ליקוטי הלכות · אורח חיים ג · חנוכה ב
התאמת הקריאה
על-פי המאמר ראיתי מנרת זהב וכו' בסימן ח:
והכלל שעל-ידי אריכות הרוח, דהינו גנוחי, על-ידי זה ממשיכין רוח חיים להחסרון, ועקר הרוח חיים מקבלין מן הצדיק והרב שבדור, כי הוא איש אשר רוח בו, וממנו תוצאות חיים לכל אחד ואחד לכל הדבקים בו. אך יש רשעים שאינם דבקים בהצדיק, והם מקבלין אריכת הרוח מן הרב שבקלפה וכו', ומי שרוצה לעמד נגד רשעים אי אפשר לו, כי אם כשהוא צדיק גמור, דהינו שהפריש הרע מן הטוב, כי כשרוצים להכניע רשעים צריכים לירד לתוך המדה רעה של הרשע, שהוא הצנור שלו להכניעה ולהשפילה, ועל-ידי זה משפיל רשעים עדי ארץ, ראשי תבות ארמ"ע, שהם הארבעה יסודות שמהם כל המדות וכו', עין שם, ועל-ידי תורה ותפלה מפרישין הרע מן הטוב וכו', עין שם. גם שמענו מפיו הקדוש, שאפלו כשמקרבין ומקשרין לצדיק כזה, דהינו צדיק גמור, יכולין גם כן לעמד כנגד רשעים ולהתגבר עליהם:
וזה בחינת חנכה, כי בחנכה צריכין לעמד כנגד רשעים הרוצים למנע ולבטל מעבודת ה', כי מה שנעשה הוא שיעשה, הינו כמו שאז בזמן הנס של חנכה עמדה עלינו מלכות יון הרשעה להשכיחנו תורתו ולהעבירנו, חס ושלום, על חקי רצונו, כמו כן נעשה זאת בכל דור ודור, שאנו צריכין בימי חנכה לעמד כנגד מלכות הרשעה שמתגברת בכל דור ודור, והם הרשעים העומדים עלינו לבטל אותנו, חס ושלום, מעבודתו יתברך שמו, ואנו צריכין להתגבר ולעמד כנגדם, ואי אפשר לעמד כנגדם כי אם על-ידי כח הצדיק כנ"ל, וזה בחינת נר חנכה, כי הצדיק נקרא אור, כמו שכתוב, אמרו צדיק כי טוב, ואין טוב אלא אור, כמו שכתוב, וירא אלקים את האור כי טוב, כי זה הצדיק הוא טוב גמור, כי הפריש הרע לגמרי ונשאר כלו טוב, ועל-כן נקרא טוב, דהינו אור כנ"ל. וזה בחינת נר חנכה, שאנו ממשיכין ומקבלין כח הצדיק שנקרא אור, בחינת נר ה' נשמת אדם, ועל-ידי זה הכח, דהינו על-ידי אור הצדיק שהוא בחינת טוב, כמו שכתוב, וירא אלקים את האור כי טוב, כנ"ל, על-ידי זה אנו יכולין לעמד כנגד מלכות הרשעה, כנ"ל, כי אי אפשר לעמד כנגדם כי אם על-ידי בחינת כלו טוב, בחינת צדיק גמור כנ"ל, כי צריכין לירד לתוך הרע שלהם לשברו ולהשפילו כנ"ל. וזה בחינת מצות נר חנכה למטה מעשרה טפחים ברשות הרבים בטפח הסמוך לפתח, כי עקר אחיזת הסטרא אחרא הוא למטה מיוד, כי מעולם לא ירדה שכינה למטה מעשרה, ושם עקר בחינת עולם העשיה, שם אחיזתם, גם רשות הרבים הוא מקום הקלפות, כמובא, ושם דיקא צריכין להדליק נר חנכה, שהוא בחינת אור, שזהו בחינת שיורד כח הצדיק לתוך אחיזת הרשע להכניעה ולהשפילה, שעל-ידי זה אנו מתגברין עליו כנ"ל, ועל-כן הוא בטפח הסמוך לפתח, כי אחיזתם הוא רק בבחינת הפתח, כי בפנים אינם יכולין לכנס, רק אצל בחינת הפתח שם הם אורבים לנק, בבחינת לפתח חטאת רבץ, ועל-כן נצטוינו לעשות מזוזה אצל הפתח לגרש הקלפה העומדת אצל הפתח דיקא (כמובא בזהר הקדוש, ועל-כן אנו מדליקין נר חנכה סמוך לפתח, להכניעם ולשברם במקום אחיזתם כנ"ל:
גם נר חנכה מרמז על הרוח חיים של הצדיק, שעל-ידי זה מתגברין כנגדם אם הוא צדיק גמור, כי על-ידי אריכות הנשימה, על-ידי זה הוא קיום השכל, כי השכל הוא בחינת פתילה הדולקת על-ידי השמנים שבגוף, ועקר קיום השמנים שבגוף על-ידי הנשימה, כי אלמלא כנפי ראה דנשבין על לבא הוי לבא אוקיד כל גופא, וזה בחינת נר ה' נשמת אדם , שעקר קיום נר ה', דהינו השכל, הוא על-ידי הנשימה, שעל-ידי הנשימה, שהוא אריכת הרוח של קנה הראה, אזי הראה מנשב על הלב ומקרר חמימות הלב, ואזי מתקימים השמנים שבגוף ואינם נשרפים מחמימות הלב, ואזי עולים השמנים אל המח ומתקים השכל, שהוא נר ה' הדולק על-ידי השמנים שבגוף כנ"ל. וכמבאר כל זה באר היטב במאמר פתח רבי שמעון ואמר עת לעשות לה' (בסימן ס, עין שם). וזהו בחינת נר חנכה שאנו מדליקין נר של שמן, זה בחינת נר ה' וכו', וזהו בחינת כח המשכת הרוח חיים, דהינו אריכת הנשימה של הצדיק, כי הדלקת הנר בחינת נר ה', זהו בחינת אריכת הנשימה, כי על-ידי אריכת הנשימה דולק נר ה', כנ"ל, ועל-ידי אריכת הנשימה של הצדיק אנו עומדין כנגד הרשעים כנ"ל:
וזהו בחינת הנס של חנכה, כי מלכות יון הרשעה טמאו כל השמנים ומצאו צלוחית של שמן שהיה חתום בחותמו של כהן גדול ולא היה בו להדליק רק יום אחד, ונעשה נס ודלק שמונה ימים וכו', כי מלכות הרשעה כשמתגברים על-ידי אריכת הרוח שלהם, שהוא בחינת רוח סערה וכו', כמבאר שם, אזי הם מטמאים כל השמנים שבגוף, כי עקר קיום השמנים שבגוף על-ידי אריכת הנשימה, ועל-כן כשהנשימה הוא מן הקדשה, אזי כל השמנים שבגוף קדש, ולהפך כשמתגבר, חס ושלום, הרוח והנשימה דקלפה, אזי הם מטמאים, חס ושלום, כל השמנים שבגוף שקיומם על-ידי הנשימה כנ"ל, כי באריכת הנשימה שלהם הם בולעים ממש את מי שאינו צדיק גמור, בבחינת צדיק ממנו בולע (כמו שמבאר שם), ועל -כן הם מטמאין, חס ושלום, כל השמנים שבגוף, שהם השמנים של השכל, על-ידי שמתגבר, חס ושלום, על-ידי הרוח והנשימה שלהם, ואחר כך כשגברו עליהם מלכות בית חשמונאי ונצחום, מצאו צלוחית של שמן וכו', הינו שמצאו אחר כך עקר הכח שמשם התגברו על מלכות הרשעה, הינו כי עקר הכח שעל ידו מתגברין על מלכות הרשעה הוא כח הצדיק, דהינו אריכת הנשימה דקדשה שמקבלין מן הצדיק, שעל ידו השמנים של השכל קדש כנ"ל, וכהן גדול זה בחינת הרב דקדשה, כי הוא גדול מאחיו, בחינת רב, וכמו שכתוב, כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו, ודרשו רבותינו זכרונם לברכה (מועד קטן יז), אם הרב דומה למלאך ה' צבאות וכו', נמצא שכהן הוא בחינת רב, והוא בחינת רב חסד, כי כהן הוא איש חסד, וזהו שמצאו שמן שהיה חתום בחותמו של כהן הגדול, דהינו שמן קדש של השכל הנמשך על-ידי אריכות הנשימה של הצדיק, שהוא בחינת כהן גדול שהיה חתום בחותמו, דהינו שהיה חתום בקדשה בלי מגע זר, כי הצדיק הוא כלו טוב ואין להרע שום אחיזה בו, ואין יכלת למלכות הרשעה לטמא, חס ושלום, שמן של הצדיק גמור על-ידי אריכת הרוח שלהם, כי צדיק גמור אינו בולע, ועל-ידי זה הכח של הצדיק, דהינו אריכת הנשימה של הצדיק, שהוא בחינת שמן קדש, כנ"ל, על-ידי זה מתגברים כנגד מלכות הרשעה כנ"ל, כי על-ידי זה יכולין לכנס לתוך המדה רעה של הרשע להכניעה ולשברה, ועל-ידי זה מכניעין אותו כנ"ל. וזהו, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד ונעשה נס ודלק שמונה ימים, כי טוב הצדיק הוא בחינת כלו טוב, וכלו טוב זה בחינת יום אחד, כמו שכתוב (בראשית א), "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד", ופרש רש"י שהיה הקדוש ברוך הוא יחיד בעולמו, ואפלו מלאכים לא נבראו עדין וכו', וכשהקדוש ברוך הוא יחיד בעולמו, הינו קדם הבריאה, זה בחינת כלו טוב, כי שם הוא כלו טוב בודאי, אך עקר התכלית הוא כשאחרי ההויה, כשיש הויה בעולם, ואז יש אחיזה להרע, כשמבררין ומוציאין הטוב מן הרע ונתהפך רע לטוב, ואז נתגלה מלכותו בכל העולמות אפלו בעולמות התחתונים, בחינת ומלכותו בכל משלה, זהו עקר התכלית והשלמות, שבשביל זה היתה כונת הבריאה כידוע, ואז אחר ההויה כשמעלין הטוב מן הרע, אזי נעשה שם שלם, כביכול, בחינת ה' אחד ושמו אחד, שהוא בחינת שמונה ימים, בחינת שמונה אותיות של השני שמות יאקדונהי, וזהו תכלית האחדות כשנתגלה יחודו ואחדותו יתברך בכל העולמות התחתונים, אפלו בעמק הרע, שכלם יעידון ויגידון כי ה' אחד ושמו אחד, כי נתהפך הרע לטוב על-ידי הצדיקים שבכל דור, זה בחינת "ונעשה נס ודלק שמונה ימים", לשון ארים נסי, הינו על-ידי שמרימין מדרגות התחתונות אל הקדשה, על-ידי שמבררין הטוב מן הרע, שזהו מעקר הנס של חנכה לירד לתוך הרע של הרשע להכניעו ולשברו, ואז מוציאין משם כל הניצוצות, הקדשה וכל הטוב שהיה שם, ואזי נעשה בחינת שמונה ימים, בחינת ה' אחד ושמו אחד, כנ"ל, כי עולה הטוב מן הארבעה יסודות ומתחבר בשרשו, שהוא בחינת ארבע אותיות הויה, ואז נתיחד שמו יתברך, בחינת ה' אחד ושמו אחד, שהוא בחינת שמונה אותיות, בחינת שמונה ימים כנ"ל:
וזה בחינת שמונה ימי מילה, כי הקדוש ברוך הוא לא ברא את האדם מהול, כקשיות האפיקורסים, והטעם הוא כדי שיעבר האדם דרך הרע, ואחר כך מכניעין אותו וחותכין הערלה שהוא הרע, ואז יש יתרון האור מן החשך, 'מן החשך' דיקא, כי כשמהפכין חשך לאור, רע לטוב, הוא תכלית השלמות, כנ"ל, ואז נעשה בחינת שמונה ימי מילה, שנכללין כל השמונה ימים בקדשה, בבחינת ח' אותיות הנ"ל, בחינת ה' אחד ושמו אחד כנ"ל:
וזה בחינת קריאת ההלל וקריאת התורה של חנכה, זה בחינת תורה ותפלה שעל ידו מבררין הטוב מן הרע, כי הלל הוא תפלה, ואחר כך קוראין בתורה, כי על-ידי התורה מבררין הטוב מן הרע (כמו שמבאר שם), ועל-כן קוראין חנכת המזבח, כי חנכת המזבח הוא לטהר את המזבח מאחיזת הרע, כי עקר אחיזת הסטרא אחרא הוא מפגם המזבח (כמבאר במקום אחר), ועל-כן באו הקרבנות של חנכת המזבח לטהרו ולקדשו מאחיזת הרע, כמו שכתוב בחנכת המזבח של לעתיד וכפרתם על המזבח מאיש שוגה ומפתי, הינו שצריכין לחנכו כדי לטהרו מאיש שגה ופתי, דהינו הסטרא אחרא הנאחזת בו, נמצא שחנכת המזבח הוא להכניע הרע, לברר הטוב מן הרע. ועל שם זה נקרא חנוך, בחינת חנוך מט"ט שהוא כלול מששה סדרי משנה, אסור והתר וכו', שזה בחינת הברור שצריכין לברר הטוב מן הרע, התר מן אסור וכו', ועל-כן קורין חנכת המזבח בחנכה, כי הוא בחינת ברור הטוב מן הרע, שזהו בחינת חנכה, כי על-ידי זה מתגברין על מלכות הרשעה ומכניעין אותן, בבחינת משפיל רשעים עדי ארץ, ואז נתגדל ונתקדש שמו יתברך, בבחינת ה' אחד ושמו אחד, כנ"ל:
וזהו שמדליקין נר חנכה עד שתכלה רגל מן השוק, הינו להעלות כל המדרגות התחתונות שהם רגלי הקדשה המלבשין ומשתלשלין במקומות החיצונים, שהם בחינת שוק, בחינת רשות הרבים, והדלקת נר חנכה הוא להעלות הקדשה מן הסטרא אחרא כנ"ל, כי זה עקר כונת נר חנכה להמשיך אור הקדשה למטה, לבחינת ששת ימי החל, להכניע הרע ולברר הטוב. ברוך השם לעולם, אמן ואמן: