Likutei Moharan I, 61:2

Original Hebrew text

ב וְיֵשׁ מַנְהִיגִים שֶׁנִּקְרָאִים בְּשֵׁם רַבִּי, שֶׁלִּמּוּדָם מֵאֵלּוּ הַמּוֹתָרוֹת. וְלֹא דַּי שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים אֲפִלּוּ לְהַנְהִיג אֶת עַצְמָן כַּנַּ"ל, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהַנְהִיג אֶת אֲחֵרִים, וְהֵם נוֹטְלִים גְּדֻלָּה לְעַצְמָן, לְהַנְהִיג הָעוֹלָם. צָרִיךְ לִרְאוֹת שֶׁלֹּא לְהַסְמִיךְ אוֹתָם, שֶׁלֹּא לִתֵּן לָהֶם תֹקֶף וָעֹז, שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְכֻנִּים בְּשֵׁם רַבִּי. כִּי הֵם עַצְמָן אֵינָם חַיָּבִים כָּל־כָּךְ, כִּי יֵשׁ לָהֶם יֵצֶר הָרָע גָּדוֹל לְהַנְהִיג הָעוֹלָם, אַךְ צָרִיךְ לִשְׁמֹר מְאֹד, שֶׁלֹּא לִתֵּן לָהֶם תֹּקֶף וָעֹז, כִּי אֵלּוּ הַנּוֹתְנִים לָהֶם תֹּקֶף וָעֹז וְנִסְמָכִים עַל יָדָם שֶׁיִּהְיוּ נִקְרָאִים בְּשֵׁם רַבִּי, הֵם עֲתִידִין לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. וְעַל־יְדֵי שֶׁמַּסְמִיכִין רַבִּי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, עַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ כְּתַב יָדֵנוּ, וְאֵין לוֹ שׁוּם תֹּקֶף, וְנוֹתְנִין כֹּחַ בִּכְתַב יָדָם. וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם גּוֹזְרִין שֶׁלֹּא יִהְיֶה תֹּקֶף לַכְּתָבִים שֶׁלָּנוּ, כִּי אִם לַכְּתָבִים שֶׁלָּהֶם, וְיִשְׂרָאֵל יִהְיוּ מֻכְרָחִים לִלְמֹד כְּתָב שֶׁלָּהֶם. וְעַל־יְדֵי־זֶה גּוֹזְרִין גַּם כֵּן לְגָרֵשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמְּקוֹם הַיִּשּׁוּב, שֶׁנִּתְיַשְּׁבוּ שָׁם יִשְׂרָאֵל כְּבָר, אֶל מְקוֹמוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ שָׁם יִשְׂרָאֵל מֵעוֹלָם. כִּי הַסְּמִיכָה שֶׁסּוֹמְכִין אֶת הָרַב, וְהַכְּתָב, הֵם מִבְּחִינָה אַחַת. כִּי הַסְּמִיכָה בְּיָדַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ל״ד:ט׳): וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת יָדָיו עָלָיו. וְהוּא בְּחִינַת הַכְּתָב, בְּחִינַת יָד כּוֹתֶבֶת. כִּי הַכְּתָב הוּא גַּם כֵּן מִבְּחִינַת חָכְמָה, כִּי אוֹתִיּוֹת הַכְּתָב, בָּהֶם נִבְרְאוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ל״ג:ו׳): בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וְכוּ', וּכְתִיב (שם קד): כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ. כִּי יֵשׁ בְּכָל אוֹת וָאוֹת חָכְמָה, שֶׁחִיְּבָה חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהָאוֹת הַזּוֹ יִהְיֶה בִּתְמוּנָה זוֹ, וְעַל יָדוֹ יִהְיֶה נִבְרָא זֶה הָעוֹלָם בְּזֹאת הַתְּמוּנָה, וּלְהִתְנַהֵג בְּאוֹתוֹ הַהַנְהָגָה שֶׁיֵּשׁ בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם. וְכֵן שְׁאָר הָעוֹלָמוֹת בִּתְמוּנָה וְהַנְהָגָה אַחֶרֶת, עַל־יְדֵי תְּמוּנַת אוֹת אַחֵר, כִּי כֵן גְּזֵרַת חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּכְשֶׁהֶחָכָם הָרָאוּי לִסְמִיכָה, נִסְמָךְ בְּשֵׁם רַבִּי, שֶׁהַנְהָגָתוֹ בִּבְחִינַת מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת כַּנַּ"ל, אֲזַי עַל־יְדֵי הַסְּמִיכָה, שֶׁאֲזַי מְקַבֵּל חָכְמָתוֹ מִבְּחִינַת יַד ה', בִּבְחִינַת: וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה וְכוּ' כַּנַּ"ל, אֲזַי מֵבִיא הֶאָרָה וְכֹחַ בִּכְתַב יָדֵנוּ, שֶׁהוּא גַּם כֵּן מִבְּחִינַת חָכְמָה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת (דברי הימים־א כח): הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד ה' עָלַי הִשְׂכִּיל, שֶׁעַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל שֶׁמְּקַבֵּל מִיַּד ה', שֶׁזֶּה בְּחִינַת סְמִיכָה, עַל יְדֵי זֶה מֵבִיא הֶאָרָה וְכֹחַ בַּכְּתָב כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (במדבר י״א:כ״ו): וַתָּנַח עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וְהֵמָּה בַּכְּתוּבִים, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנִּסְמְכוּ אָז, וְקִבְּלוּ הָרוּחַ חָכְמָה, עַל־יְדֵי־ זֶה הֵבִיאוּ הֶאָרָה בַּכְּתוּבִים, הַיְנוּ בִּכְתַב יָדֵנוּ כַּנַּ"ל. וְאַזַי, לֹא דַּי שֶׁאֵין כְּתַב יָדֵנוּ נִכְנָע לְמִשְׁפָּטָם, אֶלָּא אֲפִלּוּ שֶׁכָּל מִשְׁפְּטֵי הַנְהָגוֹת שֶׁלָּהֶם, כֻּלָּם עַל־יְדֵי כְּתַב יָדֵנוּ, בִּבְחִינַת (תהילים קמ״ט:ט׳): לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב. אֲבָל כְּשֶׁמַּסְמִיכִין רַבִּי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, עַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ כְּתַב יָדֵנוּ, וְנוֹתְנִין תֹּקֶף לַכְּתָב שֶׁלָּהֶם, וְכָל הַמִּשְׁפָּטִים צְרִיכִים לִהְיוֹת עַל יְדֵי כְּתָבִים שֶׁלָּהֶם דַּוְקָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת מִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם, בְּחִינַת מִשְׁפָּט מְעֻקָּל כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי־זֶה גּוֹזְרִין לְגָרֵשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל מִמָּקוֹם שֶׁנִּתְיַשְּׁבוּ כְּבָר. כִּי בְּמָקוֹם שֶׁיִּשְׂרָאֵל יוֹשְׁבִין שָׁם מִכְּבָר, אֲפִלּוּ בְּחוּץ לָאָרֶץ, הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת (יחזקאל יא): מִקְדָּשׁ מְעַט; כִּי עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל יוֹשְׁבִין שָׁם, נִתְקַדֵּשׁ הָאֲוִיר בִּבְחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כִּי עַל־יְדֵי כְּתַב יָדֵנוּ נִתְקַדֵּשׁ הָאֲוִיר, בִּבְחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים (ב"ב קנח: זוהר פנחס דף רמה ובתיקון כב). כִּי הַכְּתָב הוּא בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת מַחְכִּימוֹת, וְעַל יְדֵי תְּנוּעוֹת הַקֻּלְמוֹס בָּאֲוִיר בִּשְׁעַת כְּתִיבָה, נֶחֱקָקִים בְּחִינַת הָאוֹתִיּוֹת מַחְכִּימוֹת בְּתוֹךְ הָאֲוִיר. וְעַל יָדוֹ נִתְקַדֵּשׁ הָאֲוִיר, בִּבְחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְעַל יְדֵי שֶׁפּוֹגְמִין בִּכְתַב יָדֵנוּ, עַל יְדֵי הַסְּמִיכָה שֶׁמַּסְמִיכִין רַבִּי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן כַּנַּ"ל, עַל יְדֵי זֶה מְגָרְשִׁין יִשְׂרָאֵל מִן הַיִּשּׁוּב, מִמָּקוֹם שֶׁיָּשְׁבוּ שָׁם מִכְּבָר, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל, וּמְגָרְשִׁין אוֹתָם מִשָּׁם, אֶל מְקוֹם מִדְבַּר שְׁמָמָה, שֶׁאֵין שָׁם שׁוּם קְדֻשָּׁה, כִּי לֹא יָשְׁבוּ שָׁם יִשְׂרָאֵל מֵעוֹלָם כַּנַּ"ל: