Opening the day with Rabbeinu's teaching
Thursday, 27 Iyar 5786 · May 14, 2026
0 of 14 completed
What you already learned is saved, even if you stopped midway
NACHMAN’s independent division: a daily study order inspired by Chok Breslov, from the books of Breslov, not the division of a printed edition. Until a match is proven, no claim is made that it is the Chok Breslov division.
Personal track: every book starts from its first unit (Likutei Moharan: Part I, Torah 1) and moves on only when you mark "I finished learning". Progress here is saved separately from the yearly cycle. The units are NACHMAN’s independent division.
Your study for today
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קפ״ט · אות א׳ – אות א׳
about 8 min · about 770 words · 64% of the book by the end of today
צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד מֵעַצְבוּת וְעַצְלוּת, כִּי עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ הוּא עַצְבוּת וְעַצְלוּת, בִּבְחִינַת (ישעיהו ס״ה:כ״ה): וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ; עָפָר הִיא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁהֵם בָּאִים מִיסוֹד הֶעָפָר, כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים:
וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה, וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה', וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ וְכוּ', וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה' (שמות יט). וְהוּא תָּמוּהַּ וְנִפְלָא מְאֹד, כִּי מַה הֵם דִּבְרֵי הָעָם שֵׁנִית, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: "וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם"; כִּי לֹא נִמְצָא בַּכָּתוּב שׁוּם מַעֲנֶה וּדְבָרִים שֶׁהֱשִׁיבוּהוּ הָעָם שֵׁנִית אַחַר מַעֲנֶה הָרִאשׁוֹן: "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר וְכוּ'". וּמַה זֶּה שׁוּב "וַיַּגֵּד מֹשֶׂה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'". אַךְ דַּע, כִּי יִשְׂרָאֵל טָעֲנוּ וְאָמְרוּ עַל מַה שֶּׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה. עָנוּ הֵם: כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה, כְּלוֹמַר, כֹּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר ה' אָנוּ מֻכְרָחִים לַעֲשׂוֹת, כִּי מֵאַחַר שֶׁיָּצָא הַדִּבּוּר מִפִּי ה' לַעֲשׂוֹת זֹאת הַמִּצְוָה, הֲרֵי אֵין שׁוּם בְּחִירָה, וַהֲרֵי אָנוּ מֻכְרָחִים בְּמַעֲשֵׂינוּ, וְזֶה: כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה בְּוַדַּאי, כִּי אֵין שׁוּם בְּחִירָה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת, מֵאַחַר שֶׁיָּצָא מִפִּי ה'. וְעַל זֶה נֶאֱמַר תֵּכֶף: וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה' – שֶׁהֵשִׁיב לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טַעֲנַת יִשְׂרָאֵל, מִיָּד הֵשִׁיב לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ – דַּיְקָא – בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ – דַּיְקָא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא אֲדַבֵּר הַדִּבְּרוֹת רַק עִמְּךָ לְבַד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ, לֹא יִהְיֶה לְךָ וְכוּ', וְכֵן כֻּלָּם, וְלֹא לְנֹכַח לְיִשְׂרָאֵל, וְהֵם רַק יִשְׁמְעוּ בְּדַבְּרִי עִמְּךָ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה לָהֶם כֹּחַ הַבְּחִירָה לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנָם, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'. הַיְנוּ שֶׁמֹּשֶׁה טָעַן אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה', הַיְנוּ מַה שֶּׁטָּעֲנוּ הָעָם תְּחִלָּה, טָעַן הוּא עַתָּה אֶל ה' עַל עַצְמוֹ, כִּי תִּקַּנְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם הַבְּחִירָה, עַל יְדֵי שֶׁלֹּא תְּדַבֵּר רַק עִמִּי לְבַד, אֲבָל אֶת עַצְמִי לֹא תִּקַּנְתָּ, כִּי מֵעַתָּה לֹא יִהְיֶה לִי כֹּחַ הַבְּחִירָה מֵאַחַר שֶׁתְּדַבֵּר עִמִּי, וְזֶה: וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'. הַיְנוּ מַה שֶּׁדִּבְּרוּ הָעָם וְטָעֲנוּ תְּחִלָּה, טָעַן הוּא עַתָּה אֶל ה', כִּי מַה תְּהֵא עָלַי, כִּי לֹא יִהְיֶה לִי בְּחִירָה. הֱשִׁיבוֹ ה': וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר, וְלֹא צִוָּה לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רַק שְׁנֵי יָמִים, וּמֹשֶׁה הוֹסִיף יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ (שבת פז), וְכִוֵּן לְדַעַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי כֵן הָיְתָה דַּעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁבֶּאֱמֶת לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה עַד שְׁלשָׁה יָמִים, וּבָזֶה הָיָה תָּלוּי בְּחִירַת מֹשֶׁה לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה אוֹ שֶׁלֹּא לְקַבֵּל, כִּי לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה רַק אַחַר שְׁלשָׁה יָמִים כְּמוֹ שֶׁהָיָה בֶּאֱמֶת, וְאִם לֹא הָיָה מוֹסִיף יוֹם אֶחָד, לֹא הָיָה מְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֹא אָמַר לוֹ רַק שְׁנֵי יָמִים, וְהוּא הֵבִין מִדַּעְתּוֹ וּבָחַר לוֹ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה וְהוֹסִיף יוֹם אֶחָד, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הָיָה קַבָּלַת הַתּוֹרָה, וּבָזֶה הָיָה תָּלוּי עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁל מֹשֶׁה בַּמֶּה שֶּׁהוֹסִיף יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ:
דַּע, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיֵּשֵׁב אֶחָד אֵצֶל חֲבֵרוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד בְּגַן־עֵדֶן, וְלָזֶה יִהְיוּ כָּל הַתַּעֲנוּגִים וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים וְכָל הַשַּׁ"י (שלוש מאות ועשר) עוֹלָמוֹת, וַחֲבֵרוֹ לֹא יַרְגִּישׁ כְּלוּם, וְלֹא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם תַּעֲנוּג. כִּי שָׁמַיִם לָרוּם וָאָרֶץ לָעֹמֶק, וְלֵב מְלָכִים אֵין חֵקֶר (משלי כה); וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת יא): אִם יִהְיוּ כָּל הַיַּמִּים דְּיוֹ, וַאֲגַמִּים קֻלְמוֹסִים וְכוּ', אֵין מַסְפִּיקִין לִכְתֹּב חֲלָלָהּ שֶׁל רָשׁוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: שָׁמַיִם לָרוּם וְכוּ'. נִמְצָא שֶׁלֵּב מְלָכִים גָּדוֹל הַרְבֵּה מֵרוּם הַשָּׁמַיִם וְעֹמֶק הָאָרֶץ, שֶׁתּוֹפְסִים כָּל כָּךְ מָקוֹם כַּמָּה וְכַמָּה אַלְפֵי אֲלָפִים פַּרְסָאוֹת, וְהַלֵּב וְהַמֹּחַ שֶׁקְּטַנִּים מְאֹד בִּמְקוֹמָם, הֵם תּוֹפְסִים הַכֹּל, עַד שֶׁיָּכוֹל לִתֵּן לֵב עַל כָּל מְדִינָה וּמְדִינָה וְלִתְפֹּס וּלְהִצְטַיֵּר בְּלִבּוֹ כָּל מְדִינָה וּמְדִינָה וּתְכוּנוֹת הַשָּׁמַיִם וְיוֹתֵר וְיוֹתֵר מִזֶּה, כִּי לֵב מְלָכִים אֵין חֵקֶר. רְאֵה וְהָבֵן וַחֲכַם גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא, אֵיךְ הַמּוּעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה, שֶׁחֲתִיכַת לֵב קָטָן כָּזֶה, וּמֹחַ קָטָן כָּזֶה, יִתְפֹּס בִּמְקוֹמוֹ דְּבָרִים גְּדוֹלִים כָּאֵלֶּה, וְזֶה רַק מֵחֲמַת שֶׁנִּמְצָא שָׁם הָאֱלֹקוּת. כִּי עִקַּר הָאֱלֹקוּת הוּא בְּהַלֵּב, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לעיל בסימן מט). וּמֵעַתָּה בִּין וַחֲכַם: אִם בְּהַלֵּב, שֶׁנִּמְצָא שָׁם רַק בְּחִינוֹת אֱלֹקוּת, שֶׁאֵינוֹ כִּבְיָכוֹל חֵלֶק אֶחָד מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מֵהַשְׁגָּחַת הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא, כַּמָּה גָּדוֹל עֶרְכּוֹ, שֶׁיָּכוֹל לִתְפֹּס בִּמְקוֹמוֹ הַמּוּעָט, עוֹלָמוֹת אֵין מִסְפָּר, וַאֲפִלּוּ עַל עַכּוּ"ם נֶאֱמַר: וְלֵב מְלָכִים אֵין חֵקֶר, עַל שֶׁנּוֹתֵן לֵב לְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה, וְתוֹפֵס וּמְשַׁעֵר בְּדַעְתּוֹ כָּל הַמְּדִינוֹת שֶׁתַּחְתָּיו, עִם כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר עָלָיו, וְכָל הַנִּמְצָא בָּהּ. וּמֵעַתָּה הֱוֵי דָּן אַלְפֵי אֲלָפִים קַל וָחֹמֶר, לְשַׁעֵר בְּדַעְתּוֹ מִגְּדֻלּוֹת הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר גְּדֻלּוֹת הַמֶּלֶךְ וְתַעֲנוּגוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ הוּא רַק בַּלֵּב, שֶׁיּוֹדֵעַ בְּלִבּוֹ שֶׁהוּא מֶלֶךְ עַל כָּל הַמְּדִינוֹת הָאֵלֶּה וּמוֹשֵׁל בְּכֻלָּם כִּרְצוֹן לִבּוֹ וְחֶפְצוֹ, וּמֵעַתָּה תָּבִין מֵעַצְמְךָ, שֶׁלָּזֶה אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כָּל הַשַּׁ"י עוֹלָמוֹת בְּלִבּוֹ, כִּי הַלֵּב יָכוֹל לִתְפֹּס בִּמְקוֹמוֹ עַד אֵין חֵקֶר וְאֵין מִסְפָּר כַּנַּ"ל, וְיִהְיֶה לוֹ כָּל הַתַּעֲנוּגִים וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים, וַחֲבֵרוֹ אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹשֵׁב אֶצְלוֹ לֹא יַרְגִּישׁ כְּלוּם, כִּי לִבּוֹ חָסֵר מִכָּל זֶה, מִכָּל הַטּוֹבוֹת וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁיֵּשׁ לַחֲבֵרוֹ הַצַּדִּיק בְּתוֹךְ לִבּוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ, כִּי עִקַּר הַרְגָּשַׁת תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשוּעַ עוֹלָם הַבָּא וְכָל הַשַּׁ"י עוֹלָמוֹת – הַכֹּל הוּא בַּלֵּב כַּנַּ"ל:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שיחות הר״ן · אות קע״ג
about 2 min · about 170 words · 64% of the book by the end of today
וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ יוּכַל לְהָבִין מְעַט מִגְּדֻלַּת רַבֵּנוּ ז”ל מֵעִנְיָן זֶה. כִּי בְּעֵת שֶׁיָּצָא רַבִּי שִׁמְעוֹן מִמֶּנּוּ כְּבָר הָיָה רַבֵּנוּ ז”ל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְכָל מַה שֶּׁעָבַר עַל רַבֵּנוּ ז”ל קֹדֶם זֶה, וְכָל הַגְּדוֹלוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת פִּלְאֵי פְּלָאוֹת שֶׁזָּכָה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת עֲצוּמוֹת וְנוֹרָאוֹת שֶׁלֹּא נִשְׁמְעוּ וְלֹא נִרְאוּ בָּעוֹלָם קֹדֶם שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכוּ’, וְאַחַר־כָּךְ כָּל הַצָּרוֹת וְהַהַרְפַּתְקָאוֹת וְכוּ’ שֶׁעָבַר עָלָיו קֹדֶם שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁזָּכָה לָבוֹא לְשָׁם וְלַחֲזֹר מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם וְכוּ’, וְהִשִּׂיג שָׁם מַה שֶּׁהִשִּׂיג וְכוּ’. וְאָמַר שֶׁכָּל מַה שֶּׁיָּדַע קֹדֶם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא כְּלֹא מַמָּשׁ. וְהָיָה מִתְבַּיֵּשׁ מְאֹד מְאֹד עִם דַּרְכֵי תּוֹרָתוֹ וְהַשָּׂגָתוֹ שֶׁיָּדַע קֹדֶם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכוּ’. וְאַחַר כָּךְ הָלַךְ מַעְלָה מַעְלָה בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה וְכוּ’.
וּבְעֵת שֶׁנָּסַע רַבִּי שִׁמְעוֹן מִמֶּנּוּ כְּבָר הָיָה אֵיזֶה שָׁנִים אַחַר בִּיאָתוֹ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט בְּאֵיזֶה מַעֲלָה וּמַדְרֵגָה עָמַד אָז. וְאַחַר כָּל אֵלֶּה - כְּשֶׁנִּתְרַחֵק רַבִּי שִׁמְעוֹן מִמֶּנּוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים אוֹ יוֹתֵר קְצָת - אָמַר שֶׁיֵּשׁ חִלּוּק בֵּין הַשָּׂגָתוֹ בְּעֵת שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ וּבֵין עַכְשָׁו, כְּמוֹ הַחִלּוּק שֶׁיֵּשׁ בֵּין יוֹם לֵדָתוֹ לְיוֹם שֶׁיָּצָא רַבִּי שִׁמְעוֹן מִמֶּנּוּ.
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ׳
about 1 min · about 60 words · 66% of the book by the end of today
והיה שם רעש גדול וצעקה גדולה בעיר, ופחד ואימה גדולה מאד, ובשעת הרעש הגדול ברח רבנו זכרונו לברכה, משם על הים, ולא הסתכל כלל על האיש הנ"ל שהיה עמו והוא היה נרדם כנ"ל.
Read the complete passage on Sefaria ↗אחר כך נתעורר האיש הנ"ל וראה שרבנו אינו בבית והמתין עד בוש ואחר כך הלך לחצר, וראה ושמע שאנשים ונשים וטף צועקים ובוכים במרירות גדול מאד ותעל שועת העיר השמים.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ש״מ
about 2 min · about 190 words · 57% of the book by the end of today
כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁכְּשֶׁאָדָם שׁוֹמֵעַ נִגּוּן וְרִקּוּדִים מֵחֲמַת הַתַּעֲנוּג שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַנִּגּוּן הוּא עוֹשֶׂה אַחֲרָיו גַּם־כֵּן אוֹתָן הַתְּנוּעוֹת וְהוּא מְנַגֵּן וּמְרַקֵּד גַּם־כֵּן קְצָת כִּי נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ מִמֵּילָא תְּנוּעוֹת הַנִּגּוּן וְהָרִקּוּד. כְּמוֹ כֵן כְּשֶׁמְּקֹרָב יוֹתֵר אֶל הַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁסָּמוּךְ יוֹתֵר אֶל הַתּוֹרָה וְהַנִּגּוּן וְהָרִקּוּד נַעֲשֶׂה גַּם־כֵּן אֶצְלוֹ הַתְּנוּעוֹת שֶׁל כָּל הַנַּ"ל שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה מִמֵּילָא. כָּל זֶה שָׁמַעְתִּי בְּעַצְמִי: וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז שָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "זֵיי זָאלְן מִיךְ הֶערְן אֵיין תּוֹרָה מִיט דֶעם נִגּוּן אִין מִיט אֵיין טַאנְץ וָואלְט דִי גַאנְצֶע וֶועלְט אוֹיס גִיגַאנְגֶען" [אִלּוּ הָיוּ שׁוֹמְעִין רַק תּוֹרָה אַחַת שֶׁאֲנִי אוֹמֵר עִם הַנִּגּוּן וְהָרִקּוּד שֶׁלָּהּ הָיוּ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִתְבַּטְּלִין בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ] וְחָזַר וְשָׁאַל "וָואס הָאבּ אִיךְ גִיזָאגְט?" [מָה אָמַרְתִּי ?] וְהֵשִׁיב לוֹ הָרַב רַבִּי נָתָן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁאָמַר כְּכָל הַנַּ"ל וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (וָואס מֵיינְסְטוּ) [מָה אַתָּה סוֹבֵר] אֲפִלּוּ חַיּוֹת וַעֲשָׂבִים וְכוּ' כְּכָל הַנִּזְכָּר לְעֵיל: אַחַר־כָּךְ שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה: יֵשׁ לִי נִגּוּן לְזַמֵּר לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁהוּא יִהְיֶה הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁל כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים. וְזֶה יֵשׁ לוֹ שַׁיָּכוּת לַשִּׂיחָה הַנַּ"ל שֶׁשָּׁמַעְתִּי בְּעַצְמִי. וְעַיֵּן בְּהַתּוֹרָה "תִּקְעוּ־תּוֹכָחָה" (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן תִנְיָנָא ח) שֶׁאָמַר סָמוּךְ לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ, שָׁם מְדַבֵּר מֵהַנִּגּוּן שֶׁל שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם נִימִין וְכוּ'. וְעַיֵּן בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְס בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת.
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ספר המידות · ענוה · חלק ראשון · אות י׳ – אות ד׳
about 1 min · about 150 words · 66% of the book by the end of today
י. כְּשֶׁאַתָּה רוֹאֶה שֶׁעֲנָוָה נִתְרַבָּה בָּעוֹלָם, תְּצַפֶּה לְרַגְלֵי דִּמְשִׁיחָא.
Read the complete passage on Sefaria ↗יא. עַל יְדֵי עֲנָוָה נִתְבַּטֵּל פַּחַד הָאוֹיְבִים.
Read the complete passage on Sefaria ↗יב. עַל יְדֵי עֲנָוָה נִתְבַּטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת וְהַיִּסּוּרִין.
Read the complete passage on Sefaria ↗יג. עַל יְדֵי עֲנָוָה הַכֹּל עִמּוֹ בְּשָׁלוֹם.
Read the complete passage on Sefaria ↗יד. עַל יְדֵי עֲנָוָה בָּא חֵן.
Read the complete passage on Sefaria ↗טו. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַכְנָעָה, אֵין לוֹ מוֹרָא, כְּאִלּוּ יוֹשֵׁב בְּמָצוֹר.
Read the complete passage on Sefaria ↗טז. מִי שֶׁאֵין בּוֹ הַכְנָעָה, אֵין בּוֹ יִרְאָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗יז. עַל יְדֵי עֲנָוָה נִתְגַּדֵּל, גַּם אֵינוֹ נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ.
Read the complete passage on Sefaria ↗יח. מִי שֶׁהוּא לֵב רַךְ, הוּא יָכוֹל לְהַכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר
Read the complete passage on Sefaria ↗יט. עַל יְדֵי עֲנָוָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוֹכֵר אוֹתוֹ.
Read the complete passage on Sefaria ↗כ. עַל יְדֵי עֲנָוָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לוֹ תַּאֲוָתוֹ.
Read the complete passage on Sefaria ↗כא. אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא עַל מִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּאַיִן.
Read the complete passage on Sefaria ↗א. סְגֻלָּה לְבָנִים לְהַקְטִין אֶת עַצְמוֹ.
Read the complete passage on Sefaria ↗ב. עַל יְדֵי גַּאֲוָה רַבָּה נִבְעָל כְּאִשָּׁה.
Read the complete passage on Sefaria ↗ג. הָאָדָם נִכָּר בְּקוֹלוֹ, אִם הוּא עָנָו אוֹ בַּעַל גַּאֲוָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗ד. לִפְעָמִים עַל יְדֵי שִׁפְלוּת שֶׁאָדָם מַשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ, אוֹ אֲחֵרִים מַשְׁפִּילִין אוֹתוֹ, עַל יְדֵי זֶה מְבַטְּלִין מֵעָלָיו גְּזֵרַת מִיתָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות ל״ו – אות ל״ז
about 2 min · about 190 words · 68% of the book by the end of today
הֵשִׁיב לָהֶם: עֲדַיִן אַתֶּם רוֹצִים מָמוֹן [בִּלְשׁוֹן תֵּמַהּ] ? מִמָּמוֹן לא תְּדַבְּרוּ כְּלָל שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: אַף עַל פִּי כֵן, הֵיכָן הוּא הַמֶּלֶךְ הַנַּ"ל ? הֵשִׁיב לָהֶם: גַּם אֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ מֵהַמֶּלֶךְ הַנַּ"ל וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה
Read the complete passage on Sefaria ↗שֶׁהָיָה מֶלֶךְ וּמַלְכָּה, וְהָיָה לָהֶם בַּת יְחִידָה וְהִגִּיעַ סָמוּךְ לְפִרְקָהּ, וְהוֹשִׁיבוּ יוֹעֲצִים לְיַעֵץ אֶת מִי רָאוּי לְהַשִּׂיאָהּ לוֹ וְגַם אֲנִי הָיִיתִי שָׁם בֵּין בַּעֲלֵי הָעֵצָה כִּי הַמֶּלֶךְ הָיָה אוֹהֵב אוֹתִי וְהָיְתָה עֲצָתִי שֶׁיִּתְּנוּ לָהּ אֶת הַגִּבּוֹר בַּאֲשֶׁר שֶׁהַגִּבּוֹר עָשָׂה לָנוּ כַּמָּה טוֹבוֹת, שֶׁכָּבַשׁ כַּמָּה מְדִינוֹת עַל כֵּן רָאוּי שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ אֶת הַבַּת מַלְכָּה לְאִשָּׁה וְהוּטְבָה עֲצָתִי מְאד, וְהִסְכִּימוּ כֻּלָּם לָזֶה וְהָיְתָה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה שָׁם עַל שֶׁמָּצְאוּ חָתָן לְהַבַּת מַלְכָּה וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָהּ עִם הַגִּבּוֹר וְיָלְדָה הַבַּת מַלְכָּה וָלָד וְאוֹתוֹ הַתִּינוֹק הָיָה יְפֵה תּאַר מְאד מְאד שֶׁלּא הָיָה יפִי שֶׁל מִין אֱנוֹשִׁי כְּלָל וְשַׂעֲרוֹתָיו הָיוּ שֶׁל זָהָב וְהָיָה לָהֶם כָּל הַגְּוָנִים וּפָנָיו הָיוּ כִּפְנֵי חַמָּה וְעֵינָיו הָיוּ אוֹרוֹת אֲחֵרִים וְהַתִּינוֹק הַזֶּה נוֹלַד עִם חָכְמָה גְּמוּרָה כִּי רָאוּ בּוֹ תֵּכֶף [בִּשְׁעַת הַהוֹלָדָה], שֶׁהוּא חָכָם גָּמוּר שֶׁכְּשֶׁהָיוּ מְדַבְּרִים בְּנֵי אָדָם, בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין לִשְׂחֹק הָיָה שׂוֹחֵק וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָזֶה כִּי הִכִּירוּ בּוֹ, שֶׁהוּא חָכָם גָּדוֹל רַק שֶׁעֲדַיִן אֵין לוֹ הַתְּנוּעוֹת שֶׁל גָּדוֹל, כְּגוֹן דִּבּוּר וְכַיּוֹצֵא.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי עצות · צדיק · אות נ״ג – אות נ״ד
about 2 min · about 240 words · 65% of the book by the end of today
הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה וְהוּא כָּלוּל בִּשְׁלֹשָׁה אָבוֹת, וְהוּא מַמְשִׁיךְ הַשְּׁלֹשָׁה הַשְׁפָּעוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת בְּאֵר וְעָנָן וּמָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּמַלְבּוּשִׁים, וְהוּא לוֹחֵם תָּמִיד מִלְחָמוֹת ה', כִּי הוּא לוֹחֵם כְּנֶגֶד קְלִפַּת עֲמָלֵק שֶׁהוּא פְּגַם הַבְּרִית שֶׁנִּמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ, וְהַצַּדִּיק מַכְנִיעַ אוֹתוֹ וְאֶת כָּל הַצָּרִים הָרוֹדְפִים אַחַר חֲלוּשֵׁי כֹּחַ שֶׁבְּיִשְׁרָאֵל, וּמְחַזֵּק אוֹתָם וּמַכְנִיס אוֹתָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמַמְשִׁיךְ אוֹתָם לִבְחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְשֶׁפַע כְּפוּלָה, הַיְנוּ בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה בְּשַׁבָּת, הַיְנוּ מִשְׁנֵה תּוֹרָה שֶׁזּוֹכֶה לְחַדֵּשׁ בְּשַׁבָּת חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא עַל חַד תְּרֵין, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לִרְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְעוֹרֵר הָעוֹלָם לִתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה. וְכָל הַכְּשֵׁרִים שֶׁבַּדּוֹר נִתְרַפְּאִים וְנַעֲשִׂים מְכֻבָּדִים בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, וְעַל־יְדֵי זֶה מְקַבְּלִין כָּל אֶחָד חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁהִיא תּוֹרָה הַצְּפוּנָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ הַצַּדִּיק בְּיוֹם הַשַּׁבָּת: (לק"א סי' נ"ח)
עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים נִזְדַּכֵּךְ הַמֹּחַ וְזוֹכֶה לְשֵׂכֶל בָּרוּר, וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְהוֹצִיא וּלְקַבֵּל מִכָּל מַה שֶּׁלּוֹמֵד בְּהַתּוֹרָה מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת, דְּהַיְנוּ הַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת לַעֲבוֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁיֵּדַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר הוּא וְהַתְּלוּיִים בּוֹ. אֲבָל כְּשֶׁפּוֹגֵם חַ"ו בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, הוּא נִדּוֹן בִּיגִיעַת בָּשָׂר, דְּהַיְנוּ בְּמוֹתָרוֹת, בְּצוֹאָה רוֹתַחַת, שֶׁעוֹלִים לוֹ עֲשָׁנִים סְרוּחִים אֶל הַמֹּחַ וּמְעַרְבְּבִין וּמְבַלְבְּלִין מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ, וַאֲזַי אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא מִלִּמּוּדוֹ מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת וְהַנְהָגוֹת אֲמִתִּיּוֹת, אַדְרַבָּא, הוּא מוֹצִיא דְּבָרִים הֲפוּכִים מִן הָאֱמֶת. וְעַל־יְדֵי זֶה אֵין לוֹ עֵצָה שְׁלֵמָה לְעוֹלָם, וְהוּא תָּמִיד מְסֻפָּק וַעֲצָתוֹ חֲלוּקָה לְכָאן וּלְכָאן, כִּי עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים נַעֲשָׂה לִבּוֹ מְטֻנָּף כְּמוֹ בֵּית הַכִּסֵּא עַל־יְדֵי שֶׁנִּדּוֹן בְּמוֹתָרוֹת כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן כָּל עֲצוֹתָיו [הֵם עֵצוֹת] נִבְעָרוֹת, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִגְמֹר עֵצָה שְׁלֵמָה בְּלִבּוֹ, אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּשׁוּם דָּבָר: (לק"א סי' ס"א אות א')
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קמ״ד · קטע א׳ – קטע ג׳
about 8 min · about 760 words · 65% of the book by the end of today
"אֱלֹהִים בְּשִׁמְךָ הוֹשִׁיעֵנִי וּבִגְבוּרָתְךָ תְּדִינֵנִי לְמַעַן שִׁמְךָ יְהוָה תְּחַיֵּנִי בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשִׁי לֹא לָנוּ יְהוָה לֹא לָנוּ, כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ וְאַתָּה אֱלֹהִים יְהוָה עֲשֵׂה אִתִּי לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי טוֹב חַסְדְּךָ הַצִּילֵנִי" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ דְּעָלְמָא כּלָּא, אֱלֹהֵי כָּל הַצַּדִּיקִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לַמְּדֵנוּ וְהוֹרֵנוּ מַה נַּעֲשֶׂה עַתָּה אֵיךְ נִצְעַק עַתָּה אֵיךְ נִתְפַּלֵּל וְנִתְחַנֵּן עַתָּה [אחרי אשר כבר יצאה הגזירה ליקח בני ישראל לחיל למלחמה, וכבר נתקיימה הגזירה רעה ונתפסו כמה נפשות ישראל ונמסרו בידיהם כתוא מכמר, וכבר גלחו פאת ראשם וזקנם ומענים אותם בכמה מיני עינוים בגוף ונפש, וכמה דמעות ודמים נשפך מהם ומקרוביהם ומשאר בני ישראל על זה, אוי לעינים שכך רואות אוי לאזנים שכך שומעות] אוֹי לָנוּ עַל שִׁבְרֵנוּ, נַחְלָה מַכּוֹתֵינוּ, אוֹי מִי יַעֲמד בַּעֲדֵנוּ אוֹי לִי וַי לִי כִּי לִבִּי קָשֶׁה כָּאֶבֶן אֲשֶׁר אֲנִי יָכל עֲדַיִן לְהִתְאַוּוֹת לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְשַׁאֲרֵי תַּאֲווֹת, אוֹי מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר מָה אֶצְטַדָּק שֶׁגַּם בְּעֵת צָרָה וּמְצוּקָה כָּזאת וּפְחָדִים כָּאֵלֶּה רַחֲמָנָא לִצְּלָן, עֲדַיִן אֵינִי זוֹכֶה לָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּרָאוּי, וַעֲדַיִן נִדְמֶה לִי כְּאִלּוּ אֵינִי בְּיָדִי חַס וְשָׁלוֹם אוֹי אוֹי, אוֹי וַאֲבוֹי, אוֹי לִי עַל צָרוֹת נַפְשִׁי אוֹי לִי עַל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל, אוֹי לִי וַי לִי כְּשֶׁאֲנִי מַרְגִּישׁ מְעַט בְּלִבִּי מְרִירוּת הַצָּרָה, אוֹי וּמַר לִי כְּשֶׁאֵינִי מַרְגִּישׁ בְּלִבִּי כְּלָל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי אֲנִי רוֹאֶה רִחוּקִי מִמְּךָ כָּל כָּךְ וְקַשְׁיוּת לִבִּי וּבִלְבּוּל דַּעְתִּי עַד שֶׁאֵינִי מַרְגִּישׁ בְּלִבִּי צָרוֹת יִשְׂרָאֵל מָרוֹת וְקָשׁוֹת וּגְדוֹלוֹת כָּאֵלֶּה, צָרוֹת בִּכְלָל וּבִפְרָט עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, אֲשֶׁר הָיָה רָאוּי שֶׁיִּהְיוּ נִמְאָסִים כָּל הַתַּאֲווֹת וְכָל עִסְקֵי עוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי אִם הָיִינוּ מַרְגִּישִׁים הַצָּרוֹת בְּלִבֵּנוּ הֵיטֵב אוֹי אוֹי הֵיכָן אֲנִי בָּעוֹלָם אוֹי אוֹי לָנוּ מַה שֶּׁהִגִּיעַ לָנוּ בְיָמֵינוּ אוֹי אוֹי אוֹי אֵיךְ לוֹקְחִין קוֹל וְדִבּוּר כָּזֶה לִשְׁאג וְלִצְעק וּלְהִתְחַנֵּן עַל צָרוֹת כָּאֵלֶּה אוֹי אוֹי מַה נּאמַר מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק תתשנט רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רַחֲמָן מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עַל דּוֹר הֶעָנִי הַזֶּה הִתְרַצֵּה וְהִתְפַּיֵּס לְדוֹר עָנִי כִּי אֵין עוֹזֵר רְאֵה עָנְיֵנוּ וַעֲמָלֵנוּ כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְעַל כּחַ וּזְכוּת אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה עֲשֵׂה לְמַעֲנָם וּלְמַעַן הֲרוּגִים עַל שֵׁם קָדְשֶׁךָ, וּבִפְרָט לְמַעַן עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת שֶׁהֵם רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ בְּיִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים, וְעִנּוּיִים גְּדוֹלִים מְאד, וְיָצְאָה נִשְׁמָתָם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ זְכר אֶת כָּל הַהֲרוּגִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ בְּעִנּוּיִים קָשִׁים וּמָרִים מִיּוֹם הַחֻרְבָּן עַד הֵנָּה זְכר אֶת הַמְּסִירַת נֶפֶשׁ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת שֶׁל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר מָסְרוּ נַפְשָׁם בֶּאֱמֶת בְּכָל עֵת וּבְכָל יוֹם עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ, וּבִפְרָט הַמְּסִירַת נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת שֶׁל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר בְּחִירֵי הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר מָסְרוּ שְׁמָם שֶׁהוּא נַפְשָׁם, עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ וּבִטְּלוּ כְבוֹדָם, וּמָסְרוּ שְׁמָם וּפִרְסוּמָם וְקִבְּלוּ עַל עַצְמָם כָּל הַבִּזְיוֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וּבוּשׁוֹת וְחֶרְפּוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים הַרְבֵּה וְהַכּל לְמַעַן שִׁמְךָ וּלְמַעַן יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, כְּדֵי לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּלְהַצִּילָם מִכָּל הַגְּזֵרוֹת וּמִכָּל הַצָּרוֹת
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יָדַעְתָּ כִּי אֵין בִּי כחַ וָדַעַת לְסַדֵּר תְּפִלָּתִי כָּרָאוּי לְפָנֶיךָ עַל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל גְּדוֹלוֹת וְקָשׁוֹת כָּאֵלֶּה וּבִפְרָט בְּעִנְיָן הַנּוֹרָא הַזֶּה שֶׁל מְסִירַת שְׁמָם וּפִרְסוּמָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהוּא מְסִירַת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ אֲשֶׁר הֵם דְּבָרִים גְּנוּזִים וּצְפוּנִים וְנִסְתָּרִים מְאד אֲבָל אַתָּה יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה עַתָּה עִמָּנוּ בַּדּוֹרוֹת הָאֵלֶּה, הֵן בִּכְלָל יִשְׂרָאֵל הֵן בִּפְרָטִיּוּת מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם וָיוֹם וְאַתָּה יוֹדֵעַ אֶת כָּל מַעֲשֵׂי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הָעוֹסְקִים עַתָּה בְּתִקּוּנֵנוּ, אֶת כָּל הַגְּדוֹלוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת אֲשֶׁר הֵם עוֹשִׂים בִּשְׁבִילֵנוּ לְהַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים וְכָל הַגְּזֵרוֹת מֵעָלֵינוּ וּלְהַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיְבֵינוּ לְהוֹשִׁיעֵנוּ מִכָּל צָרוֹתֵינוּ חֲמל נָא חוּס נָא וְרַחֵם וְהוֹשִׁיעָה נָּא לָנוּ עַתָּה בְּכחָם וּזְכוּתָם בְּעֵת צָרָה הַגְּדוֹלָה וְהַקָּשָׁה הַזּאת לַמְּדֵנוּ אֵיךְ לְסַדֵּר תְּפִלּוֹת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וּצְעָקוֹת וְשַׁוְעוֹת וּזְעָקוֹת לְפָנֶיךָ עַל גְּזֵרָה הָרָעָה הַזּאת לְבַטְּלָהּ מֵאִתָּנוּ, וּלְבַטֵּל כָּל שַׁאֲרֵי הַגְּזֵרוֹת שֶׁרוֹצִים לִגְזר חַס וְשָׁלוֹם אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ בַּדּוֹר הֶעָנִי הַזֶּה, אוֹי אוֹי מַה נַּעֲשֶׂה לְהֵיכָן נִבְרַח (גִּיוַואלְד רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם וָואס טוּהט מֶען, גִּיוַואלְד גִּיוַואלְד אוֹי אוֹי בִּיטֶער זֵיעֶר בִּיטֶער, מֶען וֵוייסְט גָּאר נִישְׁט וָואס צוּ רֶעדְן, דָאס הַארְץ אִיז זֵייעֶר פַארְשְׁטֵיינִירְט).
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לְמַעַן שִׁמְךָ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים חוּסָה עַל כְּבוֹד שְׁמֶךָ, הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה כִּי הָיִינוּ לַעַג וָקֶלֶס בַּגּוֹיִם, כִּי הָעֲכּוּ"ם מִתְלוֹצְצִים מֵאִתָּנוּ בְּכָל יוֹם וְאוֹמְרִים בְּכָל עֵת אַיֵּה אֱלֹהֵיכֶם "בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי, בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ" יְהוָה מָלֵא רַחֲמִים רַחֵם עָלֵינוּ וְקַבֵּל תַּחֲנוּנֵינוּ עֲנֵנוּ יְהוָה עֲנֵנוּ כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ, צָרָה גְדוֹלָה אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ לֹא נִהְיָיתָה וְכָמוֹהוּ לֹא תּוֹסִיף רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי אֵין בָּנוּ כחַ לְרַצּוֹתְךָ, רַק בְּשִׁמְךָ בָּאנוּ אֵלֶיךָ אָתָאנוּ עַל שִׁמְךָ, יְהוָה עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ "הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, וְקַבְּצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִן הַגּוֹיִם לְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֶּר עַל חַטּאתֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ" חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים, בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְפִילָּה
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
השתפכות הנפש · אות עא · פסקה 5
about 1 min · about 60 words · 68% of the book by the end of today
וְכֵן מְבֹאָר עוֹד בִּדְבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן ע"ב, שֶׁאֵין צְרִיכִין לְהִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם כְּלָל וְלִבְלִי לְהַבִּיט לְאַחֲרָיו כְּלָל, רַק לֵילֵךְ כְּסֵדֶר בִּתְפִלָּתוֹ וְעַל־יְדֵי־זֶה מִמֵּילָא יִסְתַּלְּקוּ וְאִם לֹא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם אָז אַדְּרַבָּא, יִתְגַּבְּרוּ עָלָיו בְּיוֹתֵר כְּמוֹ הָאָדָם הַבּוֹרֵחַ מֵאֵיזֶה דָּבָר וּמִסְתַּכֵּל מִן הַצַּד כִּלְאַחַר יָד עַל זֶה הַדָּבָר שֶׁבָּרַח מִמֶּנּוּ אָז הַדָּבָר הַזֶּה מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּיוֹתֵר כֵּן הוּא מַמָּשׁ בְּעִנְיַן הַמַּחֲשָׁבוֹת.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
משיבת נפש · רצף ג · אות עג · פסקה 3 – אות עד
about 1 min · about 110 words · 68% of the book by the end of today
וְזֶה בְּחִינַת תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עַד דִּכְדּוּכָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ, אַף־עַל־פִּי־כֵן מוֹעִיל גַּם אָז תְּשׁוּבָה, בְחִינַת וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם, וְכָל זֶה עַל־יְדֵי בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁזֶּה בְּחִינַת כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר כוּ'.
וְזֶה גַּם כֵּן שֶׁמַּתְחִיל הַמִּזְמוֹר, אֲדֹנָי מָעוֹן וְכוּ' בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וְכוּ' וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן. כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה תָּמִיד יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה וְכָל הַמִּזְמוֹר זֶה סוֹבֵב הוֹלֵךְ עַל עִנְיָן זֶה, עַיֵּן פְּנִים. (הִלְכוֹת מִילָה הֲלָכָה ד' אוֹת י"ז י"ח י"ט):
לְעִנְיַן מַה שֶּׁיְּכוֹלִין לִזְכּוֹת עַל־יְדֵי הַהִתְחַזְּקוּת בִּשְׁעַת יְרִידָה שֶׁתִּתְהַפֵּךְ הַיְרִידָה לַעֲלִיָּה וְשֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִתְחַדֵּשׁ לְטוֹבָה בְּהִתְחַדְּשׁוּת נִפְלָא, [עַיֵּן טִלְטוּל וּנְסִיעָה אוֹת י].
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עצות ישרות · צדיק · אות א
about 1 min · about 80 words · 71% of the book by the end of today
צְרִיכִין לְנַדֵּד שֵׁנָה מֵעֵינָיו וּמְעַפְעַפָּיו - תְּנוּמָה לְשׁוֹטֵט וּלְבַקֵּשׁ וּלְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים, שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא הַצַּדִּיק, שֶׁיּוּכַל לְרַפְּאוֹתוֹ וּלְהַכְנִיס בּוֹ הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת וּלְהַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ מִנִּי שַׁחַת, וְעַל זֶה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַשֵּׁנָה וְלָקוּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה וְלִבְכּוֹת וְלִצְעֹק מְאֹד עַל חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וְעַל הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיקִים, שֶׁקָּשֶׁה כִּפְלַיִם כְּחֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, עַד שֶׁיִּזְכֶּה גַּם עַתָּה לִמְצֹא הָרַבִּי וְהַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי, שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס בּוֹ יְדִיעַת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִתְמַלְּאוּ לוֹ כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְיִתְבַּטְּלוּ כָּל הַצָּרוֹת וְיִתְתַּקֵּן הַכֹּל. (הִלְכוֹת הַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר, הֲלָכָה ד', אוֹת ז):
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שנד · פסקה 7 – פסקה 3
about 7 min · about 690 words · 68% of the book by the end of today
וַאֲשֶׁר כָּתַבְתָּ לִי מִצַּעַרְךָ מֵעִנְיַן מְחֻתָּנוֹ וּבִפְרָט מַה שֶּׁהִסְכַּלְתָּ לַעֲשׂוֹת בְּלֹא דַּעְתִּי. אֱמֶת שֶׁהִסְכַּלְתָּ בָּזֶה, אֲבָל בְּיוֹתֵר מִזֶּה שֶּׁאַתָּה מִצְטַעֵר עַל זֶה יוֹתֵר מִדַּאי, וְאַתָּה מַמְשִׁיךְ עָלֶיךָ גַּם מִזֶּה עַצְבוּת וּדְאָגוֹת חַס וְשָׁלוֹם חוּץ מֵהַמִּדָּה. כִּי אֲנִי מוֹחֵל לְךָ בְּוַדַּאי בִּמְחִילָה גְּמוּרָה, וּמַה שֶּׁעָבַר עָבַר. וּבְוַדַּאי אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר נַעֲשָׂה מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה, הַכֹּל מֵאֵת ה' הָיְתָה. כִּי אֲפִלּוּ מַה שֶּׁמְּדַבְּרִים הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת שִׁדּוּךְ וְעוֹשֶׂה רֹשֶׁם. וְעַל לְהַבָּא אֲנִי וְאַתָּה נִסְמֹךְ עַל ה' שֶׁבְּוַדַּאי יַנְחֵנוּ בְּצִדְקָתוֹ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְחָלִילָה לְךָ מִלַּחְשֹׁב עוֹד עַל זֶה כְּלָל, רַק עַל לְהַבָּא תִּסְמֹךְ עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. "גֹל אֶל ה' מַעֲשֶׂיךָ וְיִכֹּנוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ" וְתִסְתַּכֵּל עַל הַחֶסֶד שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁזִּכָּה אוֹתְךָ בְּבֵן נָבוֹן וּמַשְׂכִּיל תְּהִלָּה לָאֵל. וַהֲלֹא רֹב צַעַרְךָ הִיא מֵהַטּוֹבָה לַאֲשֶׁר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חֲנָנְךָ בְּבֵן נָבוֹן בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְגַם תְּהִלָּה לָאֵל עוֹזֵר לְךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהוֹצִיא עָלָיו הַהֶכְרֵחִיּוּת גַּם בְּצָרְכֵי הַשִּׁדּוּךְ וְכוּ' בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ וְעַל כֵּן אַתָּה מִצְטַעֵר עַל שֶׁנִּתְקַשַּׁרְתָּ עִמּוֹ וְכוּ'. הֲלֹא טוֹב טוֹב לְהִסְתַּכֵּל עַל הַטּוֹבוֹת הַנַּ"ל וְלִשְׂמֹחַ בְּחַסְדּוֹ, וְה' יִתְבָּרַךְ יַעְזֹר לְךָ וְיִתֵּן לְךָ עֵצוֹת טוֹבוֹת לְהִתְנַהֵג עִמּוֹ כָּרָאוּי. כִּי בְּוַדַּאי מַה שֶּׁהִתְחַלְתָּ עַתָּה לְדַבֵּר עִמּוֹ מִזֶּה הוּא רָאוּי וְנָכוֹן כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עִמְּךָ, אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן אִי אֶפְשָׁר לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה וְלַכֹּל עֵת וּזְמַן וְכוּ'. הַיּוֹשֵׁב וּמְזַוֵּג זִוּוּגִים יַנְחֶה אוֹתְךָ בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת כִּרְצוֹנוֹ הַטּוֹב יִתְבָּרַךְ. יָתֵר מִזֶּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ, וּבְוַדַּאי תָּבִין דְּבָרִים הַרְבֵּה מִתּוֹךְ דְּבָרַי. רַק חֲזַק וֶאֱמַץ לְקַיֵּם כָּל דְּבָרֵינוּ לַחֲטֹף בְּכָל יוֹם תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְלָשׂוּחַ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ וְכוּ'. וְעַל כֻּלָּם לְהִתְחַזֵּק מְאֹד לְשַׂמֵּחַ נַפְשְׁךָ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ.
דִּבְרֵי אָבִיךָ.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ג' בָּלָק תר"א בַּרְדִּיטְשׁוֹב.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי נֵרוֹ יָאִיר.
קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ בְּיוֹם א' הֶעָבַר. וְשַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן בִּרְאוֹתִי עֹצֶם תְּשׁוּקָתְךָ וּזְרִיזוּתְךָ לִנְטוֹת מִכְתָּב אֵלַי בְּכָל פַּעַם לְמַעַן תּוּכַל לֵהָנוֹת מֵאוֹר הָאֱמֶת הַגָּנוּז אֶצְלֵנוּ בְּחַסְדּוֹ הַנִּפְלָא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְהֶחֱיֵיתָ אוֹתִי בַּמֶּה שֶׁכָּתַבְתָּ שֶׁמִּכְתָּבִי הוֹעִיל לְךָ לְשַׂמֵּחַ נַפְשְׁךָ קְצָת. כִּי זֶה כָּל מְגַמָּתִי, כִּי עֲדַיִן אֵינְךָ יוֹדֵעַ עַד הֵיכָן מַגִּיעַ הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁעוֹשִׂים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמְּחַיִּים נֶפֶשׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי בְּעֹצֶם מְרִירוּת נַפְשׁוֹ, בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן מֵעַצְמוֹ וּמֵאִשְׁתּוֹ וְיוֹצְאֵי חֲלָצָיו וְכוּ'. וּכְשֶׁמַּכְנִיסִים בּוֹ אֵיזֶה רֶמֶז וְנִיצוֹץ אֲמִתִּי, בְּאֹפֶן שֶׁיְּשַׂמְּחוּ נַפְשׁוֹ וִיחַזְּקוּ דַּעְתּוֹ קְצָת וְכוּ' זֶה עִקַּר בְּחִינַת מְקַיֵּם נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּחֱשָׁב כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא. וּלְסַפֵּר לְךָ הֲמוֹן הַתְּלָאוֹת שֶׁרוֹאִים פֹּה יִקְצְרוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת. בְּכָל עֵת וּבְכָל אָדָם וּבְכָל מָקוֹם רוֹאִין שֶׁאֵין מָקוֹם לִבְרֹחַ וְלָנוּס כִּי אִם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. יָתֵר מִזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ כְּלָל. אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם מֵאוּמַאן אֶכְתֹּב לְךָ בַּאֲרִיכוּת קְצָת כְּפִי חַסְדּוֹ וִישׁוּעָתוֹ יִתְבָּרַךְ.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִרְאוֹתְךָ בְּחַיִּים וְשָׁלוֹם וְשִׂמְחָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ג' פִּינְחָס י"ז בְּתַמּוּז תר"א בַּרְדִּיטְשׁוֹב.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
הִנֵּה עַתָּה אֲנִי מוּכָן לִנְסֹעַ לִקְהִלַּת טֶעפְּלִיק, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם וְכוּ'; וְנִזְכֶּה לְפַקֵּחַ עַל דְּרָכֵינוּ וּלְהַרְגִּישׁ גָּלוּת הַנֶּפֶשׁ בִּלְבָבֵנוּ שֶׁזֶּה עִקַּר צָרַת הַחֻרְבָּן וְהַגָּלוּת. וְנִהְיֶה בִּכְלַל הַמִּתְאַבְּלִים עַל זֶה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִרְאוֹת בְּשִׂמְחָתָהּ. וְגַם בְּכָל יוֹם יְנַחֵם וִישַׂמַּח אוֹתָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשִׂמְחָתוֹ הָאֲמִתִּית מַה שֶּׁזָּכִינוּ לִהְיוֹת בִּכְלַל בְּנֵי צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם. וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה, וּמֵאֵלֶיךָ תָּבִין מְעַט מֵהַרְבֵּה. וּלְגֹדֶל הַנְּחִיצָה אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר. וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם מֵאוּמַאן אֶכְתֹּב לְךָ בְּבֵאוּר יוֹתֵר.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה.
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אוֹר לְיוֹם ה' מַסְעֵי תר"א אוּמַאן.
שָׁלוֹם רַב לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו שֶׁיִּחְיוּ.
דַּע בְּנִי חֲבִיבִי, כִּי בָּאתִי לְטֶעפְּלִיק אוֹר לְיוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת פִּינְחָס הֶעָבַר. וּבִכְנִיסָתִי בְּסַף הַבַּיִת, הוֹשִׁיט לִי רַבִּי נַחְמָן חֲתַן רַבִּי נְתַנְאֵל מִכְתָּבְךָ מֵאִתְּךָ. וְקָרִיתִי אוֹתוֹ תֵּכֶף, וְשָׁם נֶאֱמַר שֶׁכְּבָר נִשְׁלְחָה הַסְּחוֹרָה וְהָיָה לִי לְנַחַת וּלְמֵשִׁיב נַפְשִׁי הֶחֱיֵיתָ אוֹתִי מְאֹד. וְאוֹר לְיוֹם ג' הֶעָבַר בָּאתִי לְפֹה סָמוּךְ לַחֲצִי הַלַּיְלָה, וּמָצָאתִי פֹּה שְׁנֵי מִכְתָּבִים מֵאִתְּךָ עִם הַקֻּנְטְרֵסִים וְהָיָה לִי לְנַחַת גָּדוֹל. אַךְ צַעֲרִי גָּדוֹל מְאֹד מֵרִבּוּי הַטָּעוּתִים וְהַטִּשְׁטוּשִׁים שֶׁיֵּשׁ שָׁם, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן בְּוַדַּאי הוּא חֶסֶד נִפְלָא וִישׁוּעָה רַבָּה שֶׁזָּכִינוּ אַחַר הָרַעַשׁ שֶׁעָבַר, הִתְנוֹצְצוּת יְשׁוּעָה כָּזֹאת. תְּהִלָּה לָאֵל אָנוּ רוֹאִין בְּעִנְיָן זֶה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ כִּי עֲדַיִן לֹא עָזַב חַסְדּוֹ מֵאִתָּנוּ. חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ וְכוּ', וְכָעֵת אֲנִי עוֹמֵד וּמְצַפֶּה שֶׁיַּגִּיעַ לִי אִגֶּרֶת מֵרַבִּי חַיִּים וְרַבִּי אֶפְרַיִם בְּעַצְמוֹ, וְאָז אֲשִׁיבֵם כָּרָאוּי כִּי עַתָּה אֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַּחֲשֹׁב מַה שֶּׁאֵין לִי שׁוּם יְדִיעָה מֵהֶם בְּעַצְמָם. וְאַתָּה לֹא הוֹדַעְתַּנִי מִמִּי הָיָה הָאִגֶּרֶת שֶׁהֵבִיא הַשָּׁלִיחַ אִם מֵרַבִּי דֹּב בִּלְבָד אִם גַּם מֵר' אֶפְרָיִם הַנַּ"ל. עַתָּה תִּרְאֶה לְהוֹדִיעֵנִי עוֹד הַפַּעַם בַּאֵר הֵיטֵב.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות נ' · פסקה 3
about 1 min · about 30 words · 67% of the book by the end of today
רַב נְחֶמְיָה הָעַמְסוּנִי. נְחֶמְיָה אִישׁ בֵּית דָלִי. ר' נְחֶמְיָה. נְחֶמְיָה אִישׁ שִׂיחִין. ר' נְחֶמְיָה דְיָפוֹ. נְחֶמְיָה.
ר' נְחֶמְיָה בַּר רַב יוֹסֵף. ר' נְחֶמְיָה חֲתָנֵיהּ דְבֵי נְשִׂיאָה. ר' נְחֶמְיָה בְּרֵיהּ דְרַב חֲנִילָאִי. רַבָּנָא נְחֶמְיָה.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
קיצור שולחן ערוך · סימן קכ״ו · סעיף א׳ – סעיף ד׳
about 6 min · about 560 words · 64% of the book by the end of today
מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ תִּקְּנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁבְּכָל שִׂמְחָה יְהֵא בָּהּ זֵכֶר לַחֻרְבָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם וְגוֹ' אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי. וְגָזְרוּ שֶׁלֹּא יִבְנֶה לוֹ יִשְֹרָאֵל בִּנְיָן מְסֻיָּד וּמְצֻיָּר כְּבִנְיָן הַמְּלָכִים. וְלֹא יְסַיֵּד אֶת כָּל בֵּיתוֹ בְּסִיד, אֶלָּא טָח בֵּיתוֹ בְּטִיט וְסָד בְּסִיד, וּמַנִּיחַ בּוֹ אַמָּה עַל אַמָּה כְּנֶגֶד הַפֶּתַח בְּלֹא סִיד, כְּדֵי לִזְכֹּר הַחֻרְבָּן. וּמַה שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כֵן עַתָּה, לֹא יָדַעְנוּ טַעַם בָּרוּר.
וְכֵן תִּקְּנוּ שֶׁהָעוֹרֵךְ שֻׁלְחָן לַעֲשׂוֹת סְעוּדָה לְאוֹרְחִים, אֲפִלּוּ סְעוּדַת מִצְוָה, לֹא יִתֵּן כָּל הַתַּבְשִׁילִין הָרְאוּיִין לַסְּעוּדָה, וְכֵן הָאִשָּׁה לֹא תִּתְקַשֵּׁט בְּכָל תַּכְשִׁיטֶיהָ בְּפַעַם אֶחָת. וְהֶחָתָן קֹדֶם חֻפָּתוֹ, נוֹתְנִים אֵפֶר עַל רֹאשׁוֹ בִּמְקוֹם הַנָּחַת תְּפִלִּין. וְהַמִּכְסֶה שֶׁמְכַסִּים בָּהּ אֶת הַכַּלָּה, לֹא יִהְיוּ בוֹ חוּטֵי כֶסֶף אוֹ זָהָב. גַּם נוֹהֲגִין שֶׁבִּשְׁעַת כְּתִיבַת הַתְּנָאִין, אַחַר קְרִיאָתָן, שׁוֹבְרִין קְדֵרָה לַעֲשׂוֹת זֵכֶר לַחֻרְבָּן, אֲבָל יֵשׁ לִקַּח קְדֵרָה שְׁבוּרָה. וְתַחַת הַחֻפָּה שׁוֹבֵר הֶחָתָן כְּלִי זְכוּכִית, וְזֶה יָכוֹל לִהְיוֹת כּוֹס שָׁלֵם.
וְכֵן גָּזְרוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹעַ שׁוּם כְּלֵי שִׁיר, וַאֲפִלּוּ שִׁיר בַּפֶּה. וְאֵין לְשׁוֹרֵר בַּסְּעוּדָה אֶלָּא הַזְּמִירוֹת שֶׁנִּתְקְנוּ, כְּמוֹ בַשַׁבָּת. אֲבָל פִּיּוּטִים אֲחֵרִים, אָסוּר לְשׁוֹרֵר.
הִשָּׁמֵר לְךָ מִלִּרְאוֹת קְנִיגְנָאוֹת (*תרגום: צֵיד חַיּוֹת) שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, וְכֵן מְחוֹלָתָם אוֹ שׁוּם דָּבָר עַל שִׂמְחָתָם. וְאִם תִּשְׁמַע קוֹלָם שְׂמֵחִים, תֵּאָנַח וְתִצְטַעֵר עַל חֻרְבַּן יְרוּשָׁלַיִם, וְתִתְפַּלֵּל לְהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלֶיהָ, וַאֲפִלּוּ לַקְּנִיגְנָאוֹת שֶׁל יִשְֹרָאֵל, אָסוּר לָלֶכֶת, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי מוֹשַׁב לֵצִים (ב"ח חיי"א כלל סג). וְכָל מִינֵי שִׂמְחָה, אָסוּר. אֶלָּא לְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה, מֻתָּר. בֵּין בְּשִׁיר בַּפֶּה, בֵּין בְּכֵלִים, וְגַם אֵין לִשְׂמֹחַ בְּיוֹתֵר. וְאָסוּר לְאָדָם שֶׁיְמַלֵּא שְׂחוֹק פִּיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲפִלּוּ בְּשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר, אָז יִמָּלֵא שְחוֹק פִּינוּ (סִימָן תקס ובחיי"א).
כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה עַל הַצִּבּוּר לְהִתְעַנּוֹת וּלְהִתְפַּלֵּל עַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָבוֹא, כָּךְ מִצְוָה עַל כָּל יָחִיד שֶׁאִם בָּאָה עָלָיו חַס וְשָׁלוֹם אֵיזוֹ צָרָה, כְּגוֹן שֶׁהָיָה לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, אוֹ שֶׁהוּא תּוֹעֶה בַּדֶּרֶךְ, אוֹ חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים עַל יְדֵי עֲלִילָה, מִצְוָה עָלָיו שֶׁיִּתְעַנֶּה וְיִתְפַּלֵּל אֶל ה' וִיבַקֵּשׁ רַחֲמִים מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁיּוֹשִׁיעַ לוֹ. וְדָבָר זֶה מִדַּרְכֵי תְשׁוּבָה הוּא, שֶׁלֹּא יֹאמַר הָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם מִקְרֶה הִיא הַצָּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר וַהֲלַכְתֶם עִמִּי בְּקֶרִי, וְהָלַכְתִּי גַם אֲנִי עִמָּכֶם בַּחֲמַת קֶרִי. פֵּרושׁ, כְּשֶׁאָבִיא עֲלֵיכֶם צָרָה כְּדֵי שֶׁתָּשׁוּבוּ, אִם תֹּאמְרוּ שֶׁהוּא קֶרִי, אוֹסִיף עֲלֵיכֶם חֲמַת אוֹתוֹ קֶרִי, אֲבָל צָרִיךְ הָאָדָם לָדַעַת כִּי בַּחֲטָאָיו הֵבִיא עָלָיו הָאֱלֹהִים אֶת כָּל הָרָעָה הַזֹּאת, וִיפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו, וְיָשׁוּב אֶל ה' וִירַחֲמֵהוּ (סִימָן תקעח וברמב"ם ובמגיד משנה).
יָחִיד שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהִתְעַנּוֹת, צָרִיךְ לְקַבֵּל עָלָיו בַּיּוֹם שֶׁלְּפָנָיו בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה, דְּהַיְנוּ בְּבִרְכַּת שְׁמַע קוֹלֵנוּ, יְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ שֶׁהוּא מְקַבֵּל עָלָיו לְהִתְעַנּוֹת. וְקֹדֶם יִהְיוּ לְרָצוֹן יֹאמַר, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ בְּתַעֲנִית וְכוּ' (כְּמוֹ שֶׁנִּדְפַּס בַּסִּדּוּרִים). וְאַף עַל פִּי שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה אַחַר כָּךְ עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר (עַיֵן לְעֵיל סִימָן קכא סָעִיף ח) אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. וְכֵן אִם רוֹצֶה לְהִתְעַנּוֹת אֵיזֶה יָמִים זֶה אַחַר זֶה אַף עַל פִּי שֶׁיֹּאכַל וְיִשְׁתֶּה בַּלֵילוֹת שֶׁבֵּינֵיהֶם, סַגֵּי בְּקַבָּלָה אֶחָת. אֲבָל אִם מְקַבֵּל עָלָיו אֵיזֶה יָמִים שֶׁאֵינָם רְצוּפִין, כְגוֹן שֵׁנִי חֲמִישִּׁי וְשֵׁנִי, יֵשׁ לְקַבֵּל עָלָיו כָּל יוֹם בַּמִּנְחָה שֶׁלְּפָנָיו (תקסב).
מִי שֶׁהוּא רָגִיל לְהִתְעַנּוֹת בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה אוֹ בְּיוֹם רִאשׁוֹן דִּסְלִיחוֹת וְעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה, אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַבְּלָם, שֶׁהֵם מְקֻבָּלִים מִכֹּחַ הַמִּנְהָג. וְכֵן תַּעֲנִית חֲלוֹם, אֵינָהּ צָרִיךְ קַבָּלָה. וְכֵן תַּעֲנִית שֵׁנִי חֲמִישִּׁי וְשֵׁנִי שֶׁלְּאַחַר פֶּסַח וְסֻכּוֹת, אִם עָנָה אָמֵן אַחַר מִּי שֶׁבֵּרַךְ וְהָיָה דַּעְתּוֹ לְהִתְעַנּוֹת, דַּי בְּכָךְ וְאֵינוֹ צָרִיךְ קַבָּלָה אַחֶרֶת. וּמִכָּל מָקוֹם אִם מִתְחָרֵט וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְעַנּוֹת, רַשַּׁאי, כֵּיוָן שֶׁלֹּא קִבֵּל עָלָיו בְּפֵרוּשׁ וְלֹא הוֹצִיא בְּפִיו שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהִתְעַנּוֹת (תצב).
אַף אִם לֹא קִבֵּל עָלָיו אֶת הַתַּעֲנִית בְּפִיו, אֶלָּא בְּהִרְהוּר קִבֵּל עָלָיו וְגָמַר בְּדַעְתּוֹ לְהִתְעַנּוֹת לְמָחָר, וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת תְּפִלַּת מִנְחָה, אֶלָּא קֹדֶם תְּפִלַּת מִנְחָה אוֹ אַחַר כָּךְ בְּעוֹד שֶׁהוּא יוֹם, הֲוֵי קַבָּלָה וְחַיָּב לְהִתְעַנּוֹת (תקסב).
Text source: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
From learning to prayer. This is not an obligatory prayer and does not replace the siddur.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
Likutei Tefilot in order through the year: each day, the next portion.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קמ״ד
"אֱלֹהִים בְּשִׁמְךָ הוֹשִׁיעֵנִי וּבִגְבוּרָתְךָ תְּדִינֵנִי לְמַעַן שִׁמְךָ יְהוָה תְּחַיֵּנִי בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשִׁי לֹא לָנוּ יְהוָה לֹא לָנוּ, כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ וְאַתָּה אֱלֹהִים יְהוָה עֲשֵׂה אִתִּי לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי טוֹב חַסְדְּךָ הַצִּילֵנִי" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ דְּעָלְמָא כּלָּא, אֱלֹהֵי כָּל הַצַּדִּיקִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לַמְּדֵנוּ וְהוֹרֵנוּ מַה נַּעֲשֶׂה עַתָּה אֵיךְ נִצְעַק עַתָּה אֵיךְ נִתְפַּלֵּל וְנִתְחַנֵּן עַתָּה [אחרי אשר כבר יצאה הגזירה ליקח בני ישראל לחיל למלחמה, וכבר נתקיימה הגזירה רעה ונתפסו כמה נפשות ישראל ונמסרו בידיהם כתוא מכמר, וכבר גלחו פאת ראשם וזקנם ומענים אותם בכמה מיני עינוים בגוף ונפש, וכמה דמעות ודמים נשפך מהם ומקרוביהם ומשאר בני ישראל על זה, אוי לעינים שכך רואות אוי לאזנים שכך שומעות] אוֹי לָנוּ עַל שִׁבְרֵנוּ, נַחְלָה מַכּוֹתֵינוּ, אוֹי מִי יַעֲמד בַּעֲדֵנוּ אוֹי לִי וַי לִי כִּי לִבִּי קָשֶׁה כָּאֶבֶן אֲשֶׁר אֲנִי יָכל עֲדַיִן לְהִתְאַוּוֹת לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְשַׁאֲרֵי תַּאֲווֹת, אוֹי מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר מָה אֶצְטַדָּק שֶׁגַּם בְּעֵת צָרָה וּמְצוּקָה כָּזאת וּפְחָדִים כָּאֵלֶּה רַחֲמָנָא לִצְּלָן, עֲדַיִן אֵינִי זוֹכֶה לָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּרָאוּי, וַעֲדַיִן נִדְמֶה לִי כְּאִלּוּ אֵינִי בְּיָדִי חַס וְשָׁלוֹם אוֹי אוֹי, אוֹי וַאֲבוֹי, אוֹי לִי עַל צָרוֹת נַפְשִׁי אוֹי לִי עַל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל, אוֹי לִי וַי לִי כְּשֶׁאֲנִי מַרְגִּישׁ מְעַט בְּלִבִּי מְרִירוּת הַצָּרָה, אוֹי וּמַר לִי כְּשֶׁאֵינִי מַרְגִּישׁ בְּלִבִּי כְּלָל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי אֲנִי רוֹאֶה רִחוּקִי מִמְּךָ כָּל כָּךְ וְקַשְׁיוּת לִבִּי וּבִלְבּוּל דַּעְתִּי עַד שֶׁאֵינִי מַרְגִּישׁ בְּלִבִּי צָרוֹת יִשְׂרָאֵל מָרוֹת וְקָשׁוֹת וּגְדוֹלוֹת כָּאֵלֶּה, צָרוֹת בִּכְלָל וּבִפְרָט עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, אֲשֶׁר הָיָה רָאוּי שֶׁיִּהְיוּ נִמְאָסִים כָּל הַתַּאֲווֹת וְכָל עִסְקֵי עוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי אִם הָיִינוּ מַרְגִּישִׁים הַצָּרוֹת בְּלִבֵּנוּ הֵיטֵב אוֹי אוֹי הֵיכָן אֲנִי בָּעוֹלָם אוֹי אוֹי לָנוּ מַה שֶּׁהִגִּיעַ לָנוּ בְיָמֵינוּ אוֹי אוֹי אוֹי אֵיךְ לוֹקְחִין קוֹל וְדִבּוּר כָּזֶה לִשְׁאג וְלִצְעק וּלְהִתְחַנֵּן עַל צָרוֹת כָּאֵלֶּה אוֹי אוֹי מַה נּאמַר מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק תתשנט רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רַחֲמָן מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עַל דּוֹר הֶעָנִי הַזֶּה הִתְרַצֵּה וְהִתְפַּיֵּס לְדוֹר עָנִי כִּי אֵין עוֹזֵר רְאֵה עָנְיֵנוּ וַעֲמָלֵנוּ כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְעַל כּחַ וּזְכוּת אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה עֲשֵׂה לְמַעֲנָם וּלְמַעַן הֲרוּגִים עַל שֵׁם קָדְשֶׁךָ, וּבִפְרָט לְמַעַן עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת שֶׁהֵם רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ בְּיִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים, וְעִנּוּיִים גְּדוֹלִים מְאד, וְיָצְאָה נִשְׁמָתָם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ זְכר אֶת כָּל הַהֲרוּגִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ בְּעִנּוּיִים קָשִׁים וּמָרִים מִיּוֹם הַחֻרְבָּן עַד הֵנָּה זְכר אֶת הַמְּסִירַת נֶפֶשׁ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת שֶׁל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר מָסְרוּ נַפְשָׁם בֶּאֱמֶת בְּכָל עֵת וּבְכָל יוֹם עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ, וּבִפְרָט הַמְּסִירַת נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת שֶׁל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר בְּחִירֵי הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר מָסְרוּ שְׁמָם שֶׁהוּא נַפְשָׁם, עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ וּבִטְּלוּ כְבוֹדָם, וּמָסְרוּ שְׁמָם וּפִרְסוּמָם וְקִבְּלוּ עַל עַצְמָם כָּל הַבִּזְיוֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וּבוּשׁוֹת וְחֶרְפּוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים הַרְבֵּה וְהַכּל לְמַעַן שִׁמְךָ וּלְמַעַן יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, כְּדֵי לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּלְהַצִּילָם מִכָּל הַגְּזֵרוֹת וּמִכָּל הַצָּרוֹת
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יָדַעְתָּ כִּי אֵין בִּי כחַ וָדַעַת לְסַדֵּר תְּפִלָּתִי כָּרָאוּי לְפָנֶיךָ עַל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל גְּדוֹלוֹת וְקָשׁוֹת כָּאֵלֶּה וּבִפְרָט בְּעִנְיָן הַנּוֹרָא הַזֶּה שֶׁל מְסִירַת שְׁמָם וּפִרְסוּמָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהוּא מְסִירַת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ אֲשֶׁר הֵם דְּבָרִים גְּנוּזִים וּצְפוּנִים וְנִסְתָּרִים מְאד אֲבָל אַתָּה יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה עַתָּה עִמָּנוּ בַּדּוֹרוֹת הָאֵלֶּה, הֵן בִּכְלָל יִשְׂרָאֵל הֵן בִּפְרָטִיּוּת מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם וָיוֹם וְאַתָּה יוֹדֵעַ אֶת כָּל מַעֲשֵׂי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הָעוֹסְקִים עַתָּה בְּתִקּוּנֵנוּ, אֶת כָּל הַגְּדוֹלוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת אֲשֶׁר הֵם עוֹשִׂים בִּשְׁבִילֵנוּ לְהַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים וְכָל הַגְּזֵרוֹת מֵעָלֵינוּ וּלְהַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיְבֵינוּ לְהוֹשִׁיעֵנוּ מִכָּל צָרוֹתֵינוּ חֲמל נָא חוּס נָא וְרַחֵם וְהוֹשִׁיעָה נָּא לָנוּ עַתָּה בְּכחָם וּזְכוּתָם בְּעֵת צָרָה הַגְּדוֹלָה וְהַקָּשָׁה הַזּאת לַמְּדֵנוּ אֵיךְ לְסַדֵּר תְּפִלּוֹת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וּצְעָקוֹת וְשַׁוְעוֹת וּזְעָקוֹת לְפָנֶיךָ עַל גְּזֵרָה הָרָעָה הַזּאת לְבַטְּלָהּ מֵאִתָּנוּ, וּלְבַטֵּל כָּל שַׁאֲרֵי הַגְּזֵרוֹת שֶׁרוֹצִים לִגְזר חַס וְשָׁלוֹם אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ בַּדּוֹר הֶעָנִי הַזֶּה, אוֹי אוֹי מַה נַּעֲשֶׂה לְהֵיכָן נִבְרַח (גִּיוַואלְד רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם וָואס טוּהט מֶען, גִּיוַואלְד גִּיוַואלְד אוֹי אוֹי בִּיטֶער זֵיעֶר בִּיטֶער, מֶען וֵוייסְט גָּאר נִישְׁט וָואס צוּ רֶעדְן, דָאס הַארְץ אִיז זֵייעֶר פַארְשְׁטֵיינִירְט).
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לְמַעַן שִׁמְךָ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים חוּסָה עַל כְּבוֹד שְׁמֶךָ, הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה כִּי הָיִינוּ לַעַג וָקֶלֶס בַּגּוֹיִם, כִּי הָעֲכּוּ"ם מִתְלוֹצְצִים מֵאִתָּנוּ בְּכָל יוֹם וְאוֹמְרִים בְּכָל עֵת אַיֵּה אֱלֹהֵיכֶם "בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי, בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ" יְהוָה מָלֵא רַחֲמִים רַחֵם עָלֵינוּ וְקַבֵּל תַּחֲנוּנֵינוּ עֲנֵנוּ יְהוָה עֲנֵנוּ כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ, צָרָה גְדוֹלָה אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ לֹא נִהְיָיתָה וְכָמוֹהוּ לֹא תּוֹסִיף רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי אֵין בָּנוּ כחַ לְרַצּוֹתְךָ, רַק בְּשִׁמְךָ בָּאנוּ אֵלֶיךָ אָתָאנוּ עַל שִׁמְךָ, יְהוָה עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ "הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, וְקַבְּצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִן הַגּוֹיִם לְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֶּר עַל חַטּאתֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ" חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים, בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְפִילָּה
Read the complete passage on Sefaria ↗The match between the prayer and the teaching is computed from textual similarity, not taken from the book itself.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קכ״ח · The teaching and the prayer side by side
Continue from here
For whoever wishes. Not a daily obligation.
The texts are shown in the original Hebrew. No verified English translation is shown on this page.
Breslov Daily Study
NACHMAN’s daily study order, inspired by Chok Breslov
Day 234 of 354 in the cycle of 5786
Estimated study time today: short about 4 min · full about 41 min
Torah portion of the week (read on Shabbat 29 Iyar): Bamidbar
Israel calendar, Jerusalem. This Hebrew day lasts until sunset on May 14, 2026, at about 19:27.
An addition for this date, separate from the fixed order.
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
Each book is completed once a year, Rosh Hashana to Rosh Hashana, with a fixed portion from every book each day.
You have not marked any study yet. You can start on any day.
Saved on this device only. No sign-up needed.
Ten psalms revealed by Rabbi Nachman (Likutei Moharan I, 205). A fixed section, outside the yearly cycle.
Each book has its own track from 1 Tishrei to the end of the Hebrew year, split by the number of days in the current year (353 to 385). The split follows passage length; a long passage is divided at the end of a sentence, without changing a letter. The same date returns the same passages for every reader. Study time assumes about 100 words a minute. The Hebrew date, festivals and Torah portion use the fixed calendar for the Land of Israel.