Likutei Moharan I, 57:2

Original Hebrew text

ב וּלְהָקִים אֱמוּנָה הַנְּפוּלָה הִיא עַל־יְדֵי בְּחִינַת יַעֲקֹב, הַיְנוּ עַל־יְדֵי נֶדֶר, שֶׁיִּדֹּר אֵיזֶהוּ נֶדֶר (רצוֹנוֹ לוֹמַר: וִיקַיֵּם מִיָּד) עַיֵּן בַּהַשְׁמָטוֹת), וְעַל־יְדֵי הַנֶּדֶר יָשׁוּב לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי כְּשֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנַת חֲכָמִים, זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַחֲכָמִים, בְּחִינַת פֶּלֶא, בִּבְחִינוֹת (ישעיהו כ״ט:י״ד): הִנְנִי יוֹסִיף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו; וְדָרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מ"ר איכה א), שֶׁזֶּה נֶאֱמַר עַל סִלּוּקָן שֶׁל חֲכָמִים. וְתִקּוּנוֹ שֶׁל הַפְלָאָה הַזֹּאת, הַיְנוּ שֶׁל סִלּוּקָן שֶׁל חֲכָמִים, תִּקּוּנוֹ, הַפְלָאָה שֶׁל נֶדֶר, בִּבְחִינַת (במדבר ו׳:ב׳): כִּי יַפְלִיא לִנְדֹּר נֶדֶר. כִּי עַל־יְדֵי הַנֶּדֶר, הוּא עוֹלֶה לַשֹּׁרֶשׁ שֶׁהַחֲכָמִים מֻשְׁרָשִׁים שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת פְּלִיאוֹת חָכְמָה (ספר יצירה, ועיין זוהר בלק דף קצג:), וְיוֹדֵעַ וּמַכִּיר מַעֲלוֹת הַחֲכָמִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא שָׁב וּמַאֲמִין בָּהֶם. וְזֶה בְּחִינַת (ישעיהו כ״ה:א׳): אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא; וְעַל־יְדֵי־זֶה: עֵצוֹת מֵרָחֹק אֱמוּנָה אֹמֶן. הַיְנוּ עַל יְדֵי בְּחִינַת נֶדֶר, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת פֶּלֶא, נִתְתַּקֵּן אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁעֲצָתָם מֵרָחוֹק, בִּבְחִינַת: מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ (משלי ל״א:י״ד); כִּי דִּבְרֵי תּוֹרָה עֲנִיִּים בִּמְקוֹמָם וַעֲשִׁירִים מִמָּקוֹם אַחֵר (ירושלמי ר"ה פרק ראוהו בי"ד), שֶׁהַחֲכָמִים לְמֵדִים דִּבְרֵיהֶם מִמְּקוֹמוֹת רְחוֹקִים שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁזֶּה נִמְסָר לָהֶם לִדְרֹשׁ הַתּוֹרָה לְכָל חֶפְצֵיהֶם, בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׁרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן, וּמְחֻיָּבִין אֲנַחְנוּ לְהַאֲמִין לְכָל דִּבְרֵיהֶם, בִּבְחִינוֹת: לֹא תָּסוּר מִן הַדָּבָר וְכוּ'. וְיַעֲקֹב הוּא בְּחִינוֹת נֶדֶר, שֶׁהוּא רֹאשׁ לְכָל הַנּוֹדְרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כ״ח:כ׳): וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר: וְזֶהוּ: מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב (שם מט) – בִּשְׁבִיל לְתַקֵּן יְדֵי הַמַּלְאָךְ, הַנִּקְרָא אֲבִּיר, צָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּנֶדֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב כַּנַּ"ל. כִּי: מִשָּׁם רוֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל – הַיְנוּ עַל יְדֵי הַנֶּדֶר נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה הַנִּקְרָא רוֹעֶה, בִּבְחִינַת: וּרְעֵה אֱמוּנָה (תהילים ל״ז:ג׳). וּכְשֶׁנִּתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה, נִתְתַּקֵּן הַיָּדַיִם, בִּבְחִינַת לֹא תָסוּר כַּנַּ"ל: