The Omer and Shavuot
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
Opening the day with Rabbeinu's teaching
Thursday, 25 Iyar 5792 · May 6, 2032
0 of 14 completed
What you already learned is saved, even if you stopped midway
NACHMAN’s independent division: a daily study order inspired by Chok Breslov, from the books of Breslov, not the division of a printed edition. Until a match is proven, no claim is made that it is the Chok Breslov division.
Personal track: every book starts from its first unit (Likutei Moharan: Part I, Torah 1) and moves on only when you mark "I finished learning". Progress here is saved separately from the yearly cycle. The units are NACHMAN’s independent division.
Your study for today
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קפ״ב · אות א׳ – אות א׳
about 4 min · about 420 words · 63% of the book by the end of today
דַּע, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָעוֹלָם מְדַבְּרִים בַּסְּפִירָה בְּכָל יְמֵי הַסְּפִירָה, הֵם מְדַבְּרִים רַק מֵהַסְּפִירָה שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם, וּמִי שֶׁהוּא מֵבִין, יוּכַל לִשְׁמֹעַ וְלֵידַע זֹאת; אִם יַטֶּה אָזְנוֹ הֵיטֵב לְסִפּוּרֵי דִּבְרֵיהֶם, יִשְׁמַע שֶׁהֵם מְדַבְּרִים רַק מֵהַסְּפִירָה שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם:
דַּע שֶׁהַצַּדִּיקִים שֶׁבַּדּוֹר הֵם יוֹשְׁבִין בְּעִגּוּל, דְּהַיְנוּ סֵדֶר יְשִׁיבָתָם, שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים בָּעוֹלָם כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּמְקוֹמוֹ, הוּא עַל סֵדֶר הָעִגּוּל, וְאַף שֶׁיֵּשׁ שְׁאָר בְּנֵי אָדָם בֵּינֵיהֶם שֶׁמַּפְסִיקִין וּמְקַלְקְלִין סֵדֶר הָעִגּוּל, אַךְ דַּע שֶׁאֵלּוּ בְּנֵי אָדָם הֵם בִּבְחִינַת אֵינוֹ מִן הַיִּשּׁוּב, וְאֵינָם נֶחֱשָׁבִים כְּלָל, וַאֲזַי נִשְׁאָרִים הַצַּדִּיקִים יוֹשְׁבִים בְּסֵדֶר עִגּוּל, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל כֻּלָּם, וְהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ בֵּית־דִּין, כִּי אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁיּוֹשְׁבִים בְּעִגּוּל הֵם בְּחִינַת בֵּית־דִּין, שֶׁמֵּהֶם יוֹצֵא הַמִּשְׁפָּט לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, הֵן לִזְכוּת הֵן לְחוֹבָה, וְכֵן פַּרְנָסָה יוֹצֵאת מֵהֶם, שֶׁהֵם מְחַלְּקִין הַפַּרְנָסָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כָּרָאוּי לוֹ. וְהָעִקָּר הוּא שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה בֵּינֵיהֶם, וְאַהֲבָה הַיְנוּ, שֶׁיִּהְיֶה הָאַהֲבָה חֲזָקָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁיִּהְיוּ רוֹאִים זֶה אֶת זֶה תָּמִיד, כִּי מֵחֲמַת גֹּדֶל הָאַהֲבָה אֵינָם יְכוֹלִים לִסְבֹּל כְּלָל שֶׁלֹּא יִרְאוּ אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ תָּמִיד, גַּם יֵשׁ אַהֲבָה, שֶׁיְּכוֹלִים לִסְבֹּל שֶׁלֹּא יִרְאוּ זֶה אֶת זֶה, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא אַהֲבָה שֶׁאוֹהֲבִין אֶת עַצְמָן מֵרָחוֹק, וְגַם זֶה הוּא בְּחִינַת רוֹאִין זֶה אֶת זֶה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִין הָעוֹלָם עַל דָּבָר הַשָּׂנאוּי, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹתוֹ, אֲבָל כְּשֶׁהֵם אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה, הוּא בְּחִינַת רוֹאִים זֶה אֶת זֶה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַהֲבָה כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת (סנהדרין ל): סַנְהֶדְּרִין הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת כְּגֹרֶן עֲגֻלָּה. סַנְהֶדְּרִין זֶה בְּחִינַת הַצַּדִּיקִים, שֶׁמֵּהֶם יוֹצְאִין כָּל הַמִּשְׁפָּטִים וְכָל הַפַּרְנָסָה כַּנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת כְּגֹרֶן, שֶׁמִּשָּׁם יוֹצֵא מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה, וִישִׁיבָתָם בְּעִגּוּל כַּנַּ"ל, וְכָל זֶה כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ רוֹאִין זֶה אֶת זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בַּגְּמָרָא, הַיְנוּ בְּחִינַת אַהֲבָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת רְאִיָּה כַּנַּ"ל:
כְּשֶׁאֶחָד מְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, נַעֲשֶׂה אוֹר יָשָׁר וְאוֹר חוֹזֵר, וְלִפְעָמִים מַקְדִּים הָאוֹר חוֹזֵר קֹדֶם הָאוֹר יָשָׁר, כְּשֶׁהַמְקַבֵּל יֵשׁ לוֹ מֹחַ קָטָן וְאֵין יָכוֹל לְקַבֵּל דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ, כִּי אָז קֹדֶם שֶׁמְּקַבֵּל חֲבֵרוֹ מִמֶּנּוּ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אוֹר יָשָׁר, קֹדֶם לָזֶה מְקַבֵּל הוּא מֵחֲבֵרוֹ, וַאֲזַי הָאוֹר חוֹזֵר קֹדֶם לָאוֹר יָשָׁר. כִּי כְּשֶׁמְּדַבְּרִין עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת־שָׁמַיִם, אַף שֶׁאֵין חֲבֵרוֹ מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מְקַבֵּל הִתְעוֹרְרוּת מֵחֲבֵרוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַהַכָּאָה, שֶׁיָּצְאוּ הַדִּבּוּרִים מִפִּיו לַחֲבֵרוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר הָאוֹר אֵלָיו, (וְזֶהוּ בְּחִינַת אוֹר חוֹזֵר מַמָּשׁ הַמּוּבָא בַּכְּתָבִים, עַיֵּן שָׁם). כְּמוֹ מִי שֶׁמַּכֶּה בַּכֹּתֶל, שֶׁחוֹזֵר הַדָּבָר אֵלָיו, כְּמוֹ כֵן כְּשֶׁמְּדַבֵּר לַחֲבֵרוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין חֲבֵרוֹ מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא בְּעַצְמוֹ יָכוֹל לְהִתְעוֹרֵר מֵהֶם, עַל־יְדֵי הַהַכָּאָה, שֶׁיָּצְאוּ הַדִּבּוּרִים לְגַבֵּי חֲבֵרוֹ וְהִכּוּ בּוֹ וְחָזְרוּ אֵלָיו, וְעַל כֵּן אִם הָיָה מְדַבֵּר אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁלֹּא הָיָה מִתְעוֹרֵר מֵהֶם כְּלָל, וְעַל יְדֵי שֶׁדִּבְּרָם לַחֲבֵרוֹ נִתְעוֹרֵר מֵהֶם, אַף שֶׁחֲבֵרוֹ לֹא נִתְעוֹרֵר, כִּי חָזְרוּ אֵלָיו עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַהַכָּאָה כַּנַּ"ל. (וְזֶה בְּחִינַת אוֹר חוֹזֵר, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַכָּאָה, כַּמְבֹאָר בַּכְּתָבִים, וְהָבֵן):
Text source: Sefaria public export archive · Sefaria label: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שיחות הר״ן · אות קע״ב – אות קע״ג
about 2 min · about 160 words · 64% of the book by the end of today
שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁפַּעַם אֶחָד נָתַן הַטַּלִּית הַיָּשָׁן שֶׁלּוֹ בְּמַתָּנָה לְאֶחָד מֵחֲשׁוּבָיו. עָנָה וְאָמַר רַבֵּנוּ ז”ל לְהָאִישׁ הַזֶּה שֶׁנָּתַן לוֹ הַטַּלִּית שֶׁלּוֹ: ״הִזָּהֵר מְאֹד לְכַבֵּד הַטַּלִּית הַזֶּה, כִּי כְּמוֹ מִסְפַּר שְׂעָרוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּהַטַּלִּית, כָּל כָּךְ דְּמָעוֹת שָׁפַכְתִּי עַד שֶׁיָּדַעְתִּי מַהוּ טַלִּית״.
שָׁמַעתִּי מֵאֲנָשִׁים שֶׁאָמַר לְרַבִּי שִׁמְעוֹן (תלמידו ושמשו) בְּעֵת שֶׁבָּא מֵעֵבֶר לַגְּרֶענִיץ (מֵעֵבֶר לַגְּבוּל), שֶׁנִּתְרַחֵק לְשָׁם אֵיזֶה שָׁנִים וְלֹא רָאָה אֶת רַבֵּנוּ ז”ל עֵרֶךְ שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹתֵר, מֵחֲמַת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּמֶעדְוֶועדִוְוקֶע שֶׁהִקְפִּיד עָלָיו רַבֵּנוּ ז”ל וְכוּ’, וְאֵינִי בָּקִי בַּמַּעֲשֶׂה הַזֹּאת הֵיטֵב. וּמֵחֲמַת זֶה אָמַר רַבֵּנוּ פַּעַם אַחַת: “אֲנִי רוֹצֶה לְשַׁלֶּחֲךָ (שֶׁקּוֹרִין ״פַאר שִׁיקֶען״) מֵעֵבֶר לַנָּהָר דַּאן”. וְסִבֵּב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ סִבּוֹת שֶׁבְּסָמוּךְ מְאֹד נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר שֶׁנָּסַע רַבִּי שִׁמְעוֹן לְשָׁם לִסְבִיבוֹת נְהַר דַּאן הַנַּ”ל, שֶׁהוּא רָחוֹק בְּעֵרֶךְ מֵאָה פַּרְסָאוֹת וְיוֹתֵר מִמֶּעדְוֶועדִוְוקֶע, כִּי שָׁם עִקַּר מְדִינַת רוּסְיָא, כַּיָּדוּעַ, וִיהוּדִים אֵינָם נִמְצָאִים שָׁם כִּי אִם אֶחָד מֵאֶלֶף. וּבִפְרָט לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים. וְנָסַע רַבִּי שִׁמְעוֹן לְשָׁם לְפִי שָׁעָה. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ סִבֵּב שֶׁנִּתְקַיֵּם דִּבְרֵי רַבֵּנוּ ז”ל, וְהֻכְרַח רַבִּי שִׁמְעוֹן לְהִתְעַכֵּב שָׁם כַּמָּה שָׁנִים.
Text source: Hebrew Wikisource · Wikisource layer: CC BY-SA 4.0 / 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ׳
about 1 min · about 50 words · 65% of the book by the end of today
והאיש הנ"ל נפל ונרדם מגדל הצער והאימה, ורבנו לא ידע שהוא בבית, בתוך כך נעשה הרעש הגדול שם, כי בא הפקדה מהפעשא שהוא נותן ארכא רק שתי שעות, מי שאינו יודע תכסיסי מלחמה יראה לברוח על הים, כי אין שום שער פתוח לצאת מן העיר כי אם דרך הים.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Hebrew Wikisource · Wikisource layer: CC BY-SA 3.0 / 4.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות של״ז – אות של״ט
about 4 min · about 360 words · 57% of the book by the end of today
(מז) קֹדֶם שָׁבוּעוֹת הַנַּ"ל עָמְדוּ לְפָנָיו אַנְשֵׁי זַאסְלַאב וְסִפְּרוּ לְפָנָיו מֵעָשִׁיר אֶחָד שֶׁנָּתַן מָעוֹת הַרְבֵּה לְהָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי בָּרוּךְ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְעָמַד אָז לְפָנָיו גַּם־כֵּן אִישׁ אֶחָד מִנֶּעמְרוֹב וְהָיָה עָנִי גָּדוֹל. עָנָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַר לָהֶם, הֶעָנִי הַזֶּה נָתַן לִי יוֹתֵר מִזֶּה כְּפִי בְּחִינָתוֹ וּמַדְרֵגָתוֹ. כִּי הוּא הָיָה מְפַרְנֵס עַצְמוֹ מִמְּלַמְדוּת וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע בִּימֵי הַפֶּסַח הַקְּדוֹשִׁים (שֶׁאָז זְמַן שְׂכִירוּת מְלַמְּדִים) שֶׁרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הוּא בְּזַאסְלַאב, וּמִי יוֹדֵעַ אוּלַי יִתְעַכֵּב שָׁם עַד אַחַר שָׁבוּעוֹת, וְאִם יַשְׂכִּיר אֶת עַצְמוֹ לִמְלַמֵּד לֹא יוּכַל לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל שָׁבוּעוֹת מֵחֲמַת בִּטּוּל הַתַּלְמִידִים זְמַן רַב. וְעַל־כֵּן לֹא רָצָה לְהַשְׂכִּיר עַצְמוֹ לִמְלַמֵּד וְיָשַׁב כָּל הַקַּיִץ הַנַּ"ל בְּלִי שׁוּם עֵסֶק וּפַרְנָסָה. נִמְצָא שֶׁהִתְנַדֵּב לִבּוֹ בִּשְׁבִיל הִתְקָרְבוּתוֹ אֵלַי יוֹתֵר מֵהֶעָשִׁיר הַנַּ"ל.
(מח) כְּשֶׁנִּתְקָרֵב אֵלָיו הָרַב רַבִּי נָתָן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה סִפֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עִם בִּתּוֹ אָדְל מֵעִנְיָן זֶה וְהִפְלִיג בְּשִׁבְחוֹ. וְאָמַר לָהּ, מָה אֹמַר לָךְ מֵחָכְמָתוֹ, כְּשֶׁיַּבִּיט עַל בֵּית הַכְּנֶסֶת זוֹ בְּהִסְתַּכְּלוּת בְּעָלְמָא יֹאמַר לָךְ כַּמָּה אַמּוֹת הִיא מַחְזֶקֶת בְּגָבְהָהּ. גַּם בָּעִתִּים הַלָּלוּ סִפֵּר עִם הָרַב רַבִּי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה חֲתַן הָרַב הַמַּגִּיד זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִטִּירָהאוִויצֶע וְהִפְלִיג בְּשֶׁבַח מַעֲלַת הָרַב רַבִּי נָתָן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (וְרַבִּי יִצְחָק הַנַּ"ל לֹא רָאָה אוֹתוֹ וְלֹא הָיָה מַכִּירוֹ עֲדַיִן), וְאָז אָמַר לוֹ אִם תִּסְתַּכֵּל עָלָיו תִּרְאֶה בּוֹ שֶׁהוּא שְׁפַל בֶּרֶךְ כָּל־כָּךְ עַד אֲשֶׁר הוּא כֶּעָפָר וָטִיט מַמָּשׁ וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "דוּא זָאלְסְט אִים אָן קוּקְן אִיז עֶר אַגְלַאט שְׁטִיקְל בְּלָאטֶע וְכוּ'". וְכֵן הָיָה שֶׁהָלַךְ רַבִּי יִצְחָק הַנַּ"ל וּפָגַע בּוֹ שֶׁהוּא עוֹבֵר בַּשּׁוּק בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל כְּדַרְכּוֹ, וּמְלֻבָּשׁ בְּמַלְבּוּשֵׁי כָבוֹד כְּדֶרֶךְ בְּנֵי הָעֲשִׁירִים, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הִכִּיר בּוֹ מִיָּד כִּי זֶה הוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר אָמַר עָלָיו רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁהוּא בְּעֵינֵי עַצְמוֹ כְּעָפָר וָטִיט מַמָּשׁ כַּנַּ"ל:
(מט) (נִשְׁמַט) אָמַר שֶׁלֶּעָתִיד יִהְיֶה כָּל הָעוֹלָם אַנְשֵׁי בְּרֶסְלֶב. וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז אָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "לֶעָתִיד לָבוֹא וֶועט דִיא גַאנְצֶע וֶועלְט זַיין בְּרֶסְלֶבֶיר חֲסִידִים". דְּאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ עַל פָּסוּק וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר אַל תִּקְרֵי בָּשָׂר אֶלָּא בֹּסֵר, שֶׁיִּהְיֶה כָּל אֶחָד בּוֹסֵר בְּחֵלֶק שֶׁל חֲבֵרוֹ. לֵב בֹּסֵר אוֹתִיּוֹת בְּרֶסְלֶב. גַּם כְּשֶׁיָּצָא מִזְּלַאטִפָּאלְיֶע לִבְּרֶסְלֶב, חָלַם לוֹ לְהַמַּגִּיד מִטִּירָהאוִויצֶע בַּסֻּכָּה עִנְיַן יְצִיאָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִזְּלַאטִיפָּאלְיֶע לִבְּרֶסְלֶב, מְרֻמָּז בַּפָּסוּק הַנַּ"ל וַהֲסִירוֹתִי לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם לֵב הָאֶבֶן הוּא בְּחִינַת וַיִּתֵּן שְׁלֹמֹה אֶת הַכֶּסֶף כַּאֲבָנִים. כִּי שֵׁם הָעִיר זְלַאטִיפָּלֶע עַל שֵׁם רִבּוּי הַכֶּסֶף וְהַמָּמוֹן, וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר אוֹתִיּוֹת בְּרֶסְלֶב כַּנַּ"ל: מַעֲלַת תּוֹרָתוֹ וּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים
Text source: Sefaria public export archive · Sefaria label: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ספר המידות · סגולה · אות ז׳ – אות א׳
about 1 min · about 80 words · 65% of the book by the end of today
ז. מִי שֶׁנִּתְאַלֵּם בְּפֶתַע פִּתְאוֹם, יַעֲבִירוּ עַל פִּיו חֵלֶף כָּשֵׁר.
Read the complete passage on Sefaria ↗ח. סְגֻלָּה לְמַקְשָׁה לֵילֵד, תִּתְלֶה לָהּ עַל צַוָּארָהּ מַפְתֵּחַ שֶׁל הַבֵּית־עָלְמִין. גַּם הַמַּפְתֵּחַ הַזֶּה מְסֻגָּל לַעֲקָרָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗ט. סְגֻלָּה לָחֳלִי הַצַּוָּאר, שֶׁיִּבְכֶּה עַל חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ.
Read the complete passage on Sefaria ↗י. סְגֻלָּה כְּשֶׁנִּכְנָס לְבַיִת חָדָשׁ לָגוּר, יַכְנִיס לְשָׁם חֶרֶב אוֹ סַכִּין אוֹ שְׁאָר כְּלֵי־זַיִן. וְסִימָן לַדָּבָר: בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת – כְּ'לֵי חָ'מָס מְ'כֵרוֹתֵיהֶם; חַרְבוֹתֵיהֶם מְגוּרוֹתֵיהֶם.
Read the complete passage on Sefaria ↗יא. תַּפּוּחִים מְסֻגָּלִים לְמַקְשָׁה לֵילֵד.
Read the complete passage on Sefaria ↗א. מִי שֶׁמְּשַׁתֵּף אֶת עַצְמוֹ בְּצָרוֹת יִשְׂרָאֵל וּמִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם, עַל יְדֵי זֶה בָּא לַעֲנָוָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria public export archive · Sefaria label: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות ל״ג
about 1 min · about 130 words · 67% of the book by the end of today
וְהָיָה כָּתוּב שָׁם גַּם כָּל הַדְּרָכִים מִמְּדִינָה לִמְדִינָה וּמִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּמֵחֲמַת זֶה הָיִיתִי יוֹדֵעַ לִכָּנֵס אֶל הָעִיר הַזּאת מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְשׁוּם אָדָם לִכָּנֵס לְכָאן וְכֵן, אִם אַתֶּם רוֹצִים לִשְׁלחַ אוֹתִי לְעִיר אַחֶרֶת, אֲנִי יוֹדֵעַ הַדֶּרֶךְ גַּם כֵּן הַכּל עַל יְדֵי הַיָּד הַנַּ"ל וְכֵן הָיָה נִרְשָׁם בָּהּ הַדֶּרֶךְ מֵעוֹלָם לְעוֹלָם כִּי יֵשׁ דֶּרֶךְ וְנָתִיב, שֶׁעַל יָדוֹ יְכוֹלִין לַעֲלוֹת מֵאֶרֶץ לַשָּׁמַיִם [כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת לַשָּׁמַיִם, מֵחֲמַת שֶׁאֵין יוֹדְעִין הַדֶּרֶךְ וְשָׁם הָיָה נִרְשָׁם הַדֶּרֶךְ לַעֲלוֹת לַשָּׁמַיִם] וְהָיָה נִרְשָׁם שָׁם כָּל הַדְּרָכִים שֶׁיֵּשׁ מֵעוֹלָם לְעוֹלָם כִּי אֵלִיָּהוּ עָלָה לַשָּׁמַיִם בְּדֶרֶךְ פְּלוֹנִי, וְהָיָה כָּתוּב שָׁם אוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָה לַשָּׁמַיִם בְּדֶרֶךְ אַחֵר, וְהָיָה כָּתוּב שָׁם אוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ גַּם כֵּן וְכֵן חֲנוֹךְ עָלָה לַשָּׁמַיִם בְּדֶרֶךְ אַחֵר, וְהָיָה כָּתוּב שָׁם גַּם אוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ וְכֵן מֵעוֹלָם לְעוֹלָם הַכּל הָיָה נִרְשָׁם בְּשִׂרְטוּטֵי הַיָּד הַנַּ"ל.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria public export archive · Sefaria label: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי עצות · צדיק · אות מ״ב – אות מ״ו
about 3 min · about 280 words · 65% of the book by the end of today
הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא הִתְקַשְּׁרוּת הַצַּדִּיקִים וּלְדַבֵּר עִמָּם בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, וְהֵם יָאִירוּ וִיעוֹרְרוּ אֶת לִבּוֹ עַל־יְדֵי נְקֻדָּתָם הַקְּדוֹשָׁה הַכְּלָלִית. וְאַחַר כָּךְ צָרִיךְ לְדַבֵּר גַּם עִם חֲבֵרָיו בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל מֵהַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁל חֲבֵרוֹ. כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נְקֻדָּה טוֹבָה, דְּהַיְנוּ דָּבָר יָקָר מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ, שֶׁזֹּאת הַנְּקֻדָּה טוֹבָה הִיא בְּחִינַת צַדִּיק וְיָכוֹל לְהַשְׁפִּיעַ וּלְהָאִיר וּלְעוֹרֵר לֵב חֲבֵרוֹ, וַחֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְקַבֵּל הִתְעוֹרְרוּת מִמֶּנּוּ. וְכֵן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַבֵּל זֶה מִזֶּה וְזֶה מִזֶּה, בִּבְחִינַת וּמְקַבְּלִין דֵּין מִדֵּין. וְכֵן צָרִיךְ שֶׁיְּדַבֵּר כָּל אֶחָד בְּעַצְמוֹ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁתָּאִיר הַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁלּוֹ בְּעַצְמוֹ מִפִּיו לְלִבּוֹ, וְעַל־יְדֵי כָּל זֶה מְבַטֵּל עָרְלַת לִבּוֹ, דְּהַיְנוּ אַהֲבוֹת רָעוֹת, שֶׁהֵם כָּל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת, שֶׁהֵם חֶרְפַּת לֵב, שֶׁהֵם שׁוֹבְרִים לִבּוֹ שֶׁל אָדָם: (לק"א סי' ל"ד אות ד')
הַכְּלָל, שֶׁהַמֶּמְשָׁלָה בְּיַד הַצַּדִּיק לִפְעֹל פְּעֻלּוֹת כִּרְצוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל: "מִי מוֹשֵׁל בִּי – צַדִּיק". וְעִקַּר הַמֶּמְשָׁלָה לְהָאִיר וּלְהִתְעוֹרֵר לֵב יִשְׂרָאֵל לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. עַל־כֵּן הָעִקָּר שֶׁיִּתְקַשֵּׁר לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמֵהֶם יְקַבֵּל כֹּחַ וְהֶאָרָה וְהִתְעוֹרְרוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיָּשׁוּב אֶל ה' בֶּאֱמֶת: (שם אות ב')
מֵאוֹר פְּנֵי הַצַּדִּיקִים מְקַבְּלִין מֹחִין וְשֵׂכֶל חָדָשׁ, שֶׁהוּא נְשָׁמָה חֲדָשָׁה. כִּי הַנְּשָׁמָה הוּא הַשֵּׂכֶל, הַיְנוּ כְּשֶׁהַצַּדִּיק מַסְבִּיר לוֹ פָּנִים, אֲזַי מְקַבֵּל שֵׂכֶל חָדָשׁ וּנְשָׁמָה חֲדָשָׁה מֵאוֹר פָּנָיו הַקְּדוֹשִׁים: (לק"א סי' ל"ה אות ה')
כְּשֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְגַלֶּה אֵיזֶה דְּבַר תּוֹרָה, אֲזַי מוֹרִיד נִשְׁמָתִין חֲדְתִּין לְכָל אֶחָד מֵהַשּׁוֹמְעִין הַתּוֹרָה לְפִי בְּחִינָתוֹ וּתְפִיסָתוֹ: (לק"א סי' לו אות ה')
טוֹב מְאֹד לָאָדָם לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לִתֵּן בְּכָל פַּעַם עַל פִּדְיוֹן לְצַדִּיקִים וִירֵאִים כְּדֵי לְהַמְתִּיק וּלְבַטֵּל מִמֶּנּוּ כָּל הַדִּינִים. הַיְנוּ אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵין לוֹ צָרָה חַ"ו, אַף עַל פִּי כֵן יִתֵּן בְּכָל עֵת עַל פִּדְיוֹן, כְּדֵי לְהַמְתִּיק מֵעָלָיו הַדִּינִים שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי צָרָה חַ"ו: (חיי מוהר"ן סימן תקל"ט)
Text source: Hebrew Wikisource · Wikisource layer: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קמ״ב · קטע ד׳ – קטע א׳
about 7 min · about 750 words · 65% of the book by the end of today
מָלֵא רַחֲמִים עָזְרֵנוּ שֶׁנַּרְגִּישׁ צָרוֹת יִשְׂרָאֵל וְצָרוֹת נַפְשֵׁנוּ בְלִבֵּנוּ הֵיטֵב עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְשַׁבֵּר לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְלִשְׁפּךְ לִבֵּנוּ כַמַּיִם נוֹכַח פָּנֶיךָ יְהוָה צְבָאוֹת בֶּאֱמֶת עַל גּדֶל פִּשְׁעֵנוּ וְרִבּוּי עֲוֹנוֹתֵינוּ וְעצֶם קַשְׁיוּת עָרְפֵּנוּ, אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ אֶת גָּלוּתֵנוּ וְגָרְמוּ לָנוּ אֶת כָּל צָרוֹתֵינוּ "נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם", נִתְפּס אֻמְּנוּת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לִצְעק וְלִזְעק צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה נְשׁוֹטֵט בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחוֹבוֹת וְנִתְפַּלֵּל וְנַעְתִּיר וְנִזְעַק וְנִתְחַנֵּן אֶל יְהוָה אֵל עֶלְיוֹן, "עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יְהוָה מִשָּׁמָיִם", עַד שֶׁתְּעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ, וּתְנַחֲמֵנוּ מְהֵרָה וְתִגְאָלֵנוּ וְתִפְדֵּנוּ מִכָּל הַיִּסּוּרִים וּמִכָּל הַצָּרוֹת בִּכְלָל וּבִפְרָט וְתָאִיר עָלֵינוּ גַם עַתָּה הֶאָרָה נִפְלָאָה מִמְּשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, בְּאפֶן שֶׁיַּמְתִּיק גַּם עַתָּה כָּל הַדִּינִים מֵעָלֵינוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט וִיבַטֵּל כָּל הַצָּרוֹת וְכָל הַיִּסּוּרִים וְכָל הַגְּזֵרוֹת שֶׁאֵינָם טוֹבוֹת מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְיָאִיר עָלֵינוּ אוֹר הָאֱמֶת בְּכָל עֵת, וִיתַקֵּן אוֹתָנוּ תָמִיד בְּתִּקּוּנִים חֲדָשִׁים וְנִפְלָאִים, וְיוֹדִיעַ וִיבָרֵר לָנוּ כָּל הַסְּפֵקוֹת וְכָל הָאִיבָּעְיוֹת וְכָל חֲלֻקַּת הָעֵצָה וְנִזְכֶּה תָמִיד לְעֵצָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ מְהֵרָה בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה וּבְמִצְוֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ תתשמט וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ תָמִיד מִכָּל מִינֵי חֲטָאִים וַעֲוֹנוֹת וּפְשָׁעִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא נָסוּר מֵרְצוֹנְךָ יָמִין וּשְׂמאל וְיִכָמְרוּ רַחֲמֶיךָ עַל בָּנֶיךָ וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ מְהֵרָה וְיִגְאָלֵנוּ גְאֻלָּה שְׁלֵמָה גְּאֻלַּת עוֹלָם, וְאָז יְתַקֵּן לָנוּ אֶת בְּחִינַת הַתֵּיק"וּ בְּתַכְלִית הַתִּקּוּ"ו בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, וְיִהְיֶה נִמְשָׁךְ הָאוֹת "נוּן" מֵהַקִּינוֹ"ת לְתֵיק"וּ וְיִהְיֶה נַעֲשָׂה מִתֵּיק"וּ תִקּוּ"ו וְיִתְבַּטְּלוּ כָּל הַקִּינוֹת מִן הָעוֹלָם וְיִתְהַפְּכוּ הַקִּינוֹ"ת לְתִקּוּ"ו
Read the complete passage on Sefaria ↗מָלֵא רַחֲמִים בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת בַּעַל הַנֶּחָמוֹת, נַחֲמֵנוּ נָא מִכָּל צָרוֹתֵינוּ, וְעָזְרֵנוּ בְּכָל עִנְיָנֵינוּ וַחֲפָצֵינוּ, וּפְרס עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ וְתַקְּנֵנוּ בְעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ זַכֵּנוּ לֶאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ הַצִּילֵנִי אוֹתִי וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל מִסְּפֵקוֹת וַחֲלֻקַּת הָעֵצָה הַמּוֹנְעִים וּמְבַלְבְּלִים מֵעֲבוֹדָתְךָ הַרְבֵּה זַכֵּנוּ לְעֵצָה שְׁלֵמָה אֲמִתִּיִּית בְּכָל עֵת בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם אָמֵן סֶלָה
Read the complete passage on Sefaria ↗"יָחִיד "הַמַּשְׁגִּיחַ "וּמַנְהִיג "הָעוֹלָם בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים, וְכָל אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה עִמָּנוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט הַכּל לְטוֹבָה, וַאֲפִלּוּ כָּל הַגָּלֻיּוֹת וְהַצָּרוֹת וְכָל הַהַרְפַּתְקָאוֹת הָעוֹבְרִים עָלֵינוּ בִּכְלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל וּבִפְרָטִיּוּת עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד הַכּל לְטוֹבָה גְדוֹלָה, כִּי כַוָּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לְטוֹבָה תָמִיד, אֲבָל בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים מֵעצֶם חֶשְׁכַּת הַגָּלוּת אֲשֶׁר אָנוּ שְׁרוּיִם בֵּין הָעֲכּוּ"ם, נִתְעַרְבֵּב וְנִתְבַּלְבֵּל דַּעְתֵּנוּ עַד אֲשֶׁר אֵין בָּנוּ דַעַת לְהָבִין וְלֵידַע שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ הַכּל בָּא בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִיִּית מֵאִתְּךָ לְטוֹבָתֵנוּ וְעַל יְדֵי זֶה אָנוּ מַרְגִּישִׁין מְאד כְּאֵב וּמַכְאוֹב עצֶם רִבּוּי צָרוֹתֵינוּ וְגָלוּתֵנוּ וּמַה נַּעֲשֶׂה מָרָא דְּעָלְמָא כּלָּא, כִּי אֶחָד תָּלוּי בַּחֲבֵרוֹ כִּי הַגָּלוּת גּוֹרֵם הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, וְהִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת גּוֹרֵם הַגָּלוּת כִּי עִקָּר הַגָּלוּת וְעִקַּר הַצָּרוֹת וְהַצַעַר שֶׁמַּרְגִּישִׁין מְרִירוּת הַגָּלוּת הַכּל הוּא מֵחֲמַת הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת מַה שֶּׁאֵין אָנוּ מְבִינִין וְיוֹדְעִין שֶׁהַכּל בְּהַשְׁגָּחָתְךָ לְבַד לְטוֹבוֹתֵינוּ הַנִּצְחִיוֹת, וּלְכַלֵּה הָרֶשַׁע וּלְהָתֵם חַטָּאוֹת וּלְהָבִיא צֶדֶק עוֹלָמִים כִּי אִם הָיִינוּ שְׁלֵמִים בְּדַעְתֵּנוּ לָדַעַת תָּמִיד בְּדַעַת שָׁלֵם שֶׁהַכּל בְּהַשְׁגָּחָתְךָ מֵאִתְּךָ, לֹא הָיִינוּ מַרְגִּישִׁים כְּלָל צַעַר הַגָּלוּת, וְאָז הָיִינוּ שָׁבִים אֵלֶיךָ וְהָיִינוּ מְמַהֲרִים לָצֵאת לְחֵרוּת מֵהַגָּלוּת אֲבָל מֵחֲמַת חֶשְׁכַּת הַגָּלוּת נִלְכְּדוּ כַּמָּה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם כְּאִלּוּ יֵשׁ טֶבַע חַס וְשָׁלוֹם וְתוֹלִין בַּטֶּבַע וּמֵחֲמַת זֶה מַרְגִּישִׁין מְרִירוּת הַגָּלוּת, וְעַל יְדֵי זֶה מִתְאָרֵךְ הַגָּלוּת כָּל כָּךְ וְעַתָּה מַה נַּעֲשֶׂה אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם כִּי אָרַךְ עָלֵינוּ הַגָּלוּת וּמָשַׁךְ עָלֵינוּ הַשִּׁעְבּוּד מְאד מְאד יוֹם יוֹם נאמַר מַה יִּהְיֶה בְּסוֹפֵנוּ וְעַד מָתַי וְעַד מָתַי וְעַד מָתַי, קֵץ הַפְּלָאוֹת מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן מָתַי תָּשׁוּב הַמְּלוּכָה לְבֵית דָּוִד מָתַי תָּשִׁיב יִשְׂרָאֵל אֵלֶיךָ מָתַי תָּשׁוּב לְאַרְצֵנוּ וּלְבֵית מִקְדָּשֵׁנוּ עַד אָנָה בְּכִיָּה בְּצִיּוֹן וּמִסְפֵּד בִּירוּשָׁלָיִם מָתַי תְּרַחֵם עַל כָּל צָרוֹת נַפְשֵׁנוּ וּמְרִירוּתֵנוּ (וּבִפְרָט עַתָּה בְּעֵת צָרָה הַקָּשָׁה וְהַמָּרָה הַזּאת, אֲשֶׁר נִגְזְרָה עָלֵינוּ לִהְיוֹת יְהוּדִי יַעֲלֶה לַמִּלְחָמָה אוֹי מִי יָקוּם בָּזֶה, מִי יָכוֹל לְסַפֵּר צָרָה הַמָּרָה הַזּאת, כִּי רַע וָמָר, כִּי נָגַע עַד הַנָּפֶשׁ) תתשנב רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם מָגֵן וּמוֹשִׁיעַ לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר תְּשׁוּעָתָם הָיִיתָ לָנֶצַח וְתִקְוָתָם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חוּס וַחֲמל וְרַחֵם עָלֵינוּ גַּם עַתָּה בְּעֵת צָרָה הַגְּדוֹלָה הַזּאת, וּתְשַׁבֵּר וּתְבַטֵּל אֶת כָּל הַגְּזֵרָה הַקָּשָׁה הַזּאת שֶׁנִּגְזְרָה עָלֵינוּ, וְכָל הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת שֶׁרוֹצִים לִגְזר חַס וְשָׁלוֹם כִּי מִי יוּכַל לִסְבּל צָרוֹת כָּאֵלֶּה רַחֲמָנָא לִצְּלָן, כִּי כֻלָּם נוֹגְעִים בְּדַת תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה אוֹי מַה נַּעֲשֶׂה, לְהֵיכָן נִבְרַח, לְהֵיכָן נָנוּס לְעֶזְרָה, אוֹי אוֹי אוֹי וַאֲבוֹי מִי יִתֵּן ראשֵׁנוּ מַיִם וְעֵינֵינוּ מְקוֹר דִּמְעָה, וְנִבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה עַל מְרִירוּת צָרוֹתֵינוּ אֲשֶׁר הִגִּיעָנוּ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר טוֹב מָוֶת מֵחַיִּים בַּבּקֶר נאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב, וּבָעֶרֶב נאמַר מִי יִתֵּן בּקֶר מִפַּחַד לְבָבֵנוּ אוֹי אוֹי וַאֲבוֹי אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ מַה נּאמַר מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק, הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲווֹנֵנוּ "צַדִּיק אַתָּה יְהוָה וְיָשָׁר מִשְׁפָּטֶיךָ", אֲבָל אַיֵּה רַחֲמָנוּתְךָ וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, וְאַיֵּה זְכוּת וְכחַ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה לַמְּדֵנוּ וְהוֹרֵנוּ אֵיךְ לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת עָלֵינוּ גַּם עַתָּה לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהַכּל בְּהַשְׁגָּחָתְךָ לְטוֹבָה [מֵאַחַר שֶׁלְּפִי קָט שִׂכְלֵנוּ נִרְאֶה שֶׁרוֹצִים לְהַעֲבִיר כָּל כָּךְ נְפָשׁוֹת עַל דַּת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הוּא חַיֵּינוּ וְכָל תִּקְוָתֵנוּ וּמִבְטָחֵנוּ בְכָל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים שֶׁעוֹבְרִים עָלֵינוּ רַחֲמָנָא לִצְּלָן מֵעַתָּה].
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Hebrew Wikisource · Wikisource layer: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
השתפכות הנפש · אות עא · פסקה 3
about 1 min · about 120 words · 68% of the book by the end of today
וְהִנֵּה עוֹד מוּבָן מִדְּבָרָיו, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּ"לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" חֵלֶק רִאשׁוֹן סִימָן ב' אֲשֶׁר כָּל הַפּוֹגֵם בַּבְּרִית נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ הַתְּפִלָּה עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבָּאִים לְבַלְבֵּל תְּפִלָּתוֹ, וְכֵן כָּתַב שָׁם בְּסִימָן ל',אֲשֶׁר כָּל הַבִּלְבּוּלִים שֶׁמֵּעוֹלָם וְכָל הַשְּׁטוּתִים וְכָל עִרְבּוּב דַּעַת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בְּכָל הַיּוֹם בְּאֵיזֶה עֵת שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל בָּא דַּיְקָא בְּעֵת הַתְּפִלָּה וּמַשְׁמִיעַ אֶת עַצְמוֹ אָז דַּיְקָא, לְבַלְבֵּל אֶת הָאָדָם בִּשְׁעַת תְּפִלָּתוֹ בִּבְחִינַת מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה', הַיְנוּ מִי שֶׁמְּמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה' בְּעֵת הַתְּפִלָּה אָז יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ, הַיְנוּ שֶׁמַּשְׁמִיעַ לְעַצְמוֹ כָּל עִרְבּוּבֵי הַדַּעַת שֶׁלּוֹ וְכָל הַבִּלְבּוּלִים שֶׁלּוֹ כִּי תְּהִלָּה הוּא לְשׁוֹן עִרְבּוּב וּבִלְבּוּל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה", עַל כֵּן צְרִיכִין הִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה עַל אֵלּוּ הַבִּלְבּוּלִים וְהַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבָּאִים וְעוֹלִים עַל לִבּוֹ אָז דַּיְקָא.
Text source: Uvelechtecha Vaderech (OYW), via the Otzaria library · The work: public domain · The typed text: source not identified, no rights statement
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
משיבת נפש · רצף ג · אות עג · פסקה 3
about 1 min · about 100 words · 68% of the book by the end of today
וְכָל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבָעוֹלָם הַבָּא וּבְבִיאַת מָשִׁיחַ שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן הַנֶּאֱמַר אֵצֶל מָשִׁיחַ, עַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה לְעוֹלָם. וְאֵיךְ שֶׁהוּא מֵאַחַר שֶׁמְּחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בַּמֶּה שֶּׁהוּא, אֲזַי יֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתוֹ עַל־יְדֵי בְּחִינַת אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ שֶׁהוּא קְדֻשַּׁת מָשִׁיחַ שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ קְדֻשָּׁה וְתִקּוּן עַל כָּל הַגֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה.
כִּי אֲפִלּוּ גֵּר שֶׁנּוֹלָד מִזֻּהֲמַת הָעַכּוּ"ם וּכְשֶׁבָּא לְהִתְגַּיֵּר אָמְרוּ עָלָיו רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלָד דָּמֵי בְּחִינַת אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ, מֵאַחַר שֶׁבָּא עַתָּה לִכְנֹס בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, מִכָּל שֶׁכֵּן הַבַּעַל תְּשׁוּבָה שֶׁנּוֹלַד בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל אַף־עַל־פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת עָבַר עָלָיו מַה שֶּׁעָבַר רַחֲמָנָא לִצְלָן.
Text source: Uvelechtecha Vaderech (OYW), via the Otzaria library · Sections 79–82: completed from an unvocalized transcription of the historical work, with references to sources · The rights status of the typed text is not verified
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עצות ישרות · עצה · אות ד
about 1 min · about 90 words · 71% of the book by the end of today
וְלִפְעָמִים מִתְגַּבֵּר חֲלֻקַּת הָעֵצָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּשׁוּם אֹפֶן לְהַכְרִיעַ הָעֵצָה לְכָאן אוֹ לְכָאן, וּכְשֶׁהָאָדָם רוֹאֶה בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא מֻנָּח בַּחֹשֶׁךְ זֶה זְמַן רַב וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ שׁוּם עֵצָה אֵיךְ לָצֵאת מִמַּה שֶּׁצָּרִיךְ לָצֵאת, וַעֲצָתוֹ חֲלוּקָה מְאֹד, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי זֶהוּ בְּעַצְמוֹ תַּקָּנָתוֹ, שֶׁיִּצְעַק עַל זֶה בְּעַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל אֲשֶׁר נָפַל כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הָעֵצָה שְׁלֵמָה אֵיךְ לָצֵאת מֵחֹשֶׁךְ לָאוֹר, כִּי בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, וּבְוַדַּאי גַּם בִּמְקוֹמוֹ נִמְצָאִין עֵצוֹת אֵיךְ לָצֵאת מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר, מֵרַע לְטוֹב, רַק שֶׁבַּעֲווֹנוֹתָיו נֶעֶלְמוּ מִמֶּנּוּ הָעֵצוֹת בִּבְחִינַת:
Text source: Uvelechtecha Vaderech (OYW), via the Otzaria library · The work: public domain · The typed text: source not identified, no rights statement
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שנב · פסקה 5 – פסקה 4
about 6 min · about 600 words · 68% of the book by the end of today
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָתְךָ.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' קֹרַח תר"א.
שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי שֶׁיִּחְיֶה.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי בְּיוֹם ו' עִם הַסַּךְ שִׁבְעָה זְהוּבִים וְהַכֶּרֶךְ מֵחֹשֶׁן־מִשְׁפָּט, וְגַם הַיּוֹם קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ עִם הַסַּךְ חֲצִי רוּבַּל כֶּסֶף. וַאֲנִי קוֹרֵא מִכְתָּבֶיךָ הֵיטֵב, וַאֲנִי שׁוֹמֵעַ וּמֵבִין מְרִירַת צַעֲקָתְךָ מִן הַלֵּב בְּכָל פַּעַם. וְנִפְלֵאתִי עָלֶיךָ מְאֹד בְּנִי חֲבִיבִי מֵאַחַר שֶׁלְּפִי מִכְתָּבֶיךָ הִגְדִּילוּ וְשָׂגְבוּ מְרִירַת נַפְשְׁךָ, מַדּוּעַ לֹא תִּזְכֹּר וְתָשִׂים אֶל לִבְּךָ הֵיטֵב אֶת אֲמִתַּת דִּבְרֵי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הַנּוֹרָא זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה כְּפִי אֲשֶׁר הִרְבִּינוּ בְּחַסְדּוֹ לְדַבֵּר בָּם, שֶׁהֵאִיר עֵינֵינוּ שֶׁדַּיְקָא מִתֹּקֶף הַמְּרִירוּת נַהֲפֹךְ לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה. כְּמוֹ שֶׁאָמַר עַל פָּסוּק "שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה" שֶׁצְּרִיכִין לַחְטֹף אֶת הַיָּגוֹן, לְתָפְסוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ לְהַכְנִיסוֹ לְתוֹךְ הַשִּׂמְחָה. לוֹמַר בְּלִבּוֹ אַדְּרַבָּא! אִם כֵּן כְּשֶׁמַּר לִי כָּל כָּךְ מַר מַר מְאֹד, בְּוַדַּאי עַתָּה עַתָּה יֵשׁ לִי לִשְׂמֹחַ הַרְבֵּה, שֶׁאַף עַל פִּי כֵן אֲנִי מִתְעַטֵּף בְּצִיצִית וּתְפִלִּין שֶׁאֵיךְ שֶׁהוּא הֵם טוֹבִים לְפָנַי מְאֹד לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים, וְאֵיךְ שֶׁהוּא זֶה חֶלְקִי מִכָּל עֲמָלִי לָנֶצַח, וְגַם אֲנִי זוֹכֶה לִתֵּן צְדָקָה לִפְעָמִים. וְעַל כֻּלָּם מַה שֶּׁאֲנִי מִתְאַבֵּק וּמִתְיַגֵּעַ לְהִתְקָרֵב לְאוֹר הַגָּנוּז אוֹר הַקָּדוֹשׁ הֶחָדָשׁ הַזֶּה אֲשֶׁר הוּא יְתַקְּנֵנִי בְּוַדַּאי בְּלִי סָפֵק. וַאֲנִי בְּעָנְיִי מַבְטִיחֲךָ עַל זֶה בְּלִי סָפֵק, וְאִם כֵּן אַדְּרַבָּא אֲנִי מְחֻיָּב לִשְׂמֹחַ הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת, וְלַהֲפֹךְ כָּל הַמְּרִירוּת וְכָל הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, כִּי אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי זוֹכֶה לְכָל הַנַּ"ל. וְכָל מַה שֶּׁמַּרְבֶּה לְהַגְבִּיר הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, בָּזֶה אֲנִי מְשַׂמֵּחַ יוֹתֵר, כִּי כָּל מַה שֶּׁאֲנִי יוֹדֵעַ בְּעַצְמִי גְּרִיעוּתִי בְּיוֹתֵר, בָּזֶה דַיְקָא אֲנִי שָׂמֵחַ יוֹתֵר. אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת אֲנִי מְקֻלְקָל מְאֹד זֶהוּ שִׂמְחָתִי שֶׁמְּקֻלְקָל כָּזֶה יִזְכֶּה לִקְדֻשּׁוֹת כָּאֵלֶּה, וְלִבְלִי לְהִתְנַגֵּד עַל אוֹר קָדוֹשׁ וְחָדָשׁ כָּזֶה. אֲשֶׁר הָרֹב רְחוֹקִים מִמֶּנּוּ כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ וְנֶעְלָם מֵהֶם כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ, וְרַבִּים חוֹלְקִים כְּמוֹ שֶׁחוֹלְקִים. וַאֲנִי בְּעָנְיִי עַל כָּל פָּנִים אֵינִי חוֹלֵק וּמִתְנַגֵּד עָלָיו, אַף גַּם הַרְבֵּה טָעַמְתִּי מִצּוּף דְּבַשׁ נֹעַם אִמְרוֹתָיו. וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַרְאוֹת לְדָרֵי מַעְלָה וְכוּ' שֶׁעֲדַיִן אֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל בִּידִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ מֶה חָמִית מַה פִּשְׁפַּשְׁתָּ וְכוּ', וּלְדָרֵי מַטָּה שֶׁהֵם הַפְּחוּתִים וְהַגְּרוּעִים כָּמוֹנִי הַיּוֹם, וַאֲפִלּוּ אִם נִמְצָאִים בָּעוֹלָם עוֹד גְּרוּעִים וְכוּ' יוֹתֵר מִמֶּנִּי הוּא יָכוֹל לְהַרְאוֹת לָנוּ לְכֻלָּנוּ כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. וַעֲדַיִן ה' אִתָּנוּ וְעִמָּנוּ וְקָרוֹב אֶצְלֵנוּ תָּמִיד; גָּאט אִיז מִיט דִּיר שְׁרֶעק דִּיךְ נִיט מַיין קִינְד. גְּלֵייבּ מִיר אַז מַיְינֶע רֵייד זֶענִין דוּרְך אֱמֶת. אַז דֶּער רַבִּי עָלָיו הַשָּׁלוֹם מֵיינְט טַאקֶי דִּיךְ. אִיךְ זָאג דִּיר פוּן זַיינִיט וֶועגִין, גָּאט אִיז מִיט דִּיר. סֶע וֶועט אַלְץ נִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה וֶוערִין [ה' עִמְּךָ אַל תִּירָא בְּנִי. הַאֲמֵן לִי שֶׁדְּבָרַי הֵם בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל מִתְכַּוֵּן בֶּאֱמֶת אֵלֶיךָ. אֲנִי אוֹמֵר לְךָ בִשְׁמוֹ: ה' עִמְּךָ הַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה]. רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד מְאֹד לְקַיֵּם דְּבָרַי כִּפְשׁוּטוֹ לְהִתְגַּבֵּר תָּמִיד לַהֲפֹךְ הַמָּרָה שְׁחוֹרָה לְשִׂמְחָה עַל פִּי הַדְּבָרִים הַנַּ"ל, וּמֵאֵלֶיךָ תָּבִין הַשְּׁאָר.
וְעַל יְדֵי שֶׁתִּתְחַזֵּק בְּשִׂמְחָה, וְגַם לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמְךָ לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשְׁךָ בְּמִלֵּי דִּבְדִיחוּתָא וְכוּ', עַל יְדֵי זֶה תּוּכַל לִפְטֹר רִבּוּי הָרַעְיוֹנִים הַמְיַגְּעִים אוֹתְךָ כָּל כָּךְ שֶׁהֵם בְּחִינַת עֹל בַּרְזֶל וְתִמְהוֹן לֵבָב, שֶׁעַל זֶה צָעַק הַתַּנָּא (בְּרָכוֹת סא) 'אוֹי לִי מִיִּצְרִי אוֹי לִי מִיּוֹצְרִי' וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י אוֹי לִי מִיִּצְרִי הַמְיַגְּעֵנִי בְּהִרְהוּרִים. נִמְצָא שֶׁגַּם הַתַּנָּא הַקָּדוֹשׁ הָיָה לוֹ יִסּוּרִים מִיגִיעַת הַמַּחֲשָׁבוֹת. וְאִם בְּוַדַּאי מַחְשְׁבוֹתֶיךָ גְּרוּעִים הַרְבֵּה, אֲבָל תּוֹדָה לָאֵל יֵשׁ לְךָ הַכֹּחַ שֶׁל זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה לִסְמֹךְ עָלָיו שֶׁאָמַר בְּפֵרוּשׁ, מֶען זָאל דּוּפִין אוֹיף זַיין כֹּחַ [שֶׁנִּסְמוֹךְ עַל כֹּחוֹ]. וּכְבָר גִּלִּיתִי לְךָ בֶּאֱמֶת שֶׁכָּל הַדִּבּוּרִים הַנַּ"ל שֶׁאָמַר כֻּלָּם נֶאֱמָרִים גַּם עָלֶיךָ, וְעַל הַגְּרוּעִים מִמְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. כִּי אָמַר בְּפֵרוּשׁ שֶׁכָּל מַה שֶּׁאוֹמֵר וּמְגַלֶּה הֵם אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה וְאֶת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה. וְתַאֲמִין לִי שֶׁגַּם אֲנִי מְחַיֶּה עַצְמִי בְּדִבּוּרִים אֵלּוּ שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב לְךָ. וּבְוַדַּאי יֵשׁ שִׁנּוּיִים רַבִּים בֵּינִי לְבֵינְךָ וּבֵין כָּל אָדָם וָאָדָם. כִּי אֵין אָדָם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ. אַךְ דַּע וְהַאֲמֵן שֶׁדִּבּוּרִים הַנַּ"ל וְכָל דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים כֻּלָּם נֶאֶמְרוּ גַּם אֵלֶיךָ בִּפְרָטִיּוּת וְכַנּ"ל. אוּן טַאקֶי פָארְט הָאפּ [וּבְכָל זֹאת רַק שִׂמְחָה].
Text source: Uvelechtecha Vaderech (OYW), via the Otzaria library · The work: public domain · The typed text: source not identified, no rights statement
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות נ' · פסקה 1
about 1 min · about 40 words · 66% of the book by the end of today
נַחוּם בַּר נַפָּח. ר' נַחוּם בַּר פָּפָּא. נַחוּם שַׁמְעֵיהּ דְר' אַבָהוּ. ר' נַחוּם. נַחוּם אִישׁ גַּלְיָא. נַחוּם בֶּן קָנָה.
נַחוּמָא בֶּן אַפְקַשְׁיוֹן. רַב נַחוּמִי בַּר אַדָא. רַב נַחוּמִי. רַב נַחוּמִי בַּר זְכַרְיָה. רַב נַחוּמִי בַּר חִייָא בַּר אַבָּא.
Text source: Uvelechtecha Vaderech (OYW), via the Otzaria library · The work: public domain · The typed text: source not identified, no rights statement
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
קיצור שולחן ערוך · סימן קכ״ד · סעיף י״ד – סעיף כ״ב
about 5 min · about 480 words · 63% of the book by the end of today
לֹא יְטַיֵּל בַּשּׁוּק, שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי שְׂחוֹק וְשִׂמְחָה. עִשּׁוּן טַבַּק, יֵשׁ אוֹסְרִין, וְיֵשׁ מַתִּירִין לְאַחַר הַצָּהֳרַיִם בְּצִנְעָא בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ (תקנד ובח"א ובשע"ת תקנ"ט).
בְּעִנְיַן מְלָאכָה, אָנוּ נוֹהֲגִים שֶׁכָּל מְלָאכָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שִׁהוּי קְצָת, אֲפִלּוּ אֵינָהּ מַעֲשֵׂה אֻמָּן אֶלָּא מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט, אֲסוּרִין בַּלַּיְלָה וּבַיּוֹם עַד הַצָהֳרָיִם. אֲבָל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ שִׁהוּי, כְּגוֹן הַדְלָקַת נֵרוֹת וּקְשִׁירָה וְכַיּוֹצֵא בוֹ, מֻתָּר. וּלְאַחַר הַצָהֳרַיִם עוֹשִׂים כָּל הַמְּלָאכוֹת. וְכֵן מַשָּׂא וּמַתָּן נוֹהֲגִים לֶאֱסוֹר קֹדֶם הַצָהֳרַיִם, וּלְאַחַר הַצָהֳרַיִם מַתִּירִים. אֲבָל מִי שֶׁהוּא יְרֵא שָׁמַיִם, יֵשׁ לוֹ לְהַחְמִיר כָּל הַיּוֹם, בֵּין בִּמְלָאכָה, בֵּין בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, שֶׁלֹּא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִן הָאֲבֵלּוּת. וְעַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי, מֻתָּר לַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכָה. דָּבָר הָאָבֵד, מֻתָּר לַעֲשׂוֹת גַּם בְּעַצְמוֹ. לַחֲלֹב הַפָּרוֹת, טוֹב לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי. וְאִם אִי אֶפְשָׁר, מֻתָּר בְּעַצְמוֹ (תקנד).
נוֹהֲגִין שֶׁאֵין יוֹשְׁבִין עַל סַפְסַל לֹא בַלַּיְלָה וְלֹא בַיּוֹם עַד לְאַחַר הַצָהֳרַיִם, כִּי אִם עַל הָאָרֶץ, וּלְאַחַר הַצָהֳרַיִם מֻתָּרִין. אֲבָל שְׁאָר דְּבָרִים הָאֲסוּרִים, אֲסוּרִים עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים (תקנד תקנט).
נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לְהָכִין צָרְכֵי סְעוּדָה עַד אַחַר הַצָהֳרָיִם אֲבָל לְצֹרֶךְ מִצְוָה, מֻתָּר.
אִם יֵשׁ תִּינוֹק לָמוּל, מָלִין אוֹתוֹ אַחַר שֶׁגָּמְרוּ אֶת הַקִּינוֹת. וַאֲבִי הַבֵּן וְאִמּוֹ וְהַסַּנְדָּק וְהַמּוֹהֵל, מֻתָּרִין לִלְבּוֹשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת לִכְבוֹד הַמִּילָה, וְאַחַר כָּךְ פּוֹשְׁטִין אוֹתָן. וּמַדְלִיקִין נֵרוֹת לִכְבוֹד הַמִּילָה. וְהַכּוֹס נוֹתְנִין לְתִינוֹק לִשְׁתּוֹת.
בְּמִנְחָה מַנִּיחִין טַלִּית וּתְפִלִּין בִּבְרָכוֹת, וְאוֹמְרִים שִׁיר שֶׁל יוֹם וּשְׁאָר הַדְּבָרִים שֶׁחִסְּרוּ בְּשַׁחֲרִית, וְאוֹמְרִים אַשְׁרֵי וַחֲצִי קַדִּישׁ, וְקוֹרִין בַּתּוֹרָה, וּמַפְטִירִין כְּמוֹ בִּשְׁאָר תַּעֲנִית צִבּוּר, וּמַכְנִיסִין אֶת סֵּפֶר הַתּוֹרָה, וְאוֹמֵר שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר חֲצִי קַדִּישׁ, וּמִתְפַּלְּלִין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, וְאוֹמְרִים נַחֵם בְּבִרְכַּת וְלִירוּשָׁלַיִם, וְאִם שְׁכָחוֹ שָׁם, אוֹמְרוֹ אַחַר עֲנֵנוּ. וְלֹא יְסַיֵּם בָּרוּךְ מְנַחֵם וְכוּ', אֶלָּא כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ וְכוּ'. וְאִם גַּם שָׁם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁאָמַר בָּרוּךְ אַתָּה ה', גוֹמֵר הַבְּרָכָה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה וּמִתְפַּלֵל כַּסֵּדֶר, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזוֹר (עַיֵּן פרי מגדים). שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר, בַּחֲזָרַת הַתְּפִלָּה אוֹמֵר בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, וְאַחַר הַתְּפִלָּה קַדִּישׁ שָׁלֵם תִּתְקַבֵּל, וְחוֹלְצִין הַתְּפִלִּין, וּמִתְפַּלְּלִין מַעֲרִיב (תקנד תקנה תקנז תקנט). וְאִם הַלְּבָנָה זוֹרַחַת, מְקַדְּשִׁין אוֹתָהּ. וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן צ"ז סָעִיף י"א, שֶׁצְּרִיכִים לִטְעֹם תְּחִלָּה (תכו).
תַּנְיָא, בְּז' בְּאָב נִכְנְסוּ הַגּוֹיִם לַהֵיכָל, וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְקִלְקְלוּ בוֹ שְׁבִיעִי וּשְׁמִינִי, וּתְשִׁיעִי לְעֵת עֶרֶב הִצִּיתוּ בוֹ אֶת הָאֵשׁ, וְהָיְתָה דוֹלֶקֶת וְהוֹלֶכֶת כָּל יוֹם הָעֲשִׂירִי עַד שְׁקִיעַת הַחַמָּה. וְהָא דְּלֹא קָבְעוּ אֶת הַתַּעֲנִית לְיּוֹם הָעֲשִׂירִי, אַף שֶׁרֻבּוֹ שֶׁל הֵיכָל נִשְׂרַף בּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהַתְחָלַת הַפֻּרְעָנֻיּוֹת חָמִיר טָפִי. וְאִיתָא בִּירוּשַׁלְמִי, ר' אָבִין הִתְעַנָּה תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי. ר' לֵוִי הִתְעַנָּה תְּשִׁיעִי וְלֵיל עֲשִׂירִי, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ כֹּחַ לְהִתְעַנּוֹת כָּל הַיּוֹם הָעֲשִׂירִי, הִתְעַנָּה רַק הַלַּיְלָה. וְאָנוּ תָּשׁ כֹּחֵנוּ, וְאֵין מִתְעַנִּין רַק תְּשִׁיעִי לְבַד, אַךְ מַחְמִירִין שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר וְשֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן בְּלֵיל י' וְלֹא בַּיוֹם י' עַד חֲצוֹת הַיּוֹם, כִּי אִם בִּסְעוּדַת מִצְוָה. וְכֵן אֵין לְבָרֵךְ שֶׁהֶחִיָּנוּ. גַּם אֵין לִרְחוֹץ וְלֹא לְהִסְתַּפֵּר וּלְכַבֵּס עַד חֲצוֹת יוֹם י'. וּמִי שֶׁמַּחְמִיר עַל עַצְמוֹ בְּכָל הַדְּבָרִים הַנִּזְכָּרִים כָּל יוֹם י', הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. אִם הַיוֹם הָעֲשִׂירִי חָל בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מֻתָּר לִרְחוֹץ וּלְהִסְתַּפֵּר וּלְכַבֵּס מִיָּד בְּשַׁחֲרִית, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַׁבָּת.
יוֹלֶדֶת אַף שֶׁמִּתְעַנָּה לְאַחַר שִׁבְעָה, מֻתֶּרֶת בְּלֵיל עֲשִׂירִי בְּבָשָׂר וָיָיִן.
נָכוֹן שֶׁלֹּא לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בְּלֵיל עֲשִׂירִי, אִם לֹא כְּשֶׁהוּא לֵיל טְבִילָה אוֹ כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ אוֹ בָּא מִן הַדֶּרֶךְ (שע"ת סִימָן תקנח סָעִיף קטן ב).
Text source: Sefaria, Torat Emet 357 · Sefaria label: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
From learning to prayer. This is not an obligatory prayer and does not replace the siddur.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
Likutei Tefilot in order through the year: each day, the next portion.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קמ״ב
מָלֵא רַחֲמִים עָזְרֵנוּ שֶׁנַּרְגִּישׁ צָרוֹת יִשְׂרָאֵל וְצָרוֹת נַפְשֵׁנוּ בְלִבֵּנוּ הֵיטֵב עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְשַׁבֵּר לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְלִשְׁפּךְ לִבֵּנוּ כַמַּיִם נוֹכַח פָּנֶיךָ יְהוָה צְבָאוֹת בֶּאֱמֶת עַל גּדֶל פִּשְׁעֵנוּ וְרִבּוּי עֲוֹנוֹתֵינוּ וְעצֶם קַשְׁיוּת עָרְפֵּנוּ, אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ אֶת גָּלוּתֵנוּ וְגָרְמוּ לָנוּ אֶת כָּל צָרוֹתֵינוּ "נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם", נִתְפּס אֻמְּנוּת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לִצְעק וְלִזְעק צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה נְשׁוֹטֵט בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחוֹבוֹת וְנִתְפַּלֵּל וְנַעְתִּיר וְנִזְעַק וְנִתְחַנֵּן אֶל יְהוָה אֵל עֶלְיוֹן, "עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יְהוָה מִשָּׁמָיִם", עַד שֶׁתְּעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ, וּתְנַחֲמֵנוּ מְהֵרָה וְתִגְאָלֵנוּ וְתִפְדֵּנוּ מִכָּל הַיִּסּוּרִים וּמִכָּל הַצָּרוֹת בִּכְלָל וּבִפְרָט וְתָאִיר עָלֵינוּ גַם עַתָּה הֶאָרָה נִפְלָאָה מִמְּשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, בְּאפֶן שֶׁיַּמְתִּיק גַּם עַתָּה כָּל הַדִּינִים מֵעָלֵינוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט וִיבַטֵּל כָּל הַצָּרוֹת וְכָל הַיִּסּוּרִים וְכָל הַגְּזֵרוֹת שֶׁאֵינָם טוֹבוֹת מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְיָאִיר עָלֵינוּ אוֹר הָאֱמֶת בְּכָל עֵת, וִיתַקֵּן אוֹתָנוּ תָמִיד בְּתִּקּוּנִים חֲדָשִׁים וְנִפְלָאִים, וְיוֹדִיעַ וִיבָרֵר לָנוּ כָּל הַסְּפֵקוֹת וְכָל הָאִיבָּעְיוֹת וְכָל חֲלֻקַּת הָעֵצָה וְנִזְכֶּה תָמִיד לְעֵצָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ מְהֵרָה בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה וּבְמִצְוֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ תתשמט וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ תָמִיד מִכָּל מִינֵי חֲטָאִים וַעֲוֹנוֹת וּפְשָׁעִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא נָסוּר מֵרְצוֹנְךָ יָמִין וּשְׂמאל וְיִכָמְרוּ רַחֲמֶיךָ עַל בָּנֶיךָ וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ מְהֵרָה וְיִגְאָלֵנוּ גְאֻלָּה שְׁלֵמָה גְּאֻלַּת עוֹלָם, וְאָז יְתַקֵּן לָנוּ אֶת בְּחִינַת הַתֵּיק"וּ בְּתַכְלִית הַתִּקּוּ"ו בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, וְיִהְיֶה נִמְשָׁךְ הָאוֹת "נוּן" מֵהַקִּינוֹ"ת לְתֵיק"וּ וְיִהְיֶה נַעֲשָׂה מִתֵּיק"וּ תִקּוּ"ו וְיִתְבַּטְּלוּ כָּל הַקִּינוֹת מִן הָעוֹלָם וְיִתְהַפְּכוּ הַקִּינוֹ"ת לְתִקּוּ"ו
Read the complete passage on Sefaria ↗מָלֵא רַחֲמִים בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת בַּעַל הַנֶּחָמוֹת, נַחֲמֵנוּ נָא מִכָּל צָרוֹתֵינוּ, וְעָזְרֵנוּ בְּכָל עִנְיָנֵינוּ וַחֲפָצֵינוּ, וּפְרס עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ וְתַקְּנֵנוּ בְעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ זַכֵּנוּ לֶאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ הַצִּילֵנִי אוֹתִי וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל מִסְּפֵקוֹת וַחֲלֻקַּת הָעֵצָה הַמּוֹנְעִים וּמְבַלְבְּלִים מֵעֲבוֹדָתְךָ הַרְבֵּה זַכֵּנוּ לְעֵצָה שְׁלֵמָה אֲמִתִּיִּית בְּכָל עֵת בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם אָמֵן סֶלָה
Read the complete passage on Sefaria ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קמ״ג
"יָחִיד "הַמַּשְׁגִּיחַ "וּמַנְהִיג "הָעוֹלָם בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים, וְכָל אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה עִמָּנוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט הַכּל לְטוֹבָה, וַאֲפִלּוּ כָּל הַגָּלֻיּוֹת וְהַצָּרוֹת וְכָל הַהַרְפַּתְקָאוֹת הָעוֹבְרִים עָלֵינוּ בִּכְלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל וּבִפְרָטִיּוּת עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד הַכּל לְטוֹבָה גְדוֹלָה, כִּי כַוָּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לְטוֹבָה תָמִיד, אֲבָל בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים מֵעצֶם חֶשְׁכַּת הַגָּלוּת אֲשֶׁר אָנוּ שְׁרוּיִם בֵּין הָעֲכּוּ"ם, נִתְעַרְבֵּב וְנִתְבַּלְבֵּל דַּעְתֵּנוּ עַד אֲשֶׁר אֵין בָּנוּ דַעַת לְהָבִין וְלֵידַע שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ הַכּל בָּא בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִיִּית מֵאִתְּךָ לְטוֹבָתֵנוּ וְעַל יְדֵי זֶה אָנוּ מַרְגִּישִׁין מְאד כְּאֵב וּמַכְאוֹב עצֶם רִבּוּי צָרוֹתֵינוּ וְגָלוּתֵנוּ וּמַה נַּעֲשֶׂה מָרָא דְּעָלְמָא כּלָּא, כִּי אֶחָד תָּלוּי בַּחֲבֵרוֹ כִּי הַגָּלוּת גּוֹרֵם הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, וְהִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת גּוֹרֵם הַגָּלוּת כִּי עִקָּר הַגָּלוּת וְעִקַּר הַצָּרוֹת וְהַצַעַר שֶׁמַּרְגִּישִׁין מְרִירוּת הַגָּלוּת הַכּל הוּא מֵחֲמַת הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת מַה שֶּׁאֵין אָנוּ מְבִינִין וְיוֹדְעִין שֶׁהַכּל בְּהַשְׁגָּחָתְךָ לְבַד לְטוֹבוֹתֵינוּ הַנִּצְחִיוֹת, וּלְכַלֵּה הָרֶשַׁע וּלְהָתֵם חַטָּאוֹת וּלְהָבִיא צֶדֶק עוֹלָמִים כִּי אִם הָיִינוּ שְׁלֵמִים בְּדַעְתֵּנוּ לָדַעַת תָּמִיד בְּדַעַת שָׁלֵם שֶׁהַכּל בְּהַשְׁגָּחָתְךָ מֵאִתְּךָ, לֹא הָיִינוּ מַרְגִּישִׁים כְּלָל צַעַר הַגָּלוּת, וְאָז הָיִינוּ שָׁבִים אֵלֶיךָ וְהָיִינוּ מְמַהֲרִים לָצֵאת לְחֵרוּת מֵהַגָּלוּת אֲבָל מֵחֲמַת חֶשְׁכַּת הַגָּלוּת נִלְכְּדוּ כַּמָּה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם כְּאִלּוּ יֵשׁ טֶבַע חַס וְשָׁלוֹם וְתוֹלִין בַּטֶּבַע וּמֵחֲמַת זֶה מַרְגִּישִׁין מְרִירוּת הַגָּלוּת, וְעַל יְדֵי זֶה מִתְאָרֵךְ הַגָּלוּת כָּל כָּךְ וְעַתָּה מַה נַּעֲשֶׂה אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם כִּי אָרַךְ עָלֵינוּ הַגָּלוּת וּמָשַׁךְ עָלֵינוּ הַשִּׁעְבּוּד מְאד מְאד יוֹם יוֹם נאמַר מַה יִּהְיֶה בְּסוֹפֵנוּ וְעַד מָתַי וְעַד מָתַי וְעַד מָתַי, קֵץ הַפְּלָאוֹת מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן מָתַי תָּשׁוּב הַמְּלוּכָה לְבֵית דָּוִד מָתַי תָּשִׁיב יִשְׂרָאֵל אֵלֶיךָ מָתַי תָּשׁוּב לְאַרְצֵנוּ וּלְבֵית מִקְדָּשֵׁנוּ עַד אָנָה בְּכִיָּה בְּצִיּוֹן וּמִסְפֵּד בִּירוּשָׁלָיִם מָתַי תְּרַחֵם עַל כָּל צָרוֹת נַפְשֵׁנוּ וּמְרִירוּתֵנוּ (וּבִפְרָט עַתָּה בְּעֵת צָרָה הַקָּשָׁה וְהַמָּרָה הַזּאת, אֲשֶׁר נִגְזְרָה עָלֵינוּ לִהְיוֹת יְהוּדִי יַעֲלֶה לַמִּלְחָמָה אוֹי מִי יָקוּם בָּזֶה, מִי יָכוֹל לְסַפֵּר צָרָה הַמָּרָה הַזּאת, כִּי רַע וָמָר, כִּי נָגַע עַד הַנָּפֶשׁ) תתשנב רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם מָגֵן וּמוֹשִׁיעַ לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר תְּשׁוּעָתָם הָיִיתָ לָנֶצַח וְתִקְוָתָם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חוּס וַחֲמל וְרַחֵם עָלֵינוּ גַּם עַתָּה בְּעֵת צָרָה הַגְּדוֹלָה הַזּאת, וּתְשַׁבֵּר וּתְבַטֵּל אֶת כָּל הַגְּזֵרָה הַקָּשָׁה הַזּאת שֶׁנִּגְזְרָה עָלֵינוּ, וְכָל הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת שֶׁרוֹצִים לִגְזר חַס וְשָׁלוֹם כִּי מִי יוּכַל לִסְבּל צָרוֹת כָּאֵלֶּה רַחֲמָנָא לִצְּלָן, כִּי כֻלָּם נוֹגְעִים בְּדַת תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה אוֹי מַה נַּעֲשֶׂה, לְהֵיכָן נִבְרַח, לְהֵיכָן נָנוּס לְעֶזְרָה, אוֹי אוֹי אוֹי וַאֲבוֹי מִי יִתֵּן ראשֵׁנוּ מַיִם וְעֵינֵינוּ מְקוֹר דִּמְעָה, וְנִבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה עַל מְרִירוּת צָרוֹתֵינוּ אֲשֶׁר הִגִּיעָנוּ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר טוֹב מָוֶת מֵחַיִּים בַּבּקֶר נאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב, וּבָעֶרֶב נאמַר מִי יִתֵּן בּקֶר מִפַּחַד לְבָבֵנוּ אוֹי אוֹי וַאֲבוֹי אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ מַה נּאמַר מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק, הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲווֹנֵנוּ "צַדִּיק אַתָּה יְהוָה וְיָשָׁר מִשְׁפָּטֶיךָ", אֲבָל אַיֵּה רַחֲמָנוּתְךָ וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, וְאַיֵּה זְכוּת וְכחַ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה לַמְּדֵנוּ וְהוֹרֵנוּ אֵיךְ לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת עָלֵינוּ גַּם עַתָּה לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהַכּל בְּהַשְׁגָּחָתְךָ לְטוֹבָה [מֵאַחַר שֶׁלְּפִי קָט שִׂכְלֵנוּ נִרְאֶה שֶׁרוֹצִים לְהַעֲבִיר כָּל כָּךְ נְפָשׁוֹת עַל דַּת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הוּא חַיֵּינוּ וְכָל תִּקְוָתֵנוּ וּמִבְטָחֵנוּ בְכָל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים שֶׁעוֹבְרִים עָלֵינוּ רַחֲמָנָא לִצְּלָן מֵעַתָּה].
Read the complete passage on Sefaria ↗Continue from here
For whoever wishes. Not a daily obligation.
The texts are shown in the original Hebrew. No verified English translation is shown on this page.
Daily Breslov Study
NACHMAN’s daily study order, inspired by Chok Breslov
Day 232 of 354 in the cycle of 5792
Estimated study time today: short about 4 min · full about 36 min
Torah portion of the week (read on Shabbat 27 Iyar): Bechukotai
Israel calendar, Jerusalem. This Hebrew day lasts until sunset on May 6, 2032, at about 19:22.
An addition for this date, separate from the fixed order.
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
Each book is completed once a year, Rosh Hashana to Rosh Hashana, with a fixed portion from every book each day.
You have not marked any study yet. You can start on any day.
Saved on this device only, once you allow saving. No sign-up needed.
Ten psalms revealed by Rabbi Nachman (Likutei Moharan I, 205). A fixed section, outside the yearly cycle.
Each book has its own track from 1 Tishrei to the end of the Hebrew year, split by the number of days in the current year (353 to 385). The split follows passage length; a long passage is divided at the end of a sentence, without changing a letter. The same date returns the same passages for every reader. Study time assumes about 100 words a minute. The Hebrew date, festivals and Torah portion use the fixed calendar for the Land of Israel.