ליקוטי עצות · השגות והתנוצצות אלקות · אות י״ב
Original Hebrew text
כְּשֶׁזּוֹכֶה לְאֵיזֶה הִתְנוֹצְצוּת שֶׁיִּתְנוֹצֵץ לוֹ אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, צָרִיךְ לְהִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם, לְצַמְצֵם הַמֹּחַ וְהַדַּעַת שֶׁלֹּא יֵצֵא חוּץ לַגְּבוּל שֶׁלּוֹ. כִּי אֲפִלּוּ בִּקְדֻשָּׁה אָסוּר שֶׁיִּהְיֶה הַמֹּחַ מְשׁוֹטֵט בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. כִּי כָּל בְּרִיָּה יֵשׁ לוֹ דַּי וּגְבוּל בֶּאֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלֹקוּתוֹ, שֶׁאָסוּר לוֹ לָצֵאת חוּץ מֵהַגְּבוּל שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי הֲרִיסָה חַ"ו: (לק"א סי' ה' אות ז')
Read this passage within השגות והתנוצצות אלקות, in its full context