ליקוטי הלכות · אורח חיים ג · חנוכה ו
התאמת הקריאה
על-פי מה שכתב רבנו זכרונו לברכה במאמר המתחיל תהמת יכסימו וכו' (בסימן ט), עין שם כל המאמר:
והכלל, שהתפלה הוא בחינת אמונה, בחינת נסים למעלה מהטבע, בחינת ארץ ישראל, בחינת יעקב ובניו, כי י"ב נסחאות התפלה כנגד י"ב שבטי בני יעקב וכו', עין שם. אבל כשאדם עומד להתפלל באין עליו מחשבות ובלבולים ונשאר בחשך ואין יכול להתפלל, ועקר העצה לזה כשהאדם רואה שמבלבלין אותו מאד מאד מתפלתו ועבודתו, ואין לו שום עצה ותחבולה להמלט מהם, אזי עקר עצתו הוא רק אמת, דהינו שתראה שיצאו הדבורים מפיך באמת, ואפלו לפי מדרגתך במקום שאתה שם על כל פנים תראה שיצא הדבור מפיך באמת, כי הדבור שיצא באמת הוא מאיר לו לצאת מהחשך, כי באמת יש פתחים הרבה בהחשך וכו', עין שם, רק שהכסיל בחשך הולך ואין רואה הפתח, ואמת הוא אור השם יתברך בעצמו, ועל-כן על-ידי הדבור שמדבר באמת לפי מדרגתו, על-ידי זה האמת מאיר לו השם יתברך, כביכול, איך לצאת מהחשך שהוא נצד בו, בבחינת פתח דבריך יאיר, וזה צהר תעשה לתבה, ויש אומרים אבן טוב ויש אומרים חלון, והחלוק בין אבן טוב לחלון, כי אבן טוב מאיר בעצמו, בחינת אמת שמאיר בעצמו, כי יש חלוקים בין האמת, והכל לפי גדל האמת, כי עקר השתוקקות של השם יתברך אינו אלא אל האמת וכו' (עין שם כל זה היטב היטב):
כי זה עצה נפלאה מאד ושוה לכל נפש לצאת מעמקי החשך אפלה, על-ידי האמת שהוא אור השם יתברך בעצמו, כביכול, בבחינת ה' אורי, כי השם יתברך הוא עצם האמת:
וזה בחינת נר חנכה, כי חנכה הוא זמן תפלה והודאה להשם יתברך, כמו שכתוב, וקבעו שמונת ימי חנכה אלו להודות ולהלל וכו', כי אז נעשו נסים גדולים ואומרים אז על הנסים וכו', ונסים הם בחינת תפלה למעלה מהטבע כנ"ל, ועקר התפלה הוא על-ידי האמת שהוא אור המאיר לצאת מהחשך כנ"ל. וזה בחינת נר חנכה, בחינת שלח אורך ואמתך וכו', כי זה ידוע שהנס של חנכה, וכן כל הנסים נעשים כן בכל זמן בכל שנה ושנה, הינו כשגברה מלכות הרשעה להשכיחם תורתך ולהעבירם על חקי רצונך, וכן בכל אדם ובכל זמן כשמתגברת ומתפשטת הסטרא אחרא על האדם ורוצה לבטל אותו ולמנעו מעבודת ה' מכל וכל, חס ושלום, ואמרו כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק וכו', ואזי אין שום עצה ותחבולה להמלט על נפשו כי אם על-ידי האמת, דהינו שיראה לפי מדרגתו למשך עצמו רק אל האמת לאמתו, ויסתכל רק אל האמת באמת, וכן בתפלה אף -על-פי שאי אפשר לו להתפלל בשום אפן, אף-על-פי-כן יראה על כל פנים לדבר הדבור של התפלה אמת, ואז האמת יאיר לו לצאת מהחשך כנ"ל, וזה בחינת נר חנכה שהוא בחינת אור האמת, בחינת שלח אורך ואמתך כנ"ל, שעל-ידי זה יוצאים מהחשך ויכולין להתפלל, שזה בחינת ימי חנכה שקבעו בתפלה להודות ולהלל וכו', ועל-כן נר חנכה היא למטה מעשרה טפחים, כי מעולם לא ירדה שכינה למטה מעשרה, ועל-כן שם הוא מקום אחיזתם, ושם דיקא מדליקין נר חנכה סמוך אצל הפתח, בבחינת פתח דבריך יאיר וכו', להורות שדיקא למטה מעשרה טפחים במקום אחיזת הסטרא אחרא, גם שם יכולין למצא הפתח להתקרב אל הקדשה על-ידי אור האמת, שיכולין להמשיך האמת גם שם, ועל-ידי אור האמת שהוא בחינת נר חנכה יכולין להתקרב להשם יתברך בכל מקום, אפלו למטה מעשרה טפחים שאין שם השראת השכינה, כי יכולין למצא הפתח על -ידי אור האמת כנ"ל, וזה בחינת נר חנכה סמוך לפתח, בחינת ופתח התבה בצדה תשים (כמבאר במאמר הנ"ל), כי חנכה הוא בחינת תבת נח. (כמובא בתקונים), בחינת ותנח התבה וכו' בחינת חנכה, כי בחנכה פסקו מי המבול, כמו שפרש רש"י שבכ"ז בכסלו פסקו הגשמים נמצא שבימי חנכה פסקו מי המבול, כי חנכה הוא בחינת תבת נח, הינו בחינת הדבור היוצא באמת בחינת צהר תעשה לתבה כנ"ל, שעל-ידי זה נצולין ממי המבול, כי כשאדם עומד להתפלל והמחשבות מבלבלין אותו מאד מאד, והמחשבות זרות הם בחינת מי המבול, כמו שכתוב במקום אחר (בסימן מד), ולפעמים על-ידי הפגמים של אדם שפוגם ביותר מתגרין עליו הבלבולים מאד מאד. וזה בחינת והמים גברו מאד על הארץ ויכסו כל ההרים הגבוהים וכו' חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים וכו', הינו שמתגברים הבלבולים ביותר למעלה מכל הישוב, ואפלו מכל ההרים הגבוהים, דהינו שמתפשטים כל כך המחשבות זרות והבלבולים עד שאין רואה שום צד הצלה ואין לו מקום לאחז עצמו ולעמד שם, כי המים גברו מאד למעלה מכל ההרים, וכאלו נפל לתוך התהום ממש, אזי מאין יבוא עזרו, ואיך אפשר לו להתפלל או לעסק בעבודתו מתוך חשכת תהום כזה, ואזי עקר התקון והצלה הוא רק על-ידי בחינת תבת נח, בחינת צהר תעשה לתבה, דהינו שידבר הדבור באמת לפי מדרגתו ממקום שהוא, ואזי על-ידי זה, על-ידי הדבור של אמת, בחינת תבת נח, נכנעין מי המבול. וכן על-ידי זה רואה הפתח איך לצאת מהחשך כנ"ל, וזה בחינת נר חנכה שהוא בחינת תבת נח וכו' כנ"ל:
וזה בחינת פך של שמן שהיה חתום בחותמו של כהן גדול, שעל-ידי זה נעשה הנס של חנכה, כי היונים טמאו כל השמנים, בחינת שמן משחת קדש, הינו קדשת הדעת, ועל-ידי שטמאו כל המחין, לא היה אפשר לדבר שום דבור של קדשה, כי הדבור כפי הדעת, כמו שכתוב מפיו דעת ותבונה, והיה הנס על-ידי השמן שהיה חתום בחותמו של כהן גדול, זה בחינת חותם אמת, כי אמת הוא בחינת חותם, בחינת חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת, כי הכהן גדול היה נכנס לפני ולפנים לכפר שם על עוונות בני ישראל לטהרם ולהוציאם מכל העוונות על-ידי הקטרת שהניח על האבן שתיה, כי האבן שתיה ששם היה עומד הארון עם לוחות האבן, זה בחינת נקדת האמת, כי האבן שתיה ממנו השתת העולם, ועקר יסוד העולם הוא אמת, כי על אמת עומד העולם, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (אבות פרק א) כי השם יתברך מקים העולם, וחותמו של הקדוש ברוך הוא אמת, ועל-כן נקדת האבן שתיה שהוא יסוד העולם הוא בחינת נקדת האמת, שזה עקר יסוד וקיום העולם שממנו השתת העולם, ועל-כן שם היה עומד הארון שהיו מנחים בו הלוחות, דהינו התורה היא עקר האמת בחינת תורת אמת, ועל-כן נקרא אבן שתיה, בחינת לוחות האבן, הינו בחינת אבן טוב הנ"ל, שהוא עקר האמת המאיר בעצמו, בחינת אבן טוב כנ"ל, כי הלוחות היו של אבן טוב, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה של סנפירינין היה וכו', ועל-כן שם במקום האבן שתיה שם עקר עלית התפלה, כי זה שער השמים, כי עקר עלית התפלה על-ידי האמת, ועל-כן שם היה הכהן גדול יכול לטהר את ישראל מעוונות להוציאם מהחשך על-ידי שנכנס לפני ולפנים והתקרב עצמו לעצם נקדת האמת, ועל-ידי זה היה יכל להמשיך האור המאיר לצאת מהחשך של העוונות שהוא אור האמת כנ"ל, ועל-ידי זה נתכפרין כל העוונות, כי מעלין כל הקדשה וכל הניצוצות הקדושים מן הסטרא אחרא על-ידי הפתחים שנתגלין על-ידי אור האמת כנ"ל, שאזי כל ניצוצות הקדושים רואין את הפתחים ויוצאין מהחשך לאור, ואז נתבטל הסטרא אחרא ונתכפרין כל העוונות:
ועל-כן יעקב אבינו עליו השלום, כשבא למקום ההוא שהוא במקום האבן שתיה, נאמר שם, "וישכב במקום ההוא". שמרמז על הגלות, כי ראה יעקב ששם הוא מקום תפלה, אך כשיעקב אבינו ראה תקף הגלות הזה שבגלות הזה נפלה התפלה מאד ואין שמים על לב להתגבר להתפלל כראוי וכל זה מחמת שהסטרא אחרא מתגברת מאד ומתפשטת על האדם ומסבבת אותו בכמה וכמה מיני בלבולים עד שאי אפשר לו להתפלל כלל, עד שמחמת זה כמה וכמה בני אדם כמעט הרב נתיאשו עצמן מן תפלה בכונה ומתפללים רק בפה לבד בלי כונת הלב כלל, מחמת שנדמה להם שאי אפשר להתגבר על רבוי המחשבות המבלבלין מאד, ויעקב אבינו שראה כל זה, על-כן שכב במקום ההוא, שהניח את עצמו לתוך בחינת שנה. במקום ההוא המרמז על תקף הגלות הזה שהתפלה הוא בבחינת שנה בלי כונה כעת. וראה אז שבבחינת שנה, הינו שבתקף הגלות שמתגברת הסטרא אחרא מאד על עבודת התפלה. אז אין שום עצה להנצל כי אם על-ידי האמת כנ"ל, דהינו לראות לדבר הדבור באמת במקום שהוא. ועל-ידי זה יכולין לצאת מן החשך ולעלות בתכלית העליה. וזהו, "ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה וכו'". סלם בגימטריא קול, בחינת הקל קול יעקב, שהוא קול היוצא באמת, בחינת תתן אמת ליעקב, כי קול כלול מאש, מים, רוח, בחינת אמת שכלול משלשה קצוות, כידוע, הינו על-ידי הקול היוצא באמת, שזהו בחינת סלם מצב ארצה, הינו אף-על-פי שהקול היוצא באמת עומד במקום נמוך מאד בחינת סלם מצב ארצה, בחינת אמת מארץ תצמח, אף על-פי-כן 'וראשו מגיע השמימה', כי תכף שמדבר הדבור והקול של אמת מאיר לו האמת ועולה בתכלית העליה עד לשמים. וזהו, "והנה מלאכי אלקים עלים וירדים בו". הינו בחינת עולם המלאכים שהוא העליון משלשה העולמות המבארים במאמר הנ"ל, שהם עולם השפל ועולם הכוכבים ועולם המלאכים שהאדם מקים אותם בתפלתו על-ידי הדבור שיוצא מפיו באמת, עין שם, וזהו, "והנה מלאכי אלקים וכו'". הינו מבחינת עולם המלאכים, שהוא העליון, והתחתון כלול בעליון, עולים ויורדים בו, הינו שעקר עליתם וירידתם, הינו עקר קיומם על-ידי הסלם הנ"ל, הינו על-ידי הקול היוצא באמת, שהוא מקים כל העולמות כנ"ל. ואזי "ויירא ויאמר וכו' אין זה כי אם בית אלקים וזה שער השמים", שהכיר יעקב, כי עקר עלית התפלה ותקונה הוא רק על-ידי האמת כנ"ל, וזה בחינת ויצק שמן על ראשה, שהוא בחינת אור, בחינת שמן של חנכה, שהוא בחינת אור האמת כנ"ל. ועל-כן יעקב דיקא ראה כל זה, והוא גלה מקום הבית המקדש שהוא מקום התפלה יותר מכל האבות, כי אברהם קראו הר וכו', (כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה פסחים פח). כי יעקב הוא בחינת אמת כנ"ל, בחינת תתן אמת ליעקב, ועל-כן על ידו דיקא נתגלה מקום התפלה, שהוא הבית המקדש, בחינת כי ביתי בית תפלה, כי עקר התפלה הוא על-ידי האמת כנ"ל, שהוא בחינת יעקב כנ"ל. וזה בחינת חנכה, שהוא בחינת חנכת הבית המקדש, שהוא בחינת תפלה כנ"ל, כי על-ידי נר חנכה בחינת אור האמת כנ"ל, על-ידי זה עקר תקון התפלה, בחינת כי ביתי בית תפלה כנ"ל:
ועל-כן קורין בחנכה שנים עשר נשיאים של שנים עשר שבטים, שזה בחינת עלית התפלה ותקונה, בחינת שנים עשר נוסחאות התפלה כנגד שנים עשר שבטים שתעלה התפלה דרך המטה והשבט השיך לה, בחינת איש למטה אבתיו תשלחו, (כמבאר במאמר הנ"ל, עין שם):
וזה בחינת שמונת ימי חנכה, כי עלית ותקון התפלה הוא בבחינת שמונה ימים, בחינת תמני פרסי, (המבאר במאמר הנ"ל על מאמר רבה בר בר חנא, עין שם). כל חמשה חמשי תורה ושלש תפלות ביום שעל-ידי שמונה בחינות אלו התפלה בשלמות, כי עקר אור האמת זוכין על-ידי התורה שהוא תורת אמת. ועל-כן אמרו רבותינו זכרונם לברכה (מדרש רבא איכה בפתיתא), הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו. מתוך שהיו מתעסקין בה, המאור שבה היה מחזירן למוטב. כי על-ידי התורה זוכין לאור האמת, שעל-ידי זה רואין הפתחים איך לצאת מהחשך, ועל-ידי זה חוזרין למוטב, ועל-כן שלמות התפלה הוא על-ידי התורה, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, מסיר אזנו משמע תורה וכו'. וזה בחינת שמונת ימי חנכה כל בחינת תמני פרסי הנ"ל, שהם שלמות התפלה כנ"ל:
וזה בחינת משיח שכלול מכל התפלות והוא מעלה כל תפלות ישראל לשער השיך לו וכל זה על-ידי שהוא בבחינת אמת, כי על משיח נאמר, "שלח אורך ואמתך וכו'", ועקר שם משיח, על שם שהוא משוח בשמן משחת קדש, שהוא בחינת אור האמת כנ"ל, בחינת שמן של חנכה וזה בחינת הכהן גדול שהוא זוכה לכנס לפני ולפנים להתקרב לעצם נקדת האמת, שהוא מקום הארון, נקדת האבן שתיה, שער השמים כנ"ל. וכל זה על-ידי בחינת אמת בחינת שמן הנ"ל, שהוא בחינת אור כנ"ל, כי הכהן הגדול נמשח בשמן המשחה, כמו שכתוב, "והכהן הגדול אשר יוצק על ראשו שמן המשחה וכו'":
ועל-כן יעקב דיקא ירד לגלות מצרים, (כמו שמבאר במאמר הנ"ל), והשם יתברך הבטיחו, "אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה". על-ידי האמת, שהיא בחינת יעקב כנ"ל:
"הלא אנכי טוב לך וכו'". כי כשיזכר האדם תבת אנכי, הינו אנכי ה' וכו', הינו בחינת האמת, בודאי יכול לעלות מכל הנפילות והירידות, כי בכל מקום נמצא ה'. וזהו, "אנכי ארד עמך וכו' ואנכי אעלך וכו'", כי חנה הוא בחינת התפלה, שהוא בחינת אשה יראת ה', וזהו בחינת חנה לשון תחנה ובקשה, וחנה היתה מרת נפש, כמו שכתוב, "והיא מרת נפש כי כעסתה צרתה גם כעס". דהינו הסטרא אחרא שהיא צרתה של התפלה מתגברת על התפלה ומכעסת אותה ומבלבלת את האדם מן התפלה בכמה מיני בלבולים כנ"ל, ואזי התפלה היא בבחינת מרת נפש, בחינת ונפשה מרה לה, ואזי העצה והתקון לזה הוא רק שיראה שיצא הדבור באמת כנ"ל, וזה בחינת ויאמר לה אלקנה אישה הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים, 'אנכי' דיקא, בחינת אנכי ה' אלקיך, בחינת אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה הנאמר בעת שירד הוא ובניו לגלות מצרים, שמרמז על י"ב נסחאות התפלה בגלות מצרים, (כמבאר במאמר הנ"ל), ואז הבטיחו השם יתברך ליעקב, "אנכי ארד עמך ואנכי אעלך וכו'", כי על-ידי בחינת אנכי שיזכר האדם בכל מקום שהוא תבת אנכי, הינו אנכי ה', כי השם יתברך נמצא בכל מקום ואזי בכל מקום שהוא יכול להתקרב להשם יתברך על-ידי שידבר הדבור באמת לפי מדרגתו ואזי זה הדבור האמת יאיר לו, כי אמת הוא אור השם יתברך בעצמו כנ"ל, וזהו, "ואנכי אעלך גם עלה". וזהו, "הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים". 'עשרה בנים' הם בחינת עשרה כתרין וכו', הינו בחינת עשר ספירות, כמובא, ולפעמים יש אחד שפגם ונפל מכל העשרה כתרין דקדשה והתגברו כנגדו כל העשר כתרין אחרים ואז בודאי אינו יכול להתפלל כלל ונפשו מרה לו, והשם יתברך חומל עליו גם כן וחושב מחשבות לבל ידח ממנו נדח ונותן לו עצה הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים, כי כשתזכר בחינת אנכי, הינו אנכי ה' זה טוב מכל העשרה בנים, כי אף-על-פי שהתגברו כל העשר כתרין דמסאבותא על-ידי שפגם בכל מדות דקדשה עם כל זה בחינת אנכי טוב מכלם, כי השם יתברך. נמצא בכל מקום וקרוב ה' לכל קראיו לכל אשר יקראוהו באמת וכו' כנ"ל:
וזה בחינת חנכה שהוא בחינת חנ"ה כ"ו, (כמבאר בכונות). כ"ו זה בחינת שם הקדוש, שהוא בחינת עצם האמת, כביכול, בחינת אנכי כנ"ל, בחינת וה' אלקים אמת. ועל-ידי זה נשלם התפלה שהיא בחינת אשה יראת ה', בחינת חנ"ה כנ"ל. וזה בחינת שמואל הנביא שבא ממנה שמדתו אמת, בחינת וגם נצח ישראל לא ישקר, כי שמואל תקן בחינת הנצח, כמובא. וזה בחינת חנכה, כמובא. וזה בחינת ונתת לאמתך זרע אנשים, שדרשו רבותינו זכרונם לברכה שמשח לשני אנשים שאול ודוד, כי על-ידי שתקן בחינת הנצח, שהוא בחינת אמת כנ"ל, בחינת וגם נצח ישראל לא ישקר כנ"ל. על-ידי זה זכה למשח מלכים שנמשחין בשמן משחת קדש, שהוא בחינת אור האמת כנ"ל, כי המלך הוא בבחינת תפלה, שהוא בחינת מלכות. ועל-כן עקר מלכות על-ידי שנמשח בשמן, שהוא בחינת אור האמת, שעל-ידי זה עקר תקון התפלה, שהיא בחינת מלכות כנ"ל:
וזה בחינת נר חנכה מוסיף והולך בכל יום, כי מעלין בקדש ולא מורידין, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, כי בתחלה האמת בצמצום גדול בעת שהוא מנח בתקף הגלות, אבל על-ידי שמקרב עצמו אל האמת לפי מדרגתו, על-ידי זה מעט נקדת האמת מאיר לו עד שיצא מתוך החשך, כי בכל יום מוסיף והולך האור, כי בכל יום ויום מאיר האמת ביותר עד שעולה בתכלית העליה בבחינת ואנכי אעלך גם עלה עליה אחר עליה, בחינת מעלין בקדש וכו':
וזה בחינת חנכה חנ"ו-כ"ה, בחינת כ"ה אתון דמיחדין ישראל בכל יום , הינו בחינת אמונה, כי על-ידי נר חנכה, שהוא בחינת אור האמת זוכין לאמונה תפלה כנ"ל, כי עקר האמונה הוא על-ידי אמת, כמבאר במקום אחר (בסימן ז), צדק כד אתחברת באמת אתעבידת אמונה, עין שם: