שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות י״ד
Original Hebrew text
וכל דבר ודבר שרצה לעשות בעבודת השם היה קשה עליו מאד בכל מיני כבדות שבעולם. ובתחילה היה קשה עליו מאד לישב יחידי בבית מיחד איזה שעות רצופים לעסק בעבודת ה', וזה הדבר היה קשה עליו מאד בתחלה, אך הוא זכרונו לברכה, היה מכריח עצמו מאד ושבר תאוותו וישב כמה וכמה שעות בכל יום בהתבודדות בחדר מיחד. וכן היה קשה עליו מאד מאד העבודה שהיה צריך לעשות בכל יום; וכל כך היה קשה עליו עד שלא היה אפשר לישא כלל העל מגדל הכבדות שהיה כבד וקשה עליו מאד מאד, ורק על ידי עצה זו נשא עליו על העבודה, הינו: שבכל יום היה חושב בדעתו שאין לו רק זה היום בלבד ולא הסתכל על יום המחרת ועל זמן שלהבא כלל, רק כאלו אין לו רק זה היום לבד. ועל כן היה יכול לישא עליו על העבודה של זה היום לבד. כי על יום אחד לבד יכול האדם לקבל עליו כל מיני עבודות שבעולם, מאחר שהוא רק ליום אחד בלבד. וכשגמר העבודה של זה היום אזי ביום המחרת חזר וקבל עליו העבודה של אותו יום המחרת. וכן נהג תמיד – שלא היה חושב בדעתו כי אם אותו היום לבד ועל־ידי־זה היה יכול לישא על עצמו על עבודתו שהיתה כבדה עליו מאד. ובלא זה לא היה יכול לישא עליו כלל מחמת שהיה מרבה בעבודת השם מאד בכמה מיני עבודות בכל יום והכל בטרחא וביגיעה גדולה ובכבדות גדול מאד, עד שלא היה אפשר לשא עליו על כזה כי אם על ידי עצה הנ"ל שלא היה חושב בדעתו רק אותו היום בלבד כנ"ל.