ליקוטי הלכות · יורה דעה א · סימני עוף טהור ב
התאמת הקריאה
סימני עוף טהור לא נתפרשו בתורה ואמרו חכמינו זכרונם לברכה עוף טהור נאכל במסרת
כי איתא בדברי רבנו במאמר המתחיל, "בטח בה' ועשה טוב וכו'" סימן עט) שיש בחינת מט"ט ובחינת שדי, הינו בחינת ששת ימי החל ובחינת שבת, הינו כי יש בני אדם שהם בבחינת ששת ימי החל, בחינת מט"ט, שהוא בחינת כשר ופסול, טמא וטהור וכו', הינו שאין להם ניחא בחינת שבת, כי אינם קבועים בעבודתם ובתשובתם בשלמות תמיד, רק לפעמים נופל לו הרהורי תשובה ואחר כך חוזר למקומו. והוא פעם כשר, פעם פסול, פעם טהור, פעם טמא וכו'. אבל הצדיקים הם בבחינת שבת, כי שבת הוא בחינת תשובה, בחינת שדי, הינו שיש להם ניחא, שתשובה שלהם במנוחה, בקביעות תמיד, כי הם דוחים הרע לגמרי וכו' ואלו הצדיקים הם מוסרים נפשם בשביל ישראל, כי הם רואים שפלותם וחשיבות וגדלת ישראל וכו' כמבאר שם היטב, עין שם):
והנה עוף דא מט"ט, כמובא בתקונים הקדמה דף ג) ובחינת מט"ט הוא בחינת עץ הדעת טוב ורע, שהוא בחינת כשר ופסול, טמא וטהור וכו'. וכתיב, "מעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו וכו'. וכל הדברים שהם בבחינת עץ הדעת טוב ורע, שמערב טוב ורע, אסור לנו לאכל מהם. ועל-כן עקר תקון כל אכילותינו הוא על-ידי תורה שבעל פה שנמסרה לצדיקים שהיא בחינת ששה סדרי משנה שהם מבררים הטוב מן הרע, המתר מן האסור וכו'. ועל-כן אנו מצוין לעשות ככל אשר יורו אותנו הצדיקים והחכמים האמתיים אשר בכל דור ודור, כמו שכתוב, "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל", אפלו אומר לך וכו', כי בכל דור ודור צריכין לברר ברורים להעלות הטוב מן הרע שנתערבו על-ידי חטא עץ הדעת שאכל אדם הראשון. ואין כח ביד כל אדם לברר כי אם על-ידי הצדיק האמת אשר בכל דור ודור, כי אנשים פשוטים אשר עדין לא זכו לתשובה גמורה בשלמות כנ"ל, ואין להם ניחא עדין כנ"ל; הרי הם בעצמם עדין בבחינת עץ הדעת טוב ורע, כי עדין הם מערבים פעם כשר וכו' כנ"ל. ועל-כן בודאי אין בידם לבדם כח לברר הטוב מן הרע, כי אם הצדיק האמת אשר בכל דור, אשר כבר דחה הרע לגמרי והוא בבחינת שבת כנ"ל, הוא יש לו כח לברר הברורים והניצוצות שיש בכל דבר, דהינו לברר הטוב מן הרע, ההתר מן האסור וכו'. ועל-כן כל אכילותינו בכשרות עקר התקון והברור שלהם הוא על-ידי צדיקי הדור, אשר להם נמסרה התורה שבעל פה, אשר בידם לברר כנ"ל. כי אף-על-פי שמפרש בתורה כל המצוות עם כל זאת מהתורה בעצמה אין יכולים לידע דבר, כי אם על-ידי הצדיקים והחכמים אשר להם נמסרה התורה שבעל פה אשר הם יודעים פרטי כל דבר ודבר איך להתנהג בכל דבר ודבר כפי צרך הברור של אותו דבר. וזה עשה ה' יתברך בכונה ולא באר כל דבר בפרוש בתורה שבכתב, רק צוה לסמך דיקא על חכמי הדור, כי באמת בכל דור ודור צריכים לברר ברורים חדשים עד ביאת משיח כמובא. וברור כל דבר אי אפשר כי אם על-ידי הצדיקים שהם חכמי הדור, אשר הם כבר דחו הרע לגמרי כנ"ל, אבל אנשים אחרים אשר עדין לא דחו הרע לגמרי והם פעם כשר וכו' כנ"ל אין להם כח לברר כנ"ל. ואפלו על-ידי התורה אין בידם כח לברר, כי זכה נעשה לו סם חיים, לא זכה נעשה לו סם המות, חס ושלום, ועל-כן בלעדי הצדיקים האמתיים שבכל דור ודור אין אנו יכולים להרים ידינו ורגלינו לעשות איזה דבר בכשרות, כי אין אנו מבינים דרכי התורה כלל כי אם על-ידי הצדיק האמת, כי לא זכה וכו' כנ"ל, מאחר שעדין לא זכינו לדחות הרע לגמרי וכו' כנ"ל: ועל-כן עשה ה' יתברך בכונה ולא באר פרטי דינים של שום מצוה בתורה שבכתב, כדי שנדע שאנו צריכין לסמך רק על צדיקי הדור כנ"ל וכמו שכתוב, "לא תסור וכו'", כי עקר הברור בכל דור ודור נעשה רק על-ידי צדיקי הדור אשר להם נמסרה התורה שבעל פה אשר על ידה מבררין הטוב מן הרע, כי תורה שבעל פה היא בחינת ששה סדרי משנה שהם כנגד בחינת כשר ופסול וכו', כי על-ידי ששה סדרי משנה מבררין הכשר מן הפסול וכו' שהוא בחינת ברור הטוב מן הרע, אבל זאת התורה שבעל פה נמסרה רק לצדיקים שהם חכמי הדור, כי רק בידם יש כח לברר, כי הם כבר דחו הרע לגמרי כנ"ל. וזה שרמזו רבותינו זכרונם לברכה, במצוה זו של עוף טהור ואמרו, עוף טהור נאכל במסרת, כי עוף דא מט"ט מטטרון) כנ"ל. ומאחר שהוא בבחינת מט"ט, שהוא בחינת עץ הדעת, אם כן אי אפשר לאכלו, כי מעץ הדעת טוב ורע לא תאכלו ממנו כתיב. ועל-כן אי אפשר לנו לאכלו כי אם על-ידי צדיקי וחכמי הדור אשר להם נמסרה התורה בעל פה וזהו נאכל במסרת. ובאמת שאר דברים גם כן אי אפשר לנו לאכל כי אם על-ידי חכמי הדור כנ"ל. רק בכאן גלתה לנו התורה ביותר, מאחר שעוף הוא יותר בבחינת עץ הדעת טוב ורע כנ"ל. ועל-כן גלתה לנו התורה במצוה זו ביותר שאנו צריכין לסמך רק על חכמי הדור. ועל-כן לא בארה התורה סימני עוף טהור כל עקר, למען נדע כי אנו צריכין לסמך על חכמי הדור אשר בידם כח לברר ברור עץ הדעת כנ"ל. וזה גלתה לנו התורה במצוה זו ביותר מאחר שעוף הוא בבחינה זו, כי עוף דא מט"ט מטטרון) שהוא בחינת עץ הדעת, אשר עקר התקון והברור שלו הוא על-ידי תורה שבעל פה שנמסרה לחכמי הדור כנ"ל:
גם באמת ברור כל הדברים הנאכלים הוא מרמז גם כן במאמר זה, כי גם כל הדברים שבעולם כלם יש בהם תערבת טוב ורע מבחינת עץ הדעת כמובא. ואנו צריכים לבררם על-ידי תורה שבעל פה שנמסרה לצדיקים כנ"ל. ועקר הברור על-ידי האכילה שעל ידה מבררין הניצוצות שיש בהמאכלים. וזהו עוף טהור נאכל במסרת, כי הטוב שבעץ הדעת זה בחינת עוף טהור, כי עץ הדעת הוא בחינת עוף כנ"ל והוא כלול טוב ורע, הינו טמא וטהור, כשר ופסול וכו'. נמצא, שהטוב שבעץ הדעת הוא בחינת עוף טהור וכל אכילותינו שאנו אוכלים צריכה להיות בבחינת הטוב שבעץ הדעת, שזהו בחינת עוף טהור כנ"ל. וזה אי אפשר כי אם על-ידי צדיקי הדור אשר להם נמסרה התורה שבעל פה כנ"ל וזהו עוף טהור נאכל במסרת כנ"ל, הינו כל האכילות של ישראל בכשרות שהם בחינת עוף טהור בחינת הטוב שבעץ הדעת. זה נעשה רק על-ידי הצדיקים, אשר להם נמסרה התורה שזהו נאכל במסרת, הינו על-ידי הצדיקים אשר להם נמסרה התורה כנ"ל. גם מסרת מרמז כי אלו הצדיקים אשר כבר דחו הרע לגמרי אשר להם נמסרה התורה, הם מוסרים נפשם בשביל ישראל כמבאר במאמר הנ"ל). וזהו בחינת במסרת, הינו על-ידי הצדיקים שיש להם מסירות נפש בשביל ישראל אשר להם נמסר התורה שבעל פה כנ"ל, כי באמת עקר תקון וברור אכילותינו הוא רק על-ידי צדיקים אלו, אשר הם מוסרים נפשם בשביל ישראל, כי בשעת האכילה אנו צריכים לברר ברורי הטוב מן הרע ובודאי אין בידינו כח לזה כנ"ל, רק על-ידי הצדיקים אשר מוסרים נפשם בשביל ישראל. והעקר מסירת נפש שלהם הוא רק לתקן את ישראל, לדחות הרע מהם ולקשרם אל הטוב, שזהו עקר האהבה והרחמנות שיש להצדיק על ישראל. ובשביל זה הוא מוסר נפשו בעדם לדחות הרע מהם ולקשרם אל הטוב, שזהו העקר האהבה והרחמנות שיש להצדיק על ישראל. ובשביל זה הוא מוסר נפשו בעדם לדחות הרע מהם ולקשרם אל הטוב. ועל-כן רק על-ידי כח זה הצדיק אנו יכולין לאכל בכשרות, דהינו לברר הטוב מן הרע, הטהור מן הטמא וכו', שזהו בחינת עוף טהור כנ"ל, וזהו עוף טהור נאכל במסרת, הינו על-ידי הצדיק שמוסר נפשו בשביל ישראל אשר לו נמסרה התורה שבעל פה, על ידו אנו יכולים לאכל בבחינת עוף טהור, הינו בחינת הטוב והטהור שבבחינת עץ הדעת, שהוא בחינת עוף השמים כמובא:
ועל-כן אמרו רבותינו זכרונם לברכה, עם הארץ אסור לאכל בשר, כי עקר הברור ביותר הוא במיני החי שיש בהם חיות ונפשות. ועל-כן בודאי אי אפשר לאכל בשר, כי אם על-ידי התקשרות לצדיקים אשר על ידם יש לנו כח לברר, ועם הארץ הוא מי שאינו מקשר לצדיקים וחכמים, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, איזהו עם הארץ? אפלו קרא ושנה ולא שמש תלמידי חכמים הרי זה עם הארץ. נמצא מי שאינו משמש תלמידי חכמים לידע דעותיהם וסברותיהם, כמו שפרש רש"י, שמש תלמידי חכמים הוא גמרא, הינו סברת טעמי המשנה שהיו זוכים לקבל מרבם על-ידי שמושם. וכן בכל דור ודור אנו צריכים לשמש תלמידי חכמים האמתיים שהם צדיקי האמת כדי לידע דעותיהם וסברותיהם איך להתנהג בכל דבר ודבר. ועל-ידי-זה שאנו מקשרים אל צדיקי האמת, יש בידינו כח לברר וכו' כנ"ל, אבל עם הארץ שאינו מקשר לתלמיד חכם האמת, הוא אסור לאכל בשר, כי בבשר מן החי יש נפשות וניצוצות רבות שצריכים לבררם ואין כח לבררם כי אם על-ידי הצדיק האמת כנ"ל, ברוך ה' לעולם אמן ואמן: