ליקוטי הלכות · אורח חיים א · קריאת שמע ג
התאמת הקריאה
:ענין קריאת שמע בפה דיקא שצריכין להוציא בפה דיקא שלש פעמים בכל יום אמונת היחוד דהינו שמע וברוך שם, ואין די במחשבה שבלב לבד כי אף-על-פי שמאמין באמת בו יתברך כראוי אף-על-פי-כן אין יוצא בזה ידי קריאת שמע כלל עד שיוציא בשפתיו שמע וברוך שם וכו' וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ( ברכות טו) השמע לאזנך מה שאתה מוציא מפיך:
על-פי מה שאמר רבנו זכרונו לברכה במאמר "ויהי מקץ-כי מרחמם ינהגם" בלקוטי תנינא סימן ז, והובא כבר כמה פעמים שעקר הרחמנות הוא להוציא ישראל עם קדוש מעוונות כי זה עקר הרחמנות דהינו להאיר בהם הדעת לדעת כי ה' הוא האלקים כי על-ידי הדעת הזה נצולין מעוונות כי אין אדם עובר עברה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות וכו' עין שם וכל אדם צריך לעסק בזה להאיר זה הדעת בעולם ואפלו כשמסתלק למעלה למעלה אין זה שלמות שיהיה למעלה לבד רק עקר השלמות הוא כשהוא למעלה למעלה שיוכל להאיר גם למטה בעולם הגשמי השפל כי זה עקר שעשועיו יתברך כשעולה למעלה העבודה של עולם הזה השפל, כמו שכתוב ואבית תהלה מגושי עפר מקרוצי חמר וכו' ועל-כן צריכין להניח בן ותלמיד כדי שישאר דעתו בעולם וכו' ועל-ידי זה זוכין למקיפים שהם למעלה מהזמן ושם עקר סדר הזמנים הוא בבחינת מקיפים שיש מקיפים שהם בחינת ימים, ויש מקיפים שהם בחינת שנים, בחינת תקופות הימים תקופות השנים וזה בחינת שפע הכתר וכו' וצריך שיהיה לו בחינת 'כל' שיוכל להאיר בדרי מעלה ובדרי מטה בבחינת ( דברי הימים א כט) כי כל בשמים ובארץ-דאחיד בשמיא וארעא וכו' להראות לדרי מעלה שאין יודעין כלל בהשגתו יתברך בחינת מה חמית וכו' ולהפך לדרי מטה המנחים למטה מאד להראות להם שה' עמם ואצלם וכו' כי מלא כל הארץ כבודו וכו' בחינת ( ישעיה כו) הקיצו ורננו שוכני עפר וכו' וזה בחינת השגת בן ותלמיד, בחינת אספקלריא המאירה ואספקלריא שאינה מאירה וצריך לכלל העולמות עליון בתחתון ותחתון בעליון כדי שיהיה להם יראה וכו' ועל-ידי כלליות בן ותלמיד על-ידי זה זוכה להארת הרצון בשעת אכילה בחינת ( במדבר כג) כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל וכו' וכו' כי המלכות מקבלת הפרנסה מהידים שיש בים החכמה וכו' עין שם כל זה היטב היטב:
וזה בחינת קריאת שמע בפה דיקא שצריכין לפרסם אמונתנו הקדושה בפה דיקא על-ידי אמירת קריאת שמע פעמים בכל יום, זה בחינת ואבית תהלה מגושי עפר מקרוצי חמר וכו' שעקר תענוגיו ושעשועיו יתברך כשיודעין ממנו יתברך בזה העולם השפל ועל-כן צריכין לומר קריאת שמע בפה דיקא כדי לפרסם אלקותו בעולם השפל כי על-ידי הדבור קוראין ומפרסמין אלקותו יתברך אפלו בפני דרי מטה שידעו כלם כי ה' הוא האלקים כי הדבור הוא בבחינת כל הנ"ל דאחד בשמיא וארעא כמו שאמר רבנו זכרונו לברכה במקום אחר ( בסימן יא) שהדבור נקרא צפרתא דקאי בין שמיא לארעא, זה בחינת כי כל בשמים ובארץ דאחד בשמיא וארעא כי כל הנ"ל זה בחינת צדיק כידוע וכמבאר במאמר הנ"ל ואיתא בזהר הקדוש ומובא בדברי רבנו זכרונו לברכה ( בסימן יב) פה אתקריאת מסטרא דצדיק נמצא שהדבור הוא בבחינת צדיק שהוא בחינת כל הנ"ל דאחד בשמיא וארעא, שמאיר בדרי מעלה ודרי מטה כנ"ל וזהו בחינת קריאת שמע בפה כדי להאיר הדעת הזה של התגלות אלקותו יתברך בכל העולמות בדרי מעלה ודרי מטה כנ"ל והעקר להאיר בדרי מטה שזה עקר שעשועיו כנ"ל כי על-ידי הדבור מפרסמין ומגלין אלקותו יתברך בעולם הזה השפל גם כן שזה עקר תענוגיו יתברך כנ"ל כי הדבור זה בחינת ( תהלים עא) ימלא פי תהלתך, בחינת ( בראשית א) ומלאו את הארץ, בחינת מלא כל הארץ כבודו דהינו שמגלין אלקותו יתברך בעולם הזה שאז העולם ממלא מבני אדם כמו שמבאר במאמר הנ"ל:
וזה בחינת שמע וברוך שם שהם יחודא עלאה ויחודא תתאה כמובא בדברי רבנו זכרונו לברכה ( בסימן יא) זה בחינת השגת דרי מעלה שהוא בחינת יחודא עלאה שהוא שמע ישראל וכו' ה' אחד כי אחדותו יתברך נעלם מעין כל דלית מחשבה תפיסא ביה כלל וזה בחינת השגת דרי מעלה בחינת איה מקום כבודו, בחינת מה חמית וכו' וברוך שם זה בחינת יחודא תתאה בחינת דרי מטה בחינת מלא כל הארץ כבודו שזה בחינת מלכות כידוע בחינת ברוך שם כבוד מלכותו. כי מצד הנהגת מלכותו אנו משיגין אותו יתברך ויודעין ממנו יתברך כי יודעין שהוא יתברך מלך מנהיג ומושל. וזה בחינת מלא כל הארץ כבודו בחינת השגת דרי מטה שזה בחינת ברוך שם וכו' כנ"ל וצריך לכלל העולמות עליון בתחתון ותחתון בעליון וזה בחינת שצריך לארכא בד' דאחד כדי שימליכהו למעלה ולמטה ובארבע רוחות זה בחינת מלא כל הארץ כבודו הינו בחינת כלליות תחתון בעליון, תלמיד בבן שיהיה נכלל השגת דרי מעלה יחודא עלאה מבחינת השגת דרי מטה בחינת מלא כל הארץ כבודו. וכלליות עליון בתחתון דהינו שיהיה נכלל השגת דרי מטה בחינת מלא כל הארץ כבודו שזה בחינת ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד מבחינת דרי מעלה מבחינת מה וכו' זה בחינת מה שאומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בלחש. זה בחינת שתיקה בחינת השגת דרי מעלה בחינת מה שהוא בחינת שתיקה בחינת שתוק כך עלה במחשבה בחינת 'דיחזי לן סתריה דאתאמר בלחישא', הינו בחינת השגה עליונה בחינת מה שזאת ההשגה נסתרת ונעלמת והיא בבחינת שתיקה שזה בחינת בלחש שסמוך לשתיקה בבחינת דאתאמר בלחישא וכנ"ל:
וזה בחינת רמ"ח תבין שבקריאת שמע כי זה עקר הרחמנות לזכות לדעת מאלקותו יתברך וזה בחינת רמ"ח מצוות עשה שבתורה כדי להשיג ולדעת על ידם את הבורא יתברך שמו ועל-כן רח"ם אותיות רמ"ח כי רמ"ח מצוות עשה זה עקר הרחמנות כנ"ל ואז כשמקימין את רמ"ח מצוות התורה אז נקראין אדם, כמו שכתוב ( במדבר יט) זאת התורה אדם כי אם לאו חס ושלום הוא רק חיה בדמות אדם וזה עקר הרחמנות להשתדל שיהיה העולם מישב מבני אדם כמבאר במאמר הנ"ל ועל-כן קריאת שמע שהיא התגלות אלקותו שזה עקר רחמנות כנ"ל על-כן יש בה רמ"ח תבין כנגד רמ"ח מצוות שהם בחינת רמ"ח איברים, כי זה עקר הרחמנות כנ"ל ועל-כן אנו מבקשין קדם קריאת שמע אבינו אב הרחמן המרחם רחם עלינו וכו' כי זה עקר הרחמנות לדעת ממנו יתברך ולקים מצוותיו כנ"ל וזה שאומרים רחם עלינו ותן בלבנו בינה להבין ולהשכיל לשמע ללמד וללמד לשמר וכו' הינו בחינת הארת בן ותלמיד דהינו ללמד וללמד לגלות הדעת בעולם שזה עקר הרחמנות וזה בחינת קריאת שמע כנ"ל:
ועל-כן צריכין לומר קריאת שמע בכל יום כי על-ידי קריאת שמע שהיא התגלות אלקותו יתברך שזה בחינת הארת בן ותלמיד כנ"ל על-ידי זה נמשכין המקיפין שהם למעלה מהזמן בחינת תקופות הימים תקופות השנים וזה עקר עבודתנו לקשר בחינת הזמן דהינו הימים והשנים לבחינת למעלה מהזמן על-כן צריכין לומר קריאת שמע בכל יום כדי שימשך בכל יום בחינת תקופות הימים הנ"ל כדי להעלות ולקשר היום לבחינת למעלה מהזמן לבחינת תקופות הימים כנ"ל וזה בחינת מה שאומרים קריאת שמע ביום הכפורים לעת ערב אחר נעילה כי יום הכפורים אז מוחלין העונות שזה עקר הרחמנות הנ"ל כשמשליכין המשאוי של עוונות מישראל ואז מאיר הדעת הנ"ל, בחינת הארת בן ותלמיד כמובן במאמר הנ"ל בענין חנכה עין שם ואז זוכין למקיפין שהם בחינת שפע הכתר כנ"ל וזה בחינת יום הכפורים בחינת כתר כידוע ועל-כן אז אומרים קריאת שמע מלבד הקריאת שמע של כל יום זה בחינת תקופות השנים שמקבלין ביום הכפורים המקיפין כנ"ל נמצא שאנו אומרים קריאת שמע בכל יום ובכל שנה דהינו ביום הכפורים כדי לקבל על-ידי זה בחינת תקופות הימים תקופות השנים כנ"ל. כי קריאת שמע היא בחינת הארת הדעת בחינת הארת בן ותלמיד כנ"ל וזה בחינת ושננתם לבניך וכו' ולמדתם אתם וכו' הנאמר בקריאת שמע בחינת הארת בן ותלמיד. כי גם התלמידים קרויים בנים כמו שפרש רש"י שם:
ועל-ידי קריאת שמע שהיא בחינת הארת בן ותלמיד על -ידי זה מאיר הרצון על-ידי הפרנסה וזה בחינת אמת ויציב שאומרים אחר קריאת שמע שאז מאיר הרצון בחינת היכל הרצון הוא בחינת אמת ויציב וכו' כמובא בכונות כי על -ידי קריאת שמע שהיא בחינת הארת בן ותלמיד משם מקבל המלכות הפרנסה וזה בחינת ונתתי עשב וכו' ואכלת ושבעת הנאמר בקריאת שמע כי משם נמשך הפרנסה כמו שמבאר במאמר הנ"ל ועל-ידי הפרנסה מאיר הרצון וזה בחינת היכל הרצון שהוא בחינת ברכת אמת ויציב שאומרים אחר קריאת שמע כנ"ל וזה בחינת קריעת ים סוף שמזכירין בברכת אמת ויציב שהוא בחינת רצון כנ"ל בבחינת קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף כי הפרנסה נמשך מים החכמה שמשם מקבלת המלכות הפרנסה כנ"ל במאמר הנ"ל ועל-כן אמרו רבותינו זכרונם לברכה ( פסחים קיח) קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף כי התגלות ים החכמה זה בחינת קריעת ים סוף שאז נבקעו כל מעינות החכמה כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ( מכלתא בשלח) ראתה שפחה על הים וכו' עוללים ויונקים אמרו זה אלי וכו' ( סוטה ל) כי אז נתגלה אלקותו מאד מאד וכל המים הזדונים נתגרשו ולא יכלו לשלט על ישראל הינו כל החטאים ועוונות שהם בחינת מים הזדונים נכנעו ונתבטלו אז ולא היה להם שום שליטה על ישראל וזה בחינת רחמנות הנ"ל להציל ישראל מעונות ולהאיר בהם הדעת של השגת אלקותו יתברך כנ"ל וזה ממש בחינת קריעת ים סוף שנתגרשו המים הזדונים שהם כל החטאים כנ"ל ונבקע ים החכמה ונתגלה הדעת כי ה' הוא האלהים בחינת זה אלי וכו' כנ"ל וזה בחינת ים החכמה שנזכר במאמר הנ"ל בחינת זה הים גדול ורחב ידים שמשם מקבלת המלכות את הפרנסה וזה בחינת קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף כי משם מקבלת המלכות הפרנסה כנ"ל ועל-כן אחר קריאת שמע אומרים אמת ויציב שהוא בחינת רצון כנ"ל ואז מזכירין קריעת ים סוף כמו שמתפללין וים סוף להם בקעת וכו' לך ענו שירה וכו' זה בחינת הארת הרצון שמאיר על-ידי הפרנסה שנמשך מבחינת הארת בן ותלמיד שהוא בחינת קריאת שמע כנ"ל:
וזה שנתן התנא סימן ( ברכות ב) מאימתי קורין את שמע בערבית משעה שהכהנים נכנסים לאכל בתרומתן ונתן הסימן לזמן קריאת שמע משעת אכילה כי קריעת שמע הוא בחינת הארת בן ותלמיד שעל-ידי זה מאיר הרצון בשעת אכילה כנ"ל וזה בחינת לאכל בתרומתן דיקא כי אכילת תרומה זה בחינת הארת הרצון בשעת אכילה שהוא בחינת מה כנ"ל שזה בחינת תרומה שאין לה שעור בחינת מ"ה בחינת תרומה ומחמת שאנו צריכין שיהיה אכילתנו בבחינה זו שמאיר בשעת האכילה הארת הרצון על-כן אנו צריכין לפרש קדם האכילה תרומה וחלה לכהן שהם בחינת מ"ה כי אין להם שעור כדי שיאיר בהאכילה הארת הרצון כנ"ל. ועל-כן נתן התנא סימן לקריאת שמע משעת אכילת תרומה שהוא בחינת הרצון שמתגלה בשעת אכילה וכו' כנ"ל וכן בבריתא שאר התנאים רבם נתנו סימן משעת אכילה משעה שהעני אוכל פתו וכו' ( שם) כי קריאת שמע הוא בחינת הארת בן ותלמיד שעל-ידי זה מאיר הרצון בשעת אכילה כנ"ל:
ועל-כן צריכין לקרות קריאת שמע בלילה וביום כמו שכתוב ובשכבך ובקומך כי יום ולילה זה בחינת אספקלריא המאירה ואספקלריא שאינה מאירה שהם בחינת השגת בן ותלמיד שזהו בחינת קריאת שמע כנ"ל ועל-כן זמן קריאת שמע של לילה זמנה כל הלילה אבל קריאת שמע של יום אין זמנה רק בשעה מיחדת עד רביע היום, כי הלילה שהיא בחינת אספקלריא שאינה מאירה בחינת השגת דרי מטה היא בחינת ההשגה של מלא כל הארץ כבודו, ועל-כן זמנה כל הלילה, אבל היום שהוא גבוה יותר בחינת אספקלריא המאירה בחינת השגת דרי מעלה בחינת איה מקום כבודו בחינת מ"ה ועל-כן שם דיקא אין נתגלה אלקותו יתברך כל כך ועל-כן אין זמנה כל היום כמו בלילה רק בשעה מיחדת כי אז הוא בבחינת איה ואין נתגלה אלקותו כל כך בבחינת מלא כל הארץ כבודו רק בבחינת איה שהוא השגת דרי מעלה ועל-כן אין זמנה כי אם מעט אבל בלילה בחינת דרי מטה הוא בחינת מלא כל הארץ כבודו ועל -כן בכל הלילה כלה היא זמן קריאת שמע כי דיקא בבחינת דרי מטה מגלין אלקותו יתברך בחינת מלא כל הארץ כבודו כנ"ל:
כי עקר קריאת שמע הוא בשביל בחינת דרי מטה כנ"ל. כדי לעורר מהשנה שוכני עפר בבחינת הקיצו ורננו שוכני עפר כנ"ל במאמר הנ"ל ועל-כן נתנה התורה הסימן של זמן קריאת שמע בשכבך ובקומך כי זה עקר בחינת קריאת שמע להתעורר מהשנה כנ"ל ועל-כן עקר זמן קריאת שמע של לילה ושל יום זמן שניהם הוא מתחלת השכיבה עד הסוף. דהינו עד זמן קימה ביום שהוא בסוף שלש שעות ביום שכן דרך בני מלכים לעמד בשלש שעות ביום ( שם ט) נמצא שכל זמן קריאת שמע של לילה ויום הוא רק מתחלת השכיבה עד הסוף. כי זה עקר בחינת קריאת שמע כדי לעורר דרי מטה מבחינת שנה לגלות להם כי ה' עמם בבחינת הקיצו ורננו שוכני עפר כי מלא כל הארץ כבודו וזה בחינת קריאת שמע בפה דוקא כנ"ל:
וזה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ולמדו שני למודים מתבת שמע כי דרשו שמע השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך ( ברכות טו) וגם דרשו שמע בכל לשון שאתה שומע ( שם יג) שמתר לומר קריאת שמע בכל שבעים לשונות כי שניהם אחד כי קריאת שמע בפה בחינת השמע לאזניך הוא כדי לפרסם אלקותו בפני כל דרי מטה כנ"ל וזהו בעצמו בחינת שמע בכל לשון וכו' דהינו שיכולין לגלות אלקותו יתברך אפלו בכל לשונות הגוים כי מלא כל הארץ כבודו, וזהו בעצמו בחינת הנ"ל בחינת השגת דרי מטה בחינת הקיצו ורננו שוכני עפר שלא יהיו מיאשין עצמן כמו שמבאר שם במאמר הנ"ל כי אפלו כשנופל למקום שנופל חס ושלום שזה בחינת לשונות הגוים שהם בחינת כל התאוות רעות וכו' ואף-על-פי-כן יכולין לגלות אלקותו גם שם בבחינת הקיצו ורננו שוכני עפר על-ידי בחינת כל שהוא בחינת קריאת שמע בפה כנ"ל בחינת השמע לאזניך וכו'. וזהו בעצמו בחינת שמע בכל לשון, כי מלא כל הארץ כבודו ולית אתר פנוי מיניה וכו' כנ"ל:
ברוך ה' לעולם אמן ואמן: