְ אֵיזֶה נַחַת, אֲזַי הוּא טוֹבָה לְהַמֹּחִין, כִּי אֲזַי זוֹכֶה לְהַשִּׂיג אֲפִלּוּ מַה שֶּׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַמֹּחִין, מַה שֶּׁגַּם מֹשֶׁה בְּחַיָּיו לֹא הִשִּׂיג, הַיְנוּ בְּחִינַת:
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ה׳ · אות ט״ו · part 4 of 4 (site division)צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ (ע' ברכות ז), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִוּוּת הַמִּשְׁפָּט, כִּי זֶה נִרְאֶה כְּעִוּוּת הַדִּין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁגַּם מֹשֶׁה בְּחַיָּיו לֹא הִשִּׂיג זֹאת,
הַיְנוּ גַּם כְּשֶׁהַמֹּחַ בִּשְׁלֵמוּת וְאֵינוֹ נִסְתַּלֵּק, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מֹשֶׁה בְּחַיָּיו, כִּי הִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין, בְּחִינַת שֵׁנָה, זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה כַּנַּ"ל, וְקִיּוּם הַמֹּחִין, בְּעֵת שֶׁהַמֹּחִין קַיָּמִים וְאֵינָם נִסְתַּלְּקִין, זֶה בְּחִינַת מֹשֶׁה בְּחַיָּיו, וְגַם אָז אֵין יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג הַשָּׂגָה הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ לְהַשִּׂיג מִפְּנֵי מָה יֵשׁ צַדִּיק וְרַע לוֹ וְכוּ', אֲבָל עַל־יְדֵי שֶׁאַהֲבָתוֹ חֲזָקָה כָּל־כָּךְ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁמַּשְׁלִיךְ וּמְגַלְגֵּל עַצְמוֹ בְּרֶפֶשׁ וְטִיט בִּשְׁבִיל עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעוֹשֶׂה עַבְדוּת כְּעֶבֶד מַמָּשׁ בִּשְׁבִיל אַהֲבָתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי זוֹכֶה לְהַשִּׂיג גַּם מַה שֶׁבְּחִינַת מֹשֶׁה בְּחַיָּיו, דְּהַיְנוּ בְּעֵת קִיּוּם הַמֹּחִין, אֵין יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג, דְּהַיְנוּ צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ.
כִּי יֵשׁ בְּחִינַת בֵּן, שֶׁהוּא מְחַפֵּשׂ בְּגִנְזַיָּא דְּמַלְכָּא כְּמוֹ בֵּן (ע' זוהר בהר קי"א:), וְיֵשׁ בְּחִינַת עֶבֶד, שֶׁאֵין לוֹ רַק לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָתוֹ שֶׁנָּתְנוּ לוֹ, וְאָסוּר לוֹ לִשְׁאֹל שׁוּם טַעַם וַחֲקִירָה עַל עֲבוֹדָתוֹ, כִּי הוּא מְחֻיָּב רַק לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ, דְּהַיְנוּ עֲבוֹדָתוֹ שֶׁנָּתְנוּ לוֹ לַעֲשׂוֹת.
אֲבָל יֵשׁ בֵּן, שֶׁהוּא אוֹהֵב כָּל־כָּךְ אֶת אָבִיו, עַד שֶׁמֵּחֲמַת הָאַהֲבָה הוּא עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה עֶבֶד, מַה שֶּׁעֶבֶד פָּשׁוּט צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת, וְהוֹלֵךְ וְקוֹפֵץ בְּתוֹךְ הַסּוֹלְלוֹת הַגְּדוֹלָה (שֶׁקּוֹרִין פַּאסִי'), בְּתוֹךְ קִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה, וּמְגַלְגֵּל עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי רֶפֶשׁ וְטִיט כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְאָבִיו, מַה שֶּׁאֲפִלּוּ עֶבֶד פָּשׁוּט לֹא הָיָה עוֹשֶׂה עֲבוֹדוֹת כָּאֵלּוּ,
וַאֲזַי כְּשֶׁאָבִיו רוֹאֶה אַהֲבָתוֹ הַחֲזָקָה כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁמַּשְׁלִיךְ עַצְמוֹ לְעַבְדוּת גָּמוּר בִּשְׁבִיל אַהֲבָתוֹ, אֲזַי הוּא מְגַלֶּה לוֹ גַּם מַה שֶּׁאֵין נִמְסָר אֲפִלּוּ לְבֵן, כִּי אֲפִלּוּ הַבֵּן, שֶׁהוּא מְחַפֵּשׂ בְּגִנְזַיָּא דְּמַלְכָּא, אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁגַּם הַבֵּן אָסוּר לִכָּנֵס לְשָׁם, הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ הַשָּׂגוֹת, שֶׁגַּם הַבֵּן אֵינוֹ מַשִּׂיג אוֹתָם, אֲבָל עַל־יְדֵי שֶׁהַבֵּן מְסַלֵּק כָּל חָכְמָתוֹ וּמַשְׁלִיךְ עַצְמוֹ לְעַבְדוּת כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה אָבִיו מְרַחֵם עָלָיו וּמְגַלֶּה לוֹ מַה שֶּׁאֵינוֹ נִמְסָר אֲפִלּוּ לְבֵן, הַיְנוּ שֶׁנִּתְגַּלֶּה לוֹ בְּחִינַת צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ, שֶׁגַּם מֹשֶׁה בְּחַיָּיו לֹא הִשִּׂיג זֹאת.
וְזֶהוּ בְּחִינַת (מלאכי ג׳:י״ז): וְחָמַלְתִּי עֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר יַחְמֹל אִישׁ עַל בְּנוֹ הָעֹבֵד אֹתוֹ. הָעֹבֵד אֹתוֹ דַיְקָא, הַיְנוּ בְּחִינַת בֵּן שֶׁמַּשְׁלִיךְ עַצְמוֹ לְעַבְדוּת, שֶׁמְּסַלֵּק כָּל חָכְמָתוֹ וְעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה עֶבֶד, וְזֶהוּ: בְּנוֹ הָעֹבֵד אֹתוֹ, הַיְנוּ בֵּן שֶׁעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה עֶבֶד כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה: וְחָמַלְתִּי עָלָיו, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה אַהֲבָתוֹ חֲזָקָה כָּל־כָּךְ, וּמַרְאֶה וּמְגַלֶּה לוֹ בְּחִינַת צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ (מ"ש שם): וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע וְכוּ', דְּהַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי־זֶה צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ, כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט; כִּי זוֹכֶה לְהַשִּׂיג צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ, שֶׁזֶּה נִרְאֶה כְּעִוּוּת הַמִּשְׁפָּט, וְעַכְשָׁו, כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת, זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט.
נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי רַבִּי אֱמֶת עִם תַּלְמִידִים, נַעֲשִׂין וְנִתְתַּקְּנִין כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל: