Likutei Moharan· Rabbi Nachman of Breslov
Likutei Moharan I, 29:12
Original Hebrew text
(שַׁיָּךְ לְאוֹת ח): וְעַל כֵּן אִשָּׁה שֶׁדָּמֶיהָ מְרֻבִּים וְאֵין לָהּ וֶסֶת, אַף שֶׁיַּיִן מַזִּיק לָהּ כַּנַּ"ל, בְּחִינַת: יַיִן כִּי יִתְאַדָּם, שֶׁאַחֲרִיתוֹ דָּם, בְּחִינַת: נִכְנַס יַיִן – יָצָא סוֹד כַּנַּ"ל. עִם כָּל זֶה רְפוּאָתָהּ עַל־יְדֵי יַיִן שֶׁהִסְתַּכֵּל בּוֹ צַדִּיק אֲמִתִּי, כִּי הָעֵינַיִם הֵם בְּחִינַת שְׂעָרוֹת. כִּי שִׁבְעָה גִּלְדֵי עֵינָא (בהקדמת התיקונים יב ובתיקון ע) הֵם בְּחִינַת (שופטים ט״ז:י״ט): שֶׁבַע מַחְלְפוֹת ראֹשׁוֹ, וְהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין, כִּי הַשְּׂעָרוֹת הֵם מוֹתְרֵי מֹחִין, וְעַל כֵּן הֵם בְּחִינַת שֶׁבַע מַחְלְפוֹת וְכוּ', בְּחִינַת שֶׁבַע מִדּוֹת, שֶׁחוֹלְפִין וְעוֹבְרִין בַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁבַּמֹּחַ. כִּי הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁבַּמֹּחַ הוּא כְּפִי הַמִּדּוֹת שֶׁבָּאָדָם, וּכְפִי הַמִּדָּה שֶׁהָאָדָם אוֹחֵז בָּהּ, כֵּן חוֹלְפִין וְעוֹבְרִין עָלָיו הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁבַּמֹּחַ. וְזֶה: שֶׁבַע מַחְלְפוֹת ראֹשׁוֹ – לְשׁוֹן חָלַף וְעָבַר כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁפּוֹגְמִין בְּהַשְּׂעָרוֹת, נִפְגָּם הָרְאִיָּה, שֶׁהִיא שִׁבְעָה גִּלְדֵי עֵינָא. וְעַל כֵּן שִׁמְשׁוֹן שֶׁפָּגַם בְּשֶׁבַע מַחְלְפוֹת ראֹשׁוֹ, נֶאֱמַר בּוֹ (שם): וַיְנַקְּרוּ פְלִשְׁתִּים אֶת עֵינָיו. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שִׁבְעָה גִּלְדֵי עֵינָא, מְתַקְּנִין בְּחִינַת שֶׁבַע מַחְלְפוֹת ראֹשׁוֹ, שֶׁהֵם הַשְּׂעָרוֹת, בִּבְחִינַת (דניאל ז׳:ט׳): וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נָקִי, בִּבְחִינַת לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית, שֶׁהוּא מַלְבִּין הָאַדְמִימוּת שֶׁל הַשְּׁסָ"ה גִּידִין, בִּבְחִינַת: אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ. נִמְצָא שֶׁנִּתְתַּקֵּן עַל יְדֵי זֶה הָאַדְמִימוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּם נִדָּה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (תהילים קי״ח:ה׳): מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָהּ, אוֹתִיּוֹת צֶמֶר. כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת, עַיֵּן שָׁם וְהָבֵן:
Read this passage within Part I · Torah 29, in its full context