ליקוטי הלכות · אורח חיים א · תפלה ה

על-פי התורה בלקוטי תנינא סימן פד:

העתקת הקטע עם מראה המקום

וזה לשונו, דע שעקר התחברות ודבקות להשם יתברך הוא על-ידי התפלה וכו' ובשביל זה על-פי רב כשאדם מתפלל נופל לו מחשבות של גדלות, כי התפלה, הינו בחינת מלכות, בחינת אני, היא בגלות בתוך מלכות הרשעה וכו' וכשהיא רוצה לצאת אזי מתאחזת בה מלכות הרשעה, הינו גדלות וכו' ועל-ידי שמתפללים בכח, על-ידי זה נותן כח בתפלה להתחזק כנגד מלכות הרשעה וכו' נמצא שהתקון לפניות של גדלות העולים בשעת התפלה הוא להתפלל בכח ובזה יתגבר עליהם ויבטלם וכו' ועל-ידי זה מתקן אשת חיל בחינת מלכות ומוציא אותה מגלותה, מלבושין אוכמין, לבושין דקלפה שהיא מכסה בהם בגלותא ונעשית קן להקדוש ברוך הוא וכו', ועקר כונתך יהיה שתתקן השכינה כדי לזוגה עם בעלה וכו' כי מתחלה צריך אתערותא דלתתא וכו' ואזי השכינה מתלבשת בלבושין נהורין חור סומק ירק בחינת אבות והיא בחינת שבועה, בחינת שבעה, ונעשה כאלו עכשיו נשבע לאבות ביום הזה, נמצא על-ידי תפלה בכח נתחדש השבועה לאבות, עד כאן, עין שם:

העתקת הקטע עם מראה המקום

וזהו בחינת תפלות אבות תקנום, כי עקר התפלה בבחינת אבות כנ"ל, כי על-ידי התפלה בכח נתחדש השבועה לאבות כנ"ל, כי השלשה אבות הם בעצמן בבחינת תקוני מעלות התפלה המבארים בתורה הזאת, כי אברהם איש החסד הוא עקר ההתחברות ודבקות להשם יתברך שזוכין על-ידי התפלה, כי אברהם בחינת חסד שהוא אהבה והשתוקקות והתחברות ודבקות להשם יתברך שכל זה בחינת חסד ואהבה, בחינת אברהם, כי אברהם הוא הראשון שהתחיל לעסק בתפלה בשלמות ולהמשיך דרך התפלה בעולם, כי הוא התחיל להמשיך האמונה בעולם שהיא בחינת תפלה וכמבאר בכמה מקומות דבריו זכרונו לברכה יצחק הוא בחינת גבורות, בחינת כח וגבורה, שמתפללין בכח גדול ובגבורה גדולה כדי להכניע ולשבר מלכות הרשעה, הינו גדלות שעולה על הלב בשעת התפלה, כי באברהם ויצחק היה עדין אחיזת מלכות הרשעה שהם עשו וישמעאל שיצאו מהם ועל-כן צריכין להמשיך בחינת גבורות יצחק הקדושים שהם בחינת מה שמתפללין בכח וגבורה כדי להכניע ולבטל מלכות הרשעה שהוא מלכות עשו וישמעאל שלא יבטלו התפלה על -ידי מחשבות של גדלות וכנ"ל ועל-כן היה עקר קיום העולם על-ידי עקדת יצחק, כי עקדת יצחק זה בחינת מסירת נפש שמסר נפשו למות בשביל השם יתברך, וזה בחינת תפלה בכח שצריכין להניח כל כחו וחיותו בתוך דבורי התפלה שזה בחינת מסירת נפש בחינת עקדת יצחק שמסר כל חיותו בשביל השם יתברך והכל בשביל לבטל מלכות הרשעה שהם תקף הגבורות דסטרא אחרא שהיו נאחזין בו שהם בחינת מלכות הרשעה של עשו וישמעאל ועל-ידי העקדה שהיא מסירות נפש בחינת תפלה בכח, על-ידי זה הכניע ובטל אותם וכנ"ל על-כן בכל פעם שרוצים להזכיר לפני השם יתברך את הברית ואת השבועה שנשבע להאבות מזכירין אותה על-ידי הזכרת זכות עקדת יצחק, כמו שאומרים בראש השנה וכן בכל יום, וזכר לנו ה' את הברית ואת החסד ואת השבועה וכו' ואת העקדה וכו', כי עקר הזכרת השבועה לאבות הוא על-ידי תפלה בכח, הוא בחינת עקדת יצחק כנ"ל יעקב היה מטתו שלמה בלי שום פסול, ועל-כן עקר התקון על-ידי יעקב, כי יעקב הוא בחינת שלמות תקון התפלה שהוא ליחד השכינה עם דודה כנ"ל וזה זכה יעקב בשלמות, כי זכה מטה שלמה בלי שום פסול שעל -ידי זה גרם יחוד וזווג עליון בחינת וישתחו ישראל על ראש המטה, שהיתה מטה שלמה והיתה השכינה שורה על מטתו תמיד, כי גרם יחוד וזווג עליון שהוא בחינת מטה שלמה ועל-כן יוצא ממנו שנים עשר שבטים הם כנגד שנים עשר ברכות אמצעיות שבתפלה בהם כלולים כל התחנות ובקשות שהם עקר התפלה כי שלש ראשונות ושלש אחרונות הם בחינת לפני התפלה ולאחריה, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ( ברכות לד) אבל עקר התפלה הם שנים עשר אמצעיות כנגד שנים עשר שבטים, שהם בחינת המטה שלמה, בחינת הזווג הנעשה על-ידי התפלה. ואלו השנים עשר אמצעיות הם חוץ ברכת המינים, כי כל השנים עשר אמצעיות שהם כלל התפלה היא להכניע המינים והמלכות הרשעה שהם בחינת עבודה זרה ומינות נמצא עקר שלמות התפלה, שהוא היחוד עליון, הוא על-ידי בחינת יעקב ועל-כן תפלות אבות תקנום, כי כל התפלה צריכה להיות כלול משלשה אבות, דהינו להתחבר ולהתדבק להשם יתברך וכו' שזהו בחינת אברהם ולהתפלל בכח שזהו בחינת יצחק והעקר ליחד קדשא בריך הוא ושכינתה בשלמות, שזה בחינת יעקב שזכה למטה שלמה כנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

והנה בארנו ששנים עשר אמצעיות הם כנגד שנים עשר שבטי בני יעקב, שהם בחינת מטה שלמה, שהם עקר התפלה ועתה נבאר בחסדי ה' בפרטיות שנים עשר ברכות אמצעיות איך הם כנגד שנים עשר בני יעקב ברכה אחת מהשנים עשר אמצעיות הוא 'אתה חונן לאדם דעת', היא כנגד ראובן, כי ראובן על שם הראיה, כמו שכתוב ( בראשית כט) כי ראה ה' בעניי, וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ( ברכות ז), ראו בן וכו' וראיה הוא בחינת הדעת, כמו שכתוב ( קהלת א), ולבי ראה הרבה חכמה ודעת, וכמו שכתוב ( בראשית ג), ותפקחנה עיני שניהם, ופרש רש"י לענין הדעת, כי עינים על שם החכמה נאמר:

העתקת הקטע עם מראה המקום

'השיבנו' כנגד שמעון שנקרא על שם ( שם כט), כי שמע ה' כי שנואה אנכי, זה בחינת הבעל תשובה שנלכד תחלה בחטאים, ועל-כן הוא שנוא בעיני ה' ובעיני עצמו וכשהשם יתברך עוזרו מתעורר בתשובה אזי השם יתברך מרחם עליו על בזיונו שהוא שנוא כל כך בבחינת כי שמע ה' כי שנואה אנכי, בחינת ( תהלים לח) כי כסלי מלאו נקלה וכו', שהוא מבזה ונקלה בעיני עצמו, בחינת ( משלי יד) גם לרעהו ישנא רש, שהוא הרש מתורה ומעשים טובים ועל זה מבקשים שהשם יתברך ירחם וישמע כי שנואה אנכי על-ידי מעשי הרעים ויחזירני בתשובה שלמה לפניו וזה בחינת ( דברים לג) שמע ה' קול יהודה ואל עמו תביאנו, שנאמר לענין תשובה של יהודה שהתודה ושב בתשובה, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ( סוטה ז), מי גרם לראובן שיודה יהודה וכו' וראובן הוא הראשון שהתחיל בתשובה, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ( בראשית רבה פרק פד) אתה פתחת בתשובה תחלה וכו' נמצא שפסוק שמע ה' קול יהודה מדבר בתשובה שישמע קול ישראל המכונים על שם יהודה ויחזירם בתשובה ובאלו התבות 'שמע ה'' רמז ברכה לשמעון, כמו שפרש רש"י שם נמצא ש'שמע ה'' בחינת שמעון הוא בחינת תשובה וכנ"ל ועל-כן 'ברכת השיבנו' כנגד שמעון:

העתקת הקטע עם מראה המקום

'סלח לנו' כנגד לוי שהם הלויים והכהנים בני לוי העוסקים בעבודת בית המקדש תמיד לכפר ולסלח עון ישראל, כי כל עבודת בית המקדש וקרבנות הכל לכפר ולסלח עוונות ישראל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

'ראה נא בענינו' שהוא ברכת גואל ישראל כנגד יהודה שממנו יצא משיח שהוא גואל ישראל גואל צדק:

העתקת הקטע עם מראה המקום

'רפאנו' כנגד יששכר שהיו עוסקים בתורה הרבה, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ( יומא כו) והתורה היא רפואה לכל, כמו שכתוב ( משלי ג), רפאות תהי לשרך:

העתקת הקטע עם מראה המקום

'ברך עלינו' שהוא ברכת הפרנסה כנגד זבולון שהיו עוסקים בפרקמטיא להספיק פרנסה ליששכר העוסקים בתורה, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ( בראשית רבה פרק צט), ועל-כן הם צריכים ברכת הפרנסה:

העתקת הקטע עם מראה המקום

'תקע בשופר', שהוא קבוץ נדחים, כמו שכתוב מקבץ נדחי עמו ישראל, כנגד שבט דן, ( עין בסימן נו חלק א) שהיה מאסף לכל המחנות דקדשה, שזהו בחינת קבוץ נדחים, כי עמלק היה רודף תמיד אחרי מחנה דן, כי עמלק הוא בחינת פגם הברית בחינת מקרה לילה רחמנא לצלן, כמו שכתוב, אשר קרך בדרך, שמשם כל הנדחים כידוע ועל זה עקר התפלה שהשם יתברך ירחם עלינו ויקבץ נדחנו בגשמיות ורוחניות, דהינו שיקבץ ויאסף לתוך מחנה ישראל הקדושה כל הניצוצות הנדחים על-ידי פגם הברית שכל התקון הזה הוא בבחינת מחנה דן שהוא מקבץ ומאסף לכל המחנות להכניס כל הנחשלים והנדחים לתוך מחנה ישראל הקדושה נמצא שמקבץ נדחי עמו ישראל הוא כנגד דן:

העתקת הקטע עם מראה המקום

'השיבה שופטינו ויועצינו' וכו' כנגד נפתלי בבחינת ( בראשית מט) נפתלי אילה שלחה הנתן אמרי שפר, שהם אמרים נאים לברר המשפט והעצה על מכונה וכמבאר במדרש רבה סדר ויחי ( פרשה צח) הנתן אמרי שפר, אמרי שופר שהם משפרין אמרים שנתנו בשופר ובתרועה את מוצא בשעה שעלו לקבר את יעקב אבינו באו בני חת להתעורר עמהן על הקבורה ורץ נפתלי כאילה והביא את הספר ממצרים ושפר על ידו ופרש המתנות כהנה, ושפר, השקיט המריבה שביניהם, ועין שם בהמתנות כהנה וזה בחינת ברור המשפט שמשקיט המריבה שנעשה על-ידי נפתלי שנותן אמרי שפר, שהם דברי תורה שנתנו בשופר ובתרועה, וכמו שפרש המתנות כהנה שם ועל-כן זכר שופר ותרועה שהוא בחינת ראש השנה, שהוא יום שופר ותרועה שאז הוא יום המשפט וזה בחינת ומנפתלי שרים אלף, כמובא זה הפסוק במדרש שם, כי הם שרים שמוציאין ומבררין המשפט לכל, כי הם נותנים אמרי שפר לברר המשפט והעצה להשקיט המריבה וכנ"ל ועל-כן השיבה שופטינו כנגד נפתלי. ואז מתחיל עלית המלכות, כי עקר המלכות הוא המשפט שיוצא ממנו, כמו שכתוב ( משלי כט) מלך במשפט יעמיד וכו', ועל-כן מזכירין בברכה זאת דיקא שם מלכות, כמו שכתוב, מלך אוהב צדקה ומשפט כי עקר תקון שלמות המלכות על -ידי משפט ועל-כן מתפללין אז תכף ברכת המינים שיעקר המינים ומלכות הרשעה שלא יתגברו כנגד מלכות דקדשה, הינו שלא יתגבר חס ושלום הגדלות שהוא בחינת מינות ועבודה זרה, בחינת מלכות הרשעה שלא יתגבר על מלכות דקדשה שהיא התפלה וכנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

'על הצדיקים' כנגד יוסף שנקרא צדיק:

העתקת הקטע עם מראה המקום

'ולירושלים' כנגד בנימין, כי ירושלים היה בחלקו של בנימין:

העתקת הקטע עם מראה המקום

'את צמח דוד' וכו' כנגד גד שממנו יצא אליהו שהוא יקרב הגאלה וכל צמיחת קרן ישועה על ידו וכמו שכתוב במדרש פרק צט סדר הנ"ל לענין דן, כיון שראה אותו יעקב אמר לישועתך קויתי ה', אין זה מביא את הגאלה אלא מגד, שנאמר ( בראשית מט), גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב לאותו שהוא בא בעקב, הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא שהוא משבט גד זה שאנו מתפללין בברכת את צמח כי לישועתך קוינו כל היום, הינו בחינת לישועתך קויתי ה' הנ"ל שאמר יעקב שנסמך לברכת גד גדוד יגודנו הינו שעתה אנו מקוים רק לישועתך על-ידי זרע גד שהוא אליהו שיבא בקרוב ויבשרנו הגאלה וכנ"ל ועל-כן את צמח כנגד גד:

העתקת הקטע עם מראה המקום

'שמע קולנו' כנגד אשר שנקרא על שם ( בראשית ל) באשרי כי אשרוני בנות כי כשהשם יתברך שומע תפלת ישראל אזי הכל רואין מעלת ישראל והכל מאשרין אותם בבחינת ( תהלים קמד) אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלקיו, ששומע תפלתם בכל קראם אליו, בחינת ( דברים לג) אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה', ששומע תפלתם ומושיעם תמיד. ועל-כן ברכת שומע תפלה כנגד אשר:

העתקת הקטע עם מראה המקום

הלכות תפלה הלכה ו נכללת בהלכות ברכת השחר הלכה ה, ראשי פרקים שיכים להלכות תפלה הלכה ו שנכללת בהלכות ברכת השחר הלכה ה על-פי "ואת הערבים" סימן ד לקוטי תנינא:

העתקת הקטע עם מראה המקום

'הושיעה ה' וכו' כי פסו אמונים וכו' אשר אמרו ללשננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו' כי הדבור יש לו כח גדול, כמו שמובא שם על מאמר רבותינו זכרונם לברכה ( במדרש רבה פרק כ) אף אנו באין עליו באדם שכחו בפיו וכו':

העתקת הקטע עם מראה המקום

'ויעמד פנחס ויפלל וכו' ותחשבה לו לצדקה', כי פנחס קנא אז קנאת ה' צבאות שנחשב לצדקה וכו':

העתקת הקטע עם מראה המקום

ואברהם זקן בא בימים דסיב ועל ביומין שהיה מתחדש בכל יום וכו':

העתקת הקטע עם מראה המקום

תלמידיו של אברהם אבינו עין טובה וכו' ההפך תלמידיו של בלעם הרשע עין רעה וכו', כי אברהם זכה למה שזכה רק על-ידי רצון הטוב שהיה מוציאו בפיו וכו' וזה בלעם לעמת זה התגבר ברצונות רעים והוציאם בפיו ומה בין תלמידיו וכו', כי הלא שניהם פועלים פעלות כרצונם בזה העולם אבל אחרית לאיש שלום ואחרית רשעים נכרתה, כי תלמידיו של אברהם אבינו עליו השלום נוחלין העולם הזה וכו' ותלמידיו של בלעם הרשע יורדים לבאר שחת וכו'. וזה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה במדרש רבה ( בראשית רבה פרק ג) אור אלו מעשיהם של צדיקים חשך אלו מעשיהם של רשעים ועדין איני יודע באיזה מהם חפץ, תלמוד לומר וירא אלקים את האור כי טוב כי מקרה אחד לצדיק ולרשע וכו', אך מי יודע רוח האדם העלה וכו', ורוח הבהמה הירדת וכו' ואיך ימות החכם עם הכסיל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם ה' כי באותן ימים לא כעס ( ברכות ז), כי משה בכחו המשיך אז דיקא עת שיהיה רק רצון הפך הזעם וכו' כי מראש צרים אראנו מגבעות אשורנו שהם האבות והאמהות שכל עבודתם היה רק רצון טוב וזה בחינת צורים, בחינת צור לבבי וחלקי אלקים לעולם וזה בחינת גבעות, בחינת הר המר וגבעת הלבונה מקום הבית המקדש ששם עלה הכל לרצון, כי שם אור הפנים וכו' שעולין לשם בשלשה רגלים וצור וגבעה הם חזקת חזקים מאד וגבוהים ורמים מאד, כי הרצון עולה על הכל, ואצל הסטרא אחרא להפך שהעמידו פסיליהם על גבעה גבוה וכו' ולבם חזק מצור להשכיל אל האמת, אבל זרע אברהם וכו' הם חזקים כצור ברצונם הטוב, ועולים למעלה מכל ההרים והגבעות שהם בחינת הידיעות, שהם גבוהים מהשכל בחינת מקיפים שהם גבוהים ורמים שעל-ידי זה נתפקרו הרבה רחמנא לצלן, אבל ישראל בני האבות עולים על כלם כי הם נקראים עבריים והעקר על-ידי הרצון וכו':

העתקת הקטע עם מראה המקום

'הן עם לבדד ישכן', שהם מתבודדין בינם לבין עצמן ומישבין עצמן היטב היטב מה יהיה בסופם ותכליתם שזה כל ענין ההתבודדות והשיחה בינו לבין קונו 'ובגוים לא יתחשב' שאינם חושבים בדעתם מעשה הגוים שרודפים אחר הממון שהוא בחינת שמד ועבודה זרה 'מי מנה עפר יעקב', מה שנעשה מכל פסיעה ופסיעה מזה וכו' 'ומספר את רבע ישראל' בחינת ארבעה דגלים בחינת ד' דאחד וכו' 'תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו', כי עקם את פיו והכרח להודות שבעת המיתה והאחרית ובסוף אז יבינו החלוק שבין ההולך בדרכו ובין ההולך בדרך אבותינו המחזקים את הרצון וכו':

העתקת הקטע עם מראה המקום