ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ח · אות א׳לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּנִי לָן בֵּיתָא בַּאֲוִירָא דְּעָלְמָא. אָמַר שֵׁם, קָם וְתָלָא בֵּין שְׁמַיָּא לְאַרְעָא. אָמַר לְהוֹ: אַפִּיקוּ לִי לִבְנֵי וְטִינָא מֵהָתָם. אָמְרוּ: וּמִי אִיכָּא דְּמָצֵי לְאַסּוּקֵי הָתָם. אָמַר: וּמִי אִיכָּא דְּמָצֵי לְמִבְנֵי בֵּיתָא בֵּין שְׁמַיָּא לְאַרְעָא:
א הַמִּתְנַגְּדִים הַמְבַזִּים וְהַמְחָרְפִים יִרְאֵי הַשֵּׁם – זֶה מֵחֲמַת שֶׁמְּקַבְּלִים תּוֹרָה מִתַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֵׁדִין יְהוּדָאִין, כִּי תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֵׁדִין יְהוּדָאִין הֵם מְקַבְּלִים תּוֹרָתָם מֵהַשֵּׁדִין, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם תּוֹרָה נְפוּלָה מְאַלְפִין נְפוּלִים.
וּבְאַלְפִין אֵלּוּ כְּתִיב בִּשְׁלֹמֹה (מלכים א ה׳:י״ב): וַיְדַבֵּר שְׁלשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף; כִּי שְׁלֹמֹה זָכָה לָהֶם בִּקְדֻשָּׁה,
אֲבָל תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֵׁדִין יְהוּדָאִין מְקַבְּלִין מֵהֶם דֶּרֶךְ הַקְּלִפּוֹת. וּבִשְׁבִיל זֶה כָּל דִּבּוּרָם – דֶּרֶךְ מָשָׁל וּמְלִיצָה וּטְעָמִים נִפְלָאִים, כִּי שָׁרְשָׁהּ מֵאֵלּוּ אַלְפִין הַנַּ"ל.
וְאֵלּוּ הַתַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם (ישעיהו ז׳:י״ג): הַמְּעַט מִכֶּם הַלְאוֹת אֲנָשִׁים כִּי תַלְאוּ גַּם אֱלֹקִים; כִּי מְיַגְּעִים אֲנָשִׁים שֶׁבָּאִים לִשְׁמֹע דְּרוּשָׁם וְתוֹרָתָם, וַאֲנָשִׁים חוֹשְׁבִים שֶׁיָּבוֹאוּ לְאֵיזֶהוּ תּוֹעֶלֶת עַל יָדָם, הַיְנוּ שֶׁיָּבוֹאוּ לָדַעַת אֶת ה' אֵיךְ לַעֲבֹד, וְהֵם הָאֲנָשִׁים אֵין מַשִּׂיגִים שׁוּם תּוֹעֶלֶת, כִּי תּוֹרָתָם שֶׁל אֵלּוּ הַתַּלְמִידֵי־חֲכָמִים אֵין לָהּ כֹּחַ לְהַדְרִיךְ אֶת הָאָדָם בְּדֶרֶךְ הַטּוֹב, כִּי מִבִּישָׁא לָא הֲוֵי טָבָא; וְלֹא עוֹד, כִּי תַלְאוּ גַּם אֱלֹקִים – כְּאִלּוּ לוֹאֶה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִלַּעֲזֹר לָעוֹבְדִים אוֹתוֹ.
נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם נוֹפְלִים בִּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, וְחוֹשְׁבִים, חַס וְשָׁלוֹם, לֹא יִרְאֶה וְלֹא יָבִין אֶלֹקִים בְּמַעֲשֵׂה בְּנֵי אָדָם. עַל־יְדֵי־זֶה אֶת יִרְאֵי ה' לֹא יְכַבְּדוּ, וּמְחָרְפִים וּמְבַיְּשִׁים אוֹתָם. וּבִשְׁבִיל זֶה בּוּשָׁה נִקְרָא עֲבוֹדַת אֶלִילִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (הושע ט): וַיִּנָּזְרוּ לַבֹּשֶׁת, כִּי הַבּוּשָׁה וְהַחֵרוּף נַעֲשֶׂה מֵהַכְּפִירוֹת:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ח · אות ב׳ב וּכְשֶׁיֵּשׁ לְיִרְאֵי הַשֵּׁם חֲרָפוֹת וּבוּשׁוֹת מֵהַכּוֹפְרִים הָאֵלּוּ, עֵצָה עַל־זֶה: אָנֹכִי תּוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ, חֶרְפַּת אָדָם (תהילים כ״ב:ז׳). לַחֲרָפוֹת וּבִזְיוֹנוֹת, הַסְּגֻלָּה לָזֶה בְּחִינַת תּוֹלָע, שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת הַזֹּאת מְנַצֵּחַ אוֹיְבָיו. כִּי תּוֹלָע הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ד׳:ה׳): הָאֱמֻנִים עֲלֵי תּוֹלָע;
וְהוּא בְּחִינַת אַבְרָהָם, שֶׁהוּא רֹאשׁ לַמַּאֲמִינִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית טו): וְהֶאֱמִין בַּה'.
וּבִבְחִינַת אַבְרָהָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, מְשַׁבֵּר וּמְבַטֵּל עֲבוֹדַת אֶלִילִים וְהַכְּפִירוֹת וְהַבִּזְיוֹנוֹת, וּמִתְגַּבֵּר עַל הַכּוֹפְרִים, בִּבְחִינַת (תהילים כ׳:ז׳): בִּגְבוּרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ. כִּי אַבְרָהָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד, בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת (שם פט): וְחַסְדִּי לֹא אָפִיר וְלֹא אֲשַׁקֵּר בֶּאֱמוּנָתִי, בַּיָּמִין הַזֹּאת הוּא מִתְגַּבֵּר עַל אוֹיְבָיו, כִּי נַעֲשֶׂה בִּבְחִינַת (נחום ב׳:ד׳): אַנְשֵׁי חַיִל מְתֻלָּעִים.
וּבְזֶה הַחֶסֶד הוּא מְתַקֵּן אֵלּוּ הָאַלְפִין הַנְּפוּלִים הַנַּ"ל, בִּבְחִינַת (שמות כ׳:ו׳): וְעוֹשֶׂה חֶסֶד לָאֲלָפִים:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ח · אות ג׳ג וְלָבוֹא לְחֶסֶד, אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא אֶלָּא עַל־יְדֵי שֶׁיַּכְנִיס תַּלְמִידֵי־ חֲכָמִים צַדִּיקִים לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, כִּי הַמַּכְנִיס אוֹרְחִים תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, כְּאִלּוּ הִקְרִיב תְּמִידִין, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות י:): אִישׁ קָדוֹשׁ עוֹבֵר עָלֵינוּ תָּמִיד וְכוּ'.
וּבְזֶה הַשִּׁמּוּשׁ שֶׁעוֹמֵד עֲלֵיהֶם וּמְשַׁמֵּשׁ אוֹתָם, זוֹכֶה לַחֶסֶד הַנַּ"ל, כְּמַאֲמַר (כתובות צו): כָּל הַמּוֹנֵעַ תַּלְמִידוֹ מִלְּשַׁמְּשׁוֹ כְּאִלּוּ מוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ חֶסֶד.
וּבִשְׁבִיל זֶה הָיָה הַתָּמִיד כֶּבֶשׂ, כִּי מִמֶּנּוּ נִתְתַּקְּנוּ הָאַלְפִין, בִּבְחִינַת (ירמיה יא): וַאֲנִי כְּכֶבֶשׂ אַלּוּף. וְזֶה בְּחִינַת כֶּבֶשׂ – שֶׁכָּבוּשׁ תַּחַת יַד רַבּוֹ וּמְשַׁמֵּשׁ אוֹתָם. וְזֶה תָּמִד – גִּימַטְרִיָּא ד' אַלְפִין שֶׁהוּא תִּקּוּן הָאַלְפִין כַּנַּ"ל.
וְזֶהוּ (משלי כג): לְמִי מְדָנִים לְמִי שִׂיחַ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שִׂיחַ, עַל־יְדֵי חָכָם שֵׁד יְהוּדָאִי, עַל יָדוֹ מְדָנִים, עַל יָדוֹ בָּא הִתְנַגְּדוּת:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ח · אות ד׳וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ סָבֵי דְּבֵי אַתּוּנָא:
בְּנִי לָן בֵּיתָא בַּאֲוִירָא דְּעָלְמָא. כִּי אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם הָרוֹצִים לַעֲרֹךְ עֲבוֹדָתָם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁשּׁוֹמְעִים מִתַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֵׁדִין יְהוּדָאִין, וּבֶאֱמֶת אֵין לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ, וַהֲוֵי כְּאִלּוּ רוֹצִים לִבְנוֹת בַּיִת בַּאֲוִירָא, כִּי תַּלְמִידֵי־ חֲכָמִים שֵׁדִין יְהוּדָאִין הֵם פּוֹרְחִין בָּאֲוִיר, וְאֵין לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ, כְּמוֹ הַשֵּׁדִין שֶׁפּוֹרְחִים בָּאֲוִיר.
וְאָמַר שֵׁם, וְקָם בֵּין שְׁמַיָּא לְאַרְעָא – הַיְנוּ הַתַּלְמִיד־חָכָם הָאֲמִתִּי הוּא בֵּין שְׁמַיָּא לְאַרְעָא, כְּתַרְגּוּמוֹ: כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ [דַּאֲחִיד בִּשְׁמַיָּא וְאַרְעָא].
וְאָמַר אַפִּיקוּ לִי לִבְנֵי וְטִינָא מֵהָתָם – כִּי טִינָא נִכְנָס בְּלִבָּם שֶׁל אֵלּוּ כַּנַּ"ל, וְנַעֲשֶׂה לִבָּם לֵב הָאֶבֶן. וּכְשֶׁתַּלְמִיד־ חָכָם הָאֲמִתִּי רוֹאֶה מַחֲשַׁבְתָּם הָרָעָה, אוֹמֵר לָהֶם שֶׁיּוֹצִיאוּ הַטִּינָא מִלִּבָּם, שֶׁיּוֹצִיאוּ הַטִּינָא שֶׁבְּלֵב הָאֶבֶן, וְאַל יִכְפְּרוּ בְּהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא.
כִּי הַטִּינָא וְלֵב הָאֶבֶן מֵהָתָם, הַיְנוּ מִבְּחִינַת הָאַלְפִין הַנְּפוּלִים הַנַּ"ל, שֶׁהֵן גִּימַטְרִיָּא הָתָם, [כִּי אַרְבַּע פְּעָמִים אָלֶף עִם הַכּוֹלֵל עוֹלֶה הָתָם].
אָמְרוּ: מִי אִיכָּא דְּמָצֵי לְאַסּוּקֵי הָתָם – שֶׁאָמְרוּ לוֹ: מִי יָכוֹל לַעֲלוֹת הָאַלְפִין הַנְּפוּלִים. וְהֵשִׁיב לָהֶם,
מִי אִיכָּא דְּמָצֵי לְמִבְנֵי בֵּיתָא בֵּין שְׁמַיָּא לְאַרְעָא – הַיְנוּ מִי שֶׁבּוֹנֶה בֵּיתוֹ עַל־יְדֵי תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים הָאֲמִתִּיִּים, כִּי יֵשׁ לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ, כִּי תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים. הֵם יְסוֹד כָּל דָּבָר. וּמִי שֶׁבֵּיתוֹ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים, שֶׁבּוֹנֶה בֵּיתוֹ בִּבְחִינַת: אִישׁ קָדוֹשׁ עוֹבֵר עָלֵינוּ תָּמִיד נַעֲשֶׂה עֲלִיַּת קִיר (מלכים ב ד׳:ט׳-י׳) – אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים מַעֲלִין הָאַלְפִין כַּנַּ"ל: