ליקוטי הלכות · אורח חיים ג · לולב ואתרוג א
התאמת הקריאה
הלכות לולב ואתרוג:
הלכה א:
על-פי התורה בראשית לעיני כל ישראל (בלקוטי תנינא סימן סז), (עין שם ומה שכתוב שם בסימן הקודם בענין מחרת יום הכפורים שקורין שם ה') ומה שכתוב בשיחות הר"ן מבחינת אתרוג שזוכין על-ידי בחינת והנה נער בוכה מיד ותחמל עליו וכו', עין שם:
כי האתרוג הוא פרי עץ הדר, בחינת יפה נוף משוש כל הארץ, בחינת ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה, כי הארת האתרוג מבחינת יוסף שהוא הדור ויפי של כל הגוף כידוע. וזה בחינת הארבעה מינים כנגד הארבעה יסודות שנמשכין מארבע אותיות השם, כמובא, הינו כי הארבעה מינים הם כנגד ארבע אותיות השם שמשם נמשך הפאר והיפי שהוא כלליות הגונין, בחינת תלת גונין דעינא ובת עין משם נמשכין הארבעה יסודות, וזה בחינת השלשה מינים שבלולב שנאגדים יחד בפעם אחת והאתרוג בפעם אחת, כי השלשה מינים בחינת תלת גונין דעינא, והאתרוג בחינת בת עין. ואחר כך מחברים יחד, כי כלם נכללים ונתחברים יחד בהאתרוג שכולל הפאר והיפי, כי האתרוג הוא בחינת בת עין שכולל כל הגונין דעינא וכל זה זוכין אחר יום הכפורים שאז נגדל שם ה' על-ידי הסליחה של יום הכפורים, (כמבאר שם), שזה בחינת שקורין מחרת יום הכפורים שם ה', (כמו שמבאר שם, עין שם). כי אזי אחר המחילה והסליחה של יום הכפורים שעל-ידי זה נגדל שם ה' כנ"ל, אזי תכף נתרצה השם יתברך לישראל והזהירם על מלאכת המשכן ועל שבת שהם גם כן בחינת שם ה', בחינת תלת גונין דעינא ובת עין כנ"ל. ועל-כן אחר כך זוכין על-ידי זה למצות אתרוג וארבעה מינים, שהם גם כן בחינת שם ה', בחינת תלת גונין דעינא ובת עין כנ"ל. וכל זה נעשה על -ידי בחינת והנה נער בוכה. מיד, ותחמל עליו. כי לפעמים נתעלם הפאר והיפי. וזה בחינת חרבן בית המקדש, (כמו שמבאר שם). והתקון לזה להיות מתאבל על חרבן בית המקדש. ואזי השם יתברך משים פאר תחת אפר, (כמו שמבאר שם). וזה בחינת והנה נער בוכה, מיד, ותחמול עליו, שעל-ידי שבוכין ומתאבלין על חרבן בית המקדש, על-ידי זה השם יתברך מרחם ומשים פאר תחת אפר. ואזי זוכין לאתרוג הדר בחינת פאר כנ"ל, כי גם הבכיה שבוכין בראש השנה וביום הכפורים היא גם כן על חרבן בית המקדש, כי כל התפלות והבקשות של ראש השנה ויום הכפורים צריך לכון בהם רק על גלות השכינה, (כמו שאיתא בזהר. נמצא, שמה שאנו בוכין ועושין תשובה על עוונותינו בימים נוראים הכל כדי לתקן הפגמים המעכבין את השכינה בגלות המונעים את בנין בית המקדש. ועל-ידי הבכיה הזאת זוכין לפאר תחת אפר כנ"ל. וזה בחינת והנה נער בוכה מיד ותחמל עליו. ועקר הרחמנות לשוב ולבנות חרבות ירושלים ולשים לאבלי ציון פאר תחת אפר, ועל-ידי זה זוכין לאתרוג שהוא פרי עץ הדר כנ"ל:
ולבאר קצת יותר, כי עקר הסתלקות מאורי אור שזה בחינת העלמה שנתעלם הפאר הוא על-ידי הבכיה של השכינה, בחינת רחל מבכה על בניה, (כמו שמבאר שם). ועל-כן התקון הוא גם כן על-ידי הבכיה של ישראל, כי כנגד מה שפגמו וגרמו בכיה לשכינה שעל-ידי זה נסתלקו מאורי אור ונתעלם הפאר כנגד זה צריכים לעשות תשובה ולבכות על החטאים והפגמים שעל ידם גרם בכיה לשכינה, כביכול, ובזה בעצמו מתקן מה שפגם. ואזי השם יתברך מרחם ומשים פאר תחת אפר, שזהו בחינת תקון הבכיה כנ"ל, כי אף-על-פי שהבכיה הוא בחינת הסתלקות מאורי אור והתגברות מאורי אש חס ושלום, אף-על-פי-כן כשאנו מתעוררין בבכיה אזי השם יתברך מרחם בבחינת והנה נער בוכה, מיד ותחמל עליו. ועל-ידי גדל הרחמנות הוא יתברך מהפך מהפך אל הפך ומשים פאר תחת אפר, הינו תחת אפר שנעשה על-ידי הבכיה הנ"ל. ועכשיו נתהפך ונעשה על-ידי הבכיה פאר תחת אפר, כי הכל תלוי בנו, כי אין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים, (כמו שאיתא בתקונים. ועל-כן על-ידי הבכיה של השכינה אין נתעורר הגאלה, כי אדרבא, זהו בחינת הפגם שגרמנו בכיה לשכינה, כביכול, שעל-ידי זה נסתלקין מאורי אור וכו' כנ"ל, אבל תכף כשאנו מתעוררין בתשובה בבכיה, ואזי נתעורר רחמיו יתברך ונתתקן הפגם שגרמנו בכיה לשכינה ונעשה פאר תחת אפר. וכל זה ברחמיו יתברך, בבחינת והנה נער בוכה, מיד, ותחמל עליו כנ"ל. ועל-כן זוכין לפרי עץ הדר, בחינת פאר אחר ימים נוראים כנ"ל:
מחמת שבשנה זו ואשתקד היו שרפות הרבה. בשביל זה לא היו מצויים אתרוגים, כי היה התגברות מאורי האש שהוא בחינת התעלמות הפאר כנ"ל (וכמו שמבאר שם). אף-על-פי -כן על-ידי בחינת והנה נער בוכה וכו'-זכו לאתרוגים נאים כנ"ל: