Sichot HaRan 209

אָמַר שֶׁכָּל הַתּוֹרוֹת וְהַשִּׂיחוֹת שֶׁלּוֹ אֵינָם בִּשְׁבִילֵנוּ לְחוּד, כִּי אִם “אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה וַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה” (דְּבָרִים כט)(וְעַיֵּן בְּרַשִׁ”י שֶׁפֵּרֵשׁ ״וַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה״ - וְאַף עִם דּוֹרוֹת הָעֲתִידִים לָבוֹא. וְהָבֵן). וְכַמָּה פְּעָמִים דִּבַּרְנוּ עִמּוֹ מֵעִנְיָן זֶה, וְרָמַז לָנוּ בִּדְבָרָיו לְהוֹדִיעַ לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אֶת כָּל מַעֲשֵׂי ה’ הַגָּדוֹל שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ. וּפַעַם אַחַת אָמַר בְּפֵרוּשׁ: גַּם לִבְנֵיכֶם תּוֹדִיעוּ אֶת כָּל הַתּוֹרוֹת וְהַשִּׂיחוֹת הַנִּפְלָאוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת וְהַמַּעֲשִׂיּוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם אֲשֶׁר גִּלָּה לָנוּ, וְאָמַר אָז זֶה הַפָּסוּק בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל כְּגַחֲלֵי אֵשׁ: “וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ” (דְּבָרִים ד ט). (וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: אַיֶיערֶע קִינְדֶער זָאלְט אִיר מוֹדִיעַ זַיין וָואס דָּא הָאט זִיךְ גִּיטָאן), וְאָמַר בְּרֶתֶת וְזִיעַ בְּהִתְלַהֲבוּת נוֹרָא: “וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ”. וְאָמַר: דַּע וְהַאֲמֵן, אִם אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא אֶחָד מִן הָרֶפֶשׁ, גַּם מִי שֶׁיִּתְאַחֵז בּוֹ – יוֹצִיאוּ אוֹתוֹ גַּם כֵּן.