Likutei Moharan I, 234:2

Original Hebrew text

גַּם צָרִיךְ לֵידַע אֵיךְ לְסַפֵּר הַמַּעֲשֶׂה, כִּי בְּכָל מַעֲשֶׂה יֵשׁ צִמְצוּם, וְגַם כְּשֶׁרוֹצֶה לְטַהֵר מַחֲשַׁבְתּוֹ עַל־יְדֵי סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַצַּדִּיק, נִמְצָא שֶׁנַּעֲשֶׂה אֶצְלוֹ מֵהַמַּעֲשֶׂה וּמֵהַסִּפּוּר שֶׁהוּא דִּבּוּר, נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ מַחֲשָׁבָה, וּבְוַדַּאי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה זֶה הַצַּדִּיק שֶׁמְּסַפֵּר מִמֶּנּוּ גָּבוֹהַּ מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל אוֹתוֹ הַצַּדִּיק בִּבְחִינַת מַחֲשָׁבָה אֶצְלוֹ, עַל־כֵּן צָרִיךְ לֵידַע מִמִּי לְסַפֵּר וְאֵיךְ לְסַפֵּר, וַאֲזַי נִטְהָר מַחֲשַׁבְתּוֹ, וְיָכוֹל לַעֲלוֹת אֶל עוֹלַם הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁזֶּה נִקְרָא עֲלִיַּת הָעוֹלָמוֹת, כִּי הַמַּחֲשָׁבָה גָּבוֹהַּ מְאֹד, וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִכָּנֵס אֶל עוֹלַם הַמַּחֲשָׁבָה, צָרִיךְ לִשְׁתֹּק, וַאֲפִלּוּ אִם יְדַבֵּר אָז דִּבּוּר הָגוּן הוּא מַפְסִיד הַמַּחֲשָׁבָה, כִּי הַמַּחֲשָׁבָה הוּא דָּבָר גָּבוֹהַּ מְאֹד, שֶׁאֲפִלּוּ דִּבּוּר הָגוּן מַפְסִידָהּ, וְזֶה בְּחִינַת (מנחות כט): שְׁתֹק, כָּךְ עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה – שֶׁלַּעֲלוֹת אֶל הַמַּחֲשָׁבָה צָרִיךְ לִשְׁתֹּק, וַאֲפִלּוּ אִם יִשְׁתֹּק וְלֹא יְדַבֵּר כְּלָל, עִם כָּל זֶה יֵשׁ בִּלְבּוּלִים שֶׁמְּבַלְבְּלִין הַמַּחֲשָׁבָה וּמוֹנְעִין אוֹתָהּ, וְעַל זֶה צָרִיךְ טָהֳרַת הַמַּחֲשָׁבָה, וְזֶה עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת כַּנַּ"ל: