ליקוטי עצות · כבוד וגדולה ומנהיגות · אות א׳
Original Hebrew text
צָרִיךְ כָּל אָדָם לְמַעֵט בִּכְבוֹד עַצְמוֹ וּלְהַרְבּוֹת בִּכְבוֹד הַמָּקוֹם. וְלֹא יִהְיֶה רוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד, רַק יִבְרַח מִן הַכָּבוֹד, וַאֲזַי הוּא זוֹכֶה לְכָבוֹד אֱלֹקִי. וְאָז אֵין בְּנֵי אָדָם חוֹקְרִים עַל כְּבוֹדוֹ אִם הוּא רָאוּי אִם לָאו. אֲבָל מִי שֶׁרוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד אֵינוֹ זוֹכֶה לְכָבוֹד אֱלֹקִי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּבוֹד, הַכֹּל חוֹקְרִים אַחֲרָיו וְשׁוֹאֲלִים, מִי הוּא זֶה וְאֵיזֶהוּ שֶׁחוֹלְקִים לוֹ כָּבוֹד הַזֶּה. וְחוֹלְקִים עָלָיו, שֶׁאוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַכָּבוֹד הַזֶּה: (לק"א סי' ו' אות א')
Read this passage within כבוד וגדולה ומנהיגות, in its full context