ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ע״א · אות א׳דַּע, כִּי יֵשׁ מֹחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְיֵשׁ מֹחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ.
וְגַם הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ הֵם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים גַם־כֵּן מֵהַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. כִּי עִקָּר הַמֹּחַ וְהַחָכְמָה הִיא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּמִּדְרָשׁ (ב"ר פ' ט"ז): אֵין חָכְמָה כְּחָכְמַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוּ'.
וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל אֶחָד כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כֵּן הוּא מְקַבֵּל וְיוֹנֵק מֵהַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא שֶׁכָּל הַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי כֻּלָּם מְקַבְּלִים מִשָּׁם, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עִקָּר הַמֹּחַ וְהַחָכְמָה כַּנַּ"ל.
אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי פְּגַם הַכָּבוֹד, חַס וְשָׁלוֹם. שֶׁמִּי שֶׁפּוֹגֵם, חַס וְשָׁלוֹם, בִּכְבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי עַל־יְדֵי פְּגַם הַכָּבוֹד שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵין יְכוֹלִין לְקַבֵּל וְלִינֹק מֵהַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּכְפִי הַפְּגָם שֶׁפּוֹגֵם בִּכְבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן אֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל וְלִינֹק מֵהַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי נִשְׁאָרִין הַמֹּחִין בִּבְחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ מַמָּשׁ. וּכְשֶׁהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ, אֲזַי אֵין יְכוֹלִין לְהַשְׁווֹת דַּעְתָּן יַחַד.
וְזֶהוּ בְּחִינַת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, כִּי מֹחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ אֵין יְכוֹלִין לְהַשְׁווֹת עַצְמָן יַחַד. אֲבָל הָיָה רָאוּי שֶׁלֹּא יִהְיֶה מַחֲלֹקֶת כִּי־אִם בְּחוּץ־לָאָרֶץ, וּבֶאֱמֶת אָנוּ רוֹאִין שֶׁגַּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל יֵשׁ מַחֲלֹקֶת:
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ע״א · אות ב׳אַךְ דַּע, כִּי אֵלּוּ הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ, שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל־יְדֵי פְּגַם הַכָּבוֹד כַּנַּ"ל, הֵם מְבַקְּשִׁים לְעַצְמָן תִּקּוּן. וְהַתִּקּוּן שֶׁל אֵלּוּ הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ הוּא בְּעֵת שֶׁשּׁוֹפֵעַ נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד, אָז הוּא זְמַן תִּקּוּנָם שֶׁל אֵלּוּ הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ.
כִּי כָּבוֹד הוּא תִּקּוּן הָעוֹלָם, כִּי כָל הָעוֹלָם נִבְרָא בִּשְׁבִיל הַכָּבוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מ״ג:ז׳): לִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו וְכוּ' (יומא לח), הַיְנוּ בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי יֵשׁ כָּבוֹד פְּרָטִי לְכָל מַאֲמָר וּמַאֲמָר שֶׁל הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל אוֹתוֹ הַכָּבוֹד הָיָה זֶה הַמַּאֲמָר, שֶׁעַל־יָדוֹ נִבְרָא חֵלֶק פְּלוֹנִי מֵהַבְּרִיאָה.
נִמְצָא שֶׁכָּל מַאֲמָר וּמַאֲמָר יֵשׁ לוֹ כָּבוֹד מְיֻחָד, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הַכָּבוֹד הָיָה אוֹתוֹ הַמַּאֲמָר. כִּי זֶה הַמַּאֲמָר, שֶׁבּוֹ נִבְרָא חֵלֶק פְּלוֹנִי מֵהַבְּרִיאָה, הָיָה בִּשְׁבִיל כָּבוֹד זֶה, כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ כָּבוֹד זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַאֲמָר אַחֵר, שֶׁבּוֹ נִבְרָא חֵלֶק אַחֵר מֵהַבְּרִיאָה, הָיָה בִּשְׁבִיל כָּבוֹד אַחֵר, שֶׁיַּגִּיעַ אוֹתוֹ הַכָּבוֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן כָּל הַמַּאֲמָרוֹת, כֻּלָּם הָיוּ רַק בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הָעוֹלָם, כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ע״א · אות ג׳וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל זוֹכֶה לִרְאוֹת בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד, הַיְנוּ כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה כָּבוֹד, אֲזַי הוּא צָרִיךְ לֵידַע מֵאֵיזֶה מַאֲמָר נִתְהַוָּה זֶה הַכָּבוֹד, אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה הַכָּבוֹד הָיָה אוֹתוֹ הַמַּאֲמָר, שֶׁעַל־יָדוֹ נִבְרָא חֵלֶק מֵהַבְּרִיאָה כַּנַּ"ל.
וּבְוַדַּאי לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה, לְהַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ הִתְגַּלּוּת כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אֲבָל אֵלּוּ שֶׁהֵם בְּהֵיכָלָא דְּמַלְכָּא, כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה כָּבוֹד, אֲזַי אֵין לוֹקְחִין לְעַצְמָן כְּלָל מִן הַכָּבוֹד, רַק הֵם מַעֲלִין כָּל הַכָּבוֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּדֵּל וְיִתְעַלֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי־זֶה תִּקּוּן הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְהֵם מְבִינִים בְּהַכָּבוֹד מֵאֵיזֶה מַאֲמָר נִתְהַוָּה זֶה הַכָּבוֹד, אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה הַכָּבוֹד הָיָה אוֹתוֹ הַמַּאֲמָר שֶׁעַל־יָדוֹ נִבְרָא חֵלֶק מֵהַבְּרִיאָה כַּנַּ"ל.
וְזֶה בְּחִינַת (תהילים כ״ט:ט׳): וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד, הַיְנוּ שֶׁאֵצֶל אֵלּוּ שֶׁהֵם בְּהֵיכָלָא דְּמַלְכָּא, הַכָּבוֹד הוּא כֻּלּוֹ אוֹמֵר, הַיְנוּ כֻּלּוֹ מַאֲמָר, כִּי הַכָּבוֹד שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הוּא כֻּלּוֹ רַק בִּשְׁבִיל הַמַּאֲמָר, שֶׁנִּתְהַוָּה בִּשְׁבִיל זֶה הַכָּבוֹד, אֲשֶׁר עַל־יָדוֹ נִבְרָא חֵלֶק מֵהַבְּרִיאָה כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ע״א · אות ד׳וְזֶה בְּחִינַת: וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ (דניאל א׳:ד׳). כֹּחַ זֶה בְּחִינַת כ"ח אַתְוָן דְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית (ת"ז תי' יח), בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם. הַיְנוּ שֶׁאֵלּוּ שֶׁהֵם בְּהֵיכָלָא דְּמַלְכָּא, הֵם מְגַלִּין וּמְאִירִין כ"ח אַתְוָן הַנַּ"ל עַל־יְדֵי הַכָּבוֹד כַּנַּ"ל,
וְזֶהוּ: וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם לַעֲמֹד וְכוּ' – לְפִי פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, הַיְנוּ כֹּחַ מַמָּשׁ, כִּי בְּוַדַּאי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם כֹּחַ וּגְבוּרָה לַעֲמֹד בָּזֶה, שֶׁיִּזְכּוּ לִהְיוֹת בְּהֵיכָלָא דְמַלְכָּא, אֲשֶׁר שָׁם הַכָּבוֹד הוּא כֻּלּוֹ אוֹמֵר, בְּחִינַת כ"ח אַתְוָן דְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ע״א · אות ה׳וְעִקָּר הַכָּבוֹד שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִתְגַּלֶּה רַק עַל־יְדֵי הָאָדָם. כִּי הָאָדָם הוּא תַּכְלִית כָּל הַנִּבְרָאִים, כִּי עִקָּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם. כִּי עִקָּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי הָאָדָם.
וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַהוֹלָדָה, כְּשֶׁנּוֹלָדִין וְנִתְרַבִּין בְּנֵי־אָדָם בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ בְּיוֹתֵר, כִּי עִקָּר הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד – עַל־יְדֵי בְּנֵי־אָדָם, כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ע״א · אות ו׳וְדַע, כִּי מֹחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת נֹעַם, וּמֹחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ הֵם בְּחִינַת חוֹבְלִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה י״א:ז׳): לְאַחַד קָרָאתִי נֹעַם וּלְאַחַד קָרָאתִי חֹבְלִים. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין כד): נֹעַם – אֵלּוּ תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׁרָאֵל, שֶׁמַּנְעִימִים זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה, חֹבְלִים – אֵלּוּ תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֶׁבְּחוּץ־לָאָרֶץ, שֶׁחוֹבְלִים זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה.
וְעִקָּר הַהוֹלָדָה הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, כִּי מִנֹּעַם הָעֶלְיוֹן נִתְעוֹרְרִין שַׁלְהוֹבִין דִּרְחִימוּתָא, אֲשֶׁר עַל־יָדָם בָּא הַהוֹלָדָה, בִּבְחִינַת (שמואל־ב א): נָעַמְתָּ לִּי מְאֹד, נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים; שֶׁעַל־יְדֵי נֹעַם הָעֶלְיוֹן מִתְעוֹרֵר הָאַהֲבָה, בְּחִינַת שַׁלְהוֹבִין דִּרְחִימוּתָא, שֶׁעַל־יָדָם הַהוֹלָדָה: