Likutei Moharan I, 55:10

Original Hebrew text

וְזֶהוּ שֶׁאָמַר אַבָּא שָׁאוּל: קוֹבֵר מֵתִים הָיִיתִי – שֶׁהָיְתָה הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ תָּמִיד לִרְאוֹת בְּהִכָּרֵת רְשָׁעִים, שֶׁבְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִין מֵתִים (ברכות יח:). פַּעַם אַחַת רַצְתִּי אַחַר צְבִי – כִּי עִקַּר מַפַּלְתָּן שֶׁל רְשָׁעִים הוּא עַל־יְדֵי יְרֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת שֵׁב לִימִינִי וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל צְבִי הִיא לְכָל הָאֲרָצוֹת (יחזקאל כ׳:ו׳). וְנִכְנַסְתִּי בְּקוּלִית שֶׁל מֵת – הַיְנוּ שֶׁרָצָה לְתַקֵּן קוֹלוֹת הַנַּ"ל. וְרַצְתִּי אַחֲרָיו שָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת – הַיְנוּ בְּחִינַת הַתְּפִלָּה, שֶׁהֵם שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת, וְעַל יָדָם מִתְנוֹצֵץ אוֹר שְׁלֹשֶׁת אָבוֹת, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת רַגְלֵי הַכִּסֵּא, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ אוֹר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת צְבִי הַנַּ"ל. וּצְבִי לֹא הִגַּעְתִּי, וְקוּלִית לֹא כָּלְתָה – שֶׁלֹּא הִשִּׂיג בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בִּטּוּל קוֹלוֹת הַנַּ"ל. וּכְשֶׁחָזַרְתִּי לַאֲחוֹרַי – הַיְנוּ אַחַר גְּמַר תְּפִלָּתִי, שֶׁאָז פּוֹסֵעַ הָאָדָם לַאֲחוֹרָיו שָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת. אָמְרוּ לִי: שֶׁל עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן הִיא – וְאֵין כָּל אָדָם יָכוֹל לְתַקֵּן קוֹלוֹת כָּאֵלּוּ, כִּי אֲחִיזָתוֹ בְּיָמִין, וַאֲפִלּוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה יָרֵא מִפָּנָיו, עַד שֶׁהִבְטִיחוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אַל תִּירָא אוֹתוֹ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (שם). וּבִשְׁבִיל זֶה בְּחִינַת רָשָׁע כְּעוֹג נִקְרָא פָּלִיט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית י״ד:י״ג): וַיָּבֹא הַפָּלִיט – זֶה עוֹג (ב"ר לך לך פ' מב ועיין נדה סא ובתוספות שם וע' מ"ר דברים א׳:ד׳), שֶׁרָצָה שֶׁיֵּהָרֵג אַבְרָהָם וְיִשָּׂא אֶת שָׂרָה. וְהוּא בִּבְחִינַת: צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק – אַבְרָהָם וְכוּ' – ה' לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ, בִּבְחִינַת: וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי. וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כָּבַשׁ מִשְׁפָּטוֹ מִמֶּנּוּ זְמַן רַב, עַד זְמַן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא פָּלִיט, בִּבְחִינַת (איוב כ״ג:ז׳): וַאֲפַלְּטָה לָנֶצַח מִשֹּׁפְטִי – שֶׁנִּמְלַט מֵהַמִּשְׁפָּט זְמַן כַּבִּיר: