Likutei Tefilot I, 142:3

Original Hebrew text

וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וּתְלַמְּדֵנוּ דֶּרֶךְ הָאֱמֶת אֵיךְ לְאוֹנֵן וּלְקוֹנֵן עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּכָל עֵת, וּבִפְרָט בְּכָל לַילָה וְלַילָה בַּחֲצוֹת מַמָּשׁ וּבַיָּמִים שֶׁל בֵּין הַמְּצָרִים וּבִפְרָט בְּתִשְׁעָה בְּאָב לוֹמַר "אֵיכָה" וְקִינוֹת בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְנִשְׁפּךְ לִבֵּנוּ כַּמַּיִם נוֹכַח פְּנֵי יְהוָה נִתֵּן בֶּעָפָר פִּינוּ אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה, נִבְטשׁ ראשֵׁינוּ בְּכָתְלֵי בֵיתֵינוּ עַל עצֶם רִבּוּי צָרוֹתֵינוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט, אֲשֶׁר זֶה כַּמָּה שָׁנִים אֲשֶׁר חָרְבָה עִירֵנוּ וְשָׁמֵם בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְנֻטַּל כָּבוֹד מִבֵּית חַיֵּינוּ, וּבְכָל יוֹם צָרָתוֹ מְרֻבֶּה מֵחֲבֵרוֹ וּבִפְרָט עַתָּה אֲשֶׁר יָצְאוּ גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וּמְשֻׁנּוֹת עַל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְסָבְלָם וְחַיֵּינוּ תְלוּיִים מִנֶּגֶּד מִפַּחַד לְבָבֵנוּ מִשְּׁאָר הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת הַנִּשְׁמָעִין שֶׁרוֹצִים לִגְזר חַס וְשָׁלוֹם רַחֲמָנָא לִצְּלָן אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ