ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ו׳ · אות ו׳ו וְזֶה פֵּרוּשׁ:
אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: זִימְנָא חַדָּא הֲוָה אַזְלִינָן בְּמַדְבְּרָא, וַחֲזִינָן הַנֵי אַוָּזֵי דִּשְׁמִיטָן גַּדְפַיְהוּ מִשָּׁמְנַּיְהוּ, וְקָא נַגְדֵּי נַחֲלֵי דְּמִשְׁחָא מִתּוּתַיְהוּ. וְאַמִּינָא לְהוּ: אִית לִי מִנַּיְכוּ חוּלְקָא לְעַלְמָא דְּאָתִי. חַדָּא דַּלְיָא לִי אַטְמָא, וְחַדָּא דַּלְיָא לִי גַּדְפָא. כִּי אֲתָאִי לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר לִי: עֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לִתֵּן עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין:
שֶׁהָלַךְ לַחֲקֹר בַּמִּדָּה הַטּוֹבָה שֶׁל עֲנָוָה, שֶׁאָדָם מֵשִׂים עַצְמוֹ כַּמִּדְבָּר לָדוּשׁ, שֶׁהַכֹּל דָּשִׁין עָלָיו.
וְרָאָה חֲכָמִים, וְזֶה בְּחִינַת אַוָּזֵי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נז:): הָרוֹאֶה אַוָּז בַּחֲלוֹם, יְצַפֶּה לְחָכְמָה.
דִּשְׁמִיטָן גַּדְפַיְהוּ – פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: נוֹצוֹת. זֶה בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת וּבִזְיוֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כ״ה:י״א): כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים; הַיְנוּ שֶׁאֵין מַשְׁגִּיחִין עַל מַחֲלֹקֶת וּבִזְיוֹנוֹת שֶׁמְּבַזִּין אוֹתָן, וְשׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָן וְאֵינָם מְשִׁיבִים. וְעַל שֵׁם הַשְּׁתִיקָה נִקְרָאִים חֲכָמִים, כִּי סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה (אבות פ"ג). [כִּי הַשְּׁתִיקָה הִיא בְּחִינוֹת כֶּתֶר*].
וְזֶה לְשׁוֹן דִּשְׁמִיטָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ט״ו:ב׳): שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִתְבַּע עֶלְבּוֹנוֹ.
וְזֶה פֵּרוּשׁ מִשַּׁמְנַּיְהוּ מִלְּשׁוֹן: שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ, (כְּלוֹמַר מֵחֲמַת שֶׁאוֹחֲזִין עַצְמָן בִּבְחִינַת (דברים ל״ב:ט״ו) שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ), הַיְנוּ בִּשְׁבִיל זֶה שׁוֹמְעִין חֶרְפָּתָן וְאֵינָם מְשִׁיבִים, כִּי זֶה עוֹשִׂין בִּשְׁבִיל תְּשׁוּבָה עַל עֲווֹנוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן, (בְּחִינַת הַשְׁמֵן לֵב כוּ', וְאָזְנָיו כוּ', פֶּן יִרְאֶה כוּ', שֶׁהַתְּשׁוּבָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה תְּנָאִים אֵלּוּ).
וְנַגְדֵּי נַחֲלֵי דְּמִשְׁחָא מִתְּחוֹתַיְהוּ – הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַשְּׁתִיקָה זוֹכִין לְכָבוֹד אֱלֹקִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁמֶן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים מ״ה:ח׳): אָהַבְתָּ צֶּדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע, עַל־כֵּן מְשָׁחֲךָ; וְזֶה בְּחִינַת (שם כד): מֶלֶךְ הַכָּבוֹד.
וְאַמִּינָא לְהוּ: אִית לִי מִנַּיְכוּ חוּלְקָא לְעַלְמָא דְּאָתִי, חַדָּא דַּלְיָא לִי אַטְמָא – זֶה בְּחִינַת: וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי, בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, כַּנַּ"ל.
וְחַדָּא דַּלְיָא לִי כָּנָף – זֶה בְּחִינַת כִּסֵּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו ל׳:כ׳): וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ, זֶה בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה.
הַיְנוּ שֶׁהֶרְאוּ לְרַבָּה בַּר בַּר חַנָה, שֶׁגַּם הוּא זָכָה לְאֵלּוּ הַבְּחִינוֹת.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: עֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לִתֵּן עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין, כִּי יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים אָדָם, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְיִשְׂרָאֵל כֻּלָּא חַד. וְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינַת אָדָם, יֵשְׁבוּ עַל הַכִּסֵּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְעַל הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם; וְיִשְׂרָאֵל יִתְּנוּ דִּין לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, הַיְנוּ הֵם יִשְׁפְּטוּ בְּעַצְמָן כָּל הַדִּינִין:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ו׳ · אות ז׳ז וְזֶה פֵּרוּשׁ: (תהלים מז):
יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ וּלְאֻמִּים תַּחַת רַגְלֵינוּ – זֶה בְּחִינַת חִירִיק, נְּקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל אָלֶף, שֶׁהוּא בְּחִינַת: וְתַחַת רַגְלָיו, בְּחִינַת: וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי.
יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ – זֶה בְּחִינַת מֹשֶׁה, בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הָאָלֶף, בְּחִינַת: וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ דְּמוּת כִּסֵּא, וְכִסְאוֹ כַּשֶּׁמֶשׁ, פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זבחים קיט.): ר' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נַחֲלָה – זוֹ שִׁילֹה; שִׁילֹה – דָּא משֶׁה (זוהר בראשית כה: ובתיקון כא).
אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב – זֶה בְּחִינַת וָא"ו שֶׁבְּתוֹךְ אָלֶ"ף, בְּחִינַת אֹהֶל, בְּחִינַת אוֹר, שֶׁמֹּשֶׁה מֵאִיר לִיהוֹשֻׁעַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כה): וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יוֹשֵׁב אֹהָלִים:
וְזֶה בְּחִינַת (סנהדרין כ:) שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁיְּכַלּוּ זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, זֶה בְּחִינַת: יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ; וּלְמַנּוֹת לָהֶם מֶלֶךְ, זֶה בְּחִינַת: גְּאוֹן יַעֲקֹב, בְּחִינַת (במדבר כד): דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב, בְּחִינַת מֶלֶךְ; וְלִבְנוֹת לָהֶם בֵּית הַבְּחִירָה, זֶה בְּחִינַת משֶׁה, בְּחִינַת דַּעַת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לג.): מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה, כְּאִלּוּ נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו, וְזֶה בְּחִינַת: יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ:
(מִסִּימָן ד' עַד כָּאן – לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה)
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ו׳ · אות ח׳וְזֶה פֵּרוּשׁ:
וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ. משֶׁה הוּא נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, וִיהוֹשֻׁעַ הוּא נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה.
וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל – זֶה בְּחִינַת הָרָקִיעַ, בְּחִינַת הַוָּא"ו שֶׁבְּתוֹךְ הָאָלֶ"ף.
וַאֲצַוֶּנּוּ – כִּי משֶׁה הָיָה צָרִיךְ אָז לִמְסֹר הַכֹּל לִיהוֹשֻׁעַ, וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת (קהלת ח, ח), כִּי בִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק אֵין לוֹ שְׁלִיטָה וְכֹחַ לְהָאִיר לִיהוֹשֻׁעַ, עַל כֵּן דִּיֵּק: וַאֲצַוֶּנּוּ – אֲנִי בְּעַצְמִי, כִּי חָזְרָה הַמֶּמְשָׁלָה לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ו׳ · אות ט׳וּכְלָל כָּל הָעִנְיָן כָּלוּל בִּתְמוּנַת אָלֶ"ף, שֶׁהוּא נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, וְנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה וְוָא"ו. וְדוֹק מְאֹד.
וְהוּא עִנְיָן שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁקֹּדֶם כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ הֻזְהֲרוּ לְקַיֵּם שָׁלֹשׁ מִצְווֹת: לְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, וְלִבְנוֹת לָהֶם בֵּית הַבְּחִירָה, וּלְמַנּוֹת מֶלֶךְ.
לְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק הִיא בְּחִינַת יְהוֹשֻׁעַ, נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, כִּי עִקַּר מְחִיַּת עֲמָלֵק תָּלוּי בִּיהוֹשֻׁעַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יז): צֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק, וְכַמְּבֹאָר בַּזֹּהַר הָעִנְיָן (בשלח דף סה:).
וְלִבְנוֹת בֵּית הַבְּחִירָה הוּא בְּחִינַת משֶׁה, נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה, כְּאִלּוּ נִבְנֶה בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו, וּמשֶׁה הוּא בְּחִינַת הַדַּעַת.
וּלְמַנּוֹת מֶלֶךְ הוּא בְּחִינַת רָקִיעַ, הַוָּא"ו שֶׁבְּתוֹךְ הָאָלֶ"ף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב, שֶׁקָּאִי עַל שֶׁיָּקוּם מֶלֶךְ מִיַּעֲקֹב, וְדָרַךְ כּוֹכָב הוּא בְּחִינַת רָקִיעַ, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וְהַיְנוּ מִיַּעֲקֹב, כִּי יַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים, בְּחִינַת רָקִיעַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל, כַּמְּבֹאָר בַּזֹּהַר, שֶׁיַּעֲקֹב הוּא בְּחִינָת וָא"ו,
כִּי שָׁלֹשׁ מִצְווֹת אֵלּוּ הֵם בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, וְהָבֵן. (מִן "וּכְלָל" עַד כָּאן כָּפוּל לְעֵיל בְּשִׁנּוּי לָשׁוֹן קְצָת):
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ו׳ · אות י׳שַׁיָּךְ לְעֵיל,
וְזֶה סוֹד כַּוָּנוֹת אֱלוּל. שָׁמַעְתִּי קְצָת כְּטִפָּה מִן הַיָּם. עַיֵּן שָׁם בַּכַּוָּנוֹת שֶׁל אֱלוּל, מְבֹאָר שָׁם, שֶׁכְּלָל כַּוָּנוֹת אֱלוּל הוּא, "הַנּוֹתֵן בַּיָּם דֶּרֶךְ" – שֶׁצְּרִיכִין לְהָאִיר בְּחִינַת דֶּרֶךְ בַּיָּם וְכוּ', וְזֶה הַדֶּרֶךְ הוּא בְּחִינַת שְׁתֵּי פְּעָמִים הַשֵּׁם יב"ק, כִּי שְׁתֵּי פְּעָמִים יב"ק עוֹלֶה דֶּרֶךְ, וְזֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת שְׁנֵי שֵׁמוֹת, שֶׁהֵם קס"א ס"ג, כִּי אֵלּוּ שְׁנֵי שֵׁמוֹת קס"א ס"ג הֵם עוֹלִים בְּגִימַטְרִיָּא שְׁתֵּי פְּעָמִים יב"ק, שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא דֶּרֶךְ כַּנַּ"ל.
וְצָרִיךְ לְכַוֵּן שֵׁם קס"א בְּסֶגּוֹל, וְשֵׁם ס"ג בְּחִירִיק.
וְסֶגּוֹל דְקס"א וְחִירִיק דְס"ג הֵם עוֹלִים תָּי"ו, כִּי שֵׁם קס"א הוּא שֵׁם אקי"ק בְּמִלּוּאוֹ כָּזֶה: אל"ף ק"י יו"ד ק"י, שֶׁהֵם יוּ"ד אוֹתִיּוֹת, וְכָל אַחַת נְקֻדָּה בְּסֶגּוֹל, וְסֶגּוֹל הוּא שָׁלֹשׁ נְקֻדּוֹת, וְעַל כֵּן הוּא עוֹלֶה שְׁלֹשִׁים, וְעַל כֵּן יוּ"ד פְּעָמִים סֶגּוֹל עוֹלֶה שִׁי"ן, וְס"ג הֵם יוּ"ד אוֹתִיּוֹת שֶׁל מִלּוּי הֲוָיָ"ה, יו"ד ק"י וא"ו ק"י, וְכָל אַחַת נְקֻדָּה בְּחִירִיק, עוֹלֶה ק',
וּשְׁנֵיהֶם, חִירִיק דְס"ג וְסֶגּוֹל דְקס"א עוֹלִים יַחַד תָּי"ו, בְּגִימַטְרִיָּא פְּשׁוּטָה, וְאָז עַל־יְדֵי כָּל בְּחִינוֹת הַנַּ"ל, הַיָּמִין פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ,
כִּי יָמִין בְּמִלּוּאוֹ עוֹלֶה דֶּרֶךְ עִם הַשָּׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת, שֶׁהוּא שְׁתֵּי פְּעָמִים יב"ק וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. כָּל זֶה מְבֹאָר מִתּוֹךְ כַּוָּנַת אֱלוּל: