Sichot HaRan 223

בְּעִנְיָן שֶׁהָיוּ מְסַפְּרִים לִפְנֵי רַבֵּנוּ ז”ל וְהָיוּ מְשַׁבְּחִים מְאֹד אֶת פֵּרוּשׁ רַשִׁ”י, וְשֶׁאֵין צְרִיכִין לִלְמֹד פֵּרוּשׁ אַחֵר עַל הַמִּקְרָא עַל פִּי פָּשׁוּט, כִּי שְׁאָר הַפַּשְׁטָנִים רֻבָּם הוֹלְכִים עַל פִּי דַּרְכֵי הַחֲקִירוֹת וְכוּ’ (כַּוָּנַת הַדָּבָר: כִּי יֵשׁ כַּמָּה פַּשְׁטָנִים שֶׁהֵם כְּנֶגֶד דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ ז”ל, וְהֵם הוֹלְכִים עַל פִּי דַּרְכֵי הַחֲקִירָה קְצָת בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. וְאֵלּוּ הַפַּשְׁטָנִים אֵין צְרִיכִין לִלְמֹד אוֹתָם, כִּי אִם רַק פֵּרוּשׁ רַשִׁ”י ז”ל). עָנָה וְאָמַר רַבֵּנוּ ז”ל: זֶה אֵינְךָ יוֹדֵעַ – שֶׁרַשִׁ”י ז”ל הוּא כְּמוֹ אָחִיהָ שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי כָּל תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית־רַבָּן וְכָל יִשְׂרָאֵל כֻּלָּם לוֹמְדִים אֶת הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל־פֶּה עִם פֵּרוּשׁ רַשִׁ”י, וּמִזֶּה מוּבָן עֹצֶם גְּדֻלַּת רַשִׁ”י ז”ל: