עלים לתרופה · מה שכתבו אנשי־שלומנו מברסלב לעיר טשעהרין · פסקה 10וּבַלַּיְלָה אָמַר חֲצוֹת, וְאַחַר חֲצוֹת בְּעֵרֶךְ שְׁלֹשָׁה שָׁעוֹת קֹדֶם אוֹר הַיּוֹם תָּפַס קֻלְמוֹס וְכָתַב תּוֹרָה עַל מִשְׁנַת מַשְׁקִין בֵּית הַשַּׁלְחִין בַּמּוֹעֵד, וְאַחַר־כָּךְ בָּא אֵלָיו רַבִּי מֵאִיר יְהוּדָה, וְאָמַר לוֹ בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: אֲפִלּוּ מֶען זָאל זַיין דֶּער עֶרְגְסְטֶיר בַּעַל עֲבֵרָה, אַ בִּיא מֶען הַאלְט זִיךְ אִין רֶעבִּין, וֶועט מֶען בְּוַדַּאי תְּשׁוּבָה טָאן אוּן מֶען וֶועט הָאבִּין אַתִּיקוּן [אֲפִלּוּ יִהְיֶה בַעַל הָעֲבֵירָה הַגָּרוּעַ בְּיוֹתֵר אִם רַק יַחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ בִּרַבֵּנוּ בְּוַדַּאי יַעֲשֶׂה תְשׁוּבָה וְיִהָיֶה לוֹ תִקּוּן].
עלים לתרופה · מה שכתבו אנשי־שלומנו מברסלב לעיר טשעהרין · פסקה 12וְאוֹר לְיוֹם ה', שְׁתֵּי שָׁעוֹת קֹדֶם אוֹר הַיּוֹם בָּא אֵלָיו רַבִּי מֵאִיר יְהוּדָא וְרַבִּי לֶיבְּצֶי וְאָמַר: הַמַּלְאָךְ דּוּמָה בָּא אֵצֶל הָאָדָם וּמְבַקֵּעַ כְּרֵסוֹ וּמַפִּילוֹ עַל פָּנָיו, וְאָמַר: אוֹי, וּבִפְרָט כְּשֶׁיֵּשׁ רְפוּאוֹת בַּבֶּטֶן, זֶה אֵשׁ לֶהָבָה, אַךְ רַבֵּנוּ זַ"ל בְּוַדַּאי יְתַקֵּן הַכֹּל מֵעַל פָּנָיו.
עלים לתרופה · מה שכתבו אנשי־שלומנו מברסלב לעיר טשעהרין · פסקה 13וּבַבֹּקֶר נֶחֱלַשׁ מְאֹד בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, וּבָאָה אֵלָיו הַצַּדֶּקֶת מָרַת אָדִיל, בַּת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְאָמְרָה: לָמָּה תַּחֲרִישׁוּ: הֲלֹא צְרִיכִין לְהַרְבּוֹת בִּבְכִיָּה. וְהוּא זַ"ל, לֹא הִסְכִּים עַל זֶה וְאָמַר, שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׂוֹנְאִים גְּדוֹלִים, רַק לִמֵּד אוֹתָנוּ אֵיךְ לְהִתְפַּלֵּל עֲבוּרוֹ, שֶׁיֹּאמְרוּ בְּהִתְבּוֹדְדוּת, שֶׁיִּמָּצֵא לוֹ זְכוּת, שֶׁכָּתַב דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל וְסִדֵּר אוֹתָם וְהִדֵּר אוֹתָם, גַּם עַתָּה רוֹצֶה לְהַדְפִּיס, וְכָל חַיֵּיכֶם תָּלוּי בִּי.
עלים לתרופה · מה שכתבו אנשי־שלומנו מברסלב לעיר טשעהרין · פסקה 14וְגַם רַבִּי צְבִי מִטֶּעפְּלִיק בָּא אֵלָיו וְשָׁאַל אוֹתוֹ, אִם כְּבָר קִבֵּל מָעוֹת מֵאָדוֹן, וְאָמַר לוֹ תֵּן לִי הַמָּעוֹת שֶׁלְּךָ, וַאֲנִי אֶשְׁמֹר לְךָ הַמָּעוֹת עַד לָעוֹלָם הַבָּא, וְאָמַר: אֲבוֹתַי גָּנְזוּ לְמַטָה, וַאֲנִי גָּנַזְתִּי לְמַעְלָה.
עלים לתרופה · מה שכתבו אנשי־שלומנו מברסלב לעיר טשעהרין · פסקה 16וְקֹדֶם אוֹר הַיּוֹם צִוָּה לְהָבִיא לוֹ מַיִם חַמִּין לַעֲשׂוֹת לוֹ אַמְבַּטִי, וְקֹדֶם שֶׁהֵבִיאוּ לוֹ הָאַמְבַּטִי דִּבֵּר הַרְבֵּה כִּמְעַט כְּצַוָּאָה, וְכָךְ אָמַר: צְרִיכִים אַתֶּם לְהַחֲזִיק אֶתְכֶם בְּיַחַד בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה, וְאַתֶּם אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים, אֶלָּא שֶׁאַתֶּם שֶׁלֵימְיזַלְנִיקֶיס [שְׁלוּמִיאֵלִים], וְאַחַר־כָּךְ אָמַר פִּתְאֹם לְהָעוֹלָם: שְׁלֹשָׁה צָרוֹת הָיוּ בְּטֵבֵת, מַהוּ הַצָּרוֹת; וְלֹא זָכְרוּ, וְאָמַר הוּא בְּעַצְמוֹ: בּוֹ מֵת עֶזְרָא הַסּוֹפֵר, וְנִכְתְּבָה תּוֹרָה יְוָנִית, וְנִבְקְעָה הָעִיר, [וְסָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל עַל יְרוּשָׁלַיִם]. וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: נוּא, אַז עֶזְרָא הַסּוֹפֵר גֵּייט אַוֶועק, אוּן טְרֵייף פָּסוּל אִיז זִיךְ מִתְגַּבֵּר אַזוֹי פִיעל וִוי סֶע הַיינְט דָא אֲלָפִים וּרְבָבוֹת טְרֵייף פָּסוּל, נָאר אִיךְ הָאף, אַז אֵיין בְּלֶעטִיל פוּן סִפְרֵי רַבֵּינוּ וֶועט זַיין אַ תִּקּוּן אוֹף אַלְדִינְג; נוּא, זָאג אִיךְ אַייךְ אָן, אַז אַייעֶר עוּבְדָא זָאל זַיין אִיר זָאלְט דְּרוּקְן דִּי סְפָרִים, סֶע זָאל זַיין יָפוּצוּ מַעְיְנוֹתֶיךָ חוּצָה, אִיהר זָאלְט זַיין שְׁטַארְק מִיט גֶּעלְט אוּן מִיט רָצוֹן אוּן מִיט טִרְחָא [כְּשֶׁעֶזְרָא הַסּוֹפֵר מִסְתַּלֵּק וּטְרֵפָה־פָסוּל מִתְגַּבֵּר כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ הַיּוֹם אֲלָפִים וּרְבָבוֹת טְרֵפָה־פָסוּל. אֲבָל אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁדַּף אֶחָד מִסִּפְרֵי רַבֵּנוּ יִהְיֶה תִקּוּן לַכֹּל. נוּ אֲנִי מַזְהִיר אֶתְכֶם שֶׁתַּדְפִּיסוּ אֶת הַסְּפָרִים שֶׁיִּהְיֶה יָפוּצוּ מַעְיְנוֹתֶיךָ חוּצָה. שֶׁתִּהְיוּ חֲזָקִים בְּכֶסֶף וּבְרָצוֹן וּבְטִרְחָא]. וְאָמַר לִבְנוֹ רַבִּי יִצְחָק: אַתָּה גַּם־כֵּן צָרִיךְ לִתֵּן ת"ק רוּבַּל־כֶּסֶף עַל זֶה, וְאִם לָאו תֵּן שִׁשִּׁים רוּבַּל־כֶּסֶף.
עלים לתרופה · מה שכתבו אנשי־שלומנו מברסלב לעיר טשעהרין · פסקה 18וּבַבֹּקֶר הִתְלַבֵּשׁ בְּצִיצִית וּתְפִלִּין וְהִתְפַּלֵּל בְּכָל הַכֹּחוֹת וְאָמַר סְלִיחוֹת, וּבִשְׁעַת קְרִיאַת־הַתּוֹרָה בָכָה, וְאַחַר־כָּךְ לָמַד וְסִיֵּם הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ הַגָּדוֹל, וְאָמְרוּ לוֹ שֶׁיִּלְמֹד בְּשֻׁלְחָן־עָרוּךְ קָטָן, וָוארוּם סֶע פַאר אַייךְ אֵין כֹּחַ, הָאט עֶר, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, גִּיזָאגְט: זַייט אִיהר מִיר נִיט אַזוֹי גִיטְרַייא [כִּי זֶה בִּשְׁבִילְךָ "אֵין כֹּחַ" הוּא זַצַּ"ל אָמַר: אַל תִּהְיוּ כָּל כָּךְ נֶאֱמָנִים לִי]. וְאָמַר תְהִלִּים, וְאַחַר־כָּךְ אָמַר לְנַחְמָן בֶּן עוֹזֵר, שֶׁיִּתֵּן לוֹ 'כָּל טוֹב', וְלֹא יָדַע מַה הוּא רוֹצֶה, וּפֵרֵשׁ לוֹ: תֵּן לִי הַתַּנַ"ךְ, זֶהוּ כָּל טוֹב, וְאַחַר־כָּךְ אָמַר, שֶׁאִם יָבוֹאוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים לְפָנָיו עִם כִּנּוֹר וְיִרְקְדוּ לְפָנָיו בְּוַדַּאי יְחַיּוּ אוֹתוֹ, וְאָמַר, שֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה עוֹד אֲפִלּוּ טֵייא.
עלים לתרופה · מה שכתבו אנשי־שלומנו מברסלב לעיר טשעהרין · פסקה 19וְאַחַר שְׁתֵּי שָׁעוֹת אָמַר לִבְנוֹ רַבִּי יִצְחָק: לֵךְ לַבַּיִת וְטֹל לִי הַקּוּכִין [סוּג מַאֲכָל] שֶׁל שַׁבָּת, רַק שֶׁיִּהְיֶה שֶׁל שַׁבָּת דַּיְקָא, וְצִוָּה לְהַצִּיעַ שֻׁלְחָן עַל הַכִּסֵּא דַּיְקָא, וְהוּא בְּעַצְמוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה יָשַׁב עַל הַתֵּבָה שֶׁל נֵרוֹת וְאָכַל כַּזַּיִת בְּדֹחַק גָּדוֹל וּמְעַט רֹטֶב וּמְעַט צִימֶעס [תַּבְשִׁיל מִגֶּזֶר], וְאַחַר־כָּךְ אָמַר, שֶׁבִּרְכַּת הַמָּזוֹן מֻתָּר לְבָרֵךְ עַל הַמִּטָּה הַסְּמוּכָה, וּבְתוֹךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן אָמַר: הָרַחֲמָן הוּא יַמְשִׁיךְ לָנוּ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אוּן הָאט גִּיזָאגְט אִיךְ הָאבּ נִיט אִין זִין גִּיהַאט צוּא עֶסִין נָאר סֶע הָאט זִיךְ בַּייא מִיר אִיבֶּער גִּידְרֵייט אִין דֶּער מַחֲשָׁבָה [וְאָמַר: לֹא הָיָה בְדַעְתִּי לֶאֱכֹל אֲבָל הִתְהַפֵּךְ אֶצְלִי בַּמַּחֲשָׁבָה].
Text source: Uvelechtecha Vaderech (OYW), via the Otzaria library · The work: public domain · The typed text: source not identified, no rights statement