Likutei Moharan· Rabbi Nachman of Breslov
Likutei Moharan I, 62:9
Original Hebrew text
שַׁיָּךְ לְאוֹת ב: וְזֶה "שָׁלוֹם" רָאשֵׁי־תֵּבוֹת: וְ'דַע מַ'ה שֶּׁ'תָּשִׁיב לְ'אֶפִּיקוֹרוֹס; כִּי עַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם יוֹדֵעַ לְהָשִׁיב עַל אֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁבְּלִבּוֹ כַּנַּ"ל – עַיֵּן שָׁם. וְגַם עַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם שֶׁיֵּשׁ בֵּין יִשְׂרָאֵל, בֵּין אֶחָד לַחֲבֵרוֹ, גַּם עַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטְּלִין הָאֶפִּיקוֹרְסוּת, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פרשה לח): חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח לוֹ (הושע ד׳:י״ז) – שֶׁכְּשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה מוֹחֲלִין לָהֶם; אֲבָל: חָלַק לִבָּם, עַתָּה יֶאְשָׁמוּ (שם י) – כִּי עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת בָּאִין כְּפִירוֹת כַּנַּ"ל, וְכָל אֶחָד אוֹחֵז בְּדַעְתּוֹ, מֵאַחַר שֶׁאֵינָם בָּאִים וּמִתְוַעֲדִים יַחַד, לְדַבֵּר אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ לְהָפְכוֹ לְדַעְתּוֹ; וַאֲפִלּוּ יָבוֹאוּ יַחַד וִידַבְּרוּ זֶה עִם זֶה, לֹא יָשׁוּב מִדַּעְתּוֹ, מֵחֲמַת הַנִּצָּחוֹן שֶׁל הַמַּחֲלֹקֶת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם, אֲפִלּוּ עוֹבְדִין כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת מוֹחֲלִין לָהֶם, כִּי עַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם בְּוַדַּאי יִתְבַּטֵּל הָעֲבוֹדָה־זָרָה וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד מֵהֶם, עַל־יְדֵי שֶׁיְּדַבְּרוּ זֶה עִם זֶה, וְיָשִׁיבוּ זֶה אֶת זֶה מִדֵּעוֹתָיו הָרָעוֹת וְהַכְּפִירוֹת, וּבְוַדַּאי יָבוֹאוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וִישָׁרָה עַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם כַּנַּ"ל וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר: גַּם
Read this passage within Part I · Torah 62, in its full context