ליקוטי הלכות · יורה דעה א · סימני עוף טהור א

סימני עוף טהור לא נאמרו בתורה

העתקת הקטע עם מראה המקום

כי העופות הם בבחינת תורה שבעל פה, בחינת משנה, בחינת מט"ט מטטרון), כנזכר לעיל בהלכות בשר שנתעלם מן העין, הלכה א). ועל-כן לא נכתבו סימניהם בתורה ונמסרו לחכמים בעל פה, אבל בהמות וחיות שהם למטה מן העופות כנ"ל, ששם התגברות כח המדמה וכח הבהמיות ביותר. ועל-כן אחיזתם בבחינת תורה שבכתב, שהוא בחינת כתב זאת זכרון בספר, ששם אחיזת המדמה, כי הזכרון הוא בחינת כח המדמה, כמו שאמר רבנו שם בסימן יט), עין שם. ועל-כן נכתבו סימניהם בתורה שבכתב, כי שם אחיזתם כנ"ל. וכן איתא בכתבים, שבחינת תורה שבכתב יורדת להתלבש יותר למטה בבחינת עשיה, ששם עקר התגברות כח המדמה, כח הבהמיות, ששם בחינת בהמות וחיות שמתגבר בהם כח הבהמיות יותר מן העופות, כי הם הולכים על ארבע, כמו שנתבאר כל זה בבאור לעיל בהלכות סימני בהמה וחיה טהורה, הלכה א), אבל תורה שבעל פה היא בחינת יצירה שהיא בחינת מט"ט כנ"ל שמשם העופות. ועל-כן לא נכתבו סימניהם בתורה:

העתקת הקטע עם מראה המקום

ועל-כן עופות טהורים הם יותר מן הטמאים ובבהמות להפוך, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, כי למטה בעשיה אחיזתם ביותר. ועל-כן הבהמות שהם מעשיה כנ"ל, על-כן הטמאים יותר מהטהורים, אבל העופות שהם מבחינת יצירה ששם אין אחיזת הסטרא אחרא כל כך, על-כן הטהורים ביותר מן הטמאים:

העתקת הקטע עם מראה המקום

וזהו גם כן מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, עוף טהור נאכל במסרת; שנמסר מפה אל פה שהוא עוף טהור, וכמו שאמרו, נאמן הציד לומר עוף פלוני התיר לי רבי הציד, כי עקר סימני העופות והתרם הוא רק במסרת, מפה אל פה, בחינת תורה שבעל פה כנ"ל, כי אי אפשר לסמך על הסימנים הכתובים בעופות, כי הם בבחינת תורה שבעל פה שצריכה מסירה מפה אל פה דיקא, כמו שאמרו אבות פרק א), "משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע וכו'", כי דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאמרם בכתב:

העתקת הקטע עם מראה המקום