ליקוטי הלכות · אורח חיים ג · חנוכה ה
התאמת הקריאה
ענין חנכה:
על-פי מה שכתב רבנו במאמר בהעלתך וכו' בסימן כא, עין שם, שיש שכל מקיף ושכל פנימי, והפנימי מקבל מהמקיף, והמקיף אי אפשר להשיג עד לעתיד שיכנסו המקיפים לפנים, בחינת ועטרותיהם בראשיהם (כמבאר שם, עין שם), וכל המבוכות והקשיות של המחקרים כלם הם בשכל המקיף, ומחמת שזה השכל הוא מקיף, על-כן אי אפשר להבין זאת, כגון הקשיא של הידיעה והבחירה, השכל הזה של הידיעה והבחירה הוא בשכל המקיף, על-כן אי אפשר להם להבין זאת ונשאר בקשיא אצלם, וכיוצא בזה, ואיתא שם שעל-ידי בחינת שבעת הנרות מאיר המקיף לפנים, שזה בחינת בהעלתך את הנרות וכו':
והנה איתא בדברי רבותינו זכרונם לברכה, שבזה הפסוק בהעלתך וכו' מרמז נר חנכה, הינו כי נר חנכה הוא בחינת הארת המקיפים לפנים על-ידי בחינת שבעת הנרות, כי הנס היה כנגד מלכות יון הרשעה שעמדה על ישראל, ומלכות יון זה בחינת חכמות חיצוניות, שהם חכמות יוניות, כמו שקראו רבותינו זכרונם לברכה חכמות חיצוניות על שם חכמות יוניות, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: מהו שילמד את בנו חכמות יוניות, ואלו החכמות חיצוניות שהם חכמות יוניות שמשם כל האפיקורסית. עמדה על ישראל להשכיחם תורתם ולהעבירם וכו', הינו שהתגברו באפיקורסית החכמות שלהם להעביר דת תורתנו הקדושה, חס ושלום. וזה בחינת שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שטמאו כל השמנים, בחינת שמן משחת קדש, דהינו הדעת והשכל שטמאו כל השכליות על-ידי חכמות שלהם, שהשליכו אפיקורסית וקשיות בתוך כל השכליות דקדשה, שהם בחינת שמנים כנ"ל, ונעשה נס ומצאו צלוחית של שמן חתום בחותמו של כהן גדול, כי באמת הקשיות שלהם אינם קשיות כלל, רק שאי אפשר להבין זאת מחמת שהוא בשכל המקיף כנ"ל, שזה השכל המקיף אי אפשר להבין עד לעתיד לבא, ובעולם הזה זה השכל סתום וחתום, וזה בחינת מה שכתב רבנו נרו יאיר (בלקוטי תנינא סימן יב) שכל הכפירות והסטרא אחרא מקבלין חיות מכבוד עליון, מבחינת איה שהוא סתום ונעלם, הינו שכל כחם מבחינת שכל המקיף שהוא סתום ונעלם, בחינת איה, שמחמת שאי אפשר להשיג זה השכל, על-כן הם מקשים כל הקשיות והאפיקורסית שלהם כנ"ל. נמצא שיניקתם וכחם מקדשה העליונה שהוא השכל המקיף בחינת איה, וכשזוכין להבין זאת שהקשיות אלו נמשכין מבחינת איה, בחינת מקיף, שבאמת אי אפשר להבין זאת, ומחמת זה בעצמו קשה להם כל הקשיות שלהם, אזי כשמבינים זאת נתבטלים כל הקשיות שלהם, כי יודעים שאינו קשה כלל, רק שאי אפשר להבין זאת מחמת שהוא בחינת שכל המקיף, אדרבה זוכים לידע שיש קדשה גבה ועליונה מאד, שמשם נמשך אלו הקשיות, שהוא בחינת איה, בחינת מקיף, וזהו בחינת צלוחית של שמן חתום בחותמו של כהן גדול שמצאו בבית המקדש. הינו שמצאו שמן חתום, הינו דעת שהוא חתום ונעלם, בחינת מקיף, בחינת איה, וזהו חתום בחותמו של כהן גדול, כי כהן גדול נכנס לפני ולפנים ביום הכפורים, הינו בחינת כתר, בחינת איה, שהוא השכל העליון, בחינת איה מקיף כנ"ל. הינו שמצאו והשיגו שכל הכפירות נמשכין על-ידי שיש שכל עליון, בחינת מקיף שאי אפשר להשיגו שמשם נמשך כל הקשיות שלהם, וכשמצאו והשיגו זאת זה היה הנס נגד מלכות יון הרשעה, דהינו נגד חכמות יון, כי השיגו שהקשיות אינם כלום, רק שהם בשכל המקיף כנ"ל. וזהו ולא היה בו אלא כדי להדליק יום אחד ונעשה נס ודלק שמונה ימים, כי זה השכל המקיף לא יתגלה ולא יאיר עד לעתיד שהוא יום אחד יודע לה' וכו', וזהו שלא היה בהשמן החתום הנ"ל כדי להאיר רק יום אחד, הינו לעתיד לבא, שהוא יום אחד יודע לה' וכו', ונעשה נס ודלק בו שמונת ימים, הינו שיום אחד הנ"ל האיר בתוך השבעת ימים שהם בחינת עולם הזה, בחינת שבעת הנרות הנ"ל, שעל ידם מאיר המקיף לפנים, ועל-ידי זה השיגו שאינו קשה כלל על-ידי שקבלו הארה מאור המקיף, נמצא שעקר הנס נעשה בשבעת ימים (כמובא בפוסקים), דהינו שיום אחד הנ"ל בחינת עולם הבא, שהוא בחינת המקיף האיר על-ידי שבעת הנרות, בחינת שבעת הימים בחינת עולם הזה. ועל-כן צריכין להדליק כל השמונה כדי להאיר ביום אחד של חנכה ההארה של בחינת עולם הבא שהוא בחינת יום אחד כנ"ל, ומשם נמשך הארה לכל שבעת הימים, בחינת עולם הזה כנ"ל, כי מחמת שהם טמאו כל השמנים, דהינו שקלקלו באפיקורסית שלהם כל השכליים דקדשה, על-כן הצרכו לעורר מחדש השכל של עולם הבא, בחינת המקיף כדי לקבל ממנו הארה לעולם הזה לתוך השכל הפנימי כנ"ל. ועל-כן בכל יום מוסיף והולך, כדי לחזר בכל יום ויום ליום ראשון, כי ביום ראשון מדליק אחד וביום שני שנים, דהינו א"ב, וביום שלישי אב"ג, נמצא שבכל יום חוזר אל הראשון, כי יום ראשון מאיר בכל השבעת ימים כנ"ל: