Likutei Moharan I, 23:3

Original Hebrew text

ג וְזֶהוּ: וַיְגָרֶשׁ מִפָּנֶיךָ אוֹיֵב (דברים ל״ג:כ״ז) – מִפָּנֶיךָ דִּקְדֻשָּׁה; וַיֹּאמֶר הַשְׁמֵד, – לְשׁוֹן שְׁמָד, לְשׁוֹן עֲבוֹדָה־זָרָה, הַיְנוּ תַּאֲוַת מָמוֹן. כִּי כָּל יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים צַדִּיקִים עַל שֵׁם הַבְּרִית, וּבִשְׁבִיל זֶה, כְּשֶׁמְּגָרֵשׁ מִפְּנֵיהֶם דִּקְדֻשָּׁה אֶת הָאוֹיֵב, הוּא מַפִּיל אוֹתָם הָאוֹיְבִים, בְּפָנִים דְּסִטְרָא אָחֳרָא, הַיְנוּ הַשְׁמֵד: נִמְצָא, כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק, כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה לְגָרֵשׁ אוֹיְבָיו שֶׁל צַדִּיק, הוּא מַפִּיל אֶת הָאוֹיֵב בְּתַאֲוַת מָמוֹן, כִּי צַדִּיק הוּא בְּרִית עוֹלָם (תיקון מח), וְזֶה הָאוֹיֵב שֶׁל צַדִּיק, שֶׁחוֹלֵק עַל צַדִּיק, אֵין לוֹ מֶלַח לְהַמְתִּיק מְרִירוּתוֹ, כִּי מֶלַח מָמוֹן חָסֵר, כִּי עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁנִּתְמַעֵט אֵינוֹ אֶלָּא עַל־יְדֵי בְּרִית: וּבִשְׁבִיל זֶה זְבוּלוּן, שֶׁהָיָה אוֹהֵב לְיִשָּׂשׂכָר, נֶאֱמַר בּוֹ (דברים ל״ג:י״ח): שְׂמַח זְבוּלוּן. שְׂמַח – הֶפֶךְ בְּעִצָּבוֹן, שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ. וְזֶה כְּשֶׁבִּקְּשָׁה רָחָב סִימָנָא דְּחַיֵּי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יהושע ב׳:י״ב): וְהַחֲיִיתֶם אֶת אָבִי וְאִמִּי וְכוּ', אָמְרָה: וּנְתַתֶּם לִי אוֹת אֱמֶת. כִּי אֱמֶת הוּא בְּחִינַת חַיִּים כַּנַּ"ל, וְאָמְרוּ לָהּ: אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי תִּקְשְׁרִי לָךְ. תִּקְוָה זֶה בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיהו ל״א:י״ז): וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ. וֶאֱמוּנָה הִיא אַחֲרִית הַיָּמִים, כִּי עָלֶיהָ עוֹמְדִים כָּל הַמִּדּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מכות כד): בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת וְכוּ'; וְחוּט הַשָּׁנִי, זֶה בְּחִינַת זְרִיחַת אוֹר הַפָּנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (בראשית ל״ח:ל׳): וַיִּקְרָא שְׁמוֹ זָרַח וְכוּ'; כִּי הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' (ישעיהו ס׳:ב׳). כִּי חֹשֶׁךְ הוּא בְּחִינוֹת בְּעִצָּבוֹן, דַּאֲגַת וְתַאֲוַת הַפַּרְנָסָה, צַעַר כִּפְלַיִם כַּיּוֹלֵדָה, אַנְפִּין חֲשׁוֹכִין, עֲבוֹדָה זָרָה. וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' – אֱמוּנַת אֱלֹקוּת, אוֹר הַפָּנִים, וַיִּחַן פְּנֵי הָעִיר, תִּקּוּן הַמַּטְבֵּעַ, תִּקּוּן תַּאֲוַת מָמוֹן, בְּחִינוֹת: שְׂמַח זְבוּלוּן: וְזֶה בְּחִינַת (ברכות ח): מָצָא אוֹ מוֹצֵא, כִּי הַפַּרְנָסָה הוּא בְּחִינַת אִשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין פא): הַיּוֹרֵד לְפַרְנָסַת חֲבֵרוֹ כְּאִלּוּ בָּא עַל אִשְׁתּוֹ. וּפַרְנָסָה שֶׁהוּא בְּעִצָּבוֹן, הִיא בְּחִינַת: מוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה. (בְּחִינַת מְרִירוּתָא דְּעָלְמָא שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְתִּיקָהּ עַל־יְדֵי מֶלַח, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל: אִלְמָלֵא מִלְחָא לָא הֲוֵי יָכִיל עָלְמָא לְמִסְבַּל מְרִירוּתָא. וְעַל כֵּן לְהֵפֶךְ, בְּפַרְנָסָה דִּקְדֻשָּׁה, כְּתִיב: מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב (משלי י״ח:כ״ב). טוֹב – בְּחִינַת צַדִּיק, בְּחִינַת בְּרִית מֶלַח, שֶׁהוּא מַמְתִּיק מְרִירוּתָא, הַיְנוּ תַּאֲוַת וְעִצְּבוֹן הַפַּרְנָסָה). וּפַרְנָסָה שֶׁהוּא בְּחִינַת: שְׂמַח זְבוּלוּן בְּצֵאתֶךָ, הוּא בְּחִינַת: מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב; וְאֵין טוֹב אֶלָּא צַדִּיק (יומא לח:), הַיְנוּ בְּרִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו ג׳:י׳): אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב; וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ב׳:ב׳) וַתֵּרֶא אוֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא – שֶׁנּוֹלַד מָהוּל (מ"ר שמות פ"א). וְאֵין טוֹב אֶלָּא אוֹר (שם), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית א׳:ד׳): וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת הָאוֹר וְכוּ' – זֶה בְּחִינַת: וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה', בְּחִינַת חוּט הַשָּׁנִי: